כריתת שד חלקית (Partial Mastectomy)

תשובה:

למרות שלא ניתן למנוע את התחלואה בסרטן השד, גילוי מוקדם וטיפול ללא דיחוי יכולים לשפר לעין שיעור את סיכויי ההחלמה של אישה אשר חלתה בסרטן השד. יותר מ- % 90 מן הנשים אשר מאובחנות כחולות בסרטן השד בשלבי המחלה המוקדמים, מחלימות מן המחלה. כאשר נשים מודעות כבר מגיל צעיר מאוד לחשיבות והיתרונות של גילוי מוקדם של סרטן השד, הן נוטות יותר למלא אחר ההמלצות לביצוע בדיקות תקופתיות במרפאה וסקירות ממוגרפיה. יתר על כן צריכות נשים צעירות להיות מודעות ולהבין את גורמי הסיכון של סרטן השד, ולהרגיש נינוחות מספיק על מנת לשוחח עם צוות המרפאה על בריאות השדיים שלהן.

תשובה: ב-10% מן הנשים המאובחנות כסובלות מסרטן השד יש היסטוריה משפחתית של המחלה. העלייה בסיכון כאשר יש קרובת (או קרוב) משפחה מדרגה ראשונה או שניה שחלו בסרטן השד, תלויה בגיל קרובת המשפחה בעת האבחנה, ובמספר הקרובים מדרגה ראשונה שלקו במחלה (קרובה מדרגה ראשונה היא אם, אחות או בת). כאשר נבדקו יותר מ-50,000 נשים עם סרטן שד ו-100,000 נשים כקבוצת ביקורת, נמצא כי הסיכון של אישה עם קרובת משפחה אחת מדרגה ראשונה ללקות בסרטן השד הוא פי 1.8 מאשר באישה ללא סיפור משפחתי, וכאשר יש 2 קרובות משפחה חולות מדרגה ראשונה, הסיכון גבוה פי 2.93. הסיכון גבוה יותר כאשר קרובת המשפחה לקתה בסרטן בגיל צעיר. כדי להעריך את מידת הסיכון עבורך, יש לבדוק מי קרובי המשפחה שחלו, ובאיזה גיל חלו במחלה. את מדברת על כריתה מניעתית של השחלות, ובהחלט יש מקום לשקול את האופציה הזאת, אבל לאור ההיסטוריה המרשימה במשפחתך, אולי מתאימה יותר דווקא כריתה מניעתית של השדיים. באשר לתופעות הלוואי של כריתת שחלות, מכיוון שכבר סיימת כבר את המחזור החודשי, השחלות שלך אינן פעילות, ותופעות הלוואי העיקריות הן לא תופעות של גיל המעבר אלא סיבוכים ניתוחיים, כמו דימום או זיהום. את ניתוח כריתת השחלות ניתן לבצע בניתוח פתוח דרך הבטן, בלפרוסקופיה או בגישה דרך הנרתיק. לכל אחת מן השיטות יתרונות וחסרונות משלה, אך שיעור הסיבוכים בכל השיטות נמוך. בחלק מקופות החולים ומרפאות החוץ בבתי החולים הגדולים יש רופאים מומחים בגנטיקה של הסרטן. אני ממליצה לך ללכת לגנטיקאי עם כל הנתונים על הסרטן במשפחתך, ולהתייעץ איתו באשר לאפשרויות העומדות בפניך. בהצלחה ד"ר ליה עשת - אינפומד

תשובה: מחלת פאג'ט של השד היא מחלה של הפטמה. מחלה זו היא בקירוב 3% מקרצינומות השד. גיל החולות בדרך כלל הוא בין 40 ל-70 שנה. הסימן הבולט ביותר הוא השינויים בעור הפטמה והאראולה (העטרה, האזור הכהה סביב הפטמה). האזור נעשה אדום, עבה ומחוספס, ומופיעים בו חריצים וכיבים וטפטוף מיימי-דמי. הבדיקות הדרושות על מנת לאבחן את מחלת פאג'ט כוללות בדיקה גופנית, בדיקות הדמייה (אולטרסאונד, ממוגרפיה) וכן ביופסיית שד. התסמינים שלך עלולים להתאים למחלה זו, אך גילך הצעיר יחסית פחות מתאים למחלה. אמליץ לך לפנות לכירורג המומחה לשד ולהיבדק. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה:

נקודת הזמן הטובה ביותר לביצוע הבדיקה היא יום אחד לאחר הפסקת הדימומים של המזור החודשי שלך. הכרות עם המראה והתחושה של רקמת השד שלך היא אחת הדרכים הטובות ביותר לאתר שינויים אשר מתרחשים בשד. יתר על כן, בנוסף לביצוע בדיקה עצמית של השד על בסיס חודשי, מומלץ מאוד לנשים מעל גיל 20 לבצע בדיקת שד על ידי רופא במרפאה לפחות פעם אחת בשלוש שנים. מומלץ לנשים אשר נמצאות מתחת לגיל 40, שלהן היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן השד, או שהן נמצאות באחת מקבוצות הסיכון לחלות בסרטן השד, לשוחח עם הרופא המטפל בהן לגבי תוכנית בדיקות אשר כוללת גם ביצוע סקירות ממוגרפיה תקופתיות.

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה:

נשים רבות מודאגות ממראה השד מבחינה אסתטית לאחר ניתוחי כריתת גוש בשד וכריתת שד חלקית. נכון, שמרביתן מעוניינות בסילוק המחלה, ופחות מתעסקות בפן האסתטי של הניתוח, אולם מכיוון שמדובר ברקמת השד, כיום כבר מובנת החשיבות לפן האסתטי לאחר הניתוח, לא פחות מן הפן החיצוני. בניתוח כריתת שד חלקית, אמנם לא מוצא כל השד, אלא רק פיסת רקמה, אולם לעיתים פיסת רקמה זאת והמקום בו היה הגידול, מותירים שקערורית בולטת לעין בשד, והחתך הניתוחי יוצר אף הוא מראה לא תקין. הפתרון- לרוב הנשים נעזרות בחזיות מיוחדות עם ריפוד, המותאמות להן אישית, ולעיתים פונות לעבור ניתוח שחזור שד חלקי או ניתוחים קטנים יותר לתיקון הצלקת.

תשובה:

לניתוח משמר שד, למשל מסוג כריתת שד חלקית, ישנם יתרונות עצומים עבור המטופלת, הן במשך ההחלמה לאחר הניתוח, הן בסיכון בניתוח עצמו, והן בהשלכות הרגשיות המלוות ניתוחים מסוג זה. כריתת שד מלאה עלולה להותיר צלקת נפשית לא פחות גדולה מהצלקת ברקמה עצמה- איבוד השד, המהווה סמל לנשיות ופוריות, בגיל צעיר יחסית, ואף בגילאים המבוגרים יותר, מהווה טראומה לא קלה עבור האישה. נשים רבות פונות לאחר כריתת שד מלאה לניתוח שחזור שד קוסמטי, פתרון יעיל יחסית המוצע להן כיום. ובכל זאת, כאשר אין צורך בכך, מעדיפים לא לנקוט בשיטה מחמירה זו, ולבצע ניתוח מינימלי ככל האפשר (זאת כמובן בהתאם לסוג הגידול וכו').

תשובה:

ההחלטה על סוג הניתוח נקבעת לרוב ע"י בדיקות ההדמיה וכן ביופסיה מהגוש, שנעשות לפני הניתוח. במקרים של גידולים קטנים יחסית (עד 5 ס"מ), ובעלי סוג היסטולוגי פחות "אלים", וכאשר אין גרורות מרוחקות, נהוג לבצע ניתוח משמר שד, וההחלטה האם להוציא רק את הגוש או את הגוש כולל שוליים נרחבים של רקמה תקינה, נעשית במרבית המקרים רק במהלך הניתוח עצמו, בהתאם למראה של הרקמה ומיקום הגוש. כאשר המנתח חושש להיוותרות תאים סרטניים בשולי הגוש, הוא כורת שוליים נרחבים יותר של רקמה, על מנת לנקוט במשנה בטיחות. בגידולים "אלימים" יותר (כלומר בעלי יותר סיכוי בפולשנות ושליחת גרורות), מספר גושים בשד, גוש גדול או בשני השדיים, נוהגים לבצע ניתוח גדול יותר- כריתת שד מלאה (total/radical mastectomy).

תשובה:

כריתת גוש בשד נעשית כאמור על מנת לטפל בתהליך גידולי של השד, אשר גודלו קטן יחסית (לרוב עד 5 ס"מ ובמרבית המקרים פחות מ-2-3 ס:מ), וכן אשר סוגו ההיסטולוגי (המיקרוסקופי) הינו בעל פרוגנוזה יחסית טובה (לא נחשב כגידול "אלים" בעל כוח רב של חדירה לרקמה). לעומת זאת, ניתוח כריתת שד מלאה, כלומר הוצאת כל רקמת השד באותו צד, נעשה לרוב כאשר יש יותר מגידול אחד בשד, כאשר מדובר בגידול גדול יחסית (מעל 5 ס"מ) התופס רקמת שד נרחבת, כאשר סוג הגידול נחשב "אלים" יותר, או כאשר כריתת השד נעשית לצרכים מניעתיים, בנשים נשאיות של גן ה-BRCA, אשר להן סיכויים גבוהים לפתח בעתיד סרטן שד פולשני.

תשובה:

שני ניתוחים אלה הינם דומים מאד בסוגם ומטרתם, שהיא שימור השד לאחר הכריתה. ניתוח לכריתת גוש בשד הינו ניתוח יחסית מצומצם יותר בהיקפו לעומת ניתוח כריתת שד חלקית. כריתת גוש בשד פירושה כמשמעה, הוצאה אך ורק של אותו גוש סרטני ברקמה, מבלי לפגוע בשארית רקמת השד התקינה (הוצאת שולי רקמה תקינים היא מזערית- כס"מ אחד בלבד). במקרים בהם ישנו גידול נרחב יותר בגודלו, המנתח יחליט על ביצוע כריתת שד חלקית, כלומר, הוצאת הגוש הסרטני כולל רקמת שד תקינה מסביבו, בכמות יותר משמעותית מאשר בכריתת הגוש בלבד (מספר ס"מ).