שומעים צפצופים באוזניים? אולי זה טינטון
אנשים הסובלים מטינטון (צפצופים באוזניים) הם אנשים מרוטי עצבים, דואגים, מיוזעים ומתוחים, ובעיקר מפוחדים, מכיוון שפעמים רבות נאמר להם שאין מה לעשות. אבל דווקא יש
רוב הסובלים מטינטון הם אנשים בוגרים, אשר לפתע באמצע החיים חווים משהו שמוציא אותם מאיפוס, באופן שגורם להם לתפקד באופן לקוי, לחשוב שהם אולי משתגעים ובעיקר לחוות ייאוש.
טינטון לרוב תוקף ללא אזהרה ולכן המטופל הקלאסי קם בוקר אחד משנתו ומרגיש רעש באוזניו או בראשו, שאין לו מקור חיצוני. בשלב כלשהו, כאשר מבינים כי אין מקור חיצוני לרעש, ניגשים לרופא וזה מסביר כי כנראה מדובר בטיניטוס.
למידע המגיע לרוב מהצוות הרפואי ש"אין מה לעשות, צריך ללמוד לחיות עם זה" יש השלכות עצומות על מידת הייאוש והדיכאון שאליו שוקעים מטופלים.
כך מגיעים הסובלים מטינטון למצבי ייאוש.
מהי תופעת טינטון?
מקור המילה טינטון בקיסר טיטוס. על פי מסכת גיטין, הקיסר הרומאי שהחריב את חומות ירושלים, חילל את בית המקדש ובסופו של דבר החריבו נענש בשל אכזריותו על ידי יתוש שנכנס לראשו והוציא אותו מדעתו.
מבחינה רפואית, תופעת טינטון מוגדרת כתפיסה חריגה של רעש או קול ללא גירוי חיצוני. התחושה עשויה להיות באוזן אחת או (ברוב המקרים) בשתי האוזניים.
טינטון נפוץ ביותר בין הגילאים 40-70. מרבית האנשים החשים בטיניטון אינם סובלים מהתופעה והיא מודחקת ומסוננת באופן אוטומטי על ידי המוח במרבית שעות הפעילות. לכן, נזקקים לטיפול רק כ-2-5% מהאוכלוסייה בלבד, למרות שכ-15% מהאוכלוסייה חשים בטיניטון על בסיס קבוע.
טינטון קשה ומתמשך יכול להפריע לאיכות החיים, לפגוע בהירדמות ובאיכות השינה, להפריע ביכולת להתרכז, ולגרום למצוקה נפשית רבה.
ממה נובע טינטון?
טינטון קשור לעיתים קרובות עם ירידה בשמיעה: ליקוי שמיעה על רקע מגוון סיבות ומחלות, וכמובן ירידה בשמיעה על רקע של חבלה (טראומה) אקוסטית, יכולים להביא לעתים קרובות להתפתחות טינטון. כאשר השמיעה מופרעת או פוחתת, ניתן לראות עלייה בתגובות הספונטניות (היפראקטיביות) של סיבי העצב (נוירונים) של מסלול השמיעה שבמוח. פעילות יתר זו קשורה להופעת הטינטון וכן לסימנים ההתנהגותיים המלווים את הטינטון.
טינטון (כמו רגישות יתר לרעשים) היא למעשה תופעה נלווית של מערכת העצבים המרכזית, ובעיקר מערכת השמיעה המרכזית והמערכת האודיטורית האסוציאטיבית המוחית. התופעה נלווית לרוב למצב של ליקוי שמיעה או הפרעה כלשהי בשמיעה ולמתח (סטרס). כלומר מדובר בתגובה למצבי דחק המביאים את המוח להתנהגות של פעילות יתר שמיעתית, ולתגובתיות יתר לגירויים. דיכאון וחרדה נלווים לעיתים קרובות לטינטון.
טיפול בטינטון
לפני כ-20 שנה פותח מודל טיפולי הנקרא המודל הנוירופיזיולוגי, המסביר את הופעת הטינטון. התיאוריה הנוירופיזיולוגית, שעל פיה היום מנתחים מצבים רפואיים רבים, מסבירה תחושות והתנהגותיות שונות על בסיס תגובות אוטומטיות הישרדותיות של המוח.
בנושא הטינטון ההנחה היא שהמוח מתקבע על צליל פנימי (או חיצוני) בתהליך שהוא למעשה התניה, והמוח מחזק את תחושת הצליל עם תגובות של סטרס וחרדה. היום ידוע שהמוח הוא בעל יכולת גמישות ושינוי ואת היכולות הללו מנצלים במהלך הטיפול על מנת לשנות את התחושות וההתנהגויות.
על בסיסו של המודל הנוירופיזיולוגי פותחו טיפולים שכוונתם העיקרית היא שיפור איכות החיים של המטופלים החשים בטינטון עיקש וחמור. מכאן, שלא מדובר בתופעה שאין לה טיפול, אלא להיפך.
המטפל העיקרי בטינטון הוא המוח עצמו, המסוגל לסנן את התופעה ולהפחית את תגובות הסטרס. הבעיה במקרים רבים היא שמאחר והמטופל שרוי במתח רב ובחרדה, הוא עוסק שוב ושוב בטינטון ואינו מאפשר למוח להפחית את התופעה.
מאחר והמטופל אינו מאפשר למוח לסנן את התופעה, יש ללמד אותו כיצד להפסיק ביעילות – והטיפולים הראויים בעשרים השנים האחרונות עוסקים בכך.
טיפול קוגניטיבי (CBT) וטיפול משלב קוגניטיבי עם התייחסות לנושא השמיעה (TRT) פותחו על בסיס המודל הנוירופיזיולוגי. בשיטת TRT, עיקר הטיפול הוא בהקניית תובנות ושינוי חשיבה, וטיפול התנהגותי מביא להסבה של האסוציאציות השליליות הנגרמות על ידי התפיסה של טינטון.
בטיפול משתמשים בתיקון בעיות השמיעה עם מכשירי שמיעה (בעת הצורך), או בגירוי של צלילים עם או בלי מכשירים המייצרים רעשי רקע או רעש לבן (מחוללי קול), וזאת בהתאם למצב החולה.
תרופות לטינטון
למרות שרבים מהסובלים מטינטון קיבלו ולצערי עדיין מקבלים תרופות שונות תחת ההבטחה כי הן יעזרו בהעלמת הטינטון, הרי שתרופות אלה לא הוכחו כיעילות ולא אושרו כטיפול על ידי ה-FDA לטיפול הספציפי בטינטון.
חשוב להבין כי אין תרופה רשומה ומוכרת ברפואה המודרנית שנועדה להעלים את הבעיה.
עם זאת, לעיתים יש צורך בתרופות הרגעה במקרים של חרדה או דיכאון מוגזמים, או בכדורי שינה במקרים של הפרעה קשה בהרדמות. גם תוספים שונים כמו ויטמינים ומינרלים או שינויים תזונתיים לא נמצאו כיעילים בהפחתת הטינטון במחקרים מבוקרים.
רוצים לשאול את ד"ר מרק שאלות נוספות על טינטון או בעיות שמיעה? כנסו לפורום מכשירי שמיעה, טינטון