חשיבותו של טיפול אינטנסיבי בסוכרת מסוג 1
עובדה ידועה היא כי טיפול באינסולין מיד עם אבחון מחלת הסוכרת מביא לאיזון מטבולי לאורך זמן ומקטין את הסיכון לסיבוכים מאוחרים בעיניים, כליות וכלי הדם. מחקר בנושא בדק את ההשפעה של טיפול אינטנסיבי באינסולין בילדים ומתבגרים והעלה ממצאים חשובים ביותר
1 דקות קריאה
עובדה ידועה היא כי טיפול באינסולין מיד עם אבחון מחלת הסוכרת מביא לאיזון מטבולי לאורך זמן ומקטין את הסיכון לסיבוכים מאוחרים בעיניים, כליות וכלי הדם. מחקר בנושא בדק את ההשפעה של טיפול אינטנסיבי באינסולין בילדים ומתבגרים והעלה ממצאים חשובים ביותר.
המחקר שפורסם בינואר 2013 בירחון Diabetes Care בדק 1606 מתבגרים וצעירים עם סוכרת מסוג 1 מיום אבחונם כסוכרתיים ועד למשך 36 חודשים. החולים חולקו לקבוצות שקיבלו טיפול אינטנסיבי באינסולין שכלל 3-4 זריקות ביום, מעל 4 בדיקות דם עצמאיות ליום או שימוש במשאבת אינסולין. בנוסף, שתי קבוצות מטופלים טופלו גם הן באינסולין, אך לא בצורה אינטנסיבית ובדקו את רמות הסוכר בדם פחות משלוש פעמים ביום.
תוצאות המחקר הראו כי למעשה רק כ- 51.7% מהחולים הסכימו לקבל את הטיפול האינטנסיבי באינסולין ואכן הממצאים מעידים כי חולים אלו הם ששמרו לאורך כל תקופת המעקב על איזון יציב ברמות הסוכר בדם. רמת ה- HBA1C (רמת סוכר בדם ממוצעת ב- 2-3 החודשים האחרונים) הבסיסית שלהם היתה 7.6 וביום המעקב נשארה דומה - 7.7. לעומת זאת, הקבוצות האחרות הראו עלייה בערכי הסוכר בדם ורמה לא יציבה שהגיעה בסוף המעקב ל- 8.1-8.7 בממוצע.
מבט על אותם החולים שהסכימו לקבל את הטיפול האגרסיבי באינסולין ואף התמידו בו מראה כי מדובר בחולים צעירים יותר, משפחות מבוססות עם הכנסה גבוהה, חולים המקבלים את תמיכת המשפחה בהתמודדות על המחלה ובטיפול בה ובעלי ביטוח רפואי פרטי לצד הביטוח הבסיסי.
מחקר זה מדגיש את הצורך להעניק לכל האנשים הסובלים מסוכרת מסוג 1 טיפול מקסימאלי מיד עם אבחונם כסוכרתיים, על מנת להביא לשיפור במצבם.
אפליית חולים על רקע סוציו-אקונומי או תמיכה משפחתית לא נאותה תוביל לחוסר איזון מטבולי ותעלה את הסיכון להתפתחותם של סיבוכים מאוחרים, לצד ההוצאות הכספיות הרבות הכרוכות בכך.מאת: פרופ' משה קרפ, אנדוקרינולוג מומחה לסוכרת במרכז DMC לטיפול בסוכרת והיועץ הרפואי של האגודה לסוכרת נעורים בישראל
המחקר שפורסם בינואר 2013 בירחון Diabetes Care בדק 1606 מתבגרים וצעירים עם סוכרת מסוג 1 מיום אבחונם כסוכרתיים ועד למשך 36 חודשים. החולים חולקו לקבוצות שקיבלו טיפול אינטנסיבי באינסולין שכלל 3-4 זריקות ביום, מעל 4 בדיקות דם עצמאיות ליום או שימוש במשאבת אינסולין. בנוסף, שתי קבוצות מטופלים טופלו גם הן באינסולין, אך לא בצורה אינטנסיבית ובדקו את רמות הסוכר בדם פחות משלוש פעמים ביום.
תוצאות המחקר הראו כי למעשה רק כ- 51.7% מהחולים הסכימו לקבל את הטיפול האינטנסיבי באינסולין ואכן הממצאים מעידים כי חולים אלו הם ששמרו לאורך כל תקופת המעקב על איזון יציב ברמות הסוכר בדם. רמת ה- HBA1C (רמת סוכר בדם ממוצעת ב- 2-3 החודשים האחרונים) הבסיסית שלהם היתה 7.6 וביום המעקב נשארה דומה - 7.7. לעומת זאת, הקבוצות האחרות הראו עלייה בערכי הסוכר בדם ורמה לא יציבה שהגיעה בסוף המעקב ל- 8.1-8.7 בממוצע.
מבט על אותם החולים שהסכימו לקבל את הטיפול האגרסיבי באינסולין ואף התמידו בו מראה כי מדובר בחולים צעירים יותר, משפחות מבוססות עם הכנסה גבוהה, חולים המקבלים את תמיכת המשפחה בהתמודדות על המחלה ובטיפול בה ובעלי ביטוח רפואי פרטי לצד הביטוח הבסיסי.
מחקר זה מדגיש את הצורך להעניק לכל האנשים הסובלים מסוכרת מסוג 1 טיפול מקסימאלי מיד עם אבחונם כסוכרתיים, על מנת להביא לשיפור במצבם.
אפליית חולים על רקע סוציו-אקונומי או תמיכה משפחתית לא נאותה תוביל לחוסר איזון מטבולי ותעלה את הסיכון להתפתחותם של סיבוכים מאוחרים, לצד ההוצאות הכספיות הרבות הכרוכות בכך.
האם המאמר עניין אותך?
רופאים בתחום