האם פחמימות הן באמת האוייב?
טרנד הדיאטות דלות הפחמימות כדוגמת אטקינס זרע בלבול וחשדנות ביחס לפחמימות. אך האם יש לכך בסיס מוצדק?
2 דקות קריאה
טרנד הדיאטות דלות הפחמימות כדוגמת אטקינס זרע בלבול וחשדנות ביחס לפחמימות. אך האם יש לכך בסיס מוצדק?
מהאורז במזרח הרחוק ועד לחיטה במערב, הדגנים היו ועודם מרכיב דומיננטי בתזונת האדם. בצורתם הטבעית, דגנים הם מקור לחלבון, סיבים, ויטמינים , מינרלים וכמובן לפחמימות.
הפחמימות הן מקור האנרגיה העיקרי של הגוף, וחיוניות לתפקוד יעיל של המוח. למעשה למעלה מ-50% מכמות הקלוריות שאנו צורכים, אמורה להתקבל מפחמימות.
באופן טבעי הפחמימות שבדגנים מגיעות אלינו מלוות בויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. הבעיה מתחילה כאשר הדגן עובר תהליך עיבוד או ליטוש, אז מוסרים ממנו הקליפה והנבט העשירים במגוון רכיבים חיוניים, העיקריים שבהם:
• ויטמיני B- (בעיקר 1B2 ,B ו-B6) החיוניים בין היתר לייצור אנרגיה בתא, חילוף חומרים של פחמימות, שומנים וחלבונים ותפקוד מערכת העצבים.
כמות ויטמיני ה-B בדגן המעובד קטנה ב-50% מזו שבדגן המלא.
• ויטמין E- נוגד חימצון, חיוני לפעילות שרירים, עצבים, מערכת החיסון ולריפוי פצעים. בדגן מעובד נותרת רק כ-10% בלבד מתכולת ויטמין E.
• סיבים תזונתיים - דגן מעובד מאבד קרוב ל-100% מתכולת הסיבים. הסיבים התזונתיים כמעט ולא מתפרקים במערכת העיכול, ועל כן אינם תורמים לנו קלוריות, אך יש בהם מגוון יתרונות בריאותיים נחשקים שהוכחו מחקרית כגון:
o הורדת כולסטרול כללי, LDL וטריגליצרידים - השפעה המורידה סיכון למחלות לב וכלי דם.
o הורדת הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2.
o מניעת עצירות ומחלת דיברטיקולוזיס.
o חלק מהמחקרים מראים ירידה בסיכון ללקות בסרטן המעי הגס.
האחראיים העיקריים להשפעות המרשימות הנ"ל הם הסיבים התזונתיים, אך יחד עם זאת במחקרים שבדקו צריכת תוסף סיבים לא נמצאו אפקטים משמעותיים. כך שבמקרה זה אכן השלם גדול מסכום חלקיו - הסינרגיה בין הרכיבים השונים המצויים בדגן המלא, היא זו שנותנת את ההשפעה הבריאותית המטיבה.
לעומת זאת, צריכה גבוהה של דגנים מעובדים יכולה לעשות את ההיפך:
ללא סיבים תזונתיים, המאטים את פירוק הפחמימות לסוכר, רמת הסוכר בדם עולה במהירות וגם יורדת במהירות לאחר מכן. דפוס מזיק זה עלול להגביר את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2.
כמו כן, חוסר איזון ברמות הסוכר בדם קשור לתנודות במצב רוח ולהפרעות קשב וריכוז.
עליונותו הברורה של הדגן המלא על הדגן המעובד, הובילה להמלצה גורפת להמיר ככל הניתן את הדגנים המעובדים במלאים, על כלל סוגיהם - באורז, לחמים, פסטות, דגני בוקר ועוד. כאן המקום להזכיר עיקרון חשוב נוסף בתזונה מאוזנת– גיוון.
משפחת הדגנים היא ענפה ומגוונת ועליה נמנים חיטה, אורז מלא (אדום, שחור, בסמטי, פרסי, עגול ועוד), שעורה (גריסים וגריסי פנינה), שיבולת שועל (קוואקר וגרנולה), שיפון, דוחן ותירס.
כוסמת, קינואה ואמרנט אינם דגנים מבחינה בוטנית, אך דומים להם בערכם התזונתי ובאופן הכנתם.
חיטה היא הדגן הנפוץ ביותר בתזונה המערבית (לחמים, פסטות ושאר מאפים), כאשר גם קוסקוס, בורגול וסולת הם כולם למעשה דרגות טחינה שונות של גרעין החיטה.
היות שלכל דגן יתרונות משלו, חשוב לא לקפח את הדגנים האחרים במשפחה:
שעורה ושיבולת שועל למשל עשירות במיוחד בסיבים מסיסים התורמים לאיזון רמות הסוכר ושומני הדם, הקינואה מכילה חלבון מלא ואיכותי ולשיפון אינדקס גליקמי נמוך במיוחד.
הנה מספר דוגמאות כיצד לגוון את צריכת הדגנים שלנו:
- לחם שיפון מלא במקום לחם מחיטה מלאה
- קוואקר במקום דגני בוקר מחיטה
- דוחן או קינואה במקום בורגול בסלט טבולה
- גריסים במקום אורז במג'דרה
לפיכך, כלל האצבע הוא להקפיד שלא להדיר אף אחד מאבות המזון מהתזונה שלנו, כל שכן פחמימות. בתוך כך, דגנים מלאים מהווים מקור מומלץ לפחמימות כמו גם לרכיבים תזונתיים חיוניים נוספים. סוגי דגנים לא חסרים, ולכן מומלץ להתוודע למגוון הקיים ולהקפיד לשלב סוגים שונים בתזונה היומית, מה שיאפשר לכם טווח אפשרויות יותר רחב בבחירת האוכל שלכם.
למידע נוסף אודות ביטוח בריאות>>
לקבלת הצעה>>
מאת: אורית אופיר, דיאטנית קלינית (B. Sc), נטורופתית (N.D) ומדריכת פילאטיס
מהאורז במזרח הרחוק ועד לחיטה במערב, הדגנים היו ועודם מרכיב דומיננטי בתזונת האדם. בצורתם הטבעית, דגנים הם מקור לחלבון, סיבים, ויטמינים , מינרלים וכמובן לפחמימות.
הפחמימות הן מקור האנרגיה העיקרי של הגוף, וחיוניות לתפקוד יעיל של המוח. למעשה למעלה מ-50% מכמות הקלוריות שאנו צורכים, אמורה להתקבל מפחמימות.
באופן טבעי הפחמימות שבדגנים מגיעות אלינו מלוות בויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. הבעיה מתחילה כאשר הדגן עובר תהליך עיבוד או ליטוש, אז מוסרים ממנו הקליפה והנבט העשירים במגוון רכיבים חיוניים, העיקריים שבהם:
• ויטמיני B- (בעיקר 1B2 ,B ו-B6) החיוניים בין היתר לייצור אנרגיה בתא, חילוף חומרים של פחמימות, שומנים וחלבונים ותפקוד מערכת העצבים.
כמות ויטמיני ה-B בדגן המעובד קטנה ב-50% מזו שבדגן המלא.
• ויטמין E- נוגד חימצון, חיוני לפעילות שרירים, עצבים, מערכת החיסון ולריפוי פצעים. בדגן מעובד נותרת רק כ-10% בלבד מתכולת ויטמין E.
• סיבים תזונתיים - דגן מעובד מאבד קרוב ל-100% מתכולת הסיבים. הסיבים התזונתיים כמעט ולא מתפרקים במערכת העיכול, ועל כן אינם תורמים לנו קלוריות, אך יש בהם מגוון יתרונות בריאותיים נחשקים שהוכחו מחקרית כגון:
o הורדת כולסטרול כללי, LDL וטריגליצרידים - השפעה המורידה סיכון למחלות לב וכלי דם.
o הורדת הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2.
o מניעת עצירות ומחלת דיברטיקולוזיס.
o חלק מהמחקרים מראים ירידה בסיכון ללקות בסרטן המעי הגס.
האחראיים העיקריים להשפעות המרשימות הנ"ל הם הסיבים התזונתיים, אך יחד עם זאת במחקרים שבדקו צריכת תוסף סיבים לא נמצאו אפקטים משמעותיים. כך שבמקרה זה אכן השלם גדול מסכום חלקיו - הסינרגיה בין הרכיבים השונים המצויים בדגן המלא, היא זו שנותנת את ההשפעה הבריאותית המטיבה.
לעומת זאת, צריכה גבוהה של דגנים מעובדים יכולה לעשות את ההיפך:
ללא סיבים תזונתיים, המאטים את פירוק הפחמימות לסוכר, רמת הסוכר בדם עולה במהירות וגם יורדת במהירות לאחר מכן. דפוס מזיק זה עלול להגביר את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2.
כמו כן, חוסר איזון ברמות הסוכר בדם קשור לתנודות במצב רוח ולהפרעות קשב וריכוז.
עליונותו הברורה של הדגן המלא על הדגן המעובד, הובילה להמלצה גורפת להמיר ככל הניתן את הדגנים המעובדים במלאים, על כלל סוגיהם - באורז, לחמים, פסטות, דגני בוקר ועוד. כאן המקום להזכיר עיקרון חשוב נוסף בתזונה מאוזנת– גיוון.
משפחת הדגנים היא ענפה ומגוונת ועליה נמנים חיטה, אורז מלא (אדום, שחור, בסמטי, פרסי, עגול ועוד), שעורה (גריסים וגריסי פנינה), שיבולת שועל (קוואקר וגרנולה), שיפון, דוחן ותירס.
כוסמת, קינואה ואמרנט אינם דגנים מבחינה בוטנית, אך דומים להם בערכם התזונתי ובאופן הכנתם.
חיטה היא הדגן הנפוץ ביותר בתזונה המערבית (לחמים, פסטות ושאר מאפים), כאשר גם קוסקוס, בורגול וסולת הם כולם למעשה דרגות טחינה שונות של גרעין החיטה.
היות שלכל דגן יתרונות משלו, חשוב לא לקפח את הדגנים האחרים במשפחה:
שעורה ושיבולת שועל למשל עשירות במיוחד בסיבים מסיסים התורמים לאיזון רמות הסוכר ושומני הדם, הקינואה מכילה חלבון מלא ואיכותי ולשיפון אינדקס גליקמי נמוך במיוחד.
הנה מספר דוגמאות כיצד לגוון את צריכת הדגנים שלנו:
- לחם שיפון מלא במקום לחם מחיטה מלאה
- קוואקר במקום דגני בוקר מחיטה
- דוחן או קינואה במקום בורגול בסלט טבולה
- גריסים במקום אורז במג'דרה
לפיכך, כלל האצבע הוא להקפיד שלא להדיר אף אחד מאבות המזון מהתזונה שלנו, כל שכן פחמימות. בתוך כך, דגנים מלאים מהווים מקור מומלץ לפחמימות כמו גם לרכיבים תזונתיים חיוניים נוספים. סוגי דגנים לא חסרים, ולכן מומלץ להתוודע למגוון הקיים ולהקפיד לשלב סוגים שונים בתזונה היומית, מה שיאפשר לכם טווח אפשרויות יותר רחב בבחירת האוכל שלכם.
למידע נוסף אודות ביטוח בריאות>>
לקבלת הצעה>>
לכתבות נוספות בנושא תזונה:
האם המאמר עניין אותך?
מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא
מאת: מערכת אינפומד
18/10/2023
ההתגייסות של העורף הישראלי בימים קשים אלו אינה מובנית מאליה כלל וכלל. מאידך, כשמבינים כמה תורמת ההתנדבות לנפש ולגוף...
לכתבה המלאה
כך המלחמה משפיעה על הבריאות הגופנית שלנו
מאת: מערכת אינפומד
17/10/2023
מלחמה משפיעה לרעה על בריאותם הגופנית והנפשית של המעורבים בה באופן ישיר, אך לא רק - גם האזרחים שנמצאים בעורף עלולים ...
לכתבה המלאה
מתחמם, מתחמם, חם, שרב!
מאת: מערכת אינפומד
15/08/2023
כדור הארץ בוער וכולם מדברים על ההשלכות הגופניות של שינויי האקלים. הנה ה-2 סנט שלנו איך לשמור על הבריאות בתקופה שבה ...
לכתבה המלאה
יצאתםן מרופא/ת המשפחה עם ערימת הפניות? זה לא תמיד בריא
מאת: מערכת אינפומד
04/07/2023
בכל שנה מתים בישראל כ-3400 איש כתוצאה מטעויות רפואיות - פי 10 יותר מתאונות דרכים. ד"ר אביבה אלעד מסבירה איך ריבוי ה...
לכתבה המלאה
PRP לטיפול בקרעים ובגידי כתף
מאת: ד"ר עירא בכר אבניאלי
16/04/2023
קרעים בגידי השרוול המסובב נפוצים ביותר – מעל 30% מהאוכלוסיה בעשור השישי לחיים יסבלו מקרעים בגידי הכתף, וכן צעירים י...
לכתבה המלאה
כך לא תזרקו מזון לא מקולקל
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2022
גל ההתייקרות נמשך בארץ. מה המשמעות של תאריכי התפוגה שעל אריזות המזון והאם אפשר לסמוך עליהם? הנה כתבה שתעזור לכם/ן ל...
לכתבה המלאה
אבעבועות הקוף: מה זה בכלל והאם יש באמת סיבה לדאגה?
מאת: מערכת אינפומד
22/05/2022
מהי מחלת אבעבועות הקוף, איך היא מועברת, אילו סימנים יעוררו חשד, מה הסיכונים והאם מדובר בסיבוב שני של הקורונה?
לכתבה המלאה
סרטן שלפוחית השתן: מה הטיפול שעשוי להפחית את הסיכוי לחזרת המחלה?
מאת: ד"ר איתי שגיא, מערכת אינפומד
11/04/2022
בכל שנה מאובחנים כ-1,000 חולים בסרטן שלפוחית השתן – גידול ממאיר שמקורו בתאים המצפים את פנים השלפוחית אשר מהווה את ג...
לכתבה המלאה
תנוחת הצפרדע: האם היא באמת משפרת את איכות החיים?
מאת: מערכת אינפומד
11/04/2022
תנוחת הצפרדע הפכה לפופולארית בחודשים האחרונים ברשתות החברתיות. נכתב עליה שהיא עוזרת לכאב, משפרת את מחזור הדם, עוזרת...
לכתבה המלאה
אי ספיקה ורידית (דליות ורידים): 4 מיתוסים והאמת
מאת: ד"ר מואנס עג'אג'
10/04/2022
מה גורם להתפתחