לפרוסקופיה (Laparoscopy)

Laparoscopy

מתאים לטיפול ב:

סרטן הערמונית
צניחת רחם
אנדומטריוזיס
שחלות פוליציסטיות
סרטן רקמות החיבור במערכת העיכול
דלקת צוואר הרחם

המומחים מסבירים
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה
כתבות בתחום

המומחים של Infomed מסבירים:

המונח לפרוסקופיה מקורו ביוונית, והוא נוצר מצירוף המיליםlapara , שמשמעותה מותן או בהכללה בטן, ו-skopein, שמשמעותה לבצע בדיקה.
לפרוסקופיה היא שיטת ניתוח הנמנית עם מכלול השיטות המכונות כירורגיה זעיר-פולשנית או אנדוסקופיה. הכוונה לניתוחים המבוצעים לצורכי אבחון או טיפול תוך כדי סיוע במכשיר טלסקופי צר המוחדר לגוף כדי לצפות בחללים פנימיים. ייחודה של הלפרוסקופיה בכך שהיא מאפשרת אבחון וטיפול בניתוח במצבי חולי הקשורים לאיברי הבטן ולאגן, מבלי להידרש לפתיחת הבטן.

אנדוסקופיה תוארה לראשונה בשנת 1806 כאשר Philip Buzzini בנה מכשיר המבוסס על צינורית פשוטה ונר כמקור אור, במטרה להדגים את השופכה מבפנים. בתחום הגינקולוגי בוצעה הבדיקה הראשונה בשיטה האנדוסקופית בשנת 1869 על ידיPantaleoni , אשר ניסה להדגים פוליפים ברחמה של אישה שלקתה בדמם בלתי סדיר בעזרת ציסטוסקופ (מכשיר אנדוסקופי שנועד להדגמת שלפוחית השתן). בשנת 1901 בחן George Kelling בעזרת ציסטוסקופ את חלל הבטן בכלבים. הוא הזרים אוויר מסונן לחלל הבטן במטרה לעצור דימום תוך-בטני במצבים כגון הריון חוץ-רחמי, כיב מדמם וכו'.

מנתחת ומנתח מבצעים עם אחות לפרוסקופיה במטופל

צילום: shutterstock | Iryna Inshyna

את המונח לפרוסקופיה טבע לראשונה Jacobaeus משוודיה, אשר ב-1911 בחן בעזרת ציסטוסקופ את חלל הבטן והחזה. Raoul Palmer מפריז ביצע בשנת 1944 ניתוחים גינקולוגיים בעזרת לפרוסקופיה שבמהלכם הושכבה האישה כשראשה מוטה כלפי מטה וחלל הבטן נופח על ידי גז. באופן זה התאפשרו הרמת דופן הבטן והרחקתה מן האיברים הפנימיים, ודחיקת האיברים אשר אינם מעורבים בניתוח הרחק מן השדה הניתוחי. בראשית הדרך היה מקור האור לניתוח שבוצע בעזרת הלפרוסקופיה ממוקם בתוך הבטן, וסיכן את החולים בשל החשיפה לחום ולחשמל. לשם כך פותחה בשנת 1952 מערכת אור קר, שבה מקור האור נמצא מחוץ לגוף. התפתחויות משמעותיות בתחומי האופטיקה, הדימות והאלקטרוניקה, ושילובן בטכנולוגיות רפואיות, הובילו בעשורים האחרונים להזנקתן של שיטות ניתוח אשר במשך שנים קפאו על השמרים.
כיום נעזרים בלפרוסקופיה במגוון רחב של תחומי כירורגיה שונים, לרבות כירורגיה כללית, גינקולוגיה, אורולוגיה ועוד.
העתיד טומן בחובו חידושים והתפתחויות בתחום הכירורגיה הלפרוסקופית. כבר עתה אנו ניצבים בפתחו של עידן שבו יבוצעו ניתוחים לפרוסקופיים אל מול תמונה תלת-ממדית, תוך הסתייעות ברובוטים ובשליטה מרחוק, כך שמנתח הנמצא ביוסטון, למשל, יוכל לבצע ניתוח בתל-אביב או בחלל.

מתי מתבצע

הפעולות הלפרוסקופיות מסווגות באופן כללי לשם אבחון ולשם ניתוח. לפרוסקופיה לשם אבחון מבוצעת במצבים שבהם קיים חשד לבעיה בבטן או באגן, אך לא ניתן להגיע לאבחון מדויק באמצעים שאינם פולשניים, כגון כאב כרוני באגן, אי-פוריות ועוד. לעיתים מבוצעת לפרוסקופיה לשם אבחון כחלק מהבירור בעקבות חבלת בטן, במטרה לזהות מצבים כדוגמת קרע בסרעפת, קרע בטחול, דימום בחלל הבטן וכו', או כשמתעורר ספק לגבי הצורך בפתיחת בטן.
לפרוסקופיה לצורך ניתוח מבוצעת לשם טיפול במצבים רבים ומגוונים, בהם כריתת כיס המרה, כריתת התוספתן, ניתוח לטיפול ברפלוקס קיבה-ושט, כריתת המעי הגס, כריתת הטחול, תיקון בקע מפשעתי ועוד. בתחום הכירורגיה הגינקולוגית ההסתייעות בלפרוסקופיה שכיחה בפעולות כגון: כריתת כיסות (ציסטות) שחלתיות תוך שימור רקמת שחלה תפקודית, תיקון החצוצרות, כריתת הטיפוליות (חצוצרות ושחלות), עיקור (קשירת חצוצרות), טיפול בהריון חוץ-רחמי, טיפול בתסביב שחלתי, טיפול באנדומטריוזיס, טיפול במחלת שחלות פוליציסטיות, טיפול במורסה שחלתית-חצוצרתית, הפרדת הידבקויות, כריתת הרחם, כריתת שרירנים (מיומות) מגוף הרחם תוך שימור הרחם (בדרך כלל על רקע אי-פריון), ובשנים האחרונות גם לצורך טיפול בבעיות רצפת האגן וניתוחים גינקו-אונקולוגיים.

הכנות לטיפול

[1]

בשלב הראשון, בעת הפגישה עם הרופא או הרופאה, תקבלו הסבר על ההליך. זה הזמן לשאול כל שאלה שיש לכם.
ייתכן שכבר בשלב זה תתבקשו לחתום על אישור הסכמה לניתוח. קראו בעיון את המסמך ושאלו כל דבר שאינו ברור לכם.
הרופא או הרופאה ישאלו שאלות על העבר הבריאותי שלכם. ייתכן שגם תעברו בדיקות גופניות, בדיקות דם, בדיקות הדמיה ובדיקות אבחון אחרות.
עדכנו את הרופא/ה אם אתם רגישים או אלרגיים לתרופות כלשהן, כמו גם לחומרים כגון לטקס.
עדכנו את הרופא/ה בכל התרופות שאתם נוטלים, כולל תרופות ללא מרשם, תוספי תזונה, ויטמינים ותרופות מרשם.
עדכנו את הרופא/ה אם יש לכם היסטוריה של הפרעות דימום. מאוד קריטי לעדכן אם אתם נוטלים תרופות מדללות דם, אספירין או תרופות אחרות המשפיעות על קרישת הדם. ייתכן שיהיה צורך להפסיק לקחת תרופות אלו לפני ההליך.
עדכני את הרופא/ה שלך אם את בהריון או חושבת שאת בהריון.
יש לצום 8 שעות לפני ההליך (מים ואוכל).
יש להסיר תכשיטים ופירסינג באזור הטבור.
בהתאם לסוג הלפרוסקופיה, ייתכן שיהיה צורך בנטילת חומר משלשל דרך הפה כדי לנקות את המעיים לפני הניתוח, או שיהיה צורך בחוקן, כמה שעות לפני ההליך.

ייתכנו הנחיות אחרות בהתבסס על המצב הרפואי של כל מטופל/ת.

בזמן הטיפול

שיטת הניתוח הלפרוסקופי מבוססת על מספר שלבים קבועים, הכוללים[2]:

הרדמה כללית, כך שלא מורגש כאב במהלך ההליך.
ביצוע של חתך קטן אחד או יותר בבטן. החתכים מאפשרים להחדיר את הלפרוסקופ, כלי ניתוח קטנים וצינור המשמש לשאיבת גז אל הבטן.
החדרת מחט מיוחדת דרך דופן הבטן לצורך הזרמת גז פחמן דו-חמצני וניפוח חלל הבטן, ולאחר מכן הכנסת הלפרוסקופ לחלל הבטן דרך שרוול מיוחד.
סקירת הבטן והאגן בעזרת התמונה המועברת מהלפרוסקופ אל מסך, החדרת מכשירי הניתוח דרך פתחים זעירים נוספים בדופן הבטן, וביצוע הפעולה המתוכננת.

אחרי הטיפול

לאחר ההליך, הגז יוצא מהבטן, החתכים נסגרים באמצעות תפרים ומונחת תחבושת על האזור. לעתים קרובות ניתן יכול ללכת הביתה באותו היום, אך ייתכן שיהיה צורך להישאר בבית החולים למשך הלילה[2].
לפרוסקופיה היא כאמור ניתוח זעיר פולשני, מה שמאפשר זמן אשפוז קצר יותר, החלמה מהירה יותר, פחות כאב וצלקות קטנות יותר, וזאת בהשוואה לניתוח המסורתי (ניתוח פתוח)[3].

סיכונים

ללפרוסקופיה יתרונות רבים על פני שיטת הניתוח המקובלת הכוללת פתיחת הבטן. מהבולטים שבהם: החלמה מהירה, קיצור משך האשפוז, הפחתת כאב, וכתוצאה מכך צמצום הצורך במשככי כאב, תוצאות קוסמטיות טובות לאין שיעור וכן מיעוט סיבוכים, בפרט סיבוכים בפצעי הניתוח כגון זיהום ובקע. בזכות יתרונות אלה מתקבלת הלפרוסקופיה בהדרגה כטיפול הבחירה במגוון גדל והולך של בעיות המצריכות ניתוח.
לצד זאת, אנשים רבים סובלים לאחר הניתוח מכאבי בטן קלים או אי נוחות. בעיות חמורות אינן שכיחות, אך הן עלולות לכלול דימום באזור החתך, זיהום[2], פגיעה באיברים בבטן וכניסה של פחמן דו חמצני לאזורים שמחוץ הבטן[1].
ישנם מקרים בהם לא מומלץ לבצע לפרוסקופיה. להלן כמה מהם[1]:

קיימים גידולים סרטניים בשלבים מתקדמים על דופן הבטן.
קיימת שחפת כרונית.
יש בעיית דימום כמו ספירת טסיות דם נמוכה (תרומבוציטופניה).
נוצרו הרבה הידבקות באזור עקב ניתוחים אחרים.
המטופל/ת נוטלים מדללי דם.
ייתכנו סיכונים אחרים בהתאם למצב הרפואי של המטופל/ת.

תוצאות הטיפול

בזמן ההתאוששות בבית לאחר הלפרוסקופיה, כדאי להקפיד על כמה דברים[4]:

לא לשתות אלכוהול או לנהוג לפחות 24 שעות לאחר הניתוח.
ניתן להתרחץ לאחר הניתוח.
ניתן להסיר את התחבושת בבוקר שלאחר הניתוח או יומיים עד שלושה לאחר הניתוח (תלוי בסוג החומר).
בדרך כלל ניתן לחזור לעבודה כשלושה ימים לאחר הניתוח.
ייתן שצפוי שתן ירוק, זאת במקרים בהם נעשה שימוש בחומר כחול לצורך בדיקת החצוצרות.
לרוב ניתן לחדש פעילות מינית כבר כשבוע לאחר הניתוח.

[1] https://www.hopkinsmedicine.org/health/treatment-tests-and-therapies/laparoscopy

[2] https://www.nhs.uk/conditions/laparoscopy/

[3] https://medlineplus.gov/lab-tests/laparoscopy/

[4] https://my.clevelandclinic.org/health/treatments/4819-laparoscopy

רופאים בתחום

עור ומין

ד"ר קרן בן ארי - מעוז מומחית ברפואת עור

קראו עליי עוד

לקביעת תור

כירורגיה פלסטית

ד"ר בתיה יפה

3.7

( 3 חוות דעת )

"רופאה מקצועית, יחס נהדר והשירות במרפאה מאוד נעים ומסביר. תודה רבה."

קראו עליי עוד

קרדיולוגיה

קרדיוקליניק- ד"ר בלה קויפמן ופרופ' אדוארד קויפמן

5.0

( 7 חוות דעת )

"ד״ר בלה קויפמן פשוט נהדרת מקצועית מאוד וסבלנית ! אין הרבה כמוה"

קראו עליי עוד

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בת 28, אם לתינוק בן חצי שנה. נמצאה אצלי בשחלה השמאלית ציסטה בגודל 7 ס"מ, והומלץ לי על ניתוח לפרוסקופיה. אני חשה כאבים בצד ימין ולא בצד שמאל. האם ייתכן שזה מקרין כאבים לאזור שממול? במסגרת מקצועי ועיסוקי עלי להיות בכושר גופני טוב. מהו זמן
תשובה: ניתוח לפרוסקופיה הוא ניתוח עם זמן החלמה קצר יחסית. לאחר מספר ימים בלבד כבר חשים בטוב. לגבי פעילות גופנית, אני מתארת לי כי תיאלצי לנוח מספר ימים, ולחזור לפעילות הגופנית בהדרגה. לגבי הצורך בניתוח עם פתיחת בטן מלאה, לא אוכל לענות, את זה יידעו הרופאים רק במהלך הניתוח. מובן שלאחר לפרוטומיה (פתיחת בטן) זמן המנוחה יהיה ארוך יותר. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני נשואה ומנסה להרות כבר 5 שנים. היה לי הריון אחד כתוצאה מטיפולי הפרייה, והוא הסתיים בשבוע ה-28 בלידת תינוק מת. עשיתי צילום רחם ובו נמצא שיש לי בעיה בשחלות: נוזל שמפריע לי להיכנס להריון. כעת אני צריכה לעבור ניתוח לפרוסקופיה, שבמהלכו יוציאו לי את ה
תשובה: בשחלות נוצרות ומבשילות הבייציות, וגם מסונתזים בהן כמה הורמונים נשיים, ועל כן לשחלות תפקיד חשוב ביותר במערכת הרביה הנשית וכן בתמיכת ההריון. לאחר כריתת שחלה אחת, ניתן להיכנס להריון באופן ספונטני, שכן השחלה הבודדת מספיקה לצורך ביוץ ותמיכת הריון. כאשר כורתים את שתי השחלות, המצב מורכב הרבה יותר. אך גם במצב כזה ניתן לעתים להשיג הריון הודות לטיפולי הפריה. זה תלוי בסוג הכריתה, ובסיבה לכריתת השחלות. לאחר כריתת השחלות, הגוף נמצא במצב המדמה את תקופת המנופאוזה (גיל המעבר), ועל מנת להימנע מתסמיני גיל המעבר (גלי חום, יובש בנרתיק, מצבי רוח משתנים ועוד), רצוי ליטול תוספות ותחליפים הורמונליים מתאימים. כל מקרה הוא אינדיבידואלי, ועל כן אני ממליצה להיוועץ ברופא המטפל, ולבקש שיסביר לך בפני מה את עומדת ומהן ההשלכות העתידיות בהתאם להיקף הניתוח המתוכנן. שיהיה בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: מה משך תהליך ההחלמה לאחר ניתוח לכריתת שחלות?
תשובה:
תהליך ההחלמה לאחר ניתוח כריתת שחלות הינו אינדיבידואלי, ותלוי גורמים ספציפיים רבים במטופלת (גיל, מצב בריאותי כללי לפני הניתוח וכו'), וכן תלוי בסוג הניתוח שבוצע. משך ההחלמה לאחר ניתוח לפרוסקופי הינו מהיר יותר, המטופלת נזקקת לפחות ימי אשפוז, ולרוב ישנם פחות זיהומים וסיבוכים הקשורים לטראומה לרקמה. לאחר ניתוח לפרוסקופי מרבית המטופלות קמות מהמיטה כבר כיממה לאחריו. אחרי יומיים-שלושה כבר לרוב ניתן להתהלך ללא קשיים מרובים. חזרה לפעילות גופנית מתונה צריכה להתבצע באופן הדרגתי תוך מספר שבועות (6-8 שבועות).לגבי קיום יחסי מין- לרוב לא צפויה בעיה, אולם רצוי להימנע ב-6 השבועות שלאחר הניתוח. לאחר ניתוח פתוח, בעיקר באם נעשה עקב ממאירות שחלתית או אגנית אחרת, משך ההחלמה הצפוי הינו ארוך יותר, כמו כן כתלות בסוג הטיפול המשלים שיבוצע.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני כשבועיים וחצי לאחר ניתוח לפרוסקופיה להוצאת שחלה וחצוצרה ופתיחת הידבקויות של האומנטום לדופן הבטן. אני מבקשת לדעת מתי אוכל לחזור לשחק באולינג.
תשובה: אחד היתרונות הבולטים בניתוח בשיטה הלפרוסקופית הוא החזרה המהירה יחסית לשגרת החיים. לגבי פעילות גופנית כלשהי, אין המלצה חד-משמעית, וכיום ההמלצה היא לחזור בהדרגה, על פי הרגשתך האישית. אני ממליצה לך לגשת תחילה לביקורת, לוודא שההחלמה משביעה רצון, ואז להתחיל באופן הדרגתי לחזור לשחק כפי שאת רגילה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 25, נשואה ללא ילדים. לפני 3 שבועות עברתי ניתוח לפרוסקופיה להוצאת ציסטה בגודל 7 ס"מ משחלתי השמאלית. בניתוח נצפו שחלה ימנית תקינה ורחם תקין. אני מרגישה טוב. השבוע קיבלנו את תוצאות בדיקות הפתולוגיה והן לא חד-משמעיות. הציסטה גבולית ויש סיכוי
תשובה: דרמואיד הוא גידול שפיר ואופייני לנשים צעירות, אם כי הוא יכול להופיע במהלך כל גיל הפריון. זו התפתחות ביצית ללא הפריה, דבר שמוביל ליצירת ציסטה המכילה שיער, נוזל שומני, ולעיתים אפילו סחוס ושיניים. הטיפול הלפרוסקופי הוא הטיפול היחיד, מטרתו הוצאת הציסטה ללא פריצתה מתוך השחלה וללא פגיעה בשחלה. לאחר כריתת הציסטה בשלמותה ללא פריצה נשלח הממצא לבדיקה על מנת לוודא כי הציסטה אכן שפירה. הדבר שאת יכולה לעשות בשל תוצאות הפתולוגיה הוא לקחת את הדגימה לחוות דעת נוספת. אני מבינה שכך עשית, ונאמר לך שמדובר בדרמואיד. שינוי לממאירות נדיר ביותר במקרים של דרמואיד. הנה תשובות לשאלות שנשאלו באתר בעבר, וייתנו לך עוד מידע: http://www.infomed.co.il/questions/q_122407_5.asp
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אצל מי לא ניתן לבצע כריתת רחם לפרוסקופית (כלומר מהן התוויות נגד לבדיקה)?
תשובה:
התוויות נגד לביצוע כריתת רחם בשיטה לפרוסקופית הם ראשית, בחשד לקיום של ממאירות באחד מאיברי הבטן או האגן- למשל עקב ממצאים בבדיקות אולטרא-סאונד/ CT קודמות, המעידים על שינויים סרטניים אפשריים ברקמה. הסיבה לכך היא שלרוב באם נמצאת ממאירות תוך כדי ניתוח יש צורך בהרחבת הניתוח כך שמוסרת כל הרקמה הנגועה בגידול, כולל לקיחת ביופסיות מקשריות הלימפה האזוריות. התוויית נגד נוספת היא במידה ומדובר ברחם מאד גדול- למשל עקב שרירן שתופס נפח גדול בחלל האגן או הבטן, ואין אפשרות להסירו ע"י לפרוסקופיה.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 35. עברתי לפני כמעט חודש ניתוח הרניה טבורי שבו שמו שתי רשתות כי התגלו שתי הרניות. לאחר כמה ימים החלו להופיע כאבי בטן חזקים ביותר שנמשכים 6-5 שעות. הם נעלמים ובאים בהתקפים. הדבר חוזר על עצמו כל כמה ימים ללא סיבה ספציפית. תרופות נגד כאבים כמו
שאלה: אובחנתי כסובלת מאכלזיה, ורופאת הגסטרו יעצה לי לעבור ניתוח בו מבצעים חתך בשריר הסוגר של הקיבה. שאלתי היא, האם זהו הטיפול היחיד לבעיה? האם ישנם טיפולים אלטרנטיבים יעילים? כמו כן אשמח לקבל סקירה כללית על המחלה.
תשובה: אכלזיה הינה מחלה בה יש אובדן של התנועתיות התקינה של הוושט בחלקה הסופי, וקושי בהתרפות השריר הסוגר את מעבר הוושט לקיבה. כתוצאה מכך הושט כולו מורחב עד לאזור הכניסה לקיבה, והחולה סובל מקושי בבליעה, חזרת מזון לחלל הפה, כאבים בחזה, ירידה במשקל. ישנם 4 סוגי טיפולים אפשריים, אשר רובם ככולם שמים להם מטרה את אותו שריר הסוגר של הקיבה אשר מתקשה להתרפות: 1. תרופות להרפיית השריר שנמצא בעווית בכניסה לקיבה. 2. הרחבות של מעבר ושט - קיבה בעזרת בלון. 3. הזרקות של בוטולינום טוקסין לאיזור, שגורמות להרפיית השריר. 4. ניתוח בשם מיוטומיה, שחותך בסיבי השריר הסוגר. ניתוח זה נעשה בד"כ בשיטה לפרוסקופית שאינה מצריכה פתיחת בטן, ולכן ההחלמה מהניתוח מהירה בהרבה. היות והאופציה היחידה שהוצעה לך היא ניתוח, הרי שישנן שלוש האופציות האחרות הרשומות לעיל, עליהן תוכלי לדון עם הרופאה שלך. לקריאה נוספת על אכלזיה: http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/000267.htm
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 58. עקב דלקות חוזרות בדרכי השתן (קולי) וכאבים בצד שמאל בבטן התחתונה, נשלחתי לבדיקת CT, פרוטוקול אבנים. הממצאים הראו נודול בריאה (נשלחתי ל-CT עם חומר ניגוד, זה עדיין לא בוצע), וכן אבן זעירה בכליה הימנית (לא בצד הכואב), וכן: "ממצאים היכולים
תשובה: ראשית אשיב לגבי הממצאים האקראיים. לגבי הנודול בריאה - יש לעמוד על טיבו. CT עם חומר ניגוד יכול לעזור בשאלה, ובכל מקרה, כדאי שתיגשי למומחה בתחום עם הפענוח. אבנים בדרכי המרה הן ממצא שכיח, ובדרך כלל אם הם לא באו לידי ביטוי עד היום - לא צריך לעשות דבר. במקרה שאבן חורגת מהכיס או אם נגרמת דלקת של כיס המרה, ההמלצה היא לכרות את הכיס. אבן בכליה שאינה סימפטומטית (כלומר, אינה גורמת לכאבים) אינה דורשת טיפול. UPJS או Ureteropelvic Junction Stenosis זהו לרוב מדובר במצב מולד אשר נגרם מהיצרות חלק של השופכן (אורטר, הצינור המחבר את הכליות לכיס השתן).לעיתים זהו מצב נרכש. למרות שלרוב זהו פגם מולד, הסימפטומים יכולים להופיע בכל גיל, והשכיחים ביותר הם כאב במותן אשר יכול להופיע לפרקים (לבוא ולחלוף), דם בשתן, זיהומים חוזרים בדרכי השתן ולעיתים נדירות יתר לחץ דם. כדי לבדוק אם אכן מדובר ב- UPJS יש לבצע בדיקות הדמיה פונקציונאליות כמו פיאלוגרפיה תוך-ורידית (IVP) ומיפוי כליות. אינני יודעת מה דרגת ההיצרות במקרה שלך, אבל אנסה לסקור את הטיפולים האפשריים במקרה של חסימה מוחלטת. ל- UPJS אין טיפול תרופתי. אם מדובר במקרה אסימפטומטי (ללא כאב, ללא זיהומים חוזרים ותפקודי כליה תקינים), אפשר לחכות ולא לטפל בו כלל. לעיתים יש צורך בטיפול מונע נגד זיהומים חוזרים אשר עלולים להתפתח. לרוב הטיפול הוא כירורגי (Pyeloplasty). זו פרוצדורה בה מוציאים בניתוח את הסגמנט החסום או המוצר של השופכן ומחברים מחדש את הכליה לחלק הבריא שלו. את הפרוצדורה הזו ניתן לעשות היום בדרכים מתקדמות יותר מאשר ניתוח בגישה פתוחה. על שיטות אלו תוכלי לשמוע מהאורולוג אצלו את מטופלת. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 76. יש לי בקע פארא-אסופגיאלי והומלץ לי לעבור ניתוח. היות שקראתי כי זהו פגם שאינו שכיח, מבקשת לדעת מיהם הרופאים המנתחים המומחים לנושא זה. בקע סרעפתי פארא-אסופגיאלי הוא ממצא לא נדיר, במיוחד בנשים בגיל המבוגר. ההמלצה הרפואית המקובלת היא טיפול