פסוריאזיס - טיפולים מומלצים
הטיפול בפסוריאזיס אינו רק תרופתי, בין השאר ניתן ורצוי לשלב טכניקות טיפול בעור, שינוי הרגלי חשיפה לשמש ולמזג אוויר, טיפולים פסיכולוגיים להפחתת סטרס, משחות מקומיות שונות ועוד.
3 דקות קריאה
הטיפול בפסוריאזיס אינו רק תרופתי, בין השאר ניתן ורצוי לשלב טכניקות טיפול בעור, שינוי הרגלי חשיפה לשמש ולמזג אוויר, טיפולים פסיכולוגיים להפחתת סטרס, משחות מקומיות שונות ועוד.
פסוריאזיס היא מחלה כלל גופית, הטיפול בפסוריאזיס משתנה מאוד מחולה לחולה לפי עוצמת ומיקום הפגיעה.
טיפול חירום- חבישה
צורות "חריפות" יותר של פסוריאזיס, גורמות לנגעים קשים מספיק כדי לפגוע ביכולתו של העור לפעול כחוצץ ("barier") בין הסביבה החיצונית לפנימית. בנגעים כאלו יש לטפל ללא דיחוי, כאשר ברוב המקרים ניקוי עדין וחבישה סטרילית מספיקות.
טיפול במחלה קלה מאוד
הטיפול במחלה קלה מאוד יכול להעשות גם ללא תרופות מרשם:
1. קרמי לחות- צריכים להמרח מיד אחרי כל חשיפה לנוזל (מקלחת, אמבטיה, רחצה...), וכן כדי להקל על התסמינים (כמו גירוד וחוסר נוחות בנגע) במידת הצורך.
2. חשיפה לשמש- חשוב להקפיד על הגנת שמש מתאימה (בגדים, קרמי הגנה) לחלקי הגוף הבריאים, ולהגביל את החשיפה בהתאם להוראות רופא העור.
3. הפחתת סטרס- כפי שכבר הזכרנו, הוכח הקשר בין לחץ נפשי לבין החמרה במחלות רבות, ביניהן הפסוריאזיס. טכניקות שונות להפחתת סטרס, ביניהן התניה התנהגותית ואחרות, יכולות לסייע גם בשליטה ארוכת הטווח בפסוריאזיס.
4. מניעת פציעות- מסיבות לא ברורות לחלוטין, עור פצוע ופגום הוא בסיכון מוגבר לפתח נגע פסוריאטי, תופעה שידועה כאפקט קובנר. לכן חולי פסוריאזיס או אנשים בקבוצות סיכון צריכים להזהר במיוחד מפציעות פיזיות, כוויות, וחשיפה מוגזמת לשמש. בנוסף, תרופות מסויימות, ביניהן חוסם בטא או הידרוקסיכלורוקווין (תרופות נגד מלריה), וכן נוגדי דלקת כמו אספירין או איבופרופן (נוירופן), יכולות להחמיר פסוריאזיס.
משחות מקומיות
בנוסף לקרמי לחות, בכל מחלת פסוריאזיס מומלץ על מריחת תוספי ויטמין D מקומיים (בדרך כלל המשחות מכילות חומר הקרוי calcipotriene, בעל פעילות חזקה יותר משל ויטמין D). כמו כן, קרמים המבוססים על זפת (ללא מרשם) יכולים לסייע מאוד בשיפור מקומי. אופציה אולי פחות קונוונציונלית, אבל שזכתה להוכחה מחקרית, היא השריית הנגע באמבט שיבולת שועל.
לבסוף, תרופות מרשם לשימוש מקומי, כמו סטרואידים (בשימוש מקומי בלבד! הוכח כי אין לטפל בפסוריאזיס בסטרואידים במתן פומי), חומרים דמויי אספירין, ואחרים (פנולים, אנטרלין) יכולים לעזור בשליטה מקומית, וזאת כמעט ללא כל תופעות לוואי.
מחלה קשה יותר- טיפול באור
הטיפול באור אולטרא-סגול, או הפוטו-תרפיה, ממשיכה להיות אחת האופציות הכי מקובלות לטיפול בפסוריאזיס קשה יותר, למרות שעד היום לא ברור לגמרי מה בחשיפה לאור השמש או לקרינה העל סגולה עוזר להפחית את הגירוי והדלקת שגורמים להופעת הנגע הפסוריאטי.
PUVA- זהו שמה של הפוטו-תרפיה הנפוצה ביותר, ראשי תיבות של Psoralen UltraViolet A. תחילה ניתן חומר פסורלנטי- חומר המצוי בצמחים שונים (אם כי כיום מסנטזים אותו). החומר כנראה גורם לתאים להיות הרבה יותר רגישים לקרינה על סגולית. את הפסורולנט ניתן למרוח כמשחה, אולם מרבית רופאי העור מעדיפים לתת אותו בצורה פומית (בהתאם להמלצות האיגוד האמריקאי, הAAD, שמצא את דרך המתן הפומית ליעילה יותר) במידת האפשר. לאחר מתן הפסורולנט, הנגעים נחשפים לקרינה על סגולית (בדרך כלל UVA).
כיוון שכאמור בדרך כלל כל הגוף מקבל את החומר פסורולנט, במהלך טיפולי PUVA חשוב מאוד להגן על שאר חלקי הגוף, ובייחוד העיניים, מפני נזקי קרינת השמש. חבישת משקפי שמש למעשה מונעת את אחת מתופעות הלוואי הנפוצות והקשות של PUVA: זרימת דם מוגברת ללחמית, שיכולה להביא לגירוי וחוסר נוחות. כמו כן, הגנה על העיניים חשובה כדי למנוע סיכוי להתפתחות קטרקט בעתיד.
UVB- במידה וקיימת הוריית נגד לקיחת פסורולנט, וPUVA אינה אופציה, ניתן לטפל בחשיפה לקרינה בלבד, אלא שכאן מעדיפים קרינה מסוג UVB. הטיפול הזה פחות יעיל מן הPUVA בשליטה על המחלה, אולם גם כמעט ולא מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן העור (מסוג SCC או מלנומה), אחת מתופעות הלוואי הנדירות של טיפולי PUVA לאורך זמן בבעלי עור חיוור.
טיפול בסיבוכי פסוריאזיס חוץ-עוריים
הטיפול נעשה בדרך כלל בהנחיית רופא בעל התמחות מתאימה (בדרך כלל רופא עיניים או ריאומטולוג). מרבית בעיות העיניים הקשורות לפסוריאזיס יכולות להיות מטופלות בטיפות לחות או טיפות סטרואידים. טיפול בשגדון (ארתריטיס) דורש בדרך כלל התערבות פומית ורצינית יותר, של תרופות מדכאות מערכת חיסון כמו מטוטרקסאט ובמקרים חמורים גם סטרואידים לתקופות קצרות.
פסוריאזיס היא מחלה כלל גופית, הטיפול בפסוריאזיס משתנה מאוד מחולה לחולה לפי עוצמת ומיקום הפגיעה.
טיפול חירום- חבישה
צורות "חריפות" יותר של פסוריאזיס, גורמות לנגעים קשים מספיק כדי לפגוע ביכולתו של העור לפעול כחוצץ ("barier") בין הסביבה החיצונית לפנימית. בנגעים כאלו יש לטפל ללא דיחוי, כאשר ברוב המקרים ניקוי עדין וחבישה סטרילית מספיקות.
טיפול במחלה קלה מאוד
הטיפול במחלה קלה מאוד יכול להעשות גם ללא תרופות מרשם:
1. קרמי לחות- צריכים להמרח מיד אחרי כל חשיפה לנוזל (מקלחת, אמבטיה, רחצה...), וכן כדי להקל על התסמינים (כמו גירוד וחוסר נוחות בנגע) במידת הצורך.
2. חשיפה לשמש- חשוב להקפיד על הגנת שמש מתאימה (בגדים, קרמי הגנה) לחלקי הגוף הבריאים, ולהגביל את החשיפה בהתאם להוראות רופא העור.
3. הפחתת סטרס- כפי שכבר הזכרנו, הוכח הקשר בין לחץ נפשי לבין החמרה במחלות רבות, ביניהן הפסוריאזיס. טכניקות שונות להפחתת סטרס, ביניהן התניה התנהגותית ואחרות, יכולות לסייע גם בשליטה ארוכת הטווח בפסוריאזיס.
4. מניעת פציעות- מסיבות לא ברורות לחלוטין, עור פצוע ופגום הוא בסיכון מוגבר לפתח נגע פסוריאטי, תופעה שידועה כאפקט קובנר. לכן חולי פסוריאזיס או אנשים בקבוצות סיכון צריכים להזהר במיוחד מפציעות פיזיות, כוויות, וחשיפה מוגזמת לשמש. בנוסף, תרופות מסויימות, ביניהן חוסם בטא או הידרוקסיכלורוקווין (תרופות נגד מלריה), וכן נוגדי דלקת כמו אספירין או איבופרופן (נוירופן), יכולות להחמיר פסוריאזיס.
משחות מקומיות
בנוסף לקרמי לחות, בכל מחלת פסוריאזיס מומלץ על מריחת תוספי ויטמין D מקומיים (בדרך כלל המשחות מכילות חומר הקרוי calcipotriene, בעל פעילות חזקה יותר משל ויטמין D). כמו כן, קרמים המבוססים על זפת (ללא מרשם) יכולים לסייע מאוד בשיפור מקומי. אופציה אולי פחות קונוונציונלית, אבל שזכתה להוכחה מחקרית, היא השריית הנגע באמבט שיבולת שועל.
לבסוף, תרופות מרשם לשימוש מקומי, כמו סטרואידים (בשימוש מקומי בלבד! הוכח כי אין לטפל בפסוריאזיס בסטרואידים במתן פומי), חומרים דמויי אספירין, ואחרים (פנולים, אנטרלין) יכולים לעזור בשליטה מקומית, וזאת כמעט ללא כל תופעות לוואי.
מחלה קשה יותר- טיפול באור
הטיפול באור אולטרא-סגול, או הפוטו-תרפיה, ממשיכה להיות אחת האופציות הכי מקובלות לטיפול בפסוריאזיס קשה יותר, למרות שעד היום לא ברור לגמרי מה בחשיפה לאור השמש או לקרינה העל סגולה עוזר להפחית את הגירוי והדלקת שגורמים להופעת הנגע הפסוריאטי.
PUVA- זהו שמה של הפוטו-תרפיה הנפוצה ביותר, ראשי תיבות של Psoralen UltraViolet A. תחילה ניתן חומר פסורלנטי- חומר המצוי בצמחים שונים (אם כי כיום מסנטזים אותו). החומר כנראה גורם לתאים להיות הרבה יותר רגישים לקרינה על סגולית. את הפסורולנט ניתן למרוח כמשחה, אולם מרבית רופאי העור מעדיפים לתת אותו בצורה פומית (בהתאם להמלצות האיגוד האמריקאי, הAAD, שמצא את דרך המתן הפומית ליעילה יותר) במידת האפשר. לאחר מתן הפסורולנט, הנגעים נחשפים לקרינה על סגולית (בדרך כלל UVA).
כיוון שכאמור בדרך כלל כל הגוף מקבל את החומר פסורולנט, במהלך טיפולי PUVA חשוב מאוד להגן על שאר חלקי הגוף, ובייחוד העיניים, מפני נזקי קרינת השמש. חבישת משקפי שמש למעשה מונעת את אחת מתופעות הלוואי הנפוצות והקשות של PUVA: זרימת דם מוגברת ללחמית, שיכולה להביא לגירוי וחוסר נוחות. כמו כן, הגנה על העיניים חשובה כדי למנוע סיכוי להתפתחות קטרקט בעתיד.
UVB- במידה וקיימת הוריית נגד לקיחת פסורולנט, וPUVA אינה אופציה, ניתן לטפל בחשיפה לקרינה בלבד, אלא שכאן מעדיפים קרינה מסוג UVB. הטיפול הזה פחות יעיל מן הPUVA בשליטה על המחלה, אולם גם כמעט ולא מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן העור (מסוג SCC או מלנומה), אחת מתופעות הלוואי הנדירות של טיפולי PUVA לאורך זמן בבעלי עור חיוור.
טיפול בסיבוכי פסוריאזיס חוץ-עוריים
הטיפול נעשה בדרך כלל בהנחיית רופא בעל התמחות מתאימה (בדרך כלל רופא עיניים או ריאומטולוג). מרבית בעיות העיניים הקשורות לפסוריאזיס יכולות להיות מטופלות בטיפות לחות או טיפות סטרואידים. טיפול בשגדון (ארתריטיס) דורש בדרך כלל התערבות פומית ורצינית יותר, של תרופות מדכאות מערכת חיסון כמו מטוטרקסאט ובמקרים חמורים גם סטרואידים לתקופות קצרות.
האם המאמר עניין אותך?
יבלת ויראלית בכף הרגל: מה היא וכיצד ניתן לטפל בה?
מאת: קרולין צמח
15/02/2023
הליכה ברגליים יחפות במקומות עם לחות גבוהה כגון בריכות בתי מלון וחדרי כושר או חשיפתן בעמדות פדיקור עלולות להסתיים בה...
לכתבה המלאה
מהי מחלת ההידרדניטיס סופורטיבה וכיצד ניתן להקל על הסובלים ממנה?
מאת: ד"ר אריאלה הפנר
01/02/2023
הידרדניטיס סופורטיבה שכרוכה בהיווצרות "פרונקלים" על גבי העור, עלולה במקרים קשים להפריע לתפקודם היומיומי של הלוקים ב...
לכתבה המלאה
עור יבש בחורף: מתי לפנות לרופא עור?
מאת: מערכת אינפומד
16/12/2021
אוויר החורף הקר מוביל פעמים רבות לעור יבש. מהן הסיבות הנוספות ומתי עור יבש מצריך פנייה לרופא עור? התשובות בכתבה
לכתבה המלאה
היפר פיגמנטציה: האם הכנות רוקחיות ישימו סוף לכתמים?
מאת: מערכת אינפומד
24/10/2021
סובלת מפיגמנטציה מעל לשפה העליונה שנראית כאילו גידלת שפם כל השנה? הבחנת בכתמים חומים על גבי המצח והלחיים? אתם לא לב...
לכתבה המלאה
אחת ולתמיד: מה גורם לנשירת שיער מוגברת?
מאת: ד"ר הלנה מרטינז
30/09/2021
נשירת שיער מוגברת היא תופעה נפוצה, אולם לעיתים היא עלולה להעיד על מחלות שונות המצריכות טיפול. איך ניתן לאתר את הגור...
לכתבה המלאה
פיגמנטציה באזור השפם: למה זה קורה?
מאת: מערכת אינפומד
19/07/2021
מורידות שפם כל השנה אבל בקיץ האזור מתחיל להיות כהה ונראה כאילו בעצם גידלת שפם כל השנה? יש סיבה לכך ובמקרים מסוימים ...
לכתבה המלאה
זהירות! מכת מדוזות בחופי ישראל
מאת: מערכת אינפומד
14/07/2021
מכת המדוזות שתוקפת את חופי ישראל בימים האחרונים הובילה למספר לא מבוטל של כוויות חמורות, רובן בקרב ילדים. מה כדאי לע...
לכתבה המלאה
האם אתם באמת יודעים להגן על עצמכם מפני השמש?
מאת: מערכת אינפומד
13/07/2021
הקיץ כבר פה והשמש הישראלית המסוכנת מתלווה אליו. האם אתם יודעים כיצד להישמר משמש הקיץ? ולא, זה לא רק לשים קרם הגנה. ...
לכתבה המלאה
4 סימנים מוקדמים לסרטן העור
מאת: מערכת אינפומד
20/06/2021
מכיוון שבמרבית המקרים סרטן העור מתחיל להתפתח במקום בו ניתן לראות אותו, יש סיכוי גבוה יותר לתפוס אותו בשלב מוקדם. לר...
לכתבה המלאה
מולוסקום: מה חשוב לדעת על מחלת העור המדבקת? מדריך להורים
מאת: ד"ר ערן כהן ברק
13/01/2021
מה גורם להתפתחות של יבלות מסוג מולוסקום, בקרב אילו קבוצות אוכלוסייה הן שכיחות במיוחד, מהן ההשלכות באי טיפול ואילו ד...
לכתבה המלאה