פעילות גופנית מתונה ושברים במפרק הירך בנשים בגיל המעבר
פעילות גופנית מתונה ושברים במפרק הירך בנשים בגיל המעבר
1 דקות קריאה
פעילות גופנית מתונה, כגון הליכה, קשורה בסיכון נמוך יותר לשברים
במפרק הירך אצל נשים בגיל המעבר. החוקרים טוענים כי נשים רזות
ושמנות יכולות להפחית את הסיכון לשברים על-ידי הגברת רמת הפעילות
הגופנית שלהן. המחקר מתפרסם בגיליון האחרון של ה Journal of
American Medical Association.
החוקרים בדקו נתונים אודות 61200 נשים בגילאי 40 עד 77 במשך 12
שנה. המשתתפות היו ללא כל אבחנה של סרטן, מחלת לב, שבץ או
אוסטאופורוזיס. סך הכל היו 415 מיקרים של שברים במפרק הירך במשך 12
שנות המחקר. החוקרים לקחו בחשבון גורמים כגון גיל, אינדקס מסת הגוף
(BMI), שימוש בתחליפים הורמונליים, הרגלי עישון, והרגלי תזונה. רמת
הפעילות הגופנית נמדדה ביחידות של אקווילנטיים מטבולייים - MET.
MET מודדת את רמת האנרגיה הנפלטת מהגוף בשעת פעילות גופנית, כאשר
MET 1 שווה ל 50 קילו-קלוריות לשעה לשטח גוף.
נמצא כי הסיכון לשברים במפרק הירך פחת ב 6% לכל הגדלה ב 3 יחידות
MET של פעילות גופנית בשבוע, או במילים אחרות, לכל שעת הליכה אחת
בשבוע. נשים עם לפחות 24 יחידות MET בשבוע היו בעלות סיכון נמוך ב
55% לשברים בירך בהשוואה לנשים לא פעילות עם פחות מ 3 יחידות MET
בשבוע. כמו כן, נמצא כי נשים אשר אינן מקבלות טיפול בתחליפי
הורמונים הראו ירידה בסיכון לשברים ככל שעסקו יותר בפעילות גופנית.
נשים אשר הפעילות הגופנית היחידה שלהן היתה הליכה של לפחות ארבע
שעות בשבוע הראו ירידה של לפחות 41% בסיכון לשברים במפרק הירך,
בהשוואה לנשים אשר הלכו פחות משעה בשבוע. החוקרים מצאו גם ירידה
בסיכון לשברים הקשורה בעמידה ממושכת.
JAMA 2002;288:2300-2306
https://jama.ama-assn.org/cgi/content/abstract/288/18/2300
[24/11/2002]
במפרק הירך אצל נשים בגיל המעבר. החוקרים טוענים כי נשים רזות
ושמנות יכולות להפחית את הסיכון לשברים על-ידי הגברת רמת הפעילות
הגופנית שלהן. המחקר מתפרסם בגיליון האחרון של ה Journal of
American Medical Association.
החוקרים בדקו נתונים אודות 61200 נשים בגילאי 40 עד 77 במשך 12
שנה. המשתתפות היו ללא כל אבחנה של סרטן, מחלת לב, שבץ או
אוסטאופורוזיס. סך הכל היו 415 מיקרים של שברים במפרק הירך במשך 12
שנות המחקר. החוקרים לקחו בחשבון גורמים כגון גיל, אינדקס מסת הגוף
(BMI), שימוש בתחליפים הורמונליים, הרגלי עישון, והרגלי תזונה. רמת
הפעילות הגופנית נמדדה ביחידות של אקווילנטיים מטבולייים - MET.
MET מודדת את רמת האנרגיה הנפלטת מהגוף בשעת פעילות גופנית, כאשר
MET 1 שווה ל 50 קילו-קלוריות לשעה לשטח גוף.
נמצא כי הסיכון לשברים במפרק הירך פחת ב 6% לכל הגדלה ב 3 יחידות
MET של פעילות גופנית בשבוע, או במילים אחרות, לכל שעת הליכה אחת
בשבוע. נשים עם לפחות 24 יחידות MET בשבוע היו בעלות סיכון נמוך ב
55% לשברים בירך בהשוואה לנשים לא פעילות עם פחות מ 3 יחידות MET
בשבוע. כמו כן, נמצא כי נשים אשר אינן מקבלות טיפול בתחליפי
הורמונים הראו ירידה בסיכון לשברים ככל שעסקו יותר בפעילות גופנית.
נשים אשר הפעילות הגופנית היחידה שלהן היתה הליכה של לפחות ארבע
שעות בשבוע הראו ירידה של לפחות 41% בסיכון לשברים במפרק הירך,
בהשוואה לנשים אשר הלכו פחות משעה בשבוע. החוקרים מצאו גם ירידה
בסיכון לשברים הקשורה בעמידה ממושכת.
JAMA 2002;288:2300-2306
https://jama.ama-assn.org/cgi/content/abstract/288/18/2300
[24/11/2002]
האם המאמר עניין אותך?
רופאים בתחום