ניתוח בקע מפשעתי (Laparoscopic inguinal hernia repair)

תשובה:

בדרך כלל יאבחן רופא את הבקע הטבורי במהלך בדיקה כללית. במהלך הבדיקה, הרופא שלכם יתבונן בתשומת לב בסימנים הבאים:

• גודלה, צורתה והופעתה הכללית של הבטן של ילדכם, במיוחד האזור שסביב הטבור.
• באם ניתן לדחוף את הבקע לתוך הבטן. במקרה של רוב הבקעים הטבוריים, דבר זה ניתן לביצוע בקלות וללא גרימת כאב.
• גודל טבעת הטבור הפתוחה.

על ילדכם להיות מחומם, נינוח ורגוע במהלך הבדיקה. הרופא שלכם עשוי לרצות להעריך את הבקע במספר תנוחות ויבקש מכם לסייע לילד לעמוד, לשבת או לשכב.

חשוב להגיע לביקורי המשך כדי לאפשר לרופא לעקוב אחר הבקע ולוודא אם הוא נסגר מעצמו.

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה:

בין סוגי הניתוחים שעשויים להתבצע נמנים ההליכים הבאים:

• תיקון בקע טבורי. תיקון בקע טבורי הוא הניתוח העיקרי המשמש לבקע טבורי שאינו מתקן את עצמ. זהו טיפול המוענק בדרך כלל במרפאת-חוץ והוא נושא סיכון נמוך. לרוב יוכל ילדכם ללכת הביתה כבר ביום הניתוח. במהלך הניתוח, יקבל ילדכם בדרך כלל הרדמה מקומית. חתך קטן נעשה ממש מתחת לטבור, וכל לולאות המעי ורקמות אחרות שהתבלטו לתוך כיס הבקע נדחפים בחזרה לתוך הבטן. לאחר מכן מתוקנים השרירים והרקמות המחברות של טבעת הטבור, והחתך נסגר, ומותיר אחריו צלקת קטנה בתוך הטבור.
• ניתוח לתיקון מראה הטבור. לעתים הטבור נראה לא-טבעי לאחר ניתוח. הסבירות לכך גבוהה יותר אם הבקע הטבורי היה גדול במיוחד או אם היה עור מיותר מעל הבקע (בקע פרובוסקואידי). במקרים כאלה, ניתן להשתמש בשיטות ניתוח נוספות כדי לשפר את מראה הטבור.

  בעיות הנגרמות על ידי ניתוח לתיקון בקע טבורי הן נדירות מאד, אך עלולות לכלול:

  • זיהום
  • נפיחות מקומית הנגרמת על ידי הצטברות נוזלים במקום הפצע (סרומה).
  • דימום או קרישי דם במקום הפצע (המאטומה).
  • הישנות של הבקע.
  • פציעת חלק מן המעי במהלך הניתוח.

  מה יש לקחת בחשבון

  ניתוח לתיקון בקע טבורי לפני הגיע הילד לגיל חמש לרוב אינו נחוץ. אולם ניתוח עשוי להתבצע מוקדם יותר מכך במקרים הבאים:

  • הבקע גדול (סנטימטר וחצי ברוחבו או יותר) ולא מראה שום סימנים של היסגרות מעצמו עד גיל שנתיים.
  • הילד או ההורים רוצים לתקן את הבקע מסיבות חברתיות, קוסמטיות או אחרות.
  • סיבוכים, כגון הילכדות לולאת מעי בשק הבקע (כליאה או חניקה), מחייבים ניתוח חירום.

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית עוד באינפומד המידע הנחוץ לרופאים כדי לענות על שאלות רפואיות

תשובה:

התסמין העיקרי לבקע טבורי הוא בליטה רכה מעל לעור הטבור. בקע טבורי בדרך כלל אינו כואב או מזיק. בקע טבורי בדרך כלל קיים מלידה אולם ייתכן שלא יובחן מיד. בקע לרוב אינו ניתן להבחנה לפני שגדם חבל הטבור נופל, דבר שקורה לרוב כמה ימים עד כמה שבועות אחרי הלידה.

• גודלו עשוי לנוע מקוטר של סנטימטר אחד עד ארבעה סנטימטרים, אולם רק לעתים נדירות עובר גודל של שני סנטימטרים.
• ניתן לדחוף (להשקיע) אותו לתוך הבטן.
• לרוב ניתן להבחנה במיוחד כאשר ילדכם עומד, או מתאמץ במהלך פעילויות רגילות כמו בכי, שיעול או תנועת מעיים. לרוב היא בולטת פחות מכל בעת שילדכם שוכ\ת בשקט על גבו או גבה.

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: התעטשות היא תגובה של הגוף להוצאת גופים זרים מדרכי הנשימה (בעיקר מהאף). זהו רפלקס עצמאי הגורם ליציאת אוויר במהירות גבוהה מהאף ומהפה. התעטשות לא אמורה לגרום נזק, ולכן הכאב החד ממנו סובלת אשתך לאחר מכן לא נראה לי בעייתי. איני רואה מקום לפנות לרופא כרגע, אלא אם כן הכאבים מתגברים או אם מופיע דימום וגינלי. המשך הריון קל ובריא, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: הרניה היא מקום של חולשה בדופן הבטן שקשה בדרך כלל לגלות אותה ללא בדיקת רופא, אלא אם כן היא כה גדולה ובולטת או שמסתובבת וגורמת כאבים עזים. הבדיקה קצרה מאוד ואינה כואבת, והיא חשובה, שכן הטיפול הוא ניתוחי ברוב המקרים. הרופא המתאים ביותר לגשת אליו לבדיקה הוא רופא כירורג.

תשובה: בשנים האחרונות מתגבשת ברפואה הדעה שלא כל בקע חייב לעבור תיקון. ההחלטה אם לתקנו צריכה להביא בחשבון את הגיל, גורמי סיכון, ואת ההפרעות לאיכות החיים. פנייתכם לרופא עקב בקע נבעה, קרוב לוודאי, מהפרעות המיוחסות לבקע. אם המנתח התרשם שהבקעים הם אכן הגורמים להפרעות, מוצדקת החלטתו לנתח, בתנאי שיעריך היטב את הסיכונים. הרופא עשה נכון כשהפנה את המטופל, בשלב ראשון, לייעוץ בנוגע לשתי בעיותיו הרפואיות העיקריות, לב וריאות, אולם גם אם יתקבל אישור מהיועצים, עדיין ייוותרו מספר בעיות נוספות: אם ישנה הפרעת השתנה (פרוסטטה מוגדלת), אם נחוצה בדיקת קולונוסקופיה של המעי הגס, ואם ניתן להפסיק את מתן הקומדין לתקופת הניתוח או להחליף תרופה זו בתרופות אחרות, שיאפשרו לשלוט בדמם בתר-ניתוחי ביתר קלות, אם יתרחש. ככלל, ניתן לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית, בהרדמה אזורית או בהרדמה כללית, ועל כך יצטרך להחליט הרופא המרדים בבדיקת המטופל במרפאה הטרום-ניתוחית לחולים בסיכון. שימוש בתרופות נוגדות קרישה מהווה התוויית נגד יחסית משמעותית לניתוחים בגישה לפרוסקופית, ובמקרים כאלה, בדרך כלל מומלצת גישה ניתוחית פתוחה. מנסיוני, ניתוח דו-צדדי (ללא מתח, עם שמוש ברשתות) עדיף על פני שני ניתוחים עוקבים. ניתן לבצע את הניתוח הן בבית חולים פרטי והן בבית חולים ציבורי באותה מידה של הצלחה. מידע נוסף תמצאי בתשובות אחרות באינפומד, לדוגמה כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_122207_13.asp