המדריך לטיפול במחלת האלצהיימר
למרות שנכון להיום, לאלצהיימר אין מרפא, ישנם טיפולים העשויים להקל על הסימפטומים, לתפקד ברמה גבוהה יותר לאורך זמן ולעכב את התקדמות המחלה. הטיפולים השונים מתמקדים בבעיות הרלוונטיות לשלב המחלה.
למדריך הטיפולים המלא >>
3 דקות קריאה
למרות שנכון להיום, לאלצהיימר אין מרפא, ישנם טיפולים העשויים להקל על הסימפטומים, לתפקד ברמה גבוהה יותר לאורך זמן ולעכב את התקדמות המחלה. הטיפולים השונים מתמקדים בבעיות הרלוונטיות לשלב המחלה.
מדענים בכל העולם עדיין מנסים להבין כיצד השינויים החלים במוח גורמים לאובדן הזיכרון והיכולת הקוגניטיבית, לשינוי התנהגותי ולסימנים פסיכיאטריים נוספים, וכיצד ניתן למנוע ואף להחזיר אחורה את התהליך. חוקרי מוח מנסים לפתח תרופות וטיפולים חדשניים למחלת האלצהיימר, לדוגמא מניעת שקיעתו של החלבון הגורם למחלה בתאי המוח, או עידוד פירוקו.
כדי למנוע הופעת המחלה, או לפחות לדחות את מועד הופעתה, מומלץ לעסוק בפעילות גופנית וכן לשמור על תחביבים וקשרים חברתיים. פעילויות אלו שומרות על זרימת דם תקינה למוח ותחושת החיוניות והערך העצמי בגיל מבוגר.
לאחר אבחון מחלת האלצהיימר, קיימים טיפולים המתמקדים בבעיות הקיימות במחלה ועם התקדמותה, על הרופא המטפל להתאים את הטיפול לבעיות המתעוררות.
תרופות לטיפול באלצהיימר ודמנציה
תרופות אלו מתמקדות בעיכוב איבוד הזיכרון, בשינויים ההתנהגותיים ובבעיות השינה הנפוצות בקרב חולי אלצהיימר. התרופות יכולות לעכב את התקדמות המחלה במספר חודשים עד שנים, אך יש לקחת בחשבון את תופעות הלוואי, אשר עלולות להיות קשות בחולים קשישים.
מעכבי האנזים כולין-אסטראז
תרופות אלו מועילות בשיפור הסימנים הקוגניטיביים של מחלת האלצהיימר. הן פועלות על-ידי מניעת פירוק נוירוטרנסמיטר (הורמון במוח) בשם אצטילכולין, החשוב לתהליכי זיכרון, למידה וקשב. בין התרופות הקיימות בישראל ניתן למצוא את קוגנקס, אקסלון, אריצפט. תרופות אלו מסייעות לכ-30% מהחולים במחלה בדרגת חומרה קלה עד בינונית. תופעות הלוואי של התרופות ממשפחה זו הן בחילות, הקאות, שלשול, סחרחורת, תופעות אשר לרוב חולפות תוך מספר ימים.
ממנטין
תרופה ממשפחת חסמי קולטנים לנוירוטרנסמיטר מוחי בשם גלוטמט. במינונים תקינים, נוירוטרנסמיטר זה חיוני לתפקוד תאי המוח, אולם במינון עודף, כפי שקורה במחלת האלצהיימר, הוא עלול להיות רעיל להם.
תרופה זו מיועדת לטיפול בחולים במחלה בדרגת חומרה בינונית עד קשה. תופעות הלוואי כוללות סחרחורת, בחילה, בלבול, כאבי ראש ועצירות. היות שתרופה זו פועלת על מנגנון השונה מזה של מעכבי כולין-אסטרז, ניתן להשתמש בשני סוגי התרופות במקביל.
קשה לומר איזו תרופה יותר אפקטיבית עבור חולה ספציפי. על חולה האלצהיימר לבחור יחד עם הרופא המטפל את הטיפול המיטבי עבורו על-ידי נטילת התרופות למשך מספר שבועות ובחינת ההשפעה שלהן.
טיפול תרופתי נלווה
נוסף לטיפול התרופתי המפורט מעלה ומתמקד בסימפטומים הפסיכיאטריים של המחלה, הכוללים הזיות, אגיטציה, עצבנות ובעיות שינה:
• תרופות נוגדות דיכאון, דוגמת פרוזק או זולופט, המיועדות לשיפור מצב רוח ירוד ועצבנות.
• תרופות נוגדות חרדה, למשל תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, דוגמת אטיבאן או וואבן, המיועדות להקלה של חרדות וטיפול באי-שקט.
• תרופות אנטי-פסיכוטיות, כגון אביליפיי (אריפיפרזול), הלידול, או זיפרקסה, המיועדות לטיפול בהזיות, אי-שקט ואגרסיביות. במידה ויש צורך בטיפול בתרופות אנטי-פסיכיאטריות, יש להקפיד על ביצוע בדיקות תכופות, שכן נמצא קשר בין שימוש בתרופות אלו לסיכון גבוה יותר לתמותה בקרב חולי דמנציה.
מכשור רפואי לטיפול באלצהיימר
מכשיר NeuroAD
פרי פיתוח ישראלי חדשני, אשר קיבל את אישור משרד הבריאות והרשויות האירופאיות לטיפול באלצהיימר. הטיפול במכשיר משלב תרגול קוגניטיבי עם גירוי אלקטרו-מגנטי (Trans-Magnetic Stimulation) בתרגול כמעט יומיומי, למשך 6 שבועות. הגירוי אינו פולשני וניתן באמצעות מכשיר הממוקם בסמוך לראשו של המטופל. הטיפול ניתן בנוסף לטיפול התרופתי, נועד למנוע או לעכב את ההידרדרות במצב החולה ומוצע בישראל באמצעות מרפאות נוירוקייר.
טיפולים נוספים
טיפול קוגניטיבי
טיפול המכוון לשמירה ושיקום של תהליכים מוחיים אשר נפגמו במחלה וצובר תאוצה בשנים האחרונות. הקהילה הרפואית בעולם עדיין לא תומכת בטיפול מסוג זה, על אף שמספר מחקרים מרחבי העולם מראים כי יש בו תועלת. הטיפול נועד כתוספת לטיפול התרופתי וכולל שיפור ההתמצאות בזמן ע"י חשיפה תכופה למאורעות בהווה והתמצאות באנשים ובמיקום.
בנוסף, הטיפול מתמקד בשיפור הזיכרון ומשתמש בין היתר בתרגילים מילוליים שונים ומשפר את יכולת שליפת הזכרונות.
טיפול במוזיקה וטיפול באומנות
לשיפור מצב הרוח, ההתנהגות והתפקוד היומיומי של חולי אלצהיימר. על-ידי גירוי החושים, טיפולים אלו יכולים לסייע לתהליכי זיכרון ולאפשר לחולי אלצהיימר לתקשר עם העולם סביבם.
תוספת ויטמין E
לויטמין E תכונות מונעות חמצון ורבים חושבים כי ביכולתו לסייע במניעת נזק עצבי. עם זאת, רופאים רבים אינם ממליצים על תוספת של ויטמין זה, היות ולא קיימות מספיק הוכחות מדעיות ליעילותו.
תחליפי הורמונים (hormone replacement therapy - HRT)
מספר מחקרים הראו כי לנשים הנוטלות תחליפי הורמונים בגיל המעבר סיכון נמוך יותר ללקות באלצהיימר. ייתכן שההורמון אסטרוגן מסייע להגברת הקשרים בין תאי עצב במוח ולמנוע ייצור של חומרים השוקעים בתאים וגורמים למחלה.
עם זאת, גם לגבי יעילותו של טיפול הזה מוטל ספק בספרות המדעית ולמעשה חלק מהחוקרים טוענים כי הטיפול עלול להגדיל את הסיכון לאלצהיימר.
טיפולים אלטרנטיביים
דוגמת קואנזים Q10, אומגה 3 ותוספי סידן, לא הראו השפעה מיטיבה על מחלת האלצהיימר.
באופן כללי, מומלץ לשלב בין טיפול תרופתי לטיפול נוסף, המעלה את הסיכוי לשמירה על המצב הקוגניטיבי הקיים.
בנוסף, חשוב לתת תשומת לב ראויה לחולים, להביע חיבה, לנסות לתקשר עימם כמבוגרים ולעודד את פעילותם.מאת: מרגנית בניש, מערכת אינפומד
מדענים בכל העולם עדיין מנסים להבין כיצד השינויים החלים במוח גורמים לאובדן הזיכרון והיכולת הקוגניטיבית, לשינוי התנהגותי ולסימנים פסיכיאטריים נוספים, וכיצד ניתן למנוע ואף להחזיר אחורה את התהליך. חוקרי מוח מנסים לפתח תרופות וטיפולים חדשניים למחלת האלצהיימר, לדוגמא מניעת שקיעתו של החלבון הגורם למחלה בתאי המוח, או עידוד פירוקו.
כדי למנוע הופעת המחלה, או לפחות לדחות את מועד הופעתה, מומלץ לעסוק בפעילות גופנית וכן לשמור על תחביבים וקשרים חברתיים. פעילויות אלו שומרות על זרימת דם תקינה למוח ותחושת החיוניות והערך העצמי בגיל מבוגר.
לאחר אבחון מחלת האלצהיימר, קיימים טיפולים המתמקדים בבעיות הקיימות במחלה ועם התקדמותה, על הרופא המטפל להתאים את הטיפול לבעיות המתעוררות.
תרופות לטיפול באלצהיימר ודמנציה
תרופות אלו מתמקדות בעיכוב איבוד הזיכרון, בשינויים ההתנהגותיים ובבעיות השינה הנפוצות בקרב חולי אלצהיימר. התרופות יכולות לעכב את התקדמות המחלה במספר חודשים עד שנים, אך יש לקחת בחשבון את תופעות הלוואי, אשר עלולות להיות קשות בחולים קשישים.
מעכבי האנזים כולין-אסטראז
תרופות אלו מועילות בשיפור הסימנים הקוגניטיביים של מחלת האלצהיימר. הן פועלות על-ידי מניעת פירוק נוירוטרנסמיטר (הורמון במוח) בשם אצטילכולין, החשוב לתהליכי זיכרון, למידה וקשב. בין התרופות הקיימות בישראל ניתן למצוא את קוגנקס, אקסלון, אריצפט. תרופות אלו מסייעות לכ-30% מהחולים במחלה בדרגת חומרה קלה עד בינונית. תופעות הלוואי של התרופות ממשפחה זו הן בחילות, הקאות, שלשול, סחרחורת, תופעות אשר לרוב חולפות תוך מספר ימים.
ממנטין
תרופה ממשפחת חסמי קולטנים לנוירוטרנסמיטר מוחי בשם גלוטמט. במינונים תקינים, נוירוטרנסמיטר זה חיוני לתפקוד תאי המוח, אולם במינון עודף, כפי שקורה במחלת האלצהיימר, הוא עלול להיות רעיל להם.
תרופה זו מיועדת לטיפול בחולים במחלה בדרגת חומרה בינונית עד קשה. תופעות הלוואי כוללות סחרחורת, בחילה, בלבול, כאבי ראש ועצירות. היות שתרופה זו פועלת על מנגנון השונה מזה של מעכבי כולין-אסטרז, ניתן להשתמש בשני סוגי התרופות במקביל.
קשה לומר איזו תרופה יותר אפקטיבית עבור חולה ספציפי. על חולה האלצהיימר לבחור יחד עם הרופא המטפל את הטיפול המיטבי עבורו על-ידי נטילת התרופות למשך מספר שבועות ובחינת ההשפעה שלהן.
טיפול תרופתי נלווה
נוסף לטיפול התרופתי המפורט מעלה ומתמקד בסימפטומים הפסיכיאטריים של המחלה, הכוללים הזיות, אגיטציה, עצבנות ובעיות שינה:
• תרופות נוגדות דיכאון, דוגמת פרוזק או זולופט, המיועדות לשיפור מצב רוח ירוד ועצבנות.
• תרופות נוגדות חרדה, למשל תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, דוגמת אטיבאן או וואבן, המיועדות להקלה של חרדות וטיפול באי-שקט.
• תרופות אנטי-פסיכוטיות, כגון אביליפיי (אריפיפרזול), הלידול, או זיפרקסה, המיועדות לטיפול בהזיות, אי-שקט ואגרסיביות. במידה ויש צורך בטיפול בתרופות אנטי-פסיכיאטריות, יש להקפיד על ביצוע בדיקות תכופות, שכן נמצא קשר בין שימוש בתרופות אלו לסיכון גבוה יותר לתמותה בקרב חולי דמנציה.
מכשור רפואי לטיפול באלצהיימר
מכשיר NeuroAD
פרי פיתוח ישראלי חדשני, אשר קיבל את אישור משרד הבריאות והרשויות האירופאיות לטיפול באלצהיימר. הטיפול במכשיר משלב תרגול קוגניטיבי עם גירוי אלקטרו-מגנטי (Trans-Magnetic Stimulation) בתרגול כמעט יומיומי, למשך 6 שבועות. הגירוי אינו פולשני וניתן באמצעות מכשיר הממוקם בסמוך לראשו של המטופל. הטיפול ניתן בנוסף לטיפול התרופתי, נועד למנוע או לעכב את ההידרדרות במצב החולה ומוצע בישראל באמצעות מרפאות נוירוקייר.
טיפולים נוספים
טיפול קוגניטיבי
טיפול המכוון לשמירה ושיקום של תהליכים מוחיים אשר נפגמו במחלה וצובר תאוצה בשנים האחרונות. הקהילה הרפואית בעולם עדיין לא תומכת בטיפול מסוג זה, על אף שמספר מחקרים מרחבי העולם מראים כי יש בו תועלת. הטיפול נועד כתוספת לטיפול התרופתי וכולל שיפור ההתמצאות בזמן ע"י חשיפה תכופה למאורעות בהווה והתמצאות באנשים ובמיקום.
בנוסף, הטיפול מתמקד בשיפור הזיכרון ומשתמש בין היתר בתרגילים מילוליים שונים ומשפר את יכולת שליפת הזכרונות.
טיפול במוזיקה וטיפול באומנות
לשיפור מצב הרוח, ההתנהגות והתפקוד היומיומי של חולי אלצהיימר. על-ידי גירוי החושים, טיפולים אלו יכולים לסייע לתהליכי זיכרון ולאפשר לחולי אלצהיימר לתקשר עם העולם סביבם.
תוספת ויטמין E
לויטמין E תכונות מונעות חמצון ורבים חושבים כי ביכולתו לסייע במניעת נזק עצבי. עם זאת, רופאים רבים אינם ממליצים על תוספת של ויטמין זה, היות ולא קיימות מספיק הוכחות מדעיות ליעילותו.
תחליפי הורמונים (hormone replacement therapy - HRT)
מספר מחקרים הראו כי לנשים הנוטלות תחליפי הורמונים בגיל המעבר סיכון נמוך יותר ללקות באלצהיימר. ייתכן שההורמון אסטרוגן מסייע להגברת הקשרים בין תאי עצב במוח ולמנוע ייצור של חומרים השוקעים בתאים וגורמים למחלה.
עם זאת, גם לגבי יעילותו של טיפול הזה מוטל ספק בספרות המדעית ולמעשה חלק מהחוקרים טוענים כי הטיפול עלול להגדיל את הסיכון לאלצהיימר.
טיפולים אלטרנטיביים
דוגמת קואנזים Q10, אומגה 3 ותוספי סידן, לא הראו השפעה מיטיבה על מחלת האלצהיימר.
באופן כללי, מומלץ לשלב בין טיפול תרופתי לטיפול נוסף, המעלה את הסיכוי לשמירה על המצב הקוגניטיבי הקיים.
בנוסף, חשוב לתת תשומת לב ראויה לחולים, להביע חיבה, לנסות לתקשר עימם כמבוגרים ולעודד את פעילותם.
האם המאמר עניין אותך?
כשהזקנה קופצת עלינו: מתי הגוף מזדקן הכי מהר?
מאת: מערכת אינפומד
25/08/2024
מחקר חדש מראה כי בשתי תקופות בחיים תהליך ההזדקנות הביולוגי של הגוף הוא המהיר ביותר. מתי זה קורה ואיזה בחירות באורח ...
לכתבה המלאה
PRP לטיפול בקרעים ובגידי כתף
מאת: ד"ר עירא בכר אבניאלי
16/04/2023
קרעים בגידי השרוול המסובב נפוצים ביותר – מעל 30% מהאוכלוסיה בעשור השישי לחיים יסבלו מקרעים בגידי הכתף, וכן צעירים י...
לכתבה המלאה
איך להתכונן לגיל השלישי? 6 טיפים שיעזרו
מאת: ד"ר עדי שוורץ
05/09/2022
הגיל השלישי מאפשר לנו ליהנות סוף סוף מהפירות שעליהם עמלנו בכל שנות הבגרות, אולם הוא טומן בחובו לא מעט שינויים – פיז...
לכתבה המלאה
למה חשוב לראות ולשמוע טוב בכל גיל?
מאת: מערכת אינפומד
14/03/2022
האם ראייה טובה יותר משפרת גם את היכולות הקוגניטיביות? כיצד בעיות בשמיעה עלולות להשפיע על מחלות בגיל מבוגר? התשובות בכתבה
לכתבה המלאה
ריבוי תרופות: איך אפשר לעשות שימוש מושכל בתרופות בגיל המבוגר?
מאת: ד"ר עופר בר
10/02/2022
עם העלייה בגיל, כמות התרופות הניטלות בשגרה עולה, ואיתה מתרחשת גם עלייה בשכיחות תופעת ריבוי התרופות. מה המשמעות של ר...
לכתבה המלאה
דיכאון בקשישים: איך מתבצע אבחון והאם קיים טיפול תרופתי בטוח?
מאת: ד"ר עופר בר
26/01/2022
האוכלוסייה המבוגרת היא ללא ספק אחת מקבוצות האוכלוסייה המרכזיות לה ניתנת התייחסות בכל הנוגע לניהול משבר הקורונה. אול...
לכתבה המלאה
האם ניתן לחשב את הסיכוי שלנו לדמנציה?
מאת: מערכת אינפומד
22/09/2021
החשש מדמנציה בגיל מבוגר מרחף מעל רבים. מחקר חדש בדק האם בעזרת מחשבון ניתן לזהות אנשים בעלי סיכון גבוה יותר לדמנציה ...
לכתבה המלאה
האם הבהובי אור וקול הם הטיפול הבא באלצהיימר?
מאת: מערכת אינפומד
19/09/2021
ניסוי חדש שעשה שימוש בהבהובים של אור וקול בתדרים מסוימים, הוביל לפעילות התקינה של נוירונים המסייעים בסילוק החלבון ה...
לכתבה המלאה
על קצה המזלג: מהו דליריום?
מאת: מערכת אינפומד
25/08/2021
דליריום היא תסמונת גריאטרית שכיחה ממנה יסבלו כשליש מהקשישים במהלך אשפוז. חשוב לזהות את ההפרעה מוקדם ככל הניתן ולטפל...
לכתבה המלאה
מחלת פרקינסון : רקע , אבחנה וטיפול על קצה המזלג
מאת: ד"ר יאיר זלוטניק
01/07/2021
כ-2% מהאוכלוסייה בישראל מעל לגיל 60 (כ-30 אלף מבוגרים) סובלת מפרקינסון, מחלת המוח הניוונית השכיחה ביותר בעולם אחרי ...
לכתבה המלאה