טיפולים להסרת ערמונית מוגדלת שפירה - חלק א'
4 מתוך כל 10 גברים מעל גיל 55 סובלים מערמונית מוגדלת. מספר זה גדל ל-7 מתוך כל 10 גברים מגיל 70 ובגיל 80 השכיחות גבוהה אף יותר.
3 דקות קריאה
4 מתוך כל 10 גברים מעל גיל 55 סובלים מערמונית מוגדלת. מספר זה גדל ל-7 מתוך כל 10 גברים מגיל 70 ובגיל 80 השכיחות גבוהה אף יותר.
תפקידה של בלוטת הערמונית
לייצר נוזל הנותן חיות לזרעונים, לצורך הפריית ביצית האישה. הבלוטה ממוקמת בבסיס שלפוחית השתן. היא עוטפת ויוצרת את השופכה האחורית אצל הגבר. כשבלוטת הערמונית גדלה, היא לוחצת על צינור השתן וגורמת בשלב הראשוני לחסימה חלקית של יציאת השתן, ובמשך הזמן, במידה ולא מטפלים בהפרעה זו, אף גורמת לאצירת שתן מוחלטת אשר מצריכה ניקוז מיידי של שלפוחית השתן ע"י צנתר (קטטר).
עצם גדילת הערמונית, כשמדובר בהגדלה שפירה(לא סרטנית), אינה מהווה בעיה. אולם כיוון שבלוטת הערמונית חובקת את אותו צינור שתפקידו להוביל שתן מהשלפוחית אל מחוץ לגוף – יוצרת גדילת הערמונית לחץ על השופכה והפרעות בזרם השתן.
הסימפטומים כוללים
- צורך להטיל שתן בתדירות גבוהה (מפריע בעיקר בלילה).
- זרם שתן חלש או מקוטע.
- הרגשה שאי אפשר לרוקן את השלפוחית.
- הרגשה של עיכוב או היסוס בתחילת הטלת שתן.
- צורך להטיל שתן מיד (דחיפות).
אצל אחוז מסוים של הגברים נשארת שארית שתן גדולה בשלפוחית, העלולה לגרום לדלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן ולאי יכולת פתאומית להטיל שתן או לנזק הדרגתי של שלפוחית השתן ואפילו נזק לכליות. ערמונית מוגדלת יכולה אף להוליך למצב חמור של אצירת שתן מוחלטת.
שיטות הניתוח הקיימות
קיימים 2 סוגי ניתוחים עיקריים:
"ניתוח פתוח" ((Retropubic and or Suprapubic Prostatectomy–מבוצע דרך חתך בבטן התחתונה. בוצע לראשונה בשנת 1894 ע"י Eugene Fuller בניו יורק.
"ניתוח סגור" (TURP –Transurethral Resection of Prostate)– כריתת ערמונית סגורה, מבוצע דרך השופכה (Urethra)ללא חתך בטני.
ההחלטה על סוג הניתוח תלויה בגורמים כמו גודל הערמונית, בעיות נוספות בשלפוחית השתן (כגון: אבנים וגידולים) וכושרו וניסיונו של המנתח.
"ניתוח פתוח"- חלק גדול מהסובלים נזקק לעבור ניתוח "פתוח" עם תהליך התאוששות קשה ואיטי. זהו הטיפול המקובל בהגדלה שפירה של הערמונית, הפותר במקרים רבים את הבעיה. בניתוח מוסרת רק הרקמה שגדלה ולוחצת על השופכה (צינור השתן) וגורמת לחסימה, יתר קליפת הערמונית נשארת. הניתוח, מסיר את החסימה ופותר את הבעיה.
"ניתוח סגור"
כריתה (TURP) - פותח לראשונה בארה"ב בשנות 1920 ו-1930.
בשנת 1970 עם התפתחות תאורה דרך סיבים אופטיים, וכן עדשות עם זווית רחבה, כל אלה הביאו לשיפור משמעותי בתמונה הנצפית בניתוחים אנדוסקופים.
כאמור, לא מבוצע כל חתך חיצוני בגוף. לאחר ההרדמה-אזורית או כללית , המנתח מגיע אל בלוטת הערמונית ע"י החדרת מכשיר אופטי דק ביותר דרך צינור השתן. באמצעות מכשיר זה ובעזרת סכין חשמלית ניתן לחתוך את רקמת הערמונית החוסמת. הרקמות שנכרתו נשטפות ע"י נוזל העובר במכשיר אל תוך שלפוחית השתן, ובסיום הניתוח נשאבות החוצה ונשלחות לבדיקה פתולוגית.
לשיטה זו יתרונות על השיטה הפתוחה, בעיקר מכיוון שאין חתך חיצוני ומשך האשפוז וההחלמה קצרים יותר. ישנה טעות רווחת ולעיתים מטופלים קוראים לשיטה זו "הלייזר".
"ניתוח סגור"
אידוי (TUVP- Transurethral Evaporization of the Prostate) – אידוי בלוטת הערמונית. השיטה חדשה יותר וקיימת משנת 1995 בעולם בכלל ובישראל בפרט, זו שיטה דומה מאוד ל TURP, אך במקום לחתוך ולכרות את הבלוטה מתבצע תהליך של אידוי הבלוטה. הערמונית מורכבת מתאים, המורכבים מ-98% מים ולכן ניתנים לאידוי. פעולה זו דורשת מומחיות, מיומנות וניסיון רב וחוסכת צורך בניתוח פתוח.
לסיכום
בשיטת הניתוח הסגור ניתן לכרות ולאדות את כל בלוטת הערמונית ולהשאיר רק את הקופסית – תוצאה דומה לתוצאה שמשיגים בניתוח פתוח, במינימום סבל ומקסימום תוצאה.מאת: ד"ר שלום כץ מומחה לכירורגיה אורולוגית בי"ח אסותא ת"א.
חלוץ שיטת האידוי בישראל - מנהל "רפואה אישית".
תפקידה של בלוטת הערמונית
לייצר נוזל הנותן חיות לזרעונים, לצורך הפריית ביצית האישה. הבלוטה ממוקמת בבסיס שלפוחית השתן. היא עוטפת ויוצרת את השופכה האחורית אצל הגבר. כשבלוטת הערמונית גדלה, היא לוחצת על צינור השתן וגורמת בשלב הראשוני לחסימה חלקית של יציאת השתן, ובמשך הזמן, במידה ולא מטפלים בהפרעה זו, אף גורמת לאצירת שתן מוחלטת אשר מצריכה ניקוז מיידי של שלפוחית השתן ע"י צנתר (קטטר).
עצם גדילת הערמונית, כשמדובר בהגדלה שפירה(לא סרטנית), אינה מהווה בעיה. אולם כיוון שבלוטת הערמונית חובקת את אותו צינור שתפקידו להוביל שתן מהשלפוחית אל מחוץ לגוף – יוצרת גדילת הערמונית לחץ על השופכה והפרעות בזרם השתן.
הסימפטומים כוללים
- צורך להטיל שתן בתדירות גבוהה (מפריע בעיקר בלילה).
- זרם שתן חלש או מקוטע.
- הרגשה שאי אפשר לרוקן את השלפוחית.
- הרגשה של עיכוב או היסוס בתחילת הטלת שתן.
- צורך להטיל שתן מיד (דחיפות).
אצל אחוז מסוים של הגברים נשארת שארית שתן גדולה בשלפוחית, העלולה לגרום לדלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן ולאי יכולת פתאומית להטיל שתן או לנזק הדרגתי של שלפוחית השתן ואפילו נזק לכליות. ערמונית מוגדלת יכולה אף להוליך למצב חמור של אצירת שתן מוחלטת.
שיטות הניתוח הקיימות
קיימים 2 סוגי ניתוחים עיקריים:
"ניתוח פתוח" ((Retropubic and or Suprapubic Prostatectomy–מבוצע דרך חתך בבטן התחתונה. בוצע לראשונה בשנת 1894 ע"י Eugene Fuller בניו יורק.
"ניתוח סגור" (TURP –Transurethral Resection of Prostate)– כריתת ערמונית סגורה, מבוצע דרך השופכה (Urethra)ללא חתך בטני.
ההחלטה על סוג הניתוח תלויה בגורמים כמו גודל הערמונית, בעיות נוספות בשלפוחית השתן (כגון: אבנים וגידולים) וכושרו וניסיונו של המנתח.
"ניתוח פתוח"- חלק גדול מהסובלים נזקק לעבור ניתוח "פתוח" עם תהליך התאוששות קשה ואיטי. זהו הטיפול המקובל בהגדלה שפירה של הערמונית, הפותר במקרים רבים את הבעיה. בניתוח מוסרת רק הרקמה שגדלה ולוחצת על השופכה (צינור השתן) וגורמת לחסימה, יתר קליפת הערמונית נשארת. הניתוח, מסיר את החסימה ופותר את הבעיה.
"ניתוח סגור"
כריתה (TURP) - פותח לראשונה בארה"ב בשנות 1920 ו-1930.
בשנת 1970 עם התפתחות תאורה דרך סיבים אופטיים, וכן עדשות עם זווית רחבה, כל אלה הביאו לשיפור משמעותי בתמונה הנצפית בניתוחים אנדוסקופים.
כאמור, לא מבוצע כל חתך חיצוני בגוף. לאחר ההרדמה-אזורית או כללית , המנתח מגיע אל בלוטת הערמונית ע"י החדרת מכשיר אופטי דק ביותר דרך צינור השתן. באמצעות מכשיר זה ובעזרת סכין חשמלית ניתן לחתוך את רקמת הערמונית החוסמת. הרקמות שנכרתו נשטפות ע"י נוזל העובר במכשיר אל תוך שלפוחית השתן, ובסיום הניתוח נשאבות החוצה ונשלחות לבדיקה פתולוגית.
לשיטה זו יתרונות על השיטה הפתוחה, בעיקר מכיוון שאין חתך חיצוני ומשך האשפוז וההחלמה קצרים יותר. ישנה טעות רווחת ולעיתים מטופלים קוראים לשיטה זו "הלייזר".
"ניתוח סגור"
אידוי (TUVP- Transurethral Evaporization of the Prostate) – אידוי בלוטת הערמונית. השיטה חדשה יותר וקיימת משנת 1995 בעולם בכלל ובישראל בפרט, זו שיטה דומה מאוד ל TURP, אך במקום לחתוך ולכרות את הבלוטה מתבצע תהליך של אידוי הבלוטה. הערמונית מורכבת מתאים, המורכבים מ-98% מים ולכן ניתנים לאידוי. פעולה זו דורשת מומחיות, מיומנות וניסיון רב וחוסכת צורך בניתוח פתוח.
לסיכום
בשיטת הניתוח הסגור ניתן לכרות ולאדות את כל בלוטת הערמונית ולהשאיר רק את הקופסית – תוצאה דומה לתוצאה שמשיגים בניתוח פתוח, במינימום סבל ומקסימום תוצאה.
חלוץ שיטת האידוי בישראל - מנהל "רפואה אישית".
האם המאמר עניין אותך?
כשהזקנה קופצת עלינו: מתי הגוף מזדקן הכי מהר?
מאת: מערכת אינפומד
25/08/2024
מחקר חדש מראה כי בשתי תקופות בחיים תהליך ההזדקנות הביולוגי של הגוף הוא המהיר ביותר. מתי זה קורה ואיזה בחירות באורח ...
לכתבה המלאה
PRP לטיפול בקרעים ובגידי כתף
מאת: ד"ר עירא בכר אבניאלי
16/04/2023
קרעים בגידי השרוול המסובב נפוצים ביותר – מעל 30% מהאוכלוסיה בעשור השישי לחיים יסבלו מקרעים בגידי הכתף, וכן צעירים י...
לכתבה המלאה
איך להתכונן לגיל השלישי? 6 טיפים שיעזרו
מאת: ד"ר עדי שוורץ
05/09/2022
הגיל השלישי מאפשר לנו ליהנות סוף סוף מהפירות שעליהם עמלנו בכל שנות הבגרות, אולם הוא טומן בחובו לא מעט שינויים – פיז...
לכתבה המלאה
למה חשוב לראות ולשמוע טוב בכל גיל?
מאת: מערכת אינפומד
14/03/2022
האם ראייה טובה יותר משפרת גם את היכולות הקוגניטיביות? כיצד בעיות בשמיעה עלולות להשפיע על מחלות בגיל מבוגר? התשובות בכתבה
לכתבה המלאה
ריבוי תרופות: איך אפשר לעשות שימוש מושכל בתרופות בגיל המבוגר?
מאת: ד"ר עופר בר
10/02/2022
עם העלייה בגיל, כמות התרופות הניטלות בשגרה עולה, ואיתה מתרחשת גם עלייה בשכיחות תופעת ריבוי התרופות. מה המשמעות של ר...
לכתבה המלאה
דיכאון בקשישים: איך מתבצע אבחון והאם קיים טיפול תרופתי בטוח?
מאת: ד"ר עופר בר
26/01/2022
האוכלוסייה המבוגרת היא ללא ספק אחת מקבוצות האוכלוסייה המרכזיות לה ניתנת התייחסות בכל הנוגע לניהול משבר הקורונה. אול...
לכתבה המלאה
האם ניתן לחשב את הסיכוי שלנו לדמנציה?
מאת: מערכת אינפומד
22/09/2021
החשש מדמנציה בגיל מבוגר מרחף מעל רבים. מחקר חדש בדק האם בעזרת מחשבון ניתן לזהות אנשים בעלי סיכון גבוה יותר לדמנציה ...
לכתבה המלאה
האם הבהובי אור וקול הם הטיפול הבא באלצהיימר?
מאת: מערכת אינפומד
19/09/2021
ניסוי חדש שעשה שימוש בהבהובים של אור וקול בתדרים מסוימים, הוביל לפעילות התקינה של נוירונים המסייעים בסילוק החלבון ה...
לכתבה המלאה
על קצה המזלג: מהו דליריום?
מאת: מערכת אינפומד
25/08/2021
דליריום היא תסמונת גריאטרית שכיחה ממנה יסבלו כשליש מהקשישים במהלך אשפוז. חשוב לזהות את ההפרעה מוקדם ככל הניתן ולטפל...
לכתבה המלאה
מחלת פרקינסון : רקע , אבחנה וטיפול על קצה המזלג
מאת: ד"ר יאיר זלוטניק
01/07/2021
כ-2% מהאוכלוסייה בישראל מעל לגיל 60 (כ-30 אלף מבוגרים) סובלת מפרקינסון, מחלת המוח הניוונית השכיחה ביותר בעולם אחרי ...
לכתבה המלאה