טיפול נוירופידבק לאבחון וטיפול בדיכאון וחרדה
למרות שנהוג להתייחס אליהן כבעיה אחת, חרדה ודיכאון הן למעשה שתי בעיות שונות ולפיכך כל אחת מצריכה התייחסות שונה. טכנולוגית נוירופידבק עוזרת להתאים טיפול אישי לכל חולה בהתאם למצבו ולקצב ההתקדמות שלו.
3 דקות קריאה
למרות שנהוג להתייחס אליהן כבעיה אחת, חרדה ודיכאון הן למעשה שתי בעיות שונות ולפיכך כל אחת מצריכה התייחסות שונה. טכנולוגית נוירופידבק עוזרת להתאים טיפול אישי לכל חולה בהתאם למצבו ולקצב ההתקדמות שלו.
יחד עם זאת, לעתים יש קושי לתת אבחנה מדויקת, שכן, בכל זאת, לא לחינם צורפו יחדיו חרדה ודיכאון. למרות השוני בהשפעתן על החולה, ישנם קווי דמיון. כמו למשל חלק מהתסמינים, או קשר גנטי שנצפה לעתים (במשפחות של חולים עם דיכאון ישנם רבים הסובלים מחרדה, ובמשפחות של חולים חרדתיים ישנם רבים הסובלים מדיכאון). בנוסף, מרבית התרופות נוגדות הדיכאון הן גם נוגדות חרדה.
כמו בכל תחום ברפואה, הדיוק באבחנה הוא קריטי, שכן יש לו השפעה על הטיפול הנבחר. אבל לא רק האבחנה חשובה במקרה זה, כי אם גם התאמה אישית של הטיפול.
לכן, אחד הרעיונות הרפואיים המדוברים ברפואה המודרנית הוא "רפואה מותאמת אישית". המטרה היא להתאים לכל מטופל טיפול מותאם על פי מאפייניו ולא באופן סטטיסטי.
בפסיכיאטריה, בתחומי דיכאון וחרדה אנו יכולים למשש חזון זה במידת מה, בעזרת טיפול נוירופידבק. הליך הטיפול בנוירופידבק מתחיל למעשה מאבחנה ולאחר מכן פענוח וטיפול.
נוירופידבק בהקשר של דיכאון וחרדה
האבחון בעזרת נוירופידבק מתחיל בשיטת הדמיה הקרויה QEEG. בדיקה זו מבוססת על מדידת האותות החשמליים שהמוח מייצר. ניתן לנתח אותות אלה ולזהות תבניות פעולה שונות, שעל פיהן המוח עובד. זיהוי תבניות אלה מאפשר גם השוואה של תוצאות הבדיקה לבסיס נתונים של אנשים בריאים ולראות באופן אובייקטיבי את האזורים המוחיים הפועלים באופן שאינו תקין.
זיהוי תבניות הפעולה של המוח יכולות לקדם את האבחון. לדוגמא, ישנן תבניות שמופיעות באופן תדיר אצל אנשים הסובלים מדיכאון, ולכן תבניות אלה יכולות לחזק את האבחנה של דיכאון. ישנן תבניות אחרות שמופיעות אצל אנשים עם חרדה ולכן בדיקה אובייקטיבית זו יכולה לחזק את אבחנת החרדה באמצעות השיחה עם המטופל.
זיהוי תבניות הפעולה של המוח מאפשר לנו להציע טיפול מדויק יותר למטופל, יחסית לטיפול המתבסס על ראיון קליני בלבד. הגישה הרווחת כיום ברפואה היא התאמת טיפול על פי האבחנה.
מודל זה מניח שאבחנה המבוססת על סימפטומים תוביל לטיפול המתאים ביותר. גישת רפואה מותאמת אישית טוענת שבחירת התרופה צריכה להיעשות לא על סמך אבחנה שרירותית אלא על פי המנגנון של התרופה והקשר בין מנגנון זה לדרך שבה המוח של המטופל פועל.
גישה זו נתמכת במחקרים שנעשו בשנים האחרונות, המלמדים שניתן לזהות תבניות מוחיות שונות של אנשים: התאמת התרופות על פי גישה זו מניבה בחלק מהמחקרים תוצאות טובות יותר מאלה המושגות על ידי התאמת התרופות על פי האבחנה בלבד. יתר על כן, מרגע שאנו רואים שקיימת תבנית כזו או אחרת במוחו של המטופל אנו יכולים להציע טיפולים שאינם תרופתיים או פסיכולוגיים לבעיה.
אחד מיתרונותיו הבולטים של טיפול נוירופידבק, הוא שהטיפול אינו מערב קרינה או החדרת חומר כלשהוא לגוף.
בעזרת נוירופידבק, אנו לומדים איזו תבנית מוחית נמצאת בשורש המצוקה של האדם, ולאחר מכן אנו יכולים ללמד את האדם לשנות תבנית זו ובכך לשפר ואף לרפא את בעייתו. הטיפול באדם מבוסס על תבנית המוח שלו עצמו ורק תבנית זו קובעת כיצד הוא יטופל. באופן זה ניתן להגיע לתוצאות טיפוליות טובות יותר במגוון בעיות שהמשותף לכולן היא העובדה שהמוח פועל בצורה שאינה תקינה.
לאחר 10 פגישות טיפוליות חל שיפור ניכר במצבו: הוא חש פחות מודאג והתמודד ביתר קלות עם עבודתו. כמו כן, הטיפול התרופתי הופסק.
על פי בקשתו המשיך לקבל טיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק אחת לחודש כדי לשמר את מצבו הטוב. עתה, שנה לאחר תחילת הטיפול, מצבו יציב, שנתו השתפרה ובסך הכל איכות חייו כיום טובה בהרבה.
בתמונת ההדמיה המופיעה למטה, מימין, ניתן לראות את מצבו טרם לטיפול. בשלב זה בדיקת ה QEEG הדגימה עודף גלים הקרויים גלי ביתא במרכז הראש. זו אחת התבניות המופיעות בחולי חרדה. צבעי הירוק, והתכלת הבהירים הם תקינים. צבעי הצהוב והאדום מבטאים עודף. לאחר הטיפול בדיקת ה QEEG החוזרת מדגימה שיפור במצב כפי שניתן לראות בתמונה התקינה משמאל.
מקרה זה היא דוגמא לכך שניתן להגיע לאבחנה בפסיכיאטריה גם באופן אובייקטיבי תוך שימוש בכלי הדמיה זמינים. בנוסף הטיפול של בני הותאם לו באופן אישי ולא "סטטיסטי" ולכן הסיכוי לתגובה טוב יותר מאשר טיפול שמותאם סטטיסטית לקבוצה. יש לדעת שיש תבניות שונות של חרדה על פי בדיקות ה QEEG.
מאת: ד"ר דורון תודר - מנהל "נוירוקליניק"- טיפול בטכנולוגיית נוירופידבק במגוון רחב של הפרעות.
יחד עם זאת, לעתים יש קושי לתת אבחנה מדויקת, שכן, בכל זאת, לא לחינם צורפו יחדיו חרדה ודיכאון. למרות השוני בהשפעתן על החולה, ישנם קווי דמיון. כמו למשל חלק מהתסמינים, או קשר גנטי שנצפה לעתים (במשפחות של חולים עם דיכאון ישנם רבים הסובלים מחרדה, ובמשפחות של חולים חרדתיים ישנם רבים הסובלים מדיכאון). בנוסף, מרבית התרופות נוגדות הדיכאון הן גם נוגדות חרדה.
כמו בכל תחום ברפואה, הדיוק באבחנה הוא קריטי, שכן יש לו השפעה על הטיפול הנבחר. אבל לא רק האבחנה חשובה במקרה זה, כי אם גם התאמה אישית של הטיפול.
לכן, אחד הרעיונות הרפואיים המדוברים ברפואה המודרנית הוא "רפואה מותאמת אישית". המטרה היא להתאים לכל מטופל טיפול מותאם על פי מאפייניו ולא באופן סטטיסטי.
בפסיכיאטריה, בתחומי דיכאון וחרדה אנו יכולים למשש חזון זה במידת מה, בעזרת טיפול נוירופידבק. הליך הטיפול בנוירופידבק מתחיל למעשה מאבחנה ולאחר מכן פענוח וטיפול.
נוירופידבק בהקשר של דיכאון וחרדה
האבחון בעזרת נוירופידבק מתחיל בשיטת הדמיה הקרויה QEEG. בדיקה זו מבוססת על מדידת האותות החשמליים שהמוח מייצר. ניתן לנתח אותות אלה ולזהות תבניות פעולה שונות, שעל פיהן המוח עובד. זיהוי תבניות אלה מאפשר גם השוואה של תוצאות הבדיקה לבסיס נתונים של אנשים בריאים ולראות באופן אובייקטיבי את האזורים המוחיים הפועלים באופן שאינו תקין.
זיהוי תבניות הפעולה של המוח יכולות לקדם את האבחון. לדוגמא, ישנן תבניות שמופיעות באופן תדיר אצל אנשים הסובלים מדיכאון, ולכן תבניות אלה יכולות לחזק את האבחנה של דיכאון. ישנן תבניות אחרות שמופיעות אצל אנשים עם חרדה ולכן בדיקה אובייקטיבית זו יכולה לחזק את אבחנת החרדה באמצעות השיחה עם המטופל.
נוירופידבק כטיפול במקרי דיכאון ומקרי חרדה
זיהוי תבניות הפעולה של המוח מאפשר לנו להציע טיפול מדויק יותר למטופל, יחסית לטיפול המתבסס על ראיון קליני בלבד. הגישה הרווחת כיום ברפואה היא התאמת טיפול על פי האבחנה.
מודל זה מניח שאבחנה המבוססת על סימפטומים תוביל לטיפול המתאים ביותר. גישת רפואה מותאמת אישית טוענת שבחירת התרופה צריכה להיעשות לא על סמך אבחנה שרירותית אלא על פי המנגנון של התרופה והקשר בין מנגנון זה לדרך שבה המוח של המטופל פועל.
גישה זו נתמכת במחקרים שנעשו בשנים האחרונות, המלמדים שניתן לזהות תבניות מוחיות שונות של אנשים: התאמת התרופות על פי גישה זו מניבה בחלק מהמחקרים תוצאות טובות יותר מאלה המושגות על ידי התאמת התרופות על פי האבחנה בלבד. יתר על כן, מרגע שאנו רואים שקיימת תבנית כזו או אחרת במוחו של המטופל אנו יכולים להציע טיפולים שאינם תרופתיים או פסיכולוגיים לבעיה.
אחד מיתרונותיו הבולטים של טיפול נוירופידבק, הוא שהטיפול אינו מערב קרינה או החדרת חומר כלשהוא לגוף.
בעזרת נוירופידבק, אנו לומדים איזו תבנית מוחית נמצאת בשורש המצוקה של האדם, ולאחר מכן אנו יכולים ללמד את האדם לשנות תבנית זו ובכך לשפר ואף לרפא את בעייתו. הטיפול באדם מבוסס על תבנית המוח שלו עצמו ורק תבנית זו קובעת כיצד הוא יטופל. באופן זה ניתן להגיע לתוצאות טיפוליות טובות יותר במגוון בעיות שהמשותף לכולן היא העובדה שהמוח פועל בצורה שאינה תקינה.
הדגמה בחולה חרדה
בני (שם בדוי) הוא גבר רווק בן 28, הסובל מחרדה מאז גיל 20. עבורו כל משימה מלווה בקושי רב. הוא יכול לחשוב על משימה פשוטה במשך שעות רבות ובעל כורחו עולות בראשו תמונות ומחשבות על התקלות שעלולות להתרחש. במקביל הוא סובל רוב הזמן מכאבי כתפיים ומכאבי ראש. שנתו אינה טובה והוא מתקשה להירדם, כך שגם כשהוא מתעורר הוא מרגיש מותש וחש שלא ישן באופן מספק.
בני טופל שנים רבות בתרופות נוגדות דיכאון אך התגובה הייתה חלקית וניסיון להעלות מינון תרופתי הוביל להופעת תופעות לוואי. בבדיקת QEEG בלט עודף של גלי ביתא במרכז הראש ובעקבות הבדיקה בני טופל אחת לשבוע באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק.
לאחר 10 פגישות טיפוליות חל שיפור ניכר במצבו: הוא חש פחות מודאג והתמודד ביתר קלות עם עבודתו. כמו כן, הטיפול התרופתי הופסק.
על פי בקשתו המשיך לקבל טיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק אחת לחודש כדי לשמר את מצבו הטוב. עתה, שנה לאחר תחילת הטיפול, מצבו יציב, שנתו השתפרה ובסך הכל איכות חייו כיום טובה בהרבה.
בתמונת ההדמיה המופיעה למטה, מימין, ניתן לראות את מצבו טרם לטיפול. בשלב זה בדיקת ה QEEG הדגימה עודף גלים הקרויים גלי ביתא במרכז הראש. זו אחת התבניות המופיעות בחולי חרדה. צבעי הירוק, והתכלת הבהירים הם תקינים. צבעי הצהוב והאדום מבטאים עודף. לאחר הטיפול בדיקת ה QEEG החוזרת מדגימה שיפור במצב כפי שניתן לראות בתמונה התקינה משמאל.
מקרה זה היא דוגמא לכך שניתן להגיע לאבחנה בפסיכיאטריה גם באופן אובייקטיבי תוך שימוש בכלי הדמיה זמינים. בנוסף הטיפול של בני הותאם לו באופן אישי ולא "סטטיסטי" ולכן הסיכוי לתגובה טוב יותר מאשר טיפול שמותאם סטטיסטית לקבוצה. יש לדעת שיש תבניות שונות של חרדה על פי בדיקות ה QEEG.
האם המאמר עניין אותך?
הסיכוי לדיכאון גדל בזמן מלחמה
מאת: מערכת אינפומד
16/10/2023
מצב ביטחוני מאיים, ובטח מלחמה, משפיעים מאוד על המצב הנפשי שלנו גם בטווח הארוך. פרט לחרדה ולפוסט טראומה, גם דיכאון י...
לכתבה המלאה
דיקור לדיכאון: האם זה עובד?
מאת: מערכת אינפומד
17/05/2022
האם דיקור זה אופציה משלימה יעילה לטיפול הסטנדרטי בדיכאון, ואם כן – מה היתרונות שלו? כמה מחקרים בדקו זאת, התוצאות לפ...
לכתבה המלאה
האם נוגדי דיכאון באמת משפרים את איכות החיים?
מאת: מערכת אינפומד
10/05/2022
הם נהפכו לפופולאריים מאוד בשנים האחרונות, ויש אנשים שרואים אותם כגיים צ'יינג'ר. האם נוגדי דיכאון באמת שיפרו את איכו...
לכתבה המלאה
השיטה העתיקה הזו עדיין עוזרת להתמודד עם חרדות
מאת: מערכת אינפומד
01/05/2022
כמעט 2,000 שנה יחלפו עד ששיטת הטיפול הזו תוכח כאחד מטיפולי החרדה החזקים ביותר של עולם המדע. אבל לפילוסופים היווניים...
לכתבה המלאה
השיטה שתוציא אתכם/ן מהדיכאון
מאת: מערכת אינפומד
07/04/2022
30 דק' אימון ביום, זה כל מה שדרוש מכם/ן כדי להגדיל את הסיכוי להפחתה משמעותית של תסמיני הדיכאון. אז צאו מהמיטה, מהני...
לכתבה המלאה
מה קורה למוח שלנו בזמן חרדה?
מאת: מערכת אינפומד
23/12/2021
חוקרים השתמשו בטכנולוגיית מציאות מדומה (VR) כדי להבין את ההשפעה שיש לחרדה על המוח וכיצד זה משפיע על ההתנהגות שלנו. ...
לכתבה המלאה
השיטה החדשה שתעזור בזיהוי דיכאון אצל מתבגרים
מאת: מערכת אינפומד
02/12/2021
מה הדרך הטובה ביותר לזהות דיכאון אצל נוער? מחקר חדש מציע שיטה חדשה בבתי הספר שהוכחה כיעילה יותר בזיהוי מתבגרים הסוב...
לכתבה המלאה
זה סתם פחד או פוביה?
מאת: מערכת אינפומד
30/11/2021
פחד ופוביה הן בעיות נפוצות מאוד, הרבה יותר נפוצות ממה שאנחנו נוטים להאמין, ולמרות ששתיהן נשמעות מפחידות ודומות מאוד...
לכתבה המלאה
נשים באמצע החיים: זו הסיבה שחשוב לטפל בבעיות ראייה
מאת: מערכת אינפומד
23/11/2021
דרגות שונות של לקות ראייה בקרב נשים באמצע החיים, נמצאו קשורות לתסמיני דיכאון. הפרטים על המחקר החדש ועל הסיבות שבגלל...
לכתבה המלאה
פטריות עשויות להפחית את הסיכוי לדיכאון
מאת: מערכת אינפומד
17/11/2021
אוהבים פטריות? בחורף הזה יש סיבה טובה לצאת ללקט אותן. ממחקר חדש עולה כי קיים קשר בין אכילת פטריות על בסיס יומי לבין...
לכתבה המלאה