האם מזון ללא דגנים באמת טוב יותר?

תחום מבלבל שכזה הוא בחירת המזון הטוב ביותר לחיית המחמד שלכם.

בהצהרות הבולטות ובפרסומים הרבים, חברות המזון לחיות מחמד מתגאות בכך שמזונותיהם אינם מכילים דגנים (GRAIN FREE) ובכך יכולות לנטוע בנו את התחושה כי דגנים אינם טובים וכנראה שיש אופציות טובות יותר למחמדינו. טיעונים אלו משוללי יסוד ומבוססים על חוסר הבנה בסיסי בביוכימיה ובפיזיולוגיה של מערכת העיכול של חיות מחמד. בעליהם של כלבים וחתולים מבססים את בחירתם על הצהרות פסבדו-מדעיות, ללא הכלים והיכולת להעריך את המידע המשווק באריזה אטרקטיבית ובלשון יפה.

ההטעיה מתחילה בחוסר הבנה של ההבדל בין דגנים (CEREAL או GRAIN) לפחמימות (CARBOHYDRATE). פחמימות או סוכרים הן קבוצה של תרכובות אורגניות שמקורן בצמחים, המורכבות מסיבים, סוכרים ועמילנים. עמילן הוא רב סוכר המצוי בדגנים, אורז, תפוחי אדמה ועוד. הוא מתפרק במערכת העיכול ,בתחילה לשרשרות קצרות של גלוקוז ואחר כך למולקולות בודדות של גלוקוז הנספגות במעי אל הדם. עמילן משמש חומר תשמורת בצמחים. הוא נאגר בפקעות (כמו תפוח אדמה) ובזרעים (כמו חיטה) ובשעת הצורך מתפרק לגלוקוז, לשימוש הצמח.

דגנים הם מונח כולל לתבואה חקלאית של צמחים מתורבתים ממשפחת הדגניים, כגון חיטה, שעורה, אורז, תירס, שיבולת שועל ועוד. באופן כללי, ניתן להגדיר דגן כתבואה שניתן לטחון אותה כדי לייצר ממנה קמח. גלוטן (Gluten) הוא חלבון התשמורת העיקרי בגרגרי הדגנים (רכיבי הגלוטן השונים מהווים כ- 90% מהחלבון בגרגיר החיטה) וייחודו בהיותו בלתי מסיס במים, תכונה המאפשרת 'הדבקה' של מרכיבי הקמח והפיכתם לבצק.

הטענה כי כלבים וחתולים אינם מסוגלים לעכל דגנים בגלל מערכת עיכול קצרה יחסית אינה נכונה ומעולם לא הוכחה. ההיפך הוא הנכון: כמו בני אדם, כלבים וחתולים מעכלים דגנים היטב אחרי שאלו נטחנו ונאפו או בושלו בתהליך ייצור הכופתיות. כמובן שגם דגנים וגם ירקות שורש חייבים לעבור עיבוד בטרם יוזנו לחיות מחמד.

טענה נוספת, כי מחסור באמילאז ברוק כלבים וחתולים מונע עיכול מיטבי, מופרכת משתי סיבות: כלבים רבים בולעים את מזונם בזריזות ללא לעיסה וכן מייצרים אמילאז בשפע בבלוטת הלבלב ובדופן המעי (BRUSH BORDER). כמו בבני אדם, גם בחיות מחמד עיכול פחמימות מתבצע ברובו בקדמת המעי הדק.

גם הטענה כי החומציות (pH) של קיבת הכלב מותאמת לעיכול חלבונים אינה מצדיקה ביטול פחמימות כמקור מזין לאנרגיה בכלבים. חומציות הקיבה משתנה במהלך עיבוד המזון הראשוני ונעה בכלבים בין 0.9 ל- 8.3 (בבני אדם, נעה חומציות הקיבה בין 1.0 ל- 4.0). אולם, חומציות המעי בכלב גבוהה מאשר בבני אדם והפערים לא משמעותיים ובוודאי שאינם מבטלים את יכולת העיכול של הדגנים בחיות מחמד.

בכלבים, שהות המזון בקיבה ארוכה יותר בהשוואה לבני אדם, מנגנון המותאם לאכילת בשר, שכן עיכול הבשר מתחיל בקיבה. אמיתות עובדה זאת אינה שוללת שימוש בדגנים ואינה מצביעה על יתרון של פחמימות שמקורן בירקות שורש על פני דגנים.

טענה חסרת שחר נוספת גורסת כי פחמימות 'מעיקות' על תפקוד הלבלב, המייצר (בין השאר) אנזימים רבים הנחוצים לעיכול חלבונים, פחמימות ושומנים. לא זו בלבד שאין בסיס לטענה זאת, אלא שבמקרים של דלקת לבלב (PANCREATITIS) מומלץ להעשיר את התזונה בפחמימות על חשבון שומנים, להקלה ומניעה של בעיות עיכול.

הטענה הבאה מבוססת על התנועה המהירה יחסית של תכולת המעי (DIGESTA) במערכת העיכול, שאינה מספקת לתסיסת פחמימות וגורמת לגזים וצואה מרובה, אבל המציאות שונה - חיידקי מעי רבים מייצרים חומצה לקטית הגורמת לתסיסת סיבים הנמצאים בדגנים. תהליך תסיסה זה אמנם מייצר גז, אבל הרבה פחות מהגז שמפיקים חיידקי הקלוסטרידיה הניזונים מבשר.

האם דגנים עלולים לגרום לרגישות יתר למזון (Adverse Food Reaction)? התשובה חיובית, אולם שבעה מחקרים מהעת האחרונה מצביעים על כך שחלבונים (בקר, חלב, עוף, סויה) הם גורמים הרבה יותר נפוצים לרגישויות יתר בהשוואה לפחמימות.

אכן, אין חובה תזונתית לספק פחמימות לטורפים, כמו גם סיבים, גלוטמין, ויטמין C ופרוביוטיקה. עם זאת, לתוספות (לא חיוניות) אלו יתרונות רבים: פחמימות מספקות אנרגיה במידה שווה לאנרגיה המופקת מחלבונים וכמחצית האנרגיה המסופקת משומנים. לדגנים יתרון קלורי על פני בשר שומני, לכן במזונות דלי קלוריות – ישנה עדיפות לדגנים כמקור אנרגיה. דגנים מכילים סיבים פרה-ביוטיים המזינים את חיידקי המעי, כמו גם חומצות אמינו, חומצות שומן, ויטמינים ומינרלים.

בנוסף להיבטים התזונתיים, קיים גם פן טכנולוגי: פחמימות הן חיוניות מבחינה טכנית ליצירת הכופתיות בתהליך אקסטרוזיה (בדומה לסיר לחץ האופה את הכופתיות בחום ולחץ גבוהים ותוך זמן קצר). ללא עמילנים, הכופתיות תהיינה פריכות ויתפוררו בקלות. חברות מזון הטוענות לתזונה נקייה מדגנים חייבות לספק פחמימות ממקור אחר (ירקות שורש) ולו בכדי לשמור על יציבות הכופתית. נתון זה אינו מובן וברור לקונה 'הממוצע', המתרשם מהיעדר דגנים כאילו היו מזיקים ליקיריו ההולכים על ארבע.

מאת: ד"ר אילן סקורינסקי, וטרינר