אימון אישי, המכונה גם קואוצ'ינג, הוא מסגרת המתמקדת בהשגת יעדים בתחום האישי או המקצועי.
קואוצ'ינג למעשה עוזר לאדם להשתנות בדרך שהוא רוצה כדי להשיג מטרות. האימון תומך באדם בכל רמה כדי שיהפוך למי שהוא רוצה להיות, וזאת בעזרת בניית מודעות, העצמת הבחירה והובלה לשינוי. אימון אישי משתמש בפוטנציאל של אדם כדי למקסם את הביצועים שלו – עוזר לו ללמוד במקום ללמד אותו.הקואצ'ר/ית עוזרים להגיע ולהפיק את התוצאות הרצויות בחיים האישיים והמקצועיים, בדרך שהלקוחה/ה רוצה[1].
קואוצ'ינג עוזר להשיג מטרות קונקרטיות, לזהות ולהתגבר על מכשולים לטובת הרווחה, ולשפר את המיומנויות. האימון מתמקד בחוזקות וביכולות האישיות של כל לקוח/ה, כמו גם כיצד להשתמש בהן בדרכים חדשות ושונות כדי לשפר ביצועים, להרגיש טוב יותר עם העצמי, לחזק מערכות יחסים, להתמודד עם אתגרים, להשיג מטרות, ולשפר את האיכות הכללית של חייו האישיים והמקצועיים של המטופל/ת[2].
באופן כללי, קואוצ'ינג אינו מרבה לעסוק בהיבטים השליליים, הלא רציונליים או הפתולוגיים של החיים, הוא גם נוטה להיות טיפול המכוון אל ההווה והעתיד, במקום להתעכב על העבר. בדרכים אלו ואחרות, אימון אישי נבדל מטיפול, שכן פסיכותרפיסטים מטפלים ישירות בבריאות הנפש ונוטים לחקור את הרגשות, הילדות או חוויות העבר האחרות של המטופל/ת, דברים שקואוצ'ר/ית לא נוטה לעשות.
צילום: shutterstock | Prostock-studio
מקורו של הקואוצ'ינג
תחום האימון החל להתפתח בשנות השבעים כמסגרת שנותנת מענה ועזרה בקידום מטרות בתחומים שונים ובהשגתן.
אימון מקושר באופן מסורתי לספורט - לכל ספורטאי/ת צמרת יש מאמן אישי. בשנים האחרונות, האימון האישי הפך רלוונטי יצא מגבולות הספורט, והוא נוכח כמעט בכל תחום והיבט בחיים. למעשה, כיום הרבה יותר טריוויאלי למצוא אנשים שפוגשים קואוצ'ר/ית שיעזרו להם להשיג מטרות בחיים ובעבודה, גם בלי שהקואצ'ר/ית מומחה בתחום העבודה של הלקוחות שלהם[1].
למי אימון אישי מתאים?
אנשים בעלי שאיפות ועיסוקים שונים פונים לקואוצ'ינג: החל אתלטים המעוניינים בשיפור ביצועיהם, עובר באנשים המתקשים למצוא זוגיות וכלה באנשי עסקים המתכוננים לעסקה גדולה. אימון אישי מספק כלים להתמודדות טובה יותר עם מצבים שונים בחיים: רכישת מיומנויות חדשות, שיפור יחסי האנוש, הגמשת ההתנהגות, ניתוח סיטואציה מפרספקטיבות שונות, העלאת הביטחון העצמיויכולת פתרון בעיות. אימון אישי יכול להיות תוך אישי (למשל באיזון החיים האישים והעבודה), בין אישי (למשל פתרון קונפליקטים) או ביצועי (למשל ניהול זמן טוב יותר). ישנם מספר סוגים שונים של מאמנים/ות, שמטרתם לעזור להתגבר על בעיות יומיומיות שעלולות להפריע לקריירה, למערכות היחסים או לאושר הכללי. להלן כמה דוגמאות לאימון אישי[3]:
אימון לחיים – אימון שמעודד הגשמת יעדים, שיפור הישגים ואיכות החיים. טיפול זה נהפך בשנים האחרונות לפופולארי מאוד, יש הטוענים שזה בשל המחסור בפסיכותרפיסטים/ות ובשל הטיפול הארוך הכרוך בטיפול נפשי. אימון זה יכול גם יכול להתמקד בתחום מסוים אחד, כמו מערכת יחסים או הערכה עצמית.
אימון בריאות - ניתן לספק ייעוץ אישי לשליטה במשקל ולספק את הכישורים והמוטיבציה הדרושים כדי לשפר את הבריאות, ולהציב יעדים לשמירה על אורח חיים בריא יותר.
אימון קריירה – עוזר לזהות מסלולי קריירה מספקים, לחזק את מיומנויות כתיבת קורות החיים או הראיונות, ולנקוט בכל צעד אחר הנדרש כדי להבטיח עבודה בתחום שנבחר. מאמני/ות קריירה בדרך כלל שואפים לעשות שימוש במשאבים חיוביים כגון תקווה, חוסן ואופטימיות, כדי לשפר את שביעות הרצון והסיפוק בעבודה.
באופן כללי, קואוצ'ינג אינו מתאים לטיפול במצבי בריאות נפשית מאובחנים כגון דיכאון קליני, הפרעת חרדה, והפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD), שכן מאמנים/ות אינם בעלי הכשרה בתחומים אלו ואינם כפופים לאותם קודים אתיים או חוקי פרטיות רפואית כמו פסיכותרפיסטים/ות[1].
למה לצפות
לרוב, אימון אישי הוא לטווח קצר ומורכב מייעוץ פשוט, תומך ופרגמטי. בהתאם לצרכים הספציפיים של הלקוח/ה, המאמן/ת והלקוח/ה יחקרו טכניקות שיעזרו להפיג את המתח, להתמודד עם אתגרים ספציפיים, לנווט בהצלחה בצמתים מסוימים ולבצע בחירות טובות יותר בחיים האישיים או המקצועיים של הלקוח/ה[4].
לעתים קרובות, מגיעים לאימון אישי עם בעיות או חששות ספציפיים שיש צורך לטפל בהם, והקואצ'ר או הקואוצ'רית ינחו לזיהוי פתרונות אפשריים ופיתוח אסטרטגיות להשגתן. במקרים מסוימים אף יומלץ לתרגל גם מיינדפולנס או טכניקות הרגעה אחרות, כדי לעזור לקדם רגשות חיוביים אצל הלקוח/ה[4].
אופן הטיפול
ניתן לבצע אימון אישי באמצעות פלטפורמות וידאו צ'אט כגון סקייפ או זום, או בפגישה פרונטלית. המפגשים מתרחשים בדרך כלל לפי לוח זמנים שנקבע מראש לפרק זמן מוגדר[4].
משך הטיפול משתנה בהתאם לצרכי הלקוח. אימון אישי מתחיל לרוב בראיון אישי על מנת להעריך את האתגרים וההזדמנויות בחייו של האדם, להחליט על פעילות ראשונה, להציב יעדים ולהגדיר את היחסים בין המאמן/ת ללקוח/ה. בנוסף ייתכן ויספק המאמן/ה חומר קריאה ומודלים רלוונטיים על מנת לקדם את החשיבה והפעולות של הלקוח/ה.
הקשר בין הלקוחה/ה למאמן/ת הוא מוקד המרכזי לאימון מוצלח, וישנם 5 גורמים מרכזיים שעוזרים לקבוע את היעילות של אימון אישי[5]:
יש אמון מבוסס.
הקואצ'ר/ית מבין/ה ומנהל את התגובות והבעיות הרגשיות של הלקוח/ה באמפתיה.
ישנה תקשורת דו – כיוונית.
האימון האישי מקל ועוזר ללקוח/ה ללמוד, להתפתח ולהגיע ליעדים.
התהליך שקוף.
מה ההבדל בין טיפול פסיכולוגי לאימון אישי?
יש הרואים באימון דרך ליישום הפסיכולוגיה החיובית ולחקירת המכניזם הפסיכולוגי באוכלוסייה הנורמאלית, אך יש להבדיל בין אימון לבין טיפול פסיכולוגי / פסיכותרפיה. האימון הוא ישיר וממוקד בהשגת מטרות על-ידי שיפור המיומנויות של הלקוח בזמן קצר, בעוד שפסיכותרפיה כרוכה בתהליך ממושך ומעמיק יותר, אשר שמה דגש על הבנת תהליכים נפשיים. כמו כן, אימון אישי מתאים לאנשים בריאים בנפשם המעוניינים בקידום והתפתחות בחייהם, בעוד שטיפול פסיכולוגי ממוקד פעמים רבות במצוקות, בקשיים ובהתמודדות עמם.
כמו כן, בניגוד לקשר בין פסיכולוג/ית למטופל בטיפול פסיכולוגי, הקשר בין הלקוח/ה למאמן/ת הוא קשר שיתופי בעל אופי של עמיתים לעבודה.
סיכונים
הפופולריות של אימון או סגנון חיים קצר מועד, מוכוון תוצאות, גורמת לפסיכותרפיה מסורתית להיראות כמו שייט טרנס אטלנטי אל הנפש הפנימית. ולמה לקחת סירה כשאפשר לטוס במאית מהזמן? אלא שבדרך לשיפור מיומנויות ותקשורת, מאמנים/ות עלולים להתעלם מבעיות פסיכולוגיות עמוקות. המסגרת הטיפולית וסוג הקשר לא מאפשרים התייחסות ראויה לנושאים אלו, והקואוצ'ר או הקואוצ'רית חסרי הכשרה לטפל בהם. למאמנים גם חסר את הידע הקליני שיש לפסיכולוג/ית והם לא תמיד מסוגלים לזהות אם אימון אישי הוא המתאים ביותר ללקוח/ה[6].
כך, למשל, יכול אדם לפנות לאימון אישי במטרה למצוא עבודה ולהתמיד בה, והקואוצ'ר/ית עלולים לא להבחין בכך שקשייו התעסוקתיים נובעים מבעיות כגון דיכאון, מהעדר כישורים חברתיים, מחרדות ועוד, בעיות המצריכות טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי.
מכיוון שאימון אישי ברובו עדיין לא מפוקח, ייתכן שזו לא חוויה שמתאימה לכולם/ן. חשוב להקדיש זמן בבחירת מאמן או מאמנת פוטנציאליים ולבחור באדם מנוסה ובעל ידע לגבי הצרכים המיוחדים שלכם/ן.פסיכותרפיה היא טיפול המוסדר בצורה קפדנית הרבה יותר מאימון אישי, ובמקרים רבים למאמנים/ות אין את אותו הידע והסמכות האקדמית או המקצועית, שיש לפסיכותרפיסטית/ות[7].
ביקורת נוספת נוגעת לתהליך הכשרתם של מאמנים/ות: בפסיכותרפיה יש כללי עבודה מובנים ומעוגנים בחוק, והכשרה ארוכה על-מנת לעסוק במקצוע. זאת בניגוד לתחום האימון האישי, בו עדיין חסרה הדרכה מקצועית, הכשרה מקיפה ומעמיקה, קודים לעבודה וכללי אתיקה קבועים ומוסכמים.
[5] Lai, Y.-L., & McDowall, A. (2014). A systematic review of (SR) coaching psychology: Focusing on the attributes of effective coaching psychologists. International Coaching Psychology Review, 9(2), 118–134.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
התקף פסיכוטי 
טיפול בדיכאון וחרדה 
מאת: מערכת אינפומד 14/02/2022
