דלג לתוכן

חיסונים - האמת מאחורי ההיסטריה

לקראת שבוע החיסונים שהחל אתמול, אנו מביאים לכם סקירה אודות נושא החיסונים, יעילות מול בטיחות, מיתוס מול מציאות

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 20/04/2011
3 דקות קריאה
לפחות מאז הגעת החיסונים לאירופה (סביב שנת 1721), ויתכן שאף קודם לכן במזרח הרחוק (שם השתמשו בפרוצדורות חיסוניות עוד מהמאה ה11), הנושא משך שיח ציבורי ער. בשלושים השנים האחרונות קמו מתנגדים ותומכים רבים לנושא, וכל מחקר או תיאור מקרה הנוגע ליעילות ולבטיחות של חיסונים מקובלים שונים, מעורר הדים רבים, הרבה מעבר לחוג המדעי המצומצם של העוסקים בנושא.

מתנגדי החיסונים מעלים עשרות טענות לביסוס גישתם, וחלקן הגדול מבוסס (מי פחות ומי יותר) על מחקרים שונים בנושא. חשוב לזכור כי אף שיתכן וחלק מטענות אלה אכן הושגו בצורה מחקרית ולגיטימית, לעומת כל מחקר כזה קמו עשרות, אם לא מאות, מחקרים מבוקרים לא פחות שהוכיחו את הטענה ההפוכה (כמו הקשר בין אוטיזם לחיסון המשולש, ראה להלן).

בטיחות - השאלה הראשונה היא האם החיסון בטוח. זו למעשה הטענה הכי מבוססת של מתנגדי החיסונים, שכן למרות שכל חיסון מקובל הוכח כגורם להרבה פחות נזק מתועלת, קרי: התחלואה בעקבות החיסון נמוכה בהרבה מאשר התחלואה הטבעית ללא החיסון, מתן החיסון גורם לנזק "אקטיבי", בניגוד למחלה ש"מתרחשת מעצמה". הבעיה האמיתית מתחילה בדור שלנו, כאשר הצלחת החיסון היא בעצם בעוכריו, הורים ולפעמים אפילו אנשי צוות רפואי לא רואים את השפעות המחלה (כי החיסון מונע אותה), אלא רק את תופעות הלוואי של החיסון (שנדירות יותר בכל החיסונים הידועים פי 100-1000000). לכל חיסון רשימה ארוכה מאוד של תופעות לוואי (רובן המוחלט נדירות יותר מ1 למיליון מחוסנים), שהמסוכנות שבהן כוללות התפרצות המחלה (בחיסונים מוחלשים בלבד) ותגובה אלרגית. עם זאת, חשוב מאוד לזכור כי המחלה שהחיסונים באים למנוע (כמו צהבת, דיפטריה, טטנוס, חצבת וחזרת, פנאומוקוק ועוד) הרבה יותר קטלנית.

חוק העדר - במידה ולא חוסנתם אולם אתם מתגוררים באוכלוסיה בה רמת החיסוניות גבוהה מאוד (בדרך כלל מעל 70-80% לפחות), הסיכון שלכם לחלות קטן מאוד. לתופעה קוראים "חסינות עדר"- למחלה הרבה יותר קשה להתפשט אם כולם מחוסנים, ולכן גם מי שלא מחוסן מרוויח. התופעה הזו גורמת לחלק מן ההורים להתנגד לחיסון ולנסות "לרקוד על שתי החתונות". מבלי להכנס למוסריות של ההחלטה הזו (ברור שאם כולם ינהגו כך לא תהיה חסינות עדר), חשוב לזכור כי במהלך החיים הסיכויים של הילד להיחשף למחלות הללו די גבוהים. כך לדוגמא, במהלך שנת 2007 הייתה התפרצות של מחלת החצבת בילודים, בעיקר בקהילות חרדיות שהתנגדו לחיסונים. המחלה גבתה קורבנות רבים, וזאת למרות שאחוזי החיסון באוכלוסיה הכללית עברו את ה90% (ולכן ברוב המגזרים בישראל המגפה לא באה לידי ביטוי).

יעילות - טענה נוספת של מתנגדי החיסונים היא חוסר יעילות מוכחת של חלק מן החיסונים. טענה זו מתקשה מאוד "להחזיק מים", וזאת לפחות משתי סיבות:
א. תהליך האישור של חיסונים בארץ נסמך בדרך כלל על הליכי אישור אמריקאים (FDA) ואירופאים, שכוללים ניסויים קליניים מבוקרים רבים לפחות בשלושה שלבים, ניתוח סטטיסטי כפול סמיות (double blind randomized clinical trials) ושאר מילים ארוכות שמטרתן לוודא שאין כל הטיה לתוצאות המחקר.
ב. מחקרים אפידמיולוגיים רטרוספקטיביים מראים ירידה משמעותית מאוד בהיארעות (תחלואה) של מחלה (ואפילו בתחלואה ובתמותה הכלליות באוכלוסיה!!!) בעקבות מתן החיסונים הגדולים.

מלבד הנקודות הכלליות הנ"ל, נתייחס לכמה חששות ספציפיים שמעלים הורים רבים בקשר לחיסונים המקובלים בארץ:

חיסון הMMR (חצבת, חזרת ואדמת) - ניתן בגיל שנה ושש שנים. מחקר ארכאי משנת 1998 קשר בין החיסון לסיכון אפשרי לפתח אוטיזם. המחקר התבסס על 12 מקרים בלבד, הופרך מאז על ידי מחקרים אפידמיולוגיים ומבוקרים גדולים פי כמה, ועם השנים 10 מתוך 13 כותבי המאמר שינו את דעתם בנושא, מה גם שלפני שנה (2010) המחקר הורד מארכיון ה-lancet, כתב העת המדעי בו פורסם. חשוב להדגיש כי מדובר בחיסון יעיל, שמונע מחלות שהן גורם תמותה מוביל בתינוקות לא מחוסנים (חזרת וחצבת) וכן מחלה שיכולה לגרום למומים מולדים קשים ביותר (אדמת).

חיסון הHPV - נכון להיום לא ניתן רוטינית לילדות לפני גיל ההתבגרות, אולם מומלץ על ידי משרד הבריאות. הנגיף הוכח כגורם העיקרי לסוגים מספר של סרטן (בראשם סרטן צוואר הרחם). צירוף מקרים מצער ב2009 הביא למותה של ילדה בריטית זמן קצר אחרי קבלת החיסון, מוות שהתברר מאוחר יותר כלא קשור לחיסון (אלא בעקבות גידול שלא אובחן קודם לכן).

חיסון הפניאומוקוק ("פרוונר", "Pneumovax") - הגירסא הניתנת כיום בארץ היא החדשה ביותר, ומכסה את 13 הזנים הנפוצים ביותר של חיידק הפנאומוקוק (הכולל קרוב ל100 זנים, אולם כיסוי ה13 הנפוצים מכסה מעל ל90% מן המקרים בישראל). חשוב לזכור כי בניגוד למהלך השיווקי שפורסם בציבור, חיידק הפניאומוקוק אינו רק "חיידק של דלקת אוזניים", אלא בראש ובראשונה הגורם הנפוץ ביותר לדלקת ריאות חיידקית קשה ודלקת קרום המוח בילדים. דיווחים אחרונים מיפן על מותם של 4 ילדים, לכאורה בעקבות החיסון (דרך אגב, מדובר בחיסון הישן יותר), ודיווחים ישנים יותר מפינלנד על מותם של 3 ילדים אחרי החיסון, לא זכו לכל אישוש וניתוחים לאחר המוות הראו סיבות אחרות לתמותה הטראגית.

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר יעל מוזר גלזברג
ד"ר יעל מוזר גלזברג ילדים
5.0
( 26 חוות דעת )
"רופאה רגישה, נעימה, סבלנית ומקצועית. ממליצה בחום."
פרופ' דניאל לנדאו
פרופ' דניאל לנדאו ילדים
5.0
( 43 חוות דעת )
"הגענו לפרופ׳ לנדאו לחוות דעת יצאנו עם תשובות לשאלות ורגועים"
פרופ' דריו פרייס
פרופ' דריו פרייס ילדים
5.0
( 65 חוות דעת )
"אני מאוד ממליצה על פרופ׳ דריו פרייס. פרופ׳ מקצועי, אדיב, סובלני ומומחה בתחומו."
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו