סכיזופרניה היא הפרעה קשה במוח אשר מעוותת הדרך בה האדם הלוקה בה חושב, פועל, מביע את רגשותיו, את תפיסת המציאות שלו ואת יחסי הגומלין שלו עם הסובבים אותו. בני אדם אשר סובלים מסכיזופרניה – המחלה הקשה והמגבילה ביותר מכל מחלות הנפש הקיימות – סובלים בדרך כלל מבעיות תפקודיות בחברה, במקום העבודה, בבית הספר וביחסיהם עם בני או בנות זוגם.
סכיזופרניה יכולה לגרום ללוקים בה לסבול מפחדים ולהיות מכונסים בתוך עצמם. המחלה היא מחלה הנמשכת לכל אורך החיים של החולה, היא אינה ניתנת לריפוי, אך היא ניתנת לשליטה על ידי מתן טיפול תרופתי מתאים.
בניגוד למה שנהוג לחשוב, סכיזופרניה היא אינה פיצול באישיות. סכיזופרניה היא מצב של הפרעה נפשית (פסיכוזה), אשר בה האדם הסובל ממנה אינו יכול להפריד בין המציאות לבין הדמיון. לעיתים בני אדם אשר סובלים מהפרעות נפשיות מאבדים את הקשר שלהם עם המציאות.
נדמה להם כי העולם הסובב אותם מורכב מערב רב של מחשבות, מראות וצלילים. ההתנהגות האופיינית לבני אדם אשר חולים בשסעת יכולה להיות משונה מאוד ואף מבהילה לעיתים. השינוי הפתאומי אשר מתחולל באישיות או ההתנהגות של האדם, הגורמת לו לאבד כל קשר עם המציאות, מכונה השלב הפסיכוטי.
סוגי סכיזופרניה
ניתן לזהות 5 דפוסים עיקריים של סכיזופרניה:
1. סכיזופרניה פרנואידית - מאופיינת בעיקר בדלוזיות והלוצינציות העוסקות בתכנים של רדיפה, כאשר התפקודים הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים נותרים שמורים יחסית לדפוסים הסכיזופרניים האחרים.
2. סכיזופרניה בלתי מאורגנת - מאופיינת באופן התנהגות רגרסיבי ובלתי מאורגן ובפגיעה נרחבת בבוחן המציאות, ביחסים הבין אישיים ובתפקוד החברתי.
3. סכיזופרניה קטטונית - דפוס נדיר באופן יחסי המתאפיין בעיקר בפגיעה פסיכומוטורית. חולים מדפוס זה קופאים לזמן ממושך בתנוחה מסוימת או חשים ריגוש המביא לתנועתיות מוגברת.
4. סכיזופרניה רזידואלית - מאופיינת בעיקר בסימפטומים שליליים ובחשיבה ביזארית, כאשר הסימפטומים החיוביים אינם מופיעים רוב הזמן.
5. סכיזופרניה בלתי מובחנת - סימפטומים סכיזופרניים שאינם מתאימים לאחת מהקטגוריות הקודמות.
סכיזופרניה תסמינים
אנשים הלוקים בסכיזופרניה מאופיינים בפגיעה משמעותית בתחומים רבים: פגיעות קוגניטיביות, רגשיות, תפיסתיות והתנהגותיות. המחלה מאופיינת בקיומן של מחשבות מוזרות ולא אפשריות, הזיות ראייה, שמיעה וכד' וחשיבה ודיבור ביזאריים. בנוסף, הסובלים מסכיזופרניה נוטים לירידה במיומנויות החברתיות, היעדר יוזמה, קהות רגשית ועוד. סימפטומים אלו גורמים לפגיעות תפקודיות ומצוקה בדרגות שונות על פי חומרת המחלה. ישנם סכיזופרנים רבים הנזקקים לפיקוח צמוד וחיים במסגרות של דיור מוגן, בעוד שחלק מהסובלים מסכיזופרניה מסוגלים לתפקד ברמה גבוהה ומצליחים לעבוד ולקיים מערכות יחסים זוגיות משמעותיות.
תסמינים אשר מוצגים על ידי בני אדם הלוקים בסכיזופרניה מורכבים ממספר גורמים, החל משינויים המתרחשים באישיותו וביכולותיו של החולה ועד הצגת שינויים בהתנהגות והתאמתה למצבים השונים. כאשר המחלה מתפרצת לראשונה הופעתם של התסמינים היא פתאומית וחמורה.
את התסמינים המשותפים לכל זני המחלה ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות: תסמינים חיוביים, תסמינים של בלבול, ותסמינים שלישיים.
התסמינים החיוביים של סכיזופרניה
במקרה זה, המילה "חיובי" אינה מתכוונת בהכרח לתסמינים "טובים", אלא הכוונה היא לתסמינים שהם ברורים ונראים לעין אשר לא יופיעו בבני אדם שאינם לוקים במחלה.
תסמינים אלה, אשר מכונים לעיתים תסמינים נפשיים (פסיכוטיים), כוללים בין השאר:
· אשליות
· הזיות
תסמיני הבלבול של סכיזופרניה
תסמיני הבלבול של המחלה משקפים את חוסר יכולתו של האדם הלוקה בה לחשוב בצלילות הדעת ולפעול בשיקול דעת.
תסמינים אלה כוללים בין השאר:
· הרכבת משפטים אשר אין מאחוריהם כל הגיון או שימוש במילים חסרות משמעות, דבר אשר מקשה לאדם הלוקה בשסעת לתקשר עם הסובבים אותו.
· מעבר מהיר מנושא לנושא או ממחשבה אחת לאחרת.
· איטיות בתנועה.
· חוסר יכולת להחליט החלטות.
· עיסוק מרובה בכתיבה חסרת משמעות.
· נטייה לשכוח דברים או לאבד חפצים.
· חזרה על תנועות או מחוות, כגון הליכה הלוך ושוב או צעידה במעגלים.
· קשיים בחשיבה הגיונית והבנת מראות היום יום, צלילים, רעשים ותחושות.
התסמינים השליליים של סכיזופרניה
במקרה זה, המילה "שלילי" אינה מתכוונת בהכרח לתסמינים "רעים", אלא הכוונה היא להיעדר התסמינים שאותם מקובל לראות אצל הלוקים במחלה.
תסמינים אלה כוללים בין השאר:
· היעדר רגש או הבעת רגשות, מחשבות ומצבי רוח אשר אינם באים בקנה מידה אחד עם המצב הקיים (למשל פריצה בבכי במקום בצחוק למשמע בדיחה)
· פרישה מחיי המשפחה, חיי החברה ופעילויות חברתיות.
· מחסור באנרגיה
· חוסר מוטיבציה
· אבדן ההנאה או העניין בחיים
· הרגלי הגיינה או טיפוח לקויים
· בעיות תפקודיות בבית הספר או במקום העבודה או בפעילויות אחרות
· נטייה למצבי רוח (עצבות עד כדי דיכאון או שמחה, או מצבי רוח משתנים)
· קהות חושים (קטטוניה) מצב אשר בו בן האדם מתקבע בתנוחה אחת למשך פרקי זמן ארוכים מאוד.
סיבות וגורמי סיכון
הגורם המדויק לסכיזופרניה אינו ידוע. ידוע כי המחלה – בדומה לסרטן או סכרת – היא מחלה ממשית ואמיתית על בסיס ביולוגי. היא אינה באה כתוצאה מכשל חינוכי של ההורים או חולשה באישיות.
כבר מהמאה ה-19, ניסו חוקרים מגישות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות למצוא את הגורמים לסכיזופרניה. הדעה המקובלת כיום היא שהגורמים הביולוגיים הם המשמעותיים ביותר בהתפרצות המחלה בעוד שגורמים אחרים משפיעים בעיקר על מהלך המחלה, עוצמת הסימפטומים והיכולת התפקודית הנשמרת.
הסבר ביולוגי - גורמים גנטיים, ביוכימיים ונוירולוגיים נמצאו קשורים לסכיזופרניה:
• גורמים גנטיים - תורשה נמצאה כמשמעותית מאד מבחינת הסיכון ללקות בסכיזופרניה. במחקרים נמצא כי במשפחות בהן אחד או יותר מבני המשפחה לוקים בסכיזופרניה, הסיכון ללקות במחלה עולה ככל שהקרבה לבן המשפחה הסובל מסכיזופרניה גדולה יותר (למשל, הסיכון של ילד שאחד מהוריו לוקה בסכיזופרניה ללקות במחלה הוא 12% ו-40% כאשר שני ההורים סובלים ממנה).
• גורמים ביוכימיים - הסבר מרכזי לסיבות להתפרצות סכיזופרניה הוא קיום של עודף דופמין במוח. משערים כי עודף הדופמין קשור להופעתם של דלוזיות והלוצינציות. גורמים ביוכימיים נוספים שנמצאו כבעלי השפעה הם: מחסור בנוראפינפארין, המקושר לחוסר ההנאה והשטחת האפקט ורמות גבוהות מדי של סרוטונין. בנוסף, נמצאו אצל חולים בסכיזופרניה רמות לא תקינות של גלוטמט ואצטילכולין.
• גורמים נוירולוגים - חולים סכיזופרניים מתאפיינים בפעילות יתר של קליפת המוח ושל המערכת הלימבית (הקשורה בלמידה ורגש), חדרי מוח מוגדלים, ירידה במסת המוח וא-סימטריה בין אזורי מוח שונים.
גישות פסיכו סוציאליות - במשך השנים נחקרו דינמיקות משפחתיות שונות (יחסים בין ההורים, דפוסי תקשורת וכד') אשר שיערו כי הן קשורות להתפרצות סכיזופרניה, אך המחקרים לא תמכו בהשערות אלו. נראה כי תפקוד המשפחה והתמיכה שהיא מספקת משפיעה על ההסתגלות של החולה ועל תפקודו לאחר פרוץ המחלה.
גישות פסיכודינמיות - גישות פסיכודינמיות הציעו מספר הסברים להתפרצותה של סכיזופרניה. פרויד טען כי היא מצב של חזרה לשלב של טרום ההיווצרות של האגו המתרחש בעקבות קיבעונות בשלב התפתחותי מוקדם וכן שהות בסביבה קשה ולא תומכת. גישות פסיכואנליטיות מאוחרות יותר תפסו יחסי אם-ילד בעייתיים (למשל אם קרה ושתלטנית ואי יכולת ליצור נפרדות בין האם לילד) כגורם המכריע. אנליטיקאים אחרים כמו סאליבן וליינג פתרון תפסו את הסכיזופרניה כפתרון יעיל, באופן יחסי, לקושי בהתמודדות עם סביבה פוגעת ובעייתית.
אבחון ובדיקות
אבחנה על פי ה- DSM
אבחנה של סכיזופרניה ניתנת במידה ומתקיימים הקריטריונים הבאים:
1. שניים או יותר מהתסמינים הבאים מופיעים לתקופה של לפחות חודש (או פחות, במקרים בהם ניתן טיפול):
•דלוזיות - מחשבות שווא, אמונות או רעיונות שאין להם בסיס מציאותי. הדלוזיות הנפוצות ביותר הן: דלוזיות רדיפה (תחושת נרדפות או איום) ודלוזיית ייחוס (תחושה של החולה שאירועים ניטרליים קשורים אליו), דלוזיית גדלות (תחושת חשיבות ויכולת מופרזות) ודלוזיית שליטה (אמונה שהמחשבות או ההתנהגות שלהם נשלטים על ידי גורם חיצוני).
•הלוצינציות - תפיסה חושית בהיעדר גירוי מציאותי כגון: שמיעת קולות, ראיית חזיונות וכד'.
•דיבור לא קוהרנטי
•התנהגות בלתי מאורגנת או קטטונית (קיפאון בתנוחה קבועה)
•הופעת סימפטומים שליליים - שטיחות רגשית, תכני דיבור דלים או אובדן יוזמה ומוטיבציה.
2. לאחר פרוץ הסימפטומים, מתקיימת פגיעה תפקודית בתחומים התעסוקתי והבין-אישי או בדאגה לעצמם.
3. הסימפטומים קיימים למעלה מחצי שנה, כשבמשך לפחות חודש מתוך התקופה מופיעים תסמינים מסעיף 1.
