אכילה רגשית

מצאתי תחליף ל SEMAP בסין אבל הם מסרבים לשלוח מחוץ לסין. איך אפשר ליב את התרופה מסין? תודה

למוטי שלום, תתן לנציבות הקבילות להתמודד. בברכה, דר' קרני רובין

תודה דוקטור. אני מקווה שנוכל להתמודד גם עם הבירוקרטיה של קופת החולים, כצפוי השינוי עם התרופה לא עושה טוב לאח.

למוטי שלום, לאחר בדיקה, ASEMAP 20mg היא גנריקה של SEMAP 20mg והינה בעלת אותה פעילות וניתן להחליף בין שתי התרופות ללא התדרדרות במצב. על קופת החולים חלה החובה להשיג את התרופות שייבואן לארץ הופסק. לעיתים קופות החולים עושות בעיות בנדון. במקרה כזה עליך לפנות לנציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, עם התלונה, כיצד ניתן לחזור אליך ותשובת קופת החולים למייל: kvilot@moh.health.gov.il. לנציבת הקבילות החדשה קוראים עו"ד אסתי בן חיים. עליך לציין בדיוק מה שכתבת אליי ולצרף את תשובת קופת החולים. אם יתעוררו קשיים נוספים, פנה אליי שוב. בברכה, דר' קרני רובין

שלום אשמח להמלצות על מקום טוב ללכת עליו זה די דחוף לנו. אשמח באימייל rentbetshemesh@013.net

אני לא יודע מי את/ה אבל אתה גאון

אפשר ליצור איתך קשר

גדולים בראש5 סרטן זבל שהוכנס לראש. בצי כף

רספירדל לא מטפל בבעיה עצמה אלא בסממנים חיצוניים בלבד כמו לחיות עם פילטר של אינסטגרם כשלמעשה הבן אדם מכוער התרופה גורמת להחרפת הבעיות הנפשית במעטפת של נורמליות חיצונית במידת מה שכולנו יודעים שהדחקה שכזאתי רק גורמת להחרפת שבסופו של דבר תתפרץ החוצה בדרך כזאת או אחרת מי שלקח את התרופה יודע שמה שאתה עובר כאשר אתה לוקח אותה למעשה הוא סבל נפשי ומנטלי כמו התעללות בתוך המוח של עצמך ברמה כזאת שאתה נכנע אומר אני אעשה מה שאני יכול אני אוותר על עצמי על העקרונות החלומות על מי שאני רק שיסתיים הסבל הזה! התרופה גורמת לך לסתום ת'פה ולהגיד אמן לסביבה שלך ולרצות כל מי שעומד בפניך בסופו של דבר המוח שלך נכנע בתוך עצמו לריקבון הריקני שהתרופה מייצרת לך בתוך הראש וכמובן שתיכנע כי החומר יותר חזק ממך מהמוח שלך וממערכת העצבים הטבעית שלך חזקה ככל שתהיה

וגם ריספרדל גורם לעלייה בשיעור התמותה אצל מי שלוכח את הכדור- פי שלושה מי מה שבדכ!

אני נטלתי ריספרדל כבר כמה שנים ואחרי שלקחתי כמה ימים ריטלין גמרתי בבית חולים אז העלו לי את המינון ל3 מד ריספרדל ולקחתי אותו בערך שנה, אני לא אוטיסט, בחיים לא שמעתי קולות או ראיתי דברים שלא קיימים ובקיצור אני רגיל לגמרי אבל דחפו לי את הכדור הזה במינון שמיועד כמעט לסכיזופרנים במשך שנה ועוד שנים של מינון אחר ועכשיו אני צריך לדאוג איך אני אגמל ממנו, חוץ מזה מאז שלקחתי את הכדור ניהייתי אדיש, סגור ומבולבל, והילדים בכיתה התרחקו ממני ולא אהבו אותי מרוב האדישות, וגם בבית חולים הפסיכיאטרי אחד מאלה שמחלקים תרופות צחק עליי ואמר לי שאני מאושפז בכפייה. קראתי המון מאמרים מדעיים שבהם מדובר על כך שיש ירידה משמעותית בנפח המוח אצל מי שלקח את הכדור ועכשיו אני צריך להיות מוטרד כבר שאין סיכוי לחזור מהפגיעה הזאת. ביום שלא קחתי ריספרדל פעם אחת הרגשתי מצויין, מלא באנרגיות וחיובי אבל לא יכלתי להמשיך שלא לקחת את הכדור כי הגוף שלי לא רגיל להיות בלעדיו. אני אומר בבירור כמה שאפשר: אני בן אדם רגיל לגמרי ובכל מקרה הייתי על ריספונד כמה שנים ועל ריספונד 3 מג שנה ויותר! עוד יותר מעבר גם כשהייתי בבית החולים סבלתי מרשלנות, מדי פעם החריכו אותי לקחת את התרופה ומידי פעם לא ונתנו לי פעם ריספונד ופעם ריספרדל ואימו עליי בזריקה. אני נגד כדורים לטיפול נפשי או לשיפור קוגנטיבי, לדעתי כל הנושא הזה שפסיכאטרים חושבים שאפשר לאבחן בן אדם במחלה נפשית בלי לעשות לו בדיקות mri או כל שהם אמצעים שיכולים להוכיח בבירור שמדובר במחלת מוח זה טעות רצינית! וחוץ מזה בכלל הרעיון המגוכך הזה שניתן לרפא מוח ממחלה בעזרת החדרת כימיקלים זרים למוח היא שגיאה הרסנית. מה ה"שיגעון" הזה של פסיכיאטרים שחושבים שהם פותרים בעיה? כשבכלל אף פעם לא ברור אם יש בעיה כלשהיא בכלל! ושהם לוקחים את התוצאות הלא ברורות האלה? בדכ מתבטעות באדישות, חוסר חיים, אפטיה וחוסר באנרגיה וככה הם פותרים בעיה של אגרסיה?! רשע!!! ועוד בכלל הייתי ילד רגיל מכל בחינה וגם מוכשר מתמטית. וגם לא תיערתי פה את כל מה שעבר עלי עם ה"תרופה" הזאת. תפסיקו עם האבחנות שלכם!

קודם כל את מדבר שטויות דחפו לי ריספרדל מתוך הבחנה רפואית של התקף פסיכוטי רק בגלל שהשתמשתי בקנאביס,לאחר הטיפול שנמשך חודש וחצי של נטילת תרופות פסיכוטיות מתוכם תרופת הריספרדל,לאחר שסיימתי את הטיפול לא יכולתי לחזור לחיים אני מרגיש שריפות ברגליים עלייה החרדות, שיכחון רב, והכי חשוב שיתוק בצד השמאלי ביותר תפקודי חמישי של המוח, הסתדרתי בבית וכל רגע ורגע רק החריף את המצב, מיכאל הביא כאן את התגובה הרצויה של ד"ר כמוך שחושבים שלדחוף לאנשים תרופות פסיכוטיות זה הדרך הטובה ביותר לחזור לבריאות איתנה, אבל את טועה בגדול אנשים שנטלו את התרופות הללו לא רק שלא נכנסו לקו הבריאות, אלא הוציאו אותם לגמרי השיתוק מוחין מאוד חזק, אם לטענתך תרופה פסיכוטית שגורמת לתופעות לוואי מאוד מסוכנות פלוס נלחמת לשיתוק המוח ופעילותו, היא תרופה יעילה לבריאות הנפש אז את ממש לא ד"ר, הלוואי ויכניסו לך ולכל מי שחושב כמוך, את הכדורים האלו במשך חודשיים עד שישרה לכם בגוף ונראה איך תסתדרו אם היום יום, נכנסתי לטיפול בריא יצאתי חולה נפש!

מהניסיון שלך, כמה מטופלי ריספרידל את יכולה להצביע שנרפאו מהתופעות שבעטיין נרשם להם החומר? תוך כמה זמן זה קרה? ואם זה קרה מתוך כמה מטופלים?

שלום היו לי מספר פסיכוזות ונטלתי ריספונד. המצב שלי היה קטסטרופה. לא תפקדתי. הייתי מדוכאת. היו לי חרדת. החיים שלי היו בזבל. התחלתי ליטול המון ויטמינים בהמלצת רופא אורתומולקולרי. (10000 מ"ג ניאצין עם תופעת בעירה. coq10 400 מ"ג- 5 טבליות ביום. b12 10000 mc"g 5 טבליות ביום. וגם עוד 7 ויטמינים נוספים בכמויות שונות.) כיום אני לא נוטלת ריספונד ותרופות פסיכיאטריות. אני מרגישה מצויין. מאושרת. יציבה. ממליצה מאד לכל מי שאוהב את עצמו לפנות לרפואה "אורתומולקולרית"

מה לדעתך המצב האידיאלי? לא לאשפז אף אחד, לא לתת כדורים לאף אחד ולא לטפל באף אחד? להשאיר את כולם סובלים בגלל מבנה מוחם או בגלל סביבתם? מה אפשר לעשות נכון להיות, כשהעולם מדכא ורחוק ממושלם...(דווקא בעיקר בגלל הגישות הישנות והפרימיטיביות)... ואני לא אחת שמעודדת כדורים בכלל.

שהחזירו את החולים לקהילה. שנותנים להם להסתובב חופשי עם התרופות המושלמות דור ראשון ודור שני. תודה לפסיכיאטרים שמאשרים יציאה מהמכלאות שלהם ומחזירים אנשים לקהילה, ואז מטפלים בהם באופן פרטי עם התרופות המושלמות. יש אפילו חולים שגם זוכים לקבל את התרופה בזריקות, שזה הכי שווה. הם גם מסדרים קיצבה לאנשים שלא יכולים בלי התרופות האלה, ומאפשרים להם להתמסטל עם התרופות בלי לעבוד. באמת כל הכבוד, ישר כח! בקיצור, חבל שיש כל כך הרבה רע במערכת שאמורה להיות בריאותית.

למיכאל שלום, מאז ומתמיד בדיכאון, הסכנה הייתה בזמן הכניסה לדיכאון כשיש עדיין מספיק אנרגיה ובזמן היציאה מהדיכאון וזאת ללא קשר לתרופות. עוד בתחילת לימודיי כאשר לא היו בכלל SSRI'S ו SNRI'S. אך היו אז כבר TCA, הדגישו את הסכנה בתקופות אלה. דומני שאין לנו ויכוח שבזמן דיכאון יש ירידה בתינגודת של הגוף ולכן הסכנה לזיהומים ולתאי סרטן. אשר לנוגדי הפסיכוזה, יש אכזבה קשה מתופעות הלוואי של הדור השני אשר כוללות את תופעות הלוואי שהזכרת. יחד עם האמור גם הדור הישן וגם הדור החדש רוקנו את בתי החולים הפסיכיאטריים והוציאו את מרבית החולים לקהילה. אני עוד ראיתי את החולים הכרוניים אשר דעכו בבתי החולים הפסיכיאטריים. נכון יש טרדיב דיסקינזיה וצריך להיות ער לתחילת הסימנים בכדי להפסיק בזמן את התרופות בתקופה שבה התופעה עדיין הפיכה. זה עדיין לא סיבה לא לטפל. יש רגישות יתר לפניצילין שהיא מסוכנת וגם רגישות יתר לשאר האנטביוטיקות. אם זו סיבה לא לתת אנטביוטיקה? וכך גם לגבי תרופות אחרות כמו תרופות אנטיאפילפטיות וכו'. בברכה, דר' קרני רובין

איך אפשר לדעת אם הכדורים עוזרים למערכת החיסון לתקוף תאים סרטניים? הרי לא ניתן לראות תא סרטני אלא אם כן הוא חלק מקבוצה של תאים סרטניים שניתן לראות בגלל הגודל. אם יש אנשים שהאמונה שלהם היא שהכדורים הפסיכיאטרים מזיקים לא צריך לתת אותם בכפייה. נתקלים בהרבה פסיכיאטרים אשר משתמשים בכל מיני שיטות על מנת ללחוץ על בן אדם לקחת כדורים, אפילו שהוא טוען שהכדורים לא עושים לו טוב. או במשפחות שמשתמשות בפסיכיאטרים ככלי נשק נגד בן משפחתם על מנת לכפות עליו את הדעה שלהם. הפסיכיאטריה מתנהגת כמו הדת. לדת אין שום הוכחה שקיים אלוהים, ועדיין הם כופים את דעתם על הציבור החילוני.

ד"ר קרני היקרה לדעתי כדאי לא למהר לאמץ מסקנות של מחקרים כאלו ולבדוק היטב מי מממן מחקרים כאלו. לא אתפלא אם מדובר ביצרני תרופות שמממנים מחקרים כאלו בתקופת שיווק התרופה, שבה היא מוגנת בפטנט ובעוד בעלי אינטרסים. על גבי התרופות "נוגדות הדיכאון" מצויה אזהרה לגבי סיכון מוגבר להתאבדות. הסיכון מצוי בעיקר בתחילת הטיפול, בעליה במינון, או בירידה במינון והפסקת התרופה (כתוצאה מגמילה). הדבר רשום לא מרצון טוב של היצרנים אלא כתוצאה ממקרים חמורים שקרו, ותביעות כנגד היצרנים הללו. חלק מהדברים שכתבת הם בהיפוך גמור למציאות: התרופות גורמות פעמים רבות להשמנה, הן "נוגדי הדיכאון" ובמיוחד "נוגדי הפסיכוזה", וזאת עקב תאבון מוגבר. העייפות שנגרמת מקשה על מטופלים לעסוק בפעילות גופנית ומטופלים הנוטלים תרופות אנטי פסיכוטיות נוטים לעשן בתדירות גבוהה על מנת לזרז פירוק התרופות בגוף (ההשפעה של התרופות לא נעימה עבורם). כן נצפים לרוב סוכרת, השמנה, וטוקסיות ללב בתרופות הנוירופלטיות בנוגדיד דיכאון גם יש השמנה וסוכרת. התרופות נוגדות פסיכוזה ניתנות כיום גם כתוספת בדיכאון, חרדה, אוסידי, נדודי שינה, בעיות התנהגות אצל ילדים ואי שקט אצל קשישים (בדמנציה). התרופות "נוגדי הדיכאון" גורמות לרוב בתחילה לאופוריה ולאחר מכן לרוב זו מתחלפת באדישות ואפתיה, והקהיית רגשות, ולא שיפור מצב רוח. אצל חלק מהמטופלים האופוריה מתפתחת למאניה של ממש ולהפחתת עכבות ומעצורים, מה שעלול כנראה לגרום להתאבדות או למקרי רצח המוניים (כפי שקורה לעתים בארהב שם יש זמינות של נשק וכן פסיכיאטריה מאוד מתקדמת שבה המון אנשים מטופלים במס' תרופות במקביל). המוח הוא איבר מאוד מורכב של אלפי שנות אבולוציה. יודעים עליו מעט מאוד היום, ולא הצליחו ממש לפענח אותו עד היום, וכנראה שגם לעולם לא יצליחו. בברכה

לא כתבתי שאלה עובדות החקוקות בסלע, אלא שיש חוקרים הטוענים כך ומציגים מחקרים המאששים את דבריהם לגבי האטרופיה של המוח לאחר שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות. אני אינני בקיא עד הסוף בנושא (וגם אין לי מספיק זמן לעסוק ולהתעמק בכך), אז אני רושם מה שידוע לי ומסייג את דבריי. אם אינני טועה, אחד המחקרים בנושא נעשו על קופים ובו נתנו לקבוצה אחת הלידול וקבוצה שניה זיפרקסה, והתוצאה הייתה הקטנה של המוח בשתי הקבוצות, אבל בקבוצת הזיפרקסה ההתכווצות של המוח הייתה קטנה יותר (ייתכן בגלל מינונים יחסיים נמוכים יותר). למיטב זיכרוני המחקר מומן על ידי אליי לילי במטרה להראות עדיפות של זיפרקסה על הלידול. הטענה הדומיננטית שכנראה הופצה על ידי יצרני התרופות בזמן שהיה פטנט ושיווקו התרופות האנטיפסיכוטיות היה שהסכיזופרניה גורמת להתכווצות המוח ולנזק המוחי ושבעצם התרופות האנטיפסיכוטות כמו זיפרקסה מגנות על המוח ושהן בריאות למוח. כיום יש חוקרים (ובהם גם פסיכיאטרים) שמפקפקים בעניין ולטענתם התרופות גרמו להתכווצות המוח (הסריקות נעשו על חולי סכיזופרניה שנטלו התרופות אם ינני טועה), ומדובר על אנשים בעלי קומה, חלקם הי במינסטרים של הפסיכיאטריה והמחקר הפסיכיאטרי, ולא מדובר על סיינטולוגים. לגבי טרדיב דיסקינזיה, ידוע שזה נזק מוחי, וידוע שהתופעה פעמים רבות היא בלתי הפיכה, ויכולה גם לפגוע בצעירים (ולא רק בקשישים). (כך שלא ברור למשל אם התרופות בראות למוח ומגנות עליו אז כיצד הן גורמות למחלה כמו טרדיב דיסקינזיה?). אם אינני טועה אז בשנות ה-50 של המאה הקודמת, שהופיעו התסמינים של טרדיב דיסקינזיה לראשונה, פסיכיאטרים מובילים וידועים טענו שזה לא נגרם מהתרופות ושהתסמינים של דיסקינזיה נבעו כתוצאה מסכיזופרניה והיו קיימים אצל החולים עוד לפני נטילת התרופות. (וזה כנראה מדגים את אלמנט ההכחשה שקיים לעתים בתחום הפסיכיאטריה). אני באופן כללי חושב שהפציינטים צריכים לקבל את כל המידע לגבי התרופות והטיפולים, וזה כולל גם נזקים אפשריים וחסרונות אפשריים של טיפולים אלה, כמו על טרדיב דיסקינזיה, סוכרת, טוקסיות ללב, אפשרות לאטרופיה של המוח (atrophy(( ועוד. וזה כנראה דבר שלא נעשה מספיק (ולעתים קרובות לא נעשה בכלל). חוק זכויות החולה מחייב את הרופאים לכך ורופא שלא פועל כך חשוף לתביעות, זאת למרות שכנראה בארץ כמעט ולא תובעים רשלנות רפואית במקרים אלו (בארהב דווקא כן). גם המוסר האנושי מחייב זאת. אני מתאר לעצמי שבעבר טרם עידן האינטרנט אנשים כמעט ולא היו מצליחים להגיע למידע הזה, וזה לא היה נושא לשיחה בין מטופל לרופא.

למיכאל שלום, חבל שאתה כותב דברים שנויים במחלוקת כאילו אלו עובדות שחקוקות בסלע. יש הרבה עובדות שמדברות נגד הטיעונים שלך והייתי מצפה שגם אם אתה מתנג לתרופות, תכתוב את הדברים בפחות פסקנות בלתי מוצדקת. הדבר מסוכן כי אתה מטעה אנשים. בברכה, דר' קרני רובין

ליעל שלום, לגבי תרופות נוגדות דיכאון, מעבר לירידה באחוז המתאבדים, על פי מספר מחקרים, הן עשויות לעזור לגוף להילחם בסרטן. מחקרים אלו מצביעים על כך שתרופות נוגדות דיכאון עשויות לעזור למערכת החיסון להילחם בזיהום חמור. התרופות יכולות להגביר את פעילותם של תאים מסויימים, הנוטלים חלק מהמערכת החיסונית על ידי תקיפת תאים סרטניים, חיידקים ווירוסים. לסיכום, טיפול בדיכאון באמצעות תרופות נוגדות דיכאון יכול לעזור, במקביל לטיפול במצב הרוח, בחיזוק המערכת החיסונית. דיכאון מעורר דלקות, ותרופות נוגדות דיכאון עשויות לצנן את הדלקת. תרופות לטיפול בדיכאון בעלות יתרונות חיוביים אחרים שבעקיפין מסייעים לדלקת, כמו גם, כאשר אנשים מדוכאים שנתם טרודה יותר, הם נוטים לאכול תזונה עשירה בשומן, נמנעים פעילות גופנית, מעשנים ושותים יותר, כלומר מקיימים אורח חיים שעשוי לקדם התפתחות דלקתית. דלקת נקשרת למחלות תלויות גיל רבות, כמו מחלות לב ושבץ, ולכן טיפול בדכאון עשוי לקדם בריפוי הגוף. אשר לתרופות האנטי פסיכוטיות והאם הן גורמות לשריפת תאים מוגברת במוח, מחלת הסיכיזופרניה נקראה ולא בכדי דמנציה פרקוקס - דמנציה מוקדמת כי המחלה הורסת את המוח. התרופות מהדור השני כמו רספרידל אינן אידיאליות ועדין לא משקמות את ההרס הנ"ל אך לפחות הן מאפשרות לקורבנות המחלה הזו לצאת מכתלי בתי החולים הפסיכיאטריים. יש עבודות מעניינות ומחקרים רבים שנעשים כדי למצוא דור שלישי טוב יותר ולמצוא דרכים למנוע את פריצת המחלה. פרופ' וינר: "היום ידוע, משהפגיעה הגורמת למחלת הסכיזופרניה מתרחשת כבר אצל העובר ברחם, ככל הנראה בשל שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים במהלך ההיריון. עם זאת, תסמיני המחלה מופיעים רק שנים רבות לאחר מכן, על־פי־ רוב בגיל הנעורים או הבגרות המוקדמת. כלומר, קיים פרק זמן של 20-15 שנה, שבו הילד ואחר־כך הנער מתפקד לכאורה באופן תקין. מנסים כיום למצוא תרופות שישפיעו בתקופת הביניים וימנעו את התוצאות הרות האסון בשנות ה20. במילים אחרות זה ההפך ממה שאת טוענת. הרספרידל היא תרופה אנטי פסיכוטית, פוטנטית (חזקה, אפקטיבית) מהדור השני. בברכה, דר' קרני רובין

יש הטוענים שתרופות אנטי פסיכוטיות גורמות תוך שנה להתכווצות של המוח, איבוד נפח ומשקל המוח. הדבר נקרא atrophy. בגדול, עדיין לא ברורה לחלוטין ההשפעה של הדבר הזה בפועל מבחינה קלינית על המטופלים, אבל כפי הנראה זהו לא דבר חיובי. בגדול, מדובר בחוקרים רציניים שמעלים טענה זו כגון joanna moncrieff, פסיכיאטרית בריטית מוערכת. בנוסף, פסיכיאטר אמריקאי בשם פיטר ברגין- peter breggin, העלה טענה זו של התכווצות המוח לפני שנים רבות ונתקל בזלזול. היום יודעים שכנראה הוא צדק והקדים את זמנו. דוגמה לנזק מוחי שעשוי להיות בלתי הפיך כתוצאה מתרופות אנטי פסיכוטיות הוא טרדיב דיסקינזיה, הפרעה של תנועות לא רצוניות, שמלווה בדרך כלל בפגיעה/ירידה קוגניטיבית. מדובר בנזק מוחי משום ההשפעה של התרופות הללו על האזור של מערכת התנועה (המוטורית) במוח. לצערנו, יש סוג של קשר שתיקה בעניין זה של נזק מוחי של תרופות אנטי פסיכוטיות (ושל נזק גופני גם כן), ופסיכיאטרים היום רושמים תרופות אלה גם לדיכאון, חרדה, נדודי שינה, בעיות התנהגות אצל ילדים, ואי שקט אצל קשישים עם דמנציה, מבלי להתריע, להזהיר או ליידע את המטופל לגבי נזק אפשרי.