דלג לתוכן
אינפומד > מאמרים > מאמרים בערוץ בריאות הנפש > הפרעת חרדה כללית

הפרעת חרדה כללית

מתי דאגנות הופכת לדאגנות יתר? מתי פחד טבעי הופך לחרדה הפוגעת באיכות החיים שלנו? כיצד נראית ההפרעה? ומהן אפשרויות הטיפול?
הכל על הפרעת חרדה כללית

מאת: ד"ר נילי קרן, פסיכיאטרית מומחית ופ
תאריך פרסום: 13/02/2013 תאריך עדכון: 27/02/2014
3 דקות קריאה
פחד, דאגנות, חרדה - הם כולם תיאורים של מצבים המוכרים לכולנו ומופיעים לעיתים קרובות בחיינו, באופן טבעי ותקין. מעבר לכך, ההופעה שלהם בחיינו, מתי ובאיזו עוצמה - משפיעים על דפוסי ההתנהגות והתגובות שלנו. בנוסף, פעמים רבות תפקידם גם לשמור עלינו, כך שיש להם תפקיד חשוב בעיצוב חיינו: אנו מפחדים לעשות דברים מסוכנים לנו ונמנעים מלעשותם, דואגים לבריאותנו ולבריאות היקרים לנו, לילדינו, לעתידנו, לפרנסה ועוד ועוד. נשמע מוכר? אז מתי, אם בכלל, הדבר הופך להפרעה?
האם יש הבדל בין פחד לחרדה?
בהחלט כן. פחד הוא תגובה לאיום מוגדר, חיצוני, ידוע, לדוגמא - פחד מנחשים. לעומת זאת, חרדה היא תגובה נפשית לאיום פנימי, לא מוגדר או ידוע, המעורר קונפליקט נפשי פנימי, לדוגמא - חרדה מאבדן שליטה על דברים.
מתי פחד הופך לבעיה?
ננסה לתאר מתי פחד הופך לבעיה או מפסיק להיות תקין. נדגים זאת באמצעות פחד ממקומות גבוהים. אצל אדם אחד, הדבר יכול להתבטא בכך שימנע מקפיצות בנג'י או מלהסתכל למטה מחלון קומה גבוהה בגורד שחקים. מכיוון שאירועים אלו אינם שכיחים בחייו, ייתכן שהדבר כמעט ולא יפריע לשגרת החיים שלו ולמהלכם. 
לעומתו, אדם אחר עלול להימנע מלטפס על סולם נמוך בבית כדי להחליף נורה, יפסיק לבקר את הוריו מאחר והם גרים בקומה שלישית ויעזוב את מקום עבודתו, מכיוון שבמשרד בו הוא עובד – בקומה החמישית - הקירות החיצוניים עשויים מחלונות ענק. כפי שאתם כבר מבינים, לאדם זה כבר אין "חופש" בחייו והפחד ממקומות גבוהים מנהל את חייו וגורם לו להפסיד אפשרויות רבות בחיים ולנהל את חייו באופן תקין. 
אז מהי הפרעת חרדה כללית?
הפרעת חרדה כללית, או בשמה הלועזי (Generalized Anxiety Disorder (GAD, היא הפרעה נפשית, בה פחד וחרדה הם הצבע העיקרי השולט בחיים. אנשים הסובלים מהפרעת חרדה כללית מוטרדים מדאגות בנושאים שונים, כמעט בכל תחומי חייהם ולא סביב נושא יחיד או מסוים. הם תמיד ידאגו ממשהו, למשהו, או למישהו: הילדים, העבודה, הפרנסה, המצב הבריאותי, העתיד וכו'. 
לדאגות אלו השפעה משמעותית על ההתנהגות ומהלך החיים של הסובלים מההפרעה: הם מרגישים לחוצים או חרדים רוב הזמן, כל שינוי מעלה דאגות וחרדה, הם עלולים לצמצם משמעותית את התפקוד או אורח החיים שלהם בגלל החרדה ולעיתים ישפיעו על יקיריהם תוך כדי כך (לדוגמא, הורים שימנעו מילדיהם לצאת לטיולי בית-ספר, מאחר והם לא עומדים בחרדה שהדבר מעורר בהם עצמם). 
למרות שהדאגות השונות לרוב נראות להם הגיוניות, בסופו של דבר החוויה הבסיסית של חייהם היא של סבל: עוצמות החרדה הן גבוהות עד כדי כך שהעולם נחווה כמקום מסוכן, מדאיג, שיש תמיד לשים לב ולהתגונן מפניו, וההנאה מדברים שונים - ובעיקר פשוט מ"לחיות את החיים" - נפגעת.
התסמינים והתלונות יכולים לכלול הפרעות שינה (בשל הדאגות והחרדה), מתח שרירים גבוה (כמו תיאורים על מתח תמידי בצוואר, גב או ברגליים), קושי להתרכז, תחושת אי שקט, תחושת עצבנות-יתר וסף גירוי נמוך. למרות שהיו מעדיפים לסלק את הדאגות מראשם, הם אינם מצליחים לעשות זאת ומרגישים כי החרדה למעשה אינה נשלטת על ידם. 
שכיחות ההפרעה
ההפרעה מופיעה בנשים ובגברים, אולם נפוצה יותר בנשים (פי 2 מגברים). 
פעמים רבות חולפות שנים עד שהאדם מבין כי מדובר בבעיה הפוגעת משמעותית באיכות חייו ויבקש עזרה. למעשה, לא מדובר בתקופת חיים קצרה בה ההפרעה מופיעה, אלא במצב כרוני. 
שכיחות ההפרעה באוכלוסייה יכולה לנוע בין 5%-8% באוכלוסייה, אולם למעשה, בקרב אנשים הסובלים מהפרעה נפשית אחרת, ובייחוד מהפרעות חרדה אחרות, השכיחות יכולה להיות גבוהה בהרבה.
לעיתים קרובות, זוהי לא ההפרעה הנפשית היחידה ממנה האדם סובל, וייתכן אף שיפנה לטיפול בשל הפרעות נפשיות אחרות. 
טיפול בהפרעה
מאחר וההפרעה נוטה להיות כרונית, הטיפול לא תמיד פשוט וקצר ולעיתים קרובות מטרתו להפחית את עוצמת ההפרעה ולצמצם כמה שניתן את הפגיעה באיכות חייו של הסובל ממנה. 
הטיפול המומלץ הינו לרוב משולב טיפול פסיכותרפי ותרופתי. 
טיפול פסיכותרפי מסוג קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יכול לעזור להפחית את עוצמת הסימפטומים ולשפר את איכות החיים. בגישה זו מנסים להתמודד עם דפוסי החשיבה של האדם, ובעיקר עם סוגי עיוותי החשיבה שמובילים לחשיבה המאופיינת בדאגות יתר, חסרות פרופורציה ומשתקות.
התערבויות התנהגותיות יכולות לכלול התמודדות עם הסימפטומים הפיסיים שמלווים את החרדה או פרק הזמן ה"מבוזבז" על הדאגות. 
למרות שאינו מכוון לטיפול בסימפטומים, טיפול פסיכותרפי דינמי ארוך טווח יכול להיות מועיל ומשמעותי, בעיקר לאור העובדה שההפרעה נוטה להיות כרונית ויש לה תפקיד משמעותי בעיצוב אורח החיים, דפוסי ההתנהגות והקשרים שהאדם יוצר לכל אורך חייו. מכיוון שאינו מכוון לעבודה על הסימפטומים המסוימים של ההפרעה ואינו בעל השפעה מיידית או קצרת טווח, טיפול זה ישולב במקרה הצורך עם טיפולים אחרים. 
טיפולים תרופתיים יכולים לכלול תרופות הרגעה (כגון בנזודיאזפינים ודומיהם), שמטרתם להפחית את החרדה באופן מיידי והשפעתם קצרה יחסית. כלומר, הן מטפלות בסימפטום של החרדה, אך לא בבעיה הבסיסית. לכן, במידה ויש צורך בשימוש תכוף בתרופות מסוג זה, מומלץ לטפל בתרופות נוגדות חרדה מקבוצת ה SSRI או SNRI (המוכרות גם כתרופות נוגדות דיכאון, לכן כקבוצה נקראים "תרופות נוגדות דיכאון וחרדה") או תרופה בשם Busoirone, גם היא נוגדת חרדה. תרופות אלו נסבלות יחסית, עם מעט תופעות לוואי וללא תופעות לוואי "מסוכנות".

חסרונן העיקרי הוא שהשפעתן לרוב מורגשת לאחר 3-4 שבועות בלבד ולעיתים אף יותר. לכן, מומלץ להתמיד במעקב פסיכיאטרי גם לאחר האבחנה הראשונית וההמלצה הטיפולית, על מנת לאפשר מעקב אחר היעילות ולהתאים את המינונים והתכשירים, בהתאם.


מאת: ד"ר נילי קרן, פסיכיאטרית מומחית ופסיכותרפיסטית

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר מיכאל ירמייב
ד"ר מיכאל ירמייב פסיכיאטריה
מנהל יחידה במרכז לבריאות הנפש שער מנשה
ד"ר לב קורבסקי
ד"ר לב קורבסקי פסיכיאטריה
פסיכיאטר למבוגרים ופסיכוגריאטר.
ד"ר אולגה קובלצ׳וק
ד"ר אולגה קובלצ׳וק פסיכיאטריה
פסיכיאטרית של הילד והמתבגר
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום בריאות הנפש

לכל המאמרים בנושא בריאות הנפש

שאלות מתוך פורום חרדה

בניהול ד"ר יששכר הרמן
לכל השאלות

עולמות תוכן נוספים

ערוץ ביטוח בריאות
ערוץ ביטוח בריאות
מדריך לטסים לחו"ל
מדריך לטסים לחו"ל
ערוץ זכויות רפואיות
ערוץ זכויות רפואיות
ערוץ הכושר
ערוץ הכושר
ערוץ האורתופדיה
ערוץ האורתופדיה
ערוץ האורולוגיה
ערוץ האורולוגיה
לכל עולמות התוכן של Infomed
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed הפייסבוק
שלנו instagram האינסטגרם
שלנו