בנוסף, יש לשלול כי הסימפטומים עשויים להיות מוסברים טוב יותר על ידי קיומה של הפרעה נפשית או התפתחותית אחרת, מצב רפואי או שימוש בחומרים כסמים או תרופות.
כפי שניתן לראות מהקריטריונים המשמשים לאבחון סכיזופרניה, סכיזופרניה אינה "פיצול אישיות", כפי שמקובל לפעמים לחשוב. המונח "פיצול אישיות" מתאר הפרעה אחרת המכונה בשפה מקצועית הפרעת זהות דיסוציאטיבית / אישיות מרובת פנים והיא חלק מקבוצת ההפרעות הדיסוציאטיביות.
במידה ומתגלים תסמינים אשר יכולים להצביע על התפרצותה של סכיזופרניה, הרופא המטפל יבצע בדיקה גופנית מקיפה ויסקור את העבר הרפואי של החולה. בעוד שלא קיימות בדיקות מעבדה אשר יכולות לאשר את האבחנה, הרופא יוכל לבצע מספר בדיקות שונות, כגון צילום רנטגן ובדיקות דם שונות, על מנת לשלול מחלה אחרת אשר יכולה להביא לידי הופעתם של תסמינים דומים לאלה של סכיזופרניה.
במידה והרופא המטפל אינו יכול למצוא מחלה אחרת אשר יכולה להביא לידי הופעתם של תסמיני המחלה, ייתכן והוא יפנה את החולה לטיפול אצל רופא פסיכיאטר, פסיכולוג, או למומחים אחרים לבריאות הנפש, אשר עברו את ההכשרה המתאימה על מנת לקבוע אבחנה ולתת טיפול למגוון מחלות נפשיות.
הפסיכיאטר משתמש בראיון אשר הורכב במיוחד ובכלי הערכה מיוחדים על מנת להעריך את האדם ולקבוע כי הוא אכן סובל מהפרעה נפשית. המטפל מבסס את האבחנה על בסיס הדיווח של החולה לגבי התסמינים שהתגלו אצלו וכן הוא יבצע תצפית על החולה על מנת לבחון את התנהגותו. בן אדם נקבע כלוקה במחלה במידה והוא מציג תסמינים שהם מובהקים וייחודיים למחלה במשך לפחות שישה חודשים.
סיבוכים אפשריים
כ-1% מהאוכלוסייה לוקים בסכיזופרניה ושכיחותה בקרב גברים ונשים זהה, כאשר ברוב המקרים פורצים הסימפטומים לפני גיל 25. ידוע כי סכיזופרניה נפוצה יותר אצל אנשים שנולדו בחורף ובאזורים בהם צפיפות האוכלוסין היא גבוהה. חולים בסכיזופרניה סובלים יותר מבעיות רפואיות כמו: סוכרת, איידס, מחלות לב וריאות, השמנת יתר ושיגרון. חלק מתחלואה מוגברת זו ניתן לייחס לתופעות הלוואי של התרופות האנטי פסיכוטיות. בנוסף, חולים סכיזופרניים מצויים בסיכון גבוה להתאבדות והתמכרות לסמים ואלכוהול.
טיפולים ותרופות
סכיזופרניה היא מחלה כרונית, אך רמת התפקוד של החולים משתנה ומושפעת מגורמים רבים. ללא טיפול מתאים, הסיכויים להחלמה ספונטנית הם נמוכים ביותר. טיפול מתאים מצליח להביא בדרך כלל לשיפור משמעותי בתפקוד ובאיכות החיים. הטיפול המרכזי בסכיזופרניה הוא הטיפול התרופתי וכיום מקובל לשלב לצד הטיפולים התרופתיים גם התערבויות פסיכותרפויטיות ופסיכו-סוציאליות.
• טיפולים תרופתיים - הטיפול העיקרי בסכיזופרניה הוא טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות הפועלות על חסימה של פעולת הדופמין העודפת. רוב התרופות הנמצאות בשימוש יעילות במיוחד בהפחתת הסימפטומים החיוביים (דלוזיות, הלוצינציות, הפרעות חשיבה). כיום מפותחות תרופות היעילות גם בהטבה של הסימפטומים השליליים (למשל דיבור דל, היעדר יוזמה). במקרה הצורך משמשות במקביל לטיפול האנטי פסיכוטי גם תרופות אנטי חרדתיות. במקרים קשים או עמידים לתרופות משתמשים לעיתים ב-ECT (טיפול בנזעי חשמל / שוק חשמלי), המשפיע על הפעולה של מערכת העצבים המרכזית.
• טיפולים פסיכותרפיים - הטיפולים הפסיכותרפיים בחולים סכיזופרניים מכוונים להשגת מספר מטרות. הטיפולים מציעים תמיכה, מסייעים בלמידת מיומנויות חברתיות ובין אישיות. לעיתים מתבצע גם אימון קוגניטיבי כדי לסייע בהתמודדות עם הפרעות חשיבה. בנוסף, במקרים רבים מומלץ גם להשתתף בטיפולים משפחתיים וקבוצתיים על מנת לשפר את יכולתו של החולה לתפקד בסביבתו הקרובה. חשוב לציין כי הטיפולים הללו אינם מחליפים את הטיפול תרופתי.
מניעה
אין כיום תרופה אשר יכולה למנוע את הופעתה של המחלה. אולם, אבחון בשלב מוקדם של המחלה וטיפול הולם יכולים לצמצם את הישנות ההתקפים ולמנוע אשפוזים, יתר על כן הדבר מצמצם את ההפרעה למהלך חייו התקין של החולה בקרב משפחתו וחבריו.
רופאים בתחום
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
תרופות קשורות
-
זוקלופנתיקסול
-
פלופנאזין
-
פנפלורידול
-
לבומפרומאזין
-
זיפראסידון
-
האלופרידול
-
ריספרידון (ריספרדל, ריספרידקס, ריספונד)
-
קלוזאפין
-
אמיסולפריד
-
קלוטיאפין
-
סרטינדול
-
תיורידאזין
-
פלופנתיקסול
-
כלורפרומאזין
-
סולפיריד (מודל)
-
אריפיפרזול
-
פאליפרידון
-
סרוקוול - קוואטיאפין
-
אולנזפין (זיפרקסה, זאפה)
-
טרוויקטה- פאליפרידון
-
קספליון (פליפרידון פלמיטאט)
טיפולים וניתוחים קשורים
-
טיפול בסכיזופרניה
-
אימון משפחתי
-
אימון קבוצתי
-
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בסכיזופרניה
-
טיפול תרופתי
מאמרים בנושא סכיזופרניה


- Facebook Messenger
ישנם מחקרים רבים שהצביעו על כך שתזונה עשויה לתרום לניהול, מניעה ואף התפתחות של מחלות נפשיות, כמו סכיזופרניה ודיכאון... לכתבה המלאה


- Facebook Messenger
יש לכםן אדם קרוב שסובל מהפרעה נפשית? הורים, בני/ות זוג, ילדים, אחים וחברים - האנשים היקרים שמלווים נפגעי/ות נפש, מת... לכתבה המלאה
שאלות מתוך פורום פסיכיאטריה
תחליף ל SEMAP
מוטי 11/12/2014 | 22:07שלום, אחי נוטל מזה שני עשורים ויותר באפן קבוע SEMAP 20MG. כדור זה ייצב את מצבו ואפשר תפקוד שלא הצריך אשפוז.ייצור תרופה זו הופסק והאח ,בינתיים, לא מוכן להחליף התרופה. אנו חוששים להתדרדרות במצבו עד לאשפוז. נודע לנו שיש תחליף בשם ACEMAP. האם יש למישהו פרטים על התחליף? היכן ניתן להשיגו? אודה לתשובתכם! תודההוסף תגובה
פתח בחלון חדשSEMAP
אבי 13/03/2025 | 10:09מצאתי תחליף ל SEMAP בסין אבל הם מסרבים לשלוח מחוץ לסין. איך אפשר ליב את התרופה מסין? תודההוסף תגובה
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 24/12/2014 | 21:40למוטי שלום, תתן לנציבות הקבילות להתמודד. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
ACSMAP 20MG
מוטי 16/12/2014 | 20:36תודה דוקטור. אני מקווה שנוכל להתמודד גם עם הבירוקרטיה של קופת החולים, כצפוי השינוי עם התרופה לא עושה טוב לאח.הוסף תגובה
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 15/12/2014 | 21:27למוטי שלום, לאחר בדיקה, ASEMAP 20mg היא גנריקה של SEMAP 20mg והינה בעלת אותה פעילות וניתן להחליף בין שתי התרופות ללא התדרדרות במצב. על קופת החולים חלה החובה להשיג את התרופות שייבואן לארץ הופסק. לעיתים קופות החולים עושות בעיות בנדון. במקרה כזה עליך לפנות לנציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, עם התלונה, כיצד ניתן לחזור אליך ותשובת קופת החולים למייל: kvilot@moh.health.gov.il. לנציבת הקבילות החדשה קוראים עו"ד אסתי בן חיים. עליך לציין בדיוק מה שכתבת אליי ולצרף את תשובת קופת החולים. אם יתעוררו קשיים נוספים, פנה אליי שוב. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
ריספרדל ותאים במוח.
יעל 13/04/2016 | 13:27היי שמעתי שמוח רגיל שורף בממוצע 85 אלף תאים, האם אנשים שנוטלים כדורים פסיכאטרים כמו נוגדי דיכאון ואנטי פסיכו שורפים יותר תאים ביום? האם ריספרדל נחשבת כדור חזק?הוסף תגובה
פתח בחלון חדשהמלצה על מרפאה אורתומולקולריֶת
דרוש ריפוי אורתומולקולרי 09/03/2025 | 02:11שלום אשמח להמלצות על מקום טוב ללכת עליו זה די דחוף לנו. אשמח באימייל rentbetshemesh@013.netהוסף תגובה
ריספרדל
לידור בן טובים 15/06/2024 | 18:43אני לא יודע מי את/ה אבל אתה גאוןהוסף תגובה
ליצור קשר
ברוך לקאצאו 17/04/2023 | 19:24אפשר ליצור איתך קשרהוסף תגובה
רספרידל
צמח 06/08/2022 | 13:12גדולים בראש5 סרטן זבל שהוכנס לראש. בצי כףהוסף תגובה
רספירדל
.... 15/05/2022 | 15:08רספירדל לא מטפל בבעיה עצמה אלא בסממנים חיצוניים בלבד כמו לחיות עם פילטר של אינסטגרם כשלמעשה הבן אדם מכוער התרופה גורמת להחרפת הבעיות הנפשית במעטפת של נורמליות חיצונית במידת מה שכולנו יודעים שהדחקה שכזאתי רק גורמת להחרפת שבסופו של דבר תתפרץ החוצה בדרך כזאת או אחרת מי שלקח את התרופה יודע שמה שאתה עובר כאשר אתה לוקח אותה למעשה הוא סבל נפשי ומנטלי כמו התעללות בתוך המוח של עצמך ברמה כזאת שאתה נכנע אומר אני אעשה מה שאני יכול אני אוותר על עצמי על העקרונות החלומות על מי שאני רק שיסתיים הסבל הזה! התרופה גורמת לך לסתום ת'פה ולהגיד אמן לסביבה שלך ולרצות כל מי שעומד בפניך בסופו של דבר המוח שלך נכנע בתוך עצמו לריקבון הריקני שהתרופה מייצרת לך בתוך הראש וכמובן שתיכנע כי החומר יותר חזק ממך מהמוח שלך וממערכת העצבים הטבעית שלך חזקה ככל שתהיההוסף תגובה
ריספרדל זה כדור רע
אנונימי 06/05/2020 | 18:57וגם ריספרדל גורם לעלייה בשיעור התמותה אצל מי שלוכח את הכדור- פי שלושה מי מה שבדכ!הוסף תגובה
בקשר למה שנאמר פה למעלה
אנונימי 06/05/2020 | 16:49אני נטלתי ריספרדל כבר כמה שנים ואחרי שלקחתי כמה ימים ריטלין גמרתי בבית חולים אז העלו לי את המינון ל3 מד ריספרדל ולקחתי אותו בערך שנה, אני לא אוטיסט, בחיים לא שמעתי קולות או ראיתי דברים שלא קיימים ובקיצור אני רגיל לגמרי אבל דחפו לי את הכדור הזה במינון שמיועד כמעט לסכיזופרנים במשך שנה ועוד שנים של מינון אחר ועכשיו אני צריך לדאוג איך אני אגמל ממנו, חוץ מזה מאז שלקחתי את הכדור ניהייתי אדיש, סגור ומבולבל, והילדים בכיתה התרחקו ממני ולא אהבו אותי מרוב האדישות, וגם בבית חולים הפסיכיאטרי אחד מאלה שמחלקים תרופות צחק עליי ואמר לי שאני מאושפז בכפייה. קראתי המון מאמרים מדעיים שבהם מדובר על כך שיש ירידה משמעותית בנפח המוח אצל מי שלקח את הכדור ועכשיו אני צריך להיות מוטרד כבר שאין סיכוי לחזור מהפגיעה הזאת. ביום שלא קחתי ריספרדל פעם אחת הרגשתי מצויין, מלא באנרגיות וחיובי אבל לא יכלתי להמשיך שלא לקחת את הכדור כי הגוף שלי לא רגיל להיות בלעדיו. אני אומר בבירור כמה שאפשר: אני בן אדם רגיל לגמרי ובכל מקרה הייתי על ריספונד כמה שנים ועל ריספונד 3 מג שנה ויותר! עוד יותר מעבר גם כשהייתי בבית החולים סבלתי מרשלנות, מדי פעם החריכו אותי לקחת את התרופה ומידי פעם לא ונתנו לי פעם ריספונד ופעם ריספרדל ואימו עליי בזריקה. אני נגד כדורים לטיפול נפשי או לשיפור קוגנטיבי, לדעתי כל הנושא הזה שפסיכאטרים חושבים שאפשר לאבחן בן אדם במחלה נפשית בלי לעשות לו בדיקות mri או כל שהם אמצעים שיכולים להוכיח בבירור שמדובר במחלת מוח זה טעות רצינית! וחוץ מזה בכלל הרעיון המגוכך הזה שניתן לרפא מוח ממחלה בעזרת החדרת כימיקלים זרים למוח היא שגיאה הרסנית. מה ה"שיגעון" הזה של פסיכיאטרים שחושבים שהם פותרים בעיה? כשבכלל אף פעם לא ברור אם יש בעיה כלשהיא בכלל! ושהם לוקחים את התוצאות הלא ברורות האלה? בדכ מתבטעות באדישות, חוסר חיים, אפטיה וחוסר באנרגיה וככה הם פותרים בעיה של אגרסיה?! רשע!!! ועוד בכלל הייתי ילד רגיל מכל בחינה וגם מוכשר מתמטית. וגם לא תיערתי פה את כל מה שעבר עלי עם ה"תרופה" הזאת. תפסיקו עם האבחנות שלכם!הוסף תגובה
חוצפה!
דוראל אחיאל 11/03/2019 | 13:04קודם כל את מדבר שטויות דחפו לי ריספרדל מתוך הבחנה רפואית של התקף פסיכוטי רק בגלל שהשתמשתי בקנאביס,לאחר הטיפול שנמשך חודש וחצי של נטילת תרופות פסיכוטיות מתוכם תרופת הריספרדל,לאחר שסיימתי את הטיפול לא יכולתי לחזור לחיים אני מרגיש שריפות ברגליים עלייה החרדות, שיכחון רב, והכי חשוב שיתוק בצד השמאלי ביותר תפקודי חמישי של המוח, הסתדרתי בבית וכל רגע ורגע רק החריף את המצב, מיכאל הביא כאן את התגובה הרצויה של ד"ר כמוך שחושבים שלדחוף לאנשים תרופות פסיכוטיות זה הדרך הטובה ביותר לחזור לבריאות איתנה, אבל את טועה בגדול אנשים שנטלו את התרופות הללו לא רק שלא נכנסו לקו הבריאות, אלא הוציאו אותם לגמרי השיתוק מוחין מאוד חזק, אם לטענתך תרופה פסיכוטית שגורמת לתופעות לוואי מאוד מסוכנות פלוס נלחמת לשיתוק המוח ופעילותו, היא תרופה יעילה לבריאות הנפש אז את ממש לא ד"ר, הלוואי ויכניסו לך ולכל מי שחושב כמוך, את הכדורים האלו במשך חודשיים עד שישרה לכם בגוף ונראה איך תסתדרו אם היום יום, נכנסתי לטיפול בריא יצאתי חולה נפש!הוסף תגובה
דר' קרני רובין שלום, כשאת מכנה ריספרידל תרופה את מתכוונת שהחומר מצליח לרפא?
יחזקאל 30/11/2018 | 11:59מהניסיון שלך, כמה מטופלי ריספרידל את יכולה להצביע שנרפאו מהתופעות שבעטיין נרשם להם החומר? תוך כמה זמן זה קרה? ואם זה קרה מתוך כמה מטופלים?הוסף תגובה
היו לי פסיכוזות ונרפאתי מנטילת ה-מ-ו-ן ויטמינים
winner 07/06/2018 | 10:08שלום היו לי מספר פסיכוזות ונטלתי ריספונד. המצב שלי היה קטסטרופה. לא תפקדתי. הייתי מדוכאת. היו לי חרדת. החיים שלי היו בזבל. התחלתי ליטול המון ויטמינים בהמלצת רופא אורתומולקולרי. (10000 מ"ג ניאצין עם תופעת בעירה. coq10 400 מ"ג- 5 טבליות ביום. b12 10000 mc"g 5 טבליות ביום. וגם עוד 7 ויטמינים נוספים בכמויות שונות.) כיום אני לא נוטלת ריספונד ותרופות פסיכיאטריות. אני מרגישה מצויין. מאושרת. יציבה. ממליצה מאד לכל מי שאוהב את עצמו לפנות לרפואה "אורתומולקולרית"הוסף תגובה
אוסנת, מעולם לא הבנתי מה את רוצה
אני 25/04/2016 | 18:09מה לדעתך המצב האידיאלי? לא לאשפז אף אחד, לא לתת כדורים לאף אחד ולא לטפל באף אחד? להשאיר את כולם סובלים בגלל מבנה מוחם או בגלל סביבתם? מה אפשר לעשות נכון להיות, כשהעולם מדכא ורחוק ממושלם...(דווקא בעיקר בגלל הגישות הישנות והפרימיטיביות)... ואני לא אחת שמעודדת כדורים בכלל.הוסף תגובה
תודה לפסיכיאטריה ולחברות התרופות
אוסנת 25/04/2016 | 17:45שהחזירו את החולים לקהילה. שנותנים להם להסתובב חופשי עם התרופות המושלמות דור ראשון ודור שני. תודה לפסיכיאטרים שמאשרים יציאה מהמכלאות שלהם ומחזירים אנשים לקהילה, ואז מטפלים בהם באופן פרטי עם התרופות המושלמות. יש אפילו חולים שגם זוכים לקבל את התרופה בזריקות, שזה הכי שווה. הם גם מסדרים קיצבה לאנשים שלא יכולים בלי התרופות האלה, ומאפשרים להם להתמסטל עם התרופות בלי לעבוד. באמת כל הכבוד, ישר כח! בקיצור, חבל שיש כל כך הרבה רע במערכת שאמורה להיות בריאותית.הוסף תגובה
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 24/04/2016 | 18:45למיכאל שלום, מאז ומתמיד בדיכאון, הסכנה הייתה בזמן הכניסה לדיכאון כשיש עדיין מספיק אנרגיה ובזמן היציאה מהדיכאון וזאת ללא קשר לתרופות. עוד בתחילת לימודיי כאשר לא היו בכלל SSRI'S ו SNRI'S. אך היו אז כבר TCA, הדגישו את הסכנה בתקופות אלה. דומני שאין לנו ויכוח שבזמן דיכאון יש ירידה בתינגודת של הגוף ולכן הסכנה לזיהומים ולתאי סרטן. אשר לנוגדי הפסיכוזה, יש אכזבה קשה מתופעות הלוואי של הדור השני אשר כוללות את תופעות הלוואי שהזכרת. יחד עם האמור גם הדור הישן וגם הדור החדש רוקנו את בתי החולים הפסיכיאטריים והוציאו את מרבית החולים לקהילה. אני עוד ראיתי את החולים הכרוניים אשר דעכו בבתי החולים הפסיכיאטריים. נכון יש טרדיב דיסקינזיה וצריך להיות ער לתחילת הסימנים בכדי להפסיק בזמן את התרופות בתקופה שבה התופעה עדיין הפיכה. זה עדיין לא סיבה לא לטפל. יש רגישות יתר לפניצילין שהיא מסוכנת וגם רגישות יתר לשאר האנטביוטיקות. אם זו סיבה לא לתת אנטביוטיקה? וכך גם לגבי תרופות אחרות כמו תרופות אנטיאפילפטיות וכו'. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
אין הוכחה הגיונית
אוסנת 15/04/2016 | 11:36איך אפשר לדעת אם הכדורים עוזרים למערכת החיסון לתקוף תאים סרטניים? הרי לא ניתן לראות תא סרטני אלא אם כן הוא חלק מקבוצה של תאים סרטניים שניתן לראות בגלל הגודל. אם יש אנשים שהאמונה שלהם היא שהכדורים הפסיכיאטרים מזיקים לא צריך לתת אותם בכפייה. נתקלים בהרבה פסיכיאטרים אשר משתמשים בכל מיני שיטות על מנת ללחוץ על בן אדם לקחת כדורים, אפילו שהוא טוען שהכדורים לא עושים לו טוב. או במשפחות שמשתמשות בפסיכיאטרים ככלי נשק נגד בן משפחתם על מנת לכפות עליו את הדעה שלהם. הפסיכיאטריה מתנהגת כמו הדת. לדת אין שום הוכחה שקיים אלוהים, ועדיין הם כופים את דעתם על הציבור החילוני.הוסף תגובה
לדעתי כדאי להיזהר ממסקנות מחקרים כאלו
מיכאל 14/04/2016 | 17:48ד"ר קרני היקרה לדעתי כדאי לא למהר לאמץ מסקנות של מחקרים כאלו ולבדוק היטב מי מממן מחקרים כאלו. לא אתפלא אם מדובר ביצרני תרופות שמממנים מחקרים כאלו בתקופת שיווק התרופה, שבה היא מוגנת בפטנט ובעוד בעלי אינטרסים. על גבי התרופות "נוגדות הדיכאון" מצויה אזהרה לגבי סיכון מוגבר להתאבדות. הסיכון מצוי בעיקר בתחילת הטיפול, בעליה במינון, או בירידה במינון והפסקת התרופה (כתוצאה מגמילה). הדבר רשום לא מרצון טוב של היצרנים אלא כתוצאה ממקרים חמורים שקרו, ותביעות כנגד היצרנים הללו. חלק מהדברים שכתבת הם בהיפוך גמור למציאות: התרופות גורמות פעמים רבות להשמנה, הן "נוגדי הדיכאון" ובמיוחד "נוגדי הפסיכוזה", וזאת עקב תאבון מוגבר. העייפות שנגרמת מקשה על מטופלים לעסוק בפעילות גופנית ומטופלים הנוטלים תרופות אנטי פסיכוטיות נוטים לעשן בתדירות גבוהה על מנת לזרז פירוק התרופות בגוף (ההשפעה של התרופות לא נעימה עבורם). כן נצפים לרוב סוכרת, השמנה, וטוקסיות ללב בתרופות הנוירופלטיות בנוגדיד דיכאון גם יש השמנה וסוכרת. התרופות נוגדות פסיכוזה ניתנות כיום גם כתוספת בדיכאון, חרדה, אוסידי, נדודי שינה, בעיות התנהגות אצל ילדים ואי שקט אצל קשישים (בדמנציה). התרופות "נוגדי הדיכאון" גורמות לרוב בתחילה לאופוריה ולאחר מכן לרוב זו מתחלפת באדישות ואפתיה, והקהיית רגשות, ולא שיפור מצב רוח. אצל חלק מהמטופלים האופוריה מתפתחת למאניה של ממש ולהפחתת עכבות ומעצורים, מה שעלול כנראה לגרום להתאבדות או למקרי רצח המוניים (כפי שקורה לעתים בארהב שם יש זמינות של נשק וכן פסיכיאטריה מאוד מתקדמת שבה המון אנשים מטופלים במס' תרופות במקביל). המוח הוא איבר מאוד מורכב של אלפי שנות אבולוציה. יודעים עליו מעט מאוד היום, ולא הצליחו ממש לפענח אותו עד היום, וכנראה שגם לעולם לא יצליחו. בברכההוסף תגובה
כתבתי שיש הטוענים, לא שזה חקוק בסלע
מיכאל 14/04/2016 | 17:31לא כתבתי שאלה עובדות החקוקות בסלע, אלא שיש חוקרים הטוענים כך ומציגים מחקרים המאששים את דבריהם לגבי האטרופיה של המוח לאחר שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות. אני אינני בקיא עד הסוף בנושא (וגם אין לי מספיק זמן לעסוק ולהתעמק בכך), אז אני רושם מה שידוע לי ומסייג את דבריי. אם אינני טועה, אחד המחקרים בנושא נעשו על קופים ובו נתנו לקבוצה אחת הלידול וקבוצה שניה זיפרקסה, והתוצאה הייתה הקטנה של המוח בשתי הקבוצות, אבל בקבוצת הזיפרקסה ההתכווצות של המוח הייתה קטנה יותר (ייתכן בגלל מינונים יחסיים נמוכים יותר). למיטב זיכרוני המחקר מומן על ידי אליי לילי במטרה להראות עדיפות של זיפרקסה על הלידול. הטענה הדומיננטית שכנראה הופצה על ידי יצרני התרופות בזמן שהיה פטנט ושיווקו התרופות האנטיפסיכוטיות היה שהסכיזופרניה גורמת להתכווצות המוח ולנזק המוחי ושבעצם התרופות האנטיפסיכוטות כמו זיפרקסה מגנות על המוח ושהן בריאות למוח. כיום יש חוקרים (ובהם גם פסיכיאטרים) שמפקפקים בעניין ולטענתם התרופות גרמו להתכווצות המוח (הסריקות נעשו על חולי סכיזופרניה שנטלו התרופות אם ינני טועה), ומדובר על אנשים בעלי קומה, חלקם הי במינסטרים של הפסיכיאטריה והמחקר הפסיכיאטרי, ולא מדובר על סיינטולוגים. לגבי טרדיב דיסקינזיה, ידוע שזה נזק מוחי, וידוע שהתופעה פעמים רבות היא בלתי הפיכה, ויכולה גם לפגוע בצעירים (ולא רק בקשישים). (כך שלא ברור למשל אם התרופות בראות למוח ומגנות עליו אז כיצד הן גורמות למחלה כמו טרדיב דיסקינזיה?). אם אינני טועה אז בשנות ה-50 של המאה הקודמת, שהופיעו התסמינים של טרדיב דיסקינזיה לראשונה, פסיכיאטרים מובילים וידועים טענו שזה לא נגרם מהתרופות ושהתסמינים של דיסקינזיה נבעו כתוצאה מסכיזופרניה והיו קיימים אצל החולים עוד לפני נטילת התרופות. (וזה כנראה מדגים את אלמנט ההכחשה שקיים לעתים בתחום הפסיכיאטריה). אני באופן כללי חושב שהפציינטים צריכים לקבל את כל המידע לגבי התרופות והטיפולים, וזה כולל גם נזקים אפשריים וחסרונות אפשריים של טיפולים אלה, כמו על טרדיב דיסקינזיה, סוכרת, טוקסיות ללב, אפשרות לאטרופיה של המוח (atrophy(( ועוד. וזה כנראה דבר שלא נעשה מספיק (ולעתים קרובות לא נעשה בכלל). חוק זכויות החולה מחייב את הרופאים לכך ורופא שלא פועל כך חשוף לתביעות, זאת למרות שכנראה בארץ כמעט ולא תובעים רשלנות רפואית במקרים אלו (בארהב דווקא כן). גם המוסר האנושי מחייב זאת. אני מתאר לעצמי שבעבר טרם עידן האינטרנט אנשים כמעט ולא היו מצליחים להגיע למידע הזה, וזה לא היה נושא לשיחה בין מטופל לרופא.הוסף תגובה
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 14/04/2016 | 15:23למיכאל שלום, חבל שאתה כותב דברים שנויים במחלוקת כאילו אלו עובדות שחקוקות בסלע. יש הרבה עובדות שמדברות נגד הטיעונים שלך והייתי מצפה שגם אם אתה מתנג לתרופות, תכתוב את הדברים בפחות פסקנות בלתי מוצדקת. הדבר מסוכן כי אתה מטעה אנשים. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 14/04/2016 | 15:20ליעל שלום, לגבי תרופות נוגדות דיכאון, מעבר לירידה באחוז המתאבדים, על פי מספר מחקרים, הן עשויות לעזור לגוף להילחם בסרטן. מחקרים אלו מצביעים על כך שתרופות נוגדות דיכאון עשויות לעזור למערכת החיסון להילחם בזיהום חמור. התרופות יכולות להגביר את פעילותם של תאים מסויימים, הנוטלים חלק מהמערכת החיסונית על ידי תקיפת תאים סרטניים, חיידקים ווירוסים. לסיכום, טיפול בדיכאון באמצעות תרופות נוגדות דיכאון יכול לעזור, במקביל לטיפול במצב הרוח, בחיזוק המערכת החיסונית. דיכאון מעורר דלקות, ותרופות נוגדות דיכאון עשויות לצנן את הדלקת. תרופות לטיפול בדיכאון בעלות יתרונות חיוביים אחרים שבעקיפין מסייעים לדלקת, כמו גם, כאשר אנשים מדוכאים שנתם טרודה יותר, הם נוטים לאכול תזונה עשירה בשומן, נמנעים פעילות גופנית, מעשנים ושותים יותר, כלומר מקיימים אורח חיים שעשוי לקדם התפתחות דלקתית. דלקת נקשרת למחלות תלויות גיל רבות, כמו מחלות לב ושבץ, ולכן טיפול בדכאון עשוי לקדם בריפוי הגוף. אשר לתרופות האנטי פסיכוטיות והאם הן גורמות לשריפת תאים מוגברת במוח, מחלת הסיכיזופרניה נקראה ולא בכדי דמנציה פרקוקס - דמנציה מוקדמת כי המחלה הורסת את המוח. התרופות מהדור השני כמו רספרידל אינן אידיאליות ועדין לא משקמות את ההרס הנ"ל אך לפחות הן מאפשרות לקורבנות המחלה הזו לצאת מכתלי בתי החולים הפסיכיאטריים. יש עבודות מעניינות ומחקרים רבים שנעשים כדי למצוא דור שלישי טוב יותר ולמצוא דרכים למנוע את פריצת המחלה. פרופ' וינר: "היום ידוע, משהפגיעה הגורמת למחלת הסכיזופרניה מתרחשת כבר אצל העובר ברחם, ככל הנראה בשל שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים במהלך ההיריון. עם זאת, תסמיני המחלה מופיעים רק שנים רבות לאחר מכן, על־פי־ רוב בגיל הנעורים או הבגרות המוקדמת. כלומר, קיים פרק זמן של 20-15 שנה, שבו הילד ואחר־כך הנער מתפקד לכאורה באופן תקין. מנסים כיום למצוא תרופות שישפיעו בתקופת הביניים וימנעו את התוצאות הרות האסון בשנות ה20. במילים אחרות זה ההפך ממה שאת טוענת. הרספרידל היא תרופה אנטי פסיכוטית, פוטנטית (חזקה, אפקטיבית) מהדור השני. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
יש טענה להתכווצות של רקמות במוח
מיכאל 13/04/2016 | 17:47יש הטוענים שתרופות אנטי פסיכוטיות גורמות תוך שנה להתכווצות של המוח, איבוד נפח ומשקל המוח. הדבר נקרא atrophy. בגדול, עדיין לא ברורה לחלוטין ההשפעה של הדבר הזה בפועל מבחינה קלינית על המטופלים, אבל כפי הנראה זהו לא דבר חיובי. בגדול, מדובר בחוקרים רציניים שמעלים טענה זו כגון joanna moncrieff, פסיכיאטרית בריטית מוערכת. בנוסף, פסיכיאטר אמריקאי בשם פיטר ברגין- peter breggin, העלה טענה זו של התכווצות המוח לפני שנים רבות ונתקל בזלזול. היום יודעים שכנראה הוא צדק והקדים את זמנו. דוגמה לנזק מוחי שעשוי להיות בלתי הפיך כתוצאה מתרופות אנטי פסיכוטיות הוא טרדיב דיסקינזיה, הפרעה של תנועות לא רצוניות, שמלווה בדרך כלל בפגיעה/ירידה קוגניטיבית. מדובר בנזק מוחי משום ההשפעה של התרופות הללו על האזור של מערכת התנועה (המוטורית) במוח. לצערנו, יש סוג של קשר שתיקה בעניין זה של נזק מוחי של תרופות אנטי פסיכוטיות (ושל נזק גופני גם כן), ופסיכיאטרים היום רושמים תרופות אלה גם לדיכאון, חרדה, נדודי שינה, בעיות התנהגות אצל ילדים, ואי שקט אצל קשישים עם דמנציה, מבלי להתריע, להזהיר או ליידע את המטופל לגבי נזק אפשרי.הוסף תגובה
חרדות
לחוצה 08/03/2025 | 22:44שלום אני שבוע 20 ועוד יומיים צריכה לעבור מי שפיר וזה מכניס אותי לחרדות האם אפשר לקחת לוריוון ?הוסף תגובה
פתח בחלון חדשתשובת מומחה חרדות
פרופ' ערד קודש 09/03/2025 | 23:15ניתן כSOSהוסף תגובה
סימבלטה 60 מירו 30 לוריוואן
רונית 08/03/2025 | 18:48כבר חצי שנה לוקחת את הנ"ל , ורוצה להפסיק לקחת , איך עושים זאת בחוכמה???הוסף תגובה
פתח בחלון חדשתשובת מומחה סימבלטה 60 מירו 30 לוריוואן
פרופ' ערד קודש 09/03/2025 | 23:16הפסקת תרופות כמו התחלתן הוא אירוע המחייב ליווי של הרופא המטפל הן כדי לבחון את ההצדקה למהלך וכמו גם בניית תוכנית של הפסקה מושכלתהוסף תגובה
בן 10 וטיקים
חגית 07/04/2016 | 21:21שלום רב, בני בן 10, לוקח אוראפ פורטה 4 מ'ג ביום, לטיפול בטיקים. אני חוששת שמא התרופה תזיק לו, אני מתלבטת האם להמשיך לתת לו אותה? האם היא מזיקה לטווח הארוך? תודההוסף תגובה
פתח בחלון חדשטיקים
ליאת 08/03/2025 | 12:12אשמח לדעת האם האוראפ 4 מג עזר לו? כי גם אנחנו מתחילים במינון כזה מהתקף טיקים קשה שהתחיל פתאום בהמלצת רופא תנועה. או לתת בהתחלה 2 מג ומשם לטפס בזהירות המצב ממש קשה מבחינת טיקים.הוסף תגובה
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 13/04/2016 | 15:00לחגית שלום, אני מבינה שמדובר בתסמונת טורט. בדרך כלל בכדי להפסיק את הטיקים מספיק חצי מ"ג הלידול. האם יש סיבה שעברו לאוראפ פורטה פימוזיד (אוראפ) יחסית לתרופות אנטי פסיכוטיות אחרות היא בעלת השפעה סדטיבית (מרגיעה) קלה מאד והיא ניתנת דרך הפה, פעם ביום. פימוזיד עלולה לגרום לתופעות לוואי אקסטראפרמידאליות כמו: דיסקינזיה, אקתיזיה ופרקינסוניזם. אלו הן תנועות בלתי רצוניות וקישיון בפנים והגפיים. בנוסף, יש לה השפעות אנטיכולינרגיות ביניהן: נמנום, הפרעה בראייה ויובש בפה. יש מצבים בהם אין ברירה אלא לתת לילד הסובל מטורט, תרופה אנטי פסיכוטית בכדי למנוע את הטיקים. ככלל, התרופות הללו יכולות לגרום בין השאר לטרדיב דיסקינזיה לטווח הרחוק. ייתכן וניתן לנסות להשתלט על המצב עם קלונידין שאינו עושה תופעה זו. הייתי ממליצה שתקבלי חוות דעת נוספת מפסיכיאטר של הילד. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה