HIV ואיידס פוגעים ברמת התפקוד המוחי אצל חולים. משחק מחשב חדש עלול לסייע.
משחק מחשב משוכלל ראשון מסוגו בעולם שהוצב לאחרונה במכון 'נווה אור' (מכון האיידס) בבית החולים קפלן ברחובות, מאפשר לעקוב אחר רמת התפקוד המוחי בקרב נשאי נגיף ה-HIV וחולי איידס, ילדים ומבוגרים.
2 דקות קריאה
משחק מחשב משוכלל ראשון מסוגו בעולם שהוצב לאחרונה במכון 'נווה אור' (מכון האיידס) בבית החולים קפלן ברחובות, מאפשר לעקוב אחר רמת התפקוד המוחי בקרב נשאי נגיף ה-HIV וחולי איידס, ילדים ומבוגרים.
המשחק מבוסס על מבדקים מיוחדים שפותחו באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. המבדקים מאפשרים לגלות שינויים בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי של המטופל לאורך זמן ולשנות בהתאם את הטיפול התרופתי הניתן לו.
המשחק מבוסס על מבדקים מיוחדים שפותחו באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. המבדקים מאפשרים לגלות שינויים בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי של המטופל לאורך זמן ולשנות בהתאם את הטיפול התרופתי הניתן לו.
הקשר בין איידס לתפקוד נויר-קוגנטיבי
בשנים האחרונות הוכח מחקרית הקשר בין נגיף ה-HIV 1 לבין פגיעה ברמת התפקוד הנוירו-קוגניטיבי. נמצא כי, עד כ-50% מנשאי הנגיף בעולם סובלים מהפרעות נוירו-קוגניטיבות ברמות שונות, הפוגעות באיכות החיים ומשפיעות באופן משמעותי על התפקוד היום יומי, כאשר 2% מהמטופלים סובלים אף מפגיעות נוירו-קוגניטיביות משמעותיות, המתבטאות בדמנציה (שיטיון).
מחקרים מהשנים האחרונות גילו כי לנשאי HIV יש סיכוי של פי 3 מהאוכלוסייה הרגילה להיכשל במבחן נהיגה, סיכוי של פי 2 להיות מובטלים וסיכוי של עד פי 5 לתפקוד לקוי במקום העבודה. מעקב רציף אחר מצב התפקוד הנוירוקוגניטיבי יכול לסייע בבחירת הזמן המתאים ביותר להתחלת טיפול וכן בהליך הטיפול עצמו. לכן, מומלץ לכל המאובחנים כנשאי HIV לבצע הערכה נוירו-קוגניטיבית לאחר האבחנה באמצעות עמדת המחשב הנוירוקוגנטיבית, בכדי שיהווה נקודה להשוואה של מצבם הקוגניטיבי בהמשך.
הכלי האבחנתי הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין המרכז הרפואי קפלן ברחובות, קיימברידג' קוגניטו, וחברת התרופות אבוט. האבחון עצמו מתבצע באמצעות שלושה מבדקים נוירו-קוגניטיביים ממוחשבים, הכוללים מספר תרגילים ומיומנויות, והבודקים: יכולת זיכרון, רמת תפקוד מוטורי, תיאום קשר עין, רמת קשב וריכוז וזמן תגובה.
פרופ' זאב שטגר, מנהל מכון נווה אור ויוזם הפרויקט יחד עם רופאי והפסיכולוגית של המרכז, אומר כי מדובר בפריצת דרך בתחום חקר האבחון והטיפול בנגיף ה-HIV, שיכולה לשפר את איכות חייהם של הנשאים וחולי האיידס "המבדקים עוקבים אחר שינויים ברמת התפקוד המוחי של המטופל, ומספקים תמונת מצב רציפה, המאפשרת לבדוק האם חלה התדרדרות בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי ומהי מידת יעילות הטיפול התרופתי המוענק למטופל. בתום המבדק מודפס בעמדה, באופן אוטומטי, פלט ממוחשב עם פירוט התוצאות והשוואתם לממוצע בקרב כלל האוכלוסייה", הוא מסביר.
באמצעות התוצאות יוכל הרופא המטפל לעקוב אחר תפקוד החולים, ביניהם כמאה ילדים המטופלים במכון, ויעילות הטיפול הניתן להם על ההשלכות הנוירו-קוגניטיביות, לאורך זמן.
מכון 'נווה אור' בבית החולים קפלן הנו המרכז הגדול בארץ לחולי ונשאי איידס, בו מטופלים כיום כ- 1,000 חולים וכ- 100 ילדים.
היותה של איידס מחלה כרונית, אשר החולים בה יכולים לחיות שנים רבות כנשאי הנגיף, הופכת את הפגיעה ברמת התפקוד הנוירו-קוגיניטיבי למשמעותית ביותר ומשפיעה באופן ישיר על שגרת החיים של המטופל.
"השימוש בעמדות המשחק יאפשר ביצוע הערכה רציפה ואמינה של התפקוד הנוירו-קוגנטיבי של המטופלים, ביניהם ילדים. ידע זה יאפשר לרופאים להעניק את הטיפול התרופתי האפקטיבי שיסייע להפחית את העומס של הנגיף במוח ואת הפגיעה התפקודית והמשך יעילות התרופה", מסכם פרופ' שטגר.
בשנים האחרונות הוכח מחקרית הקשר בין נגיף ה-HIV 1 לבין פגיעה ברמת התפקוד הנוירו-קוגניטיבי. נמצא כי, עד כ-50% מנשאי הנגיף בעולם סובלים מהפרעות נוירו-קוגניטיבות ברמות שונות, הפוגעות באיכות החיים ומשפיעות באופן משמעותי על התפקוד היום יומי, כאשר 2% מהמטופלים סובלים אף מפגיעות נוירו-קוגניטיביות משמעותיות, המתבטאות בדמנציה (שיטיון).
מחקרים מהשנים האחרונות גילו כי לנשאי HIV יש סיכוי של פי 3 מהאוכלוסייה הרגילה להיכשל במבחן נהיגה, סיכוי של פי 2 להיות מובטלים וסיכוי של עד פי 5 לתפקוד לקוי במקום העבודה. מעקב רציף אחר מצב התפקוד הנוירוקוגניטיבי יכול לסייע בבחירת הזמן המתאים ביותר להתחלת טיפול וכן בהליך הטיפול עצמו. לכן, מומלץ לכל המאובחנים כנשאי HIV לבצע הערכה נוירו-קוגניטיבית לאחר האבחנה באמצעות עמדת המחשב הנוירוקוגנטיבית, בכדי שיהווה נקודה להשוואה של מצבם הקוגניטיבי בהמשך.
הכלי האבחנתי הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין המרכז הרפואי קפלן ברחובות, קיימברידג' קוגניטו, וחברת התרופות אבוט. האבחון עצמו מתבצע באמצעות שלושה מבדקים נוירו-קוגניטיביים ממוחשבים, הכוללים מספר תרגילים ומיומנויות, והבודקים: יכולת זיכרון, רמת תפקוד מוטורי, תיאום קשר עין, רמת קשב וריכוז וזמן תגובה.
פרופ' זאב שטגר, מנהל מכון נווה אור ויוזם הפרויקט יחד עם רופאי והפסיכולוגית של המרכז, אומר כי מדובר בפריצת דרך בתחום חקר האבחון והטיפול בנגיף ה-HIV, שיכולה לשפר את איכות חייהם של הנשאים וחולי האיידס "המבדקים עוקבים אחר שינויים ברמת התפקוד המוחי של המטופל, ומספקים תמונת מצב רציפה, המאפשרת לבדוק האם חלה התדרדרות בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי ומהי מידת יעילות הטיפול התרופתי המוענק למטופל. בתום המבדק מודפס בעמדה, באופן אוטומטי, פלט ממוחשב עם פירוט התוצאות והשוואתם לממוצע בקרב כלל האוכלוסייה", הוא מסביר.
באמצעות התוצאות יוכל הרופא המטפל לעקוב אחר תפקוד החולים, ביניהם כמאה ילדים המטופלים במכון, ויעילות הטיפול הניתן להם על ההשלכות הנוירו-קוגניטיביות, לאורך זמן.
מכון 'נווה אור' בבית החולים קפלן הנו המרכז הגדול בארץ לחולי ונשאי איידס, בו מטופלים כיום כ- 1,000 חולים וכ- 100 ילדים.
היותה של איידס מחלה כרונית, אשר החולים בה יכולים לחיות שנים רבות כנשאי הנגיף, הופכת את הפגיעה ברמת התפקוד הנוירו-קוגיניטיבי למשמעותית ביותר ומשפיעה באופן ישיר על שגרת החיים של המטופל.
"השימוש בעמדות המשחק יאפשר ביצוע הערכה רציפה ואמינה של התפקוד הנוירו-קוגנטיבי של המטופלים, ביניהם ילדים. ידע זה יאפשר לרופאים להעניק את הטיפול התרופתי האפקטיבי שיסייע להפחית את העומס של הנגיף במוח ואת הפגיעה התפקודית והמשך יעילות התרופה", מסכם פרופ' שטגר.
איידס – המספרים עדיין גבוהים
משנת 1981 ועד תום שנת 2010 התגלו בישראל 6,579 מקרים חדשים של נשאי HIV וחולי איידס.
נכון לסוף שנת 2010 רשומים 5,249 אנשים החיים עם HIV/איידס בישראל. על פי הערכת משרד הבריאות*, נכון להיום, חיים בישראל כ-7,744 אנשים עם וירוס ה-HIV. בשנת 2010 דווחו 430 מקרים חדשים, והנתונים מצביעים על עלייה יציבה במספר נשאי ה-HIV/חולי איידס בארץ.
* חישוב ע"פ נוסחה שפותחה בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי (WHO), ונתוני ה- UNAIDS.
משנת 1981 ועד תום שנת 2010 התגלו בישראל 6,579 מקרים חדשים של נשאי HIV וחולי איידס.
נכון לסוף שנת 2010 רשומים 5,249 אנשים החיים עם HIV/איידס בישראל. על פי הערכת משרד הבריאות*, נכון להיום, חיים בישראל כ-7,744 אנשים עם וירוס ה-HIV. בשנת 2010 דווחו 430 מקרים חדשים, והנתונים מצביעים על עלייה יציבה במספר נשאי ה-HIV/חולי איידס בארץ.
* חישוב ע"פ נוסחה שפותחה בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי (WHO), ונתוני ה- UNAIDS.
האם המאמר עניין אותך?
מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא
מאת: מערכת אינפומד
18/10/2023
ההתגייסות של העורף הישראלי בימים קשים אלו אינה מובנית מאליה כלל וכלל. מאידך, כשמבינים כמה תורמת ההתנדבות לנפש ולגוף...
לכתבה המלאה
כך המלחמה משפיעה על הבריאות הגופנית שלנו
מאת: מערכת אינפומד
17/10/2023
מלחמה משפיעה לרעה על בריאותם הגופנית והנפשית של המעורבים בה באופן ישיר, אך לא רק - גם האזרחים שנמצאים בעורף עלולים ...
לכתבה המלאה
מתחמם, מתחמם, חם, שרב!
מאת: מערכת אינפומד
15/08/2023
כדור הארץ בוער וכולם מדברים על ההשלכות הגופניות של שינויי האקלים. הנה ה-2 סנט שלנו איך לשמור על הבריאות בתקופה שבה ...
לכתבה המלאה
יצאתםן מרופא/ת המשפחה עם ערימת הפניות? זה לא תמיד בריא
מאת: מערכת אינפומד
04/07/2023
בכל שנה מתים בישראל כ-3400 איש כתוצאה מטעויות רפואיות - פי 10 יותר מתאונות דרכים. ד"ר אביבה אלעד מסבירה איך ריבוי ה...
לכתבה המלאה
PRP לטיפול בקרעים ובגידי כתף
מאת: ד"ר עירא בכר אבניאלי
16/04/2023
קרעים בגידי השרוול המסובב נפוצים ביותר – מעל 30% מהאוכלוסיה בעשור השישי לחיים יסבלו מקרעים בגידי הכתף, וכן צעירים י...
לכתבה המלאה
כך לא תזרקו מזון לא מקולקל
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2022
גל ההתייקרות נמשך בארץ. מה המשמעות של תאריכי התפוגה שעל אריזות המזון והאם אפשר לסמוך עליהם? הנה כתבה שתעזור לכם/ן ל...
לכתבה המלאה
אבעבועות הקוף: מה זה בכלל והאם יש באמת סיבה לדאגה?
מאת: מערכת אינפומד
22/05/2022
מהי מחלת אבעבועות הקוף, איך היא מועברת, אילו סימנים יעוררו חשד, מה הסיכונים והאם מדובר בסיבוב שני של הקורונה?
לכתבה המלאה
סרטן שלפוחית השתן: מה הטיפול שעשוי להפחית את הסיכוי לחזרת המחלה?
מאת: ד"ר איתי שגיא, מערכת אינפומד
11/04/2022
בכל שנה מאובחנים כ-1,000 חולים בסרטן שלפוחית השתן – גידול ממאיר שמקורו בתאים המצפים את פנים השלפוחית אשר מהווה את ג...
לכתבה המלאה
תנוחת הצפרדע: האם היא באמת משפרת את איכות החיים?
מאת: מערכת אינפומד
11/04/2022
תנוחת הצפרדע הפכה לפופולארית בחודשים האחרונים ברשתות החברתיות. נכתב עליה שהיא עוזרת לכאב, משפרת את מחזור הדם, עוזרת...
לכתבה המלאה
אי ספיקה ורידית (דליות ורידים): 4 מיתוסים והאמת
מאת: ד"ר מואנס עג'אג'
10/04/2022
מה גורם להתפתחות של דליות ורידים? מי צפוי לסבול יותר מהתופעה – גברים או נשים? מהן הסכנות הכרוכות באי טיפול בדליות? ...
לכתבה המלאה