חיסון נגד טטנוס (Tetanus Vaccine)

תוכנית חיסונים

החיסון כנגד טטנוס ניתן במסגרת חיסוני השגרה בישראל. פרוטוקול החיסון מורכב ממתן של 3 מנות חיסון בגיל 2,4,6 חודשים וממנת דחף ראשונה בגיל שנה, במסגרת טיפת חלב. שתי מנות דחף נוספות ניתנות במסגרת בה"ס בגיל 7 (כיתה ב') ובגיל 13 (כיתה ח'). החיסון בגיל 13 מכיל שני מרכיבים, כנגד טטנוס ודיפטריה, ללא מרכיב השעלת. מנת דחף רביעית, חיסון כפול כנגד דיפטריה וטטנוס, ניתנת למתגייסים לצה"ל, בבקו"ם. לאחר מכן מומלצת מנת דחף כל 10 שנים. במקרה של פציעה עם חשד לזהום, מומלץ לקבל זריקת דחף גם אם חלפו 5 שנים ממנת הדחף האחרונה.

קהל יעד

תינוקות (החיסון ניתן במסגרת חיסוני השגרה, והינו מרכיב מהחיסון המשולש, כנגד דיפתריה,טטנוס ושעלת,הניתן בגיל 2,4,6 חודשים וממנת דחף בגיל שנה, במסגרת טיפת חלב.)
ילדים (החיסון ניתן במסגרת חיסוני השגרה, והינו מרכיב מהחיסון המשולש, כנגד דיפתריה, טטנוס ושעלת. ניתנות שתי מנות דחף, במסגרת בה"ס, בגיל 7 ובגיל 13 שנים. בגיל 13 החיסון הינו כפול, נגד דיפטריה וטטנוס, ללא מרכיב השעלת.)
חיילים (החיסון ניתן בבקו"ם לכל המתגייסים לצה"ל, והינו מרכיב מהחיסון הכפול, נגד טטנוס ודיפתריה (קרמת) DT. בגיוס בבקו"ם ניתנים שני חיסונים נוספים: חיסון נגד דלקת כבד B וחיסון נגד דלקת קרום המוח (Hib). גיוס חורף מקבלים גם חיסון נגד שפעת.)
כל האוכלוסייה (החיסון מומלץ אם עברו יותר מ-10 שנים ממנת הדחף האחרונה.)
מטיילים (למטיילים בטיולים אתגריים עם סיכון גבוה להיפצע כמו רכיבת אופניים, אופנועים וטיפוס הרים. מומלץ לשקול מתן החיסון לפני הנסיעה, גם אם עברו רק 5 שנים ממנת הדחף האחרונה.)
עולים למכה (מומלץ לעדכן את החיסון כנגד דיפטריה , אם חלפו יותר מ-10 שנים ממתן סדרת החיסונים הבסיסית או ממנת ההדחץ האחרונה. החיסון כנגד טטנוס ניתן בשילוב עם החיסון נגד דיפטריה (חיסון כפול). חיסונים נוספים המומלצים לעולים למכה כוללים: עדכון החיסון כנגד פוליו, עדכון החיסון כנגד דיפטריה חיסון נגד דלקת כבד B וחיסון נגד דלקת מנינקולקלית של קרום המוח.)

תופעות לוואי

תופעות הלוואי הינן מקומיות וחולפות, אודם כאב ונפיחות באזור ההזרקה, המופיעים תוך 24 שעות לאחר החיסון. לעיתים נדירות תיתכן התקשות תת-עורית ודלקת מקומית. עליית חום, לרוב מתונה, עלולה להופיע זמן קצר לאחר החיסון, בד"כ עד 24 שעות, וחולפת מהר. תגובה כללית חמורה של רגישות יתר אנאפילקטית, נדיר ביותר. במקרים נדירים ביותר תוארה תגובה אלרגית מיידית קשה ותגובה נוירולוגית חמורה, אך חולפת, של פגיעה בעצבים, המופיעה בטווח של 6 שבועות ממתן החיסון.

אופן נטילת החיסון

החיסון ניתן בזריקה לשריר (IM). לתנוקות ולילדים בהזרקה לשריר הירך ולמבוגרים בהזרקה לשריר הזרוע (הדלטואיד). במקרה וקיימת בעיית קרישה, תרומבוציטופניה, או בעיית דימומים אחרת, מומלץ להזריק תת-עורית (SC) מחשש לדימומים בעת ההזרקה.

הכנה לפני החיסון

לא נדרשת הכנה מיוחדת. יש לחטא אזור ההזרקה ולהמתין לייבוש.

תחילת השפעת החיסון

תוך שבועיים יש ייצור נוגדנים, חודש לאחר מתן שלושת המנות הראשונות מתקבלת יעילות חיסונית של 99%. חיסוניות יעילה מתקבלת לאחר קבלת כל מנות החיסון.

משך השפעת החיסון

5-10 שנים

תדירות החיסון

החיסון כנגד טטנוס ניתן במסגרת חיסוני השגרה בישראל. פרוטוקול החיסון מורכב ממתן של 3 מנות חיסון בגיל 2,4,6 חודשים וממנת דחף ראשונה בגיל שנה, במסגרת טיפת חלב. שתי מנות דחף נוספות ניתנות במסגרת בה"ס בגיל 7 (כיתה ב') ובגיל 13 (כיתה ח'). החיסון בגיל 13 מכיל שני מרכיבים, כנגד טטנוס ודיפטריה, ללא מרכיב השעלת. מנת דחף רביעית ,חיסון כפול כנגד דיפתריה וטטנוס, ניתנת למתגייסים לצה"ל, בבקו"ם. לאחר מכן מומלצת מנת דחף כל 10 שנים. במקרה של פציעה עם חשד לזהום, מומלץ לקבל זריקת דחף גם אם חלפו 5 שנים ממנת הדחף האחרונה. מומלץ לקבל מנת דחף נגד טטנוס כל 10 שנים. במקרים שבם קיים חשש מוגבר לפציעות ולמגע זהומי עם החיידק (במסגרת של עבודה חקלאית, טיולים אתגריים) מומלץ לשקול מתן החיסון גם לאחר 5 שנים ממנת הדחף האחרונה.

היכן ניתן לקבל את החיסון

סיכון

הריון

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

מידע לנוסעים

למטיילים לפני נסיעה אם חלפו יותר מ-10 שנים ממנת הדחף האחרונה. בטיולים אתגריים עם חשש לפציעות מומלץ לקבל את החיסון גם לאחר 5 שנים. החיסון ניתן כחיסון כפול: חיסון נגד טטנוס ונגד דיפטריה.
 

אזהרות מיוחדות

תגובות בין תרופתיות

1. בעת מחלת חום, מומלץ לדחות מתן החיסון. 2. אם ידועה רגישות יתר חמורה בעבר לחיסון, או רגישות יתר למרכיבי החיסון, לא מומלץ לחסן. 3. דיכוי חיסוני, כימותרפיה, קורטיקוסטרואידים, הקרנות, או כל טיפול המדכא את המערכת החיסונית, עלולים לגרוע מיעילות החיסון. 4. בעת התפרצות של מגפת פוליו מומלץ לדחות מתן החיסון 5. בחולים הנוטלים תרופות נוגדות קרישה, ובחולים בעלי בעיות בקרישת הדם כמו תרומבוציטופניה והמופיליה, נדרשת זהירות בעת ההזרקה לשריר מחשש לדימום, במקרים אלו מומלץ להזריק תת-עורית.

דווח לרופא במקרה של