שאיבת ביציות היא הליך הנעשה אצל גניקולוג או גניקולוגית, שבו לוקחים ביציות מהשחלות של המטופלת. זהו אחד השלבים בתהליך הפריה חוץ גופית (IVF), אשר נעשה בדרך כלל דרך הנרתיק. לאחר הוצאת הביציות מהשחלות, ניתן להפרות אותן במעבדה עם זרע, ומאוחר יותר להכניס את העוברים לרחם[1].
בשנת 1982, רופאים מאוניברסיטת קופנהגן שבדנמרק, המציאו את טכנולוגיה המאפשרת שאיבת ביציות מונחית אולטרסאונד טרנס-ווגינלי. טכנולוגיה זו משפרת משמעותית את טיפולי ההפריה החוץ גופית, שנעשו עד אז באמצעות הליך כירורגי לפרוסקופי הכולל חתך והרדמה מלאה. כיום מדובר בהליך פשוט יותר, מדויק יותר ועם פחות סיכונים ותופעות לוואי. שאיבת ביציות מונחית אולטרסאונד הוא הליך שניתן כיום לבצע במרפאה בתוך כחצי שעה. טכנולוגיה זו אף מגדילה את כמות הביציות הבשלות שנאספות ואת שיעורי ההפריה המוצלחת, והיא הפכה לסטנדרט החדש של שאיבת ביציות בהפריה חוץ גופית[2].
צילום: shutterstock | RusAKphoto
מתי מתבצע
בהתעברות טבעית, ביצית משתחררת מהשחלה אל החצוצרה באמצע המחזור החודשי. הביצית מופרית בחצוצרה כשהיא נפגשת עם הזרע, ולאחר מכן היא מתחילה להתחלק לתאים בחצוצרה, וכך הופכת לעובר בשלבים המוקדמים. לאחר מספר ימים של שהייה בחצוצרה, העובר ממשיך לרחם שם הוא מושרש ומתפתח. במקרים מסוימים, כאשר קיימות בעיות פוריות מכל מיני סיבות וגורמים, ניתן לבצע הפריה חוץ גופית – מעין מעקף של החצוצרות והשרשה ישירה של העוברים לתוך הרחם. לצורך כך יש תחילה לגרות את השחלות באמצעות טיפולי פוריות, אשר יגרמו להבשלה של כמה ביציות. מעקב אחר התפתחות הביציות מתבצע באמצעות בדיקות דם ואולטרסאונד נרתיקי, וברגע שהביציות בשלות, הן נשאבות מהשחלה. לאחר שאיבת הביציות, הן מוכנסות לצלחת פטרי ביחד עם הזרע (מתרומה או של בן הזוג/פרטנר). הביציות נבדקות למחרת כדי לראות אם הן הופרו בהצלחה על ידי הזרע. הביציות המופרות נשארות בצלחת הפטרי למשך מספר ימים, שבמהלכם הן מתחילות להתחלק ולהפוך לעוברים בשלבים המוקדמים (כפי שמתרחש בחצוצרות בזמן ההתעברות הטבעית). לאחר מכן מחזירים את העוברים שהתפתחו כראוי לרחם האישה עם צנתר קטן דרך צוואר הרחם. אם יש עוברים נוספים שניתן להשתמש בהם, הם עשויים להישמר בהקפאה לשימוש עתידי[3].
הכנות לטיפול
לפני שאיבת ביציות יש ליטול את התרופות שניתנו לפי הוראת הרופא/ה. במקרה של נטילת תרופות אחרות נוספות על בסיס קבוע, יש להתייעץ עם הרופא/ה אם ניתן לקחת אותן לפני ההליך[1].
שאיבת ביציות מבוצעת בדרך כלל 35 עד 36 שעות לאחר מתן hCG (שניתן לצורך הבשלת ביציות) ובאמצעות טכניקה מונחית אולטרסאונד טרנס-וגינלי. מחקרים מראים שמרווח הזמן בין מתן hCG לשאיבת ביציות של כ-36 שעות ממקסם את הבשלת הביציות. שאיבה לפני 30 שעות, מעלה את הסיכון לכך שהביציות בזקיקים לא יהיו בשלות. 38 שעות לאחר מתן hCG, הביציות אובדות לתוך חלל הצפק[4].
מומלץ ללבוש בגדים נוחים ורפויים; אין לאכול או לשתות לאחר חצות בלילה שלפני ההליך; יש לרוקן את שלפוחית השתן לפני ההליך[1].
מהלך הטיפול
בשלב ראשון יינתנו תרופות טשטוש תוך ורידיות, שיעזרו למטופלת להירדם. הנרתיק ינוקה והגניקולוג או הגניקולוגית ישתמשו באולטרסאונד טרנס-וגינלי כדי לאתר את השחלות של המטופלת. לאחר מכן תוחדר מחט לאחת השחלות, המחט מחוברת למכשיר יניקה ולמבחנה. הרופאה תחדיר את המחט לתוך זקיק המכיל ביצית, ותשאב את הביצית והנוזל שמסביבה, לתוך המחט. הביצית תעבור מהמחט למבחנה, ותהליך זה יחזור על עצמו שוב עם זקיקים נוספים ובשחלה השנייה. ההליך אורך בדרך כלל כ-30-60 דקות[1].
אחרי הטיפול
לאחר השלמת ההליך, המטופלת מועברת לחדר התאוששות למנוחה של כשעה. ביום שאיבת הביציות, מומלץ להיעזר במישהו זמין שיסיע את המטופלת הביתה (לא ניתן לנהוג ביום החזרת הביצית עקב הטשטוש). חשוב לא לעבוד או לעשות תוכניות ביום החזרת הביציות. נשים רבות אכן חוזרות לעבודה למחרת, בעוד שאחרות נחות גם ביום שלאחר השאיבה. ייתכן ויורגש מעט כובד אגן או כאב והתכווצויות. אפשר לקחת משככי כאבים, אבל רק בהתאם להמלצת הגניקולוג/ית. לעתים קרובות יופיעו מעט כתמי דם, אבל מדובר בדימום חלש יותר מווסת רגילה. מומלץ להימנע משחייה, ג'קוזי וקיום יחסי מין נרתיקי במשך כמה ימים, כדי לאפשר לנרתיק להחלים[5].
לאחר שאיבת הביציות, יינתנו הנחיות להמשך תהליך ההפריה החוץ גופית (IVF). חשוב לדעת שהשחלות עדיין מוגדלות מיד לאחר הוצאת הביצית, והן יישארו מוגדלות במשך השבועות הבאים, במהלך תהליך החדרת העוברים. מסיבה זו, מומלץ להימנע מהרמה של משאות כבדים או ממאמץ יתר כגון ריצה או פעילות אירובי, עד שהשחלות יחזרו לגודלן הרגיל (בדרך כלל בין 6-10 שבועות להריון או עם הופעת הווסת - במידה ולא מתרחש הריון). אפשר לעלות במדרגות לאט וללכת מרחקים קצרים. יש להימנע משימוש במשחות נרתיקיות, חומרי סיכה או קוטלי זרע, למעט התכשירים שנרשמו מטעם הגניקולוגית[5].
סיכונים
סיבוכים כתוצאה משאיבת ביצית מונחית אולטרסאונד אינם נפוצים. דימום הוא אחד הסיבוכים השכיחים ביותר, והסיבה היא שכלי דם קטנים יותר אינם מופיעים באולטרסאונד ולכן כלי דם שבין דופן הנרתיק לשחלה עלולים להיפגע מהמחט בשוגג. סיבוכים לא נפוצים הקשורים לשאיבת ביציות כוללים דימום תוך בטני, כאבים עזים ותסביב שחלה. זיהום באגן הוא סיבוך אפשרי נוסף, אך טיפול מונע באנטיביוטיקה ניתן במקרים רבים, מה שמפחית באופן ניכר את הסיכוי לזיהום. נשים הסובלות מאנדומטריוזיס עלולות להיות בסיכון גבוה לזיהום. הסיבה היא שהנוזל האנדומטריוטי יכול לפעול כמעין אמצעי תרבית לחיידקים. סיבוכים נדירים אחרים שיכולים להתרחש הם פגיעה אורולוגית המערבת את השופכן (הצינור המחבר את השלפוחית לכליות) או את שלפוחית השתן[6].
תוצאות
מספר הביציות שנשלפו תלוי במידה רבה במספר הזקיקים הגדולים הקיימים בזמן השאיבה. באופן כללי, ניתן לאסוף ביציות בשיעור הצלחה גבוה מזקיקים בקוטר ממוצע של יותר מ-12 מ"מ[4].
הזרע של בן הזוג או מתרומת הזרע, יופרה במעבדה ביום שאיבת הביציות. לבני זוג מומלץ להימנע משפיכה במשך יומיים (48 שעות) עד 5 ימים לפני יום השאיבה[6]. כיומיים עד שלושה לאחר הפריית הביצית, מוחזרים העוברים אל הרחם. במקרים אחרים, ניתן להקפיא עוברים לשימוש עתידי - להשרישם בשלבים מאוחרים יותר[7].
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
פוריות: הפרעות בפוריות אצל נשים 
אולטרסאונד וגינלי 
קשירת חצוצרות, עיקור חצוצרות 
תשובת מומחה 
תשובת מומחה 
