ניתוח ארתרוסקופיה של הכתף (shoulder arthroscopy surgery)

תשובה:

החלמה מלאה של הברך וחזרה לשימוש מלא ברגל לאחר ניתוח ארתרוסקופיה של הברך הינה אינדיבידואלית, ותלויה בגיל המנותח, מצבו הבריאותי וחוזקו הפיזי לפני הניתוח, מידת הכאבים שהיו לפני הניתוח, והבעיה בגינה בוצע הניתוח. פגיעות של קרע ברצועה לרוב מחלימות לאורך זמן רב יותר מאשר למשל בעיות תזוזה במפרק, אשר מתוקנות לרוב מהר יחסית לאחר הניתוח. יש לשוב לדריכה מלאה והליכה הדרגתית כבר בימים הראשונים אחרי- תחילה בעזרת בר מקבילים, ולאחר מכן בעזרת מכשירי הליכה מסייעים- מקל, קביים או הליכון. מרבית האנשים הולכים ללא עזרה כבר לאחר 2-6 שבועות. למרות זאת, ריצה או קפיצה על המפרק אינם מומלצים.

תשובה: לא ברורה לי הסיבה לאירועים החוזרים . ניתן להתייחס למספר נקודות שיכולות לעורר בעיות בחגורת הכתף: חבלה ונזק למבנים פסיביים כמו סחוס / קפסולה של המפרק, הפוגעת ביציבות הפסיבית של המפרק ומקשה על עבודת השרירים בעיה צווארית המשליכה כאב לכתף ופוגעת בתפקודה בעיה בתנועתיות עצבים היוצאים לזרוע מהצוואר תנועה שאינה טובה באחד ממפרקי חגורת הכתף הפוגע בתנועה ומקשה על תפקוד השרירים מנח כתפיים או צוואר לא טוב הפוגע באיכות התנועה עבודה ממושכת במנח כתפיים וזרועות שאינו מומלץ, למשל עבודה עם זרועות מורמות מעל גובה הכתפיים (כתיבה ממושכת על לוח, לדוגמה) כאבי כתף על רקע דלקות בגידים הן נפוצות, ואין קשר לאזורים אחרים בגוף, כך שאין מה לדאוג מהתפשטות הבעיה . רפואה שלמה ירון טילינגר - פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות

תשובה: ישנם ממצאים בבדיקה גופנית העלולים להעלות את החשד שישנו קרע במניסקוס גם ללא בדיקות נוספות. בכל מקרה, כשיש חשד כזה ואם יש כאבים בלתי נסבלים או הגבלה בתפקוד או בטווח התנועה של הברך, נהוג לפנות לבדיקת MRI או לבדיקה ארתרוסקופית ולטיפול בקרע. אם אין שיפור בכאבים או אם יש הגבלה בתפקוד או בטווח תנועת הברך, אני ממליץ שתפנה לאורתופד המתמחה בפגיעות ספורט לצורך המשך הטיפול. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה:

הסיבה המרכזית המצריכה ניתוח חוזר להחלפת מפרק שורש כף יד מלאכותי לאחר שנים, היא העובדה כי המפרק המלאכותי עובר עם הזמן תהליך של רפיון. החלל המצוי בין המשטחים המפרקיים לבין שתל המתכת או הצמנט הולך ומתרחב עם השנים, וגורם לתהליך של התרופפות החוזק המפרקי, אשר גורם לכאבים ואי נוחות מרובה למטופל. במקרים אלו מחליטים האם ישנו צורך בביצוע ניתוח חוזר, או בביצוע טיפול חליפי לאיחוי עצמות המפרק (fusion).

תשובה: ראשית, עבור אולטרסאונד של הכתפיים כדי לעמוד על עוצמת התהליך הדלקתי, אם קיים כזה, וכדי לשלול הסתיידויות לאורך הגידים. במידה שיש דלקת, יש לטפל בה טיפול בנוגדי דלקת כמו אביטרן (דיקלופנאק) או אתופאן. יש לצמצם את עוצמת ומשך הספורט ולעבור לסגנון חתירה ולא חזה, שכן שחיית החזה מאמצת יותר את המפרק. חתירה איטית - לא לשבור שיאים! ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט

תשובה: ראשית מידע חשוב : מפרק הכתף הגלנו-הומראלי gleno-humeral joint הוא המפרק עם הכי הרבה דרגות חופש וטווח התנועה הגדול ביותר בגוף. יתרון חופש התנועה בהכרח מתנגש עם היציבות שלו והוא תלוי במבנים סחוסיים, רצועתיים וגידים לצורכי יציבות סטטית ודינאמית. יש עבודה רבה המוטלת על כתפי השרירים- המייצבים האקטיביים של הכתף. ישנם סוגים שונים של פריקות: 1- מטופלים עם "גמישות מפרקית" בולטת אשר מסוגלים לעשות "קליקים וקנאקים" ולהוציא את מפרקיהם ממקומם ואשר אצלם, על פי רוב, פרט לרפיון של הרצועות והקופסית העוטפת את הפרק, אין ממצאים אנטומים אחרים. 2- מטופלים ללא תופעות של גמישות יתר אשר יום אחד, לאחר נפילה, חבלה או תנועה חזקה, פורקים את הכתף; במקרה האחרון, באחוז גבוה מהמקרים תוך כדי פריקה נתלשת חתיכה מהטבעת הסחוסית שמסביב לראש עצם הזרוע (ה"לברום") (בהדמיה ניתן לראות את הפגיעה והיא נקראת bunkret lesion או hill saks). ולכן תנועות מסוימות עלולות להביא את הכתף למצב בלתי יציב שוב, הרי חלק מהלברום לא עומד במקום. במרכז הטיפול עומדת הפיזיותרפיה ובה מחזקים את השרירים מסביב לכתף ו"מלמדים" איך להפעיל מחדש את המפרק הפגוע מבלי לפרוק אותו שוב. יש בפיזיותרפיה אפשרות לניסיון שיקום לכתף לא יציבה, עם הצלחות רבות. חיזוק וקואורדינציה, שיפור היכולת בהקשר התפקודי. עם זאת, במקרים בהם חוסר היציבות כ"כ קשה, כך שהכתף פורקת בתנועות מינוריות ואף בשינה. לעיתים אין מנוס מלבצע ניתוח בו מייצרים יציבות על ידי העברות גידים כך שהכתף תהיה תחומה בצורה טובה יותר. חשוב לבדוק את מידת חוסר היציבות ואת מידת היכולת לשלוט ולהפעיל את הכתף ותרגילים נבנים על סמך הממצאים. מצורפים תרגילים לדוגמה, אך רק בתנאי שלא מעוררים כאב או גורמים לפריקה . http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xshldse2_art.htm

תשובה: ניתוחים מוצעים בדרך כלל לקרעים בשרירים הסובבים את הכתף (Rotator cuff) לאחר תקופה של מספר חודשים בהם טיפול הכולל פיזיותרפיה, מנוחה ותרופות נוגדות כאבים או דלקת אינן מסייעות בהפחתת הכאבים ובשיפור התפקוד. לאחר ניתוח לתיקון קרע תישאר הזרוע מקובעת למשך מספר שבועות. לאחר מכן תתחילי בפיזיותרפיה עם הפעלה גוברת והולכת של הכתף. תפקוד מלא מושג על פי רוב תוך מספר חודשים, בהתאם לאופיו של הקרע ומידת ההצלחה של ניתוח התיקון. הצלחת הניתוח תלויה גם במצבו של המטופל, בתוך כך במצבו הבריאותי, בגילו ובדבקותו בהליך השיקום. אחוזי ההצלחה, הנמדדים בהיעדר כאבים ומידת תפקוד טובה לטווח הארוך, עשויים להגיע למעל 90 אחוזים. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה:

התשובה היא כן. כיום קיימות מספר אלטרנטיבות טיפוליות ניתוחיות כחלופה לניתוח להחלפת מפרק שורש כף היד במפרק מלאכותי, ע"י ביצוע ניתוחים בסדר גודל קטן יותר, בהתאם למצבו הבריאותי של המטופל, גילו וסוג הפגיעה. האלטרנטיבה הטיפולית העיקרית הינה ניתוח לאיחוי שורש כף היד (wrist fusion). ניתוח זה מפחית את הכאבים המפרקיים ע"י מתן אפשרות לעצמות המרכיבות את המפרק לגדול ולהתאחות יחד, כעצם יחידה. בצורה כזו פוחתים משמעותית הכאבים בעת הנעת המפרק, אולם החיסרון הגדול של השיטה הוא שאינה מאפשרת תנועה של המפרק. לרוב משתמשים בניתוח זה כניתוח ביניים עד להשתלת מפרק שורש כף יד מלאכותי.

תשובה:

החלמה מלאה וחזרה לתפקוד לאחר ניתוח להחלפת ברך הינה אינדיבידואלית, ותלויה בגיל המנותח, מצבו הבריאותי וחוזקו הפיזי לפני הניתוח, ומידת הכאבים שהיו לפני הניתוח. לרוב כבר כיום אחרי הניתוח ניתן לדרוך על הרגל, ויש לשוב לדריכה מלאה והליכה הדרגתית כבר בימים הראשונים אחרי- תחילה בעזרת בר מקבילים, ולאחר מכן בעזרת מכשירי הליכה מסייעים- מקל, קביים או הליכון. מרבית האנשים הולכים ללא עזרה כבר לאחר 6 שבועות, כאשר הברך החדשה חזקה דיה על מנת לשאת את משקל הגוף. למרות זאת, ריצה או קפיצה על המפרק אינם מומלצים

תשובה: התרופה אלפריד שייכת לקבוצת תרופות הידועות בשם בנזודיאזפינים, המשמשות להקלה של מצבי חרדה ומתח, הרפיית שרירים וסיוע לשינה. כמו כל הבנזודיאזפינים, אלפריד עלולה לגרום להתמכרות כשלוקחים אותה באופן קבוע במהלך תקופה ממושכת, ויכולה להיות גם ירידה בהשפעתה עם הזמן. מסיבות אלו בוחנים את הטיפול עם אלפריד במרווחי זמן קבועים. אם לוקחים את התרופה ברציפות במשך פחות משבועיים, ניתן להפסיקה בביטחה. אך אם לוקחים את התרופה במשך תקופה ארוכה יותר, יש להיוועץ ברופא, אשר עשוי להמליץ על הורדה הדרגתית של המינון. הפסקה פתאומית עלולה לגרום לתסמיני גמילה. פלוטין היא תרופה נוגדת דיכאון המעכבת את הניצול החוזר של סרוטונין במוח (SSRI). אין להפסיק את השימוש בתרופה בלי להיוועץ ברופא, מפני שההפסקה עלולה לגרום לתסמינים לחזור. כל התרופות שיש להן השפעה מרגיעה על מערכת העצבים המרכזית עלולות להגביר את התכונות המדכאות את מערכת העצבים של אלפריד. לכן יש מגוון תרופות שיש להיזהר בנטילתן בשילוב עם אלפריד, ביניהן תרופות נגד דיכאון. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד