דלג לתוכן

אסטמה וחתולים הולכים ביחד?

אם ילדכם סובל מאסטמה, כנראה שגם אתם נחרדים מכל חדר מאובק או מפגש עם בעל חיים, ובמיוחד חתולים. אך מחקרים חדשים חושפים כי לא רק ששתי האלרגיות אינן מסוכנות באותה המידה, מתברר כי אפילו מומלץ לילד לחיות עם אחד מהם.

מאת: פרופ' זאב הנדזל
תאריך פרסום: 15/10/2012
2 דקות קריאה
אם ילדכם סובל מאסטמה, כנראה שגם אתם נחרדים מכל חדר מאובק או מפגש עם בעל חיים, ובמיוחד חתולים. אך מחקרים חדשים חושפים כי לא רק ששתי האלרגיות אינן מסוכנות באותה המידה, מתברר כי אפילו מומלץ לילד לחיות עם אחד מהם.

ישנה סברה לפיה חשיפה לקרדית אבק הבית או לפרוות חתולים אצל חולי אסטמה (הרגישים לגורמים אלו), יכולה לעורר התקפי קוצר נשימה ולהחמיר את מצבם של החולים.

הדבר בולט במיוחד אצל ילדים, מיכוון שלרוב מקרי האסטמה בילדות יש רקע אלרגי. לכן מקובלת המלצה גורפת למנוע מילדים במשפחות אלרגיות כל מגע עם חיות בעלות פרווה ולהקטין עד כמה שאפשר את החשיפה לאבק.

אך לאחרונה נוצר סדק בהסכמה כללית הזאת. בכנס האחרון של האקדמיה האירופאית לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, הציג פרופ' פלטס-מילס מארה"ב נתונים מהפכניים בתחום. מתברר כי יש הבדל מהותי בתגובות החיסוניות בילדות כנגד גורמי האלרגיה לאבק ולפרוות חתולים.

אכן ככל שהחשיפה לאבק רבה יותר ומתרחשת בגיל צעיר יותר, יגדל הסיכוי ליצירת נוגדני אלרגיה ופיתוח רגישות לקרדית. אולם אין הדבר כך לגבי החתולים. המרצה הציג מחקר שנעשה בניו-זילנד, בה יש חשיפה גבוהה לאבק עקב המגע עם צמר כבשים, וב-60% מהבתים מגדלים חתולים באופן קבוע.

אצל אחוז גבוה מהילדים נמצאה בדם כמות גדולה של נוגדני אלרגיה כנגד הקרדית ובאחוז נמוך מאותם הילדים כמות קטנה של נוגדני אלרגיה כנגד פרוות חתול.
כאשר נבדקו 50 ילדים עם אסטמה, אצל 27 מהם נמצאה רגישות לקרדית אבק הבית, אך אף אחד לא היה רגיש לחתולים.

בהשוואה הציג פרופ' פלטס-מילס מחקרים משוודיה, שבה הנתונים הסביבתיים שונים לגמרי מאלו שבניו-זילנד. בשוודיה נמצא קשר הדוק בין אסטמה בילדים לרגישות לפרוות חתול. אולם, להפתעת החוקרים, התברר שבבתיהם של 80% מהילדים הרגישים לא היה כלל חתול בבית. להיפך - אצל ילדים שגדלו בבתים עם חתולים, נמצאה שכיחות נמוכה של רגישות לפרוות חתול.

התברר שבניגוד לקרדית האבק, חשיפה מוקדמת ומתמדת לשערות וקשקשי העור של פרוות חתולים, דווקא מגינה מפני הנטייה ליצירת נוגדני אלרגיה כלפי גורמים אלו, תוך יצירת נוגדנים "לא אלרגיים", שהם ביטוי לתגובה הגנתית לא מזיקה לגורמים סביבתיים.

פרופ' פלטס–מילס הציע כי ההסתגלות של מערכת החיסון לפרוות בעלי חיים נובעת מחיים משותפים אתם במשך אלפי שנים. בהתאם לכך, נמצא במחקר בגרמניה שילדים הנולדים בחוות (בהן מן הסתם ישנם בעלי חיים שונים כולל חתולים וכלבים), ונמצאים איתן במגע הדוק מגיל צעיר מאוד, נוטים לפתח אלרגיות נשימתיות הרבה פחות מילדים עירוניים, החיים בתנאים "סטריליים"
מאת: פרופ' זאב הנדזל, רופא בכיר במרפאת ילדים לאלרגיה ואימונולוגיה, בי"ח קפלן
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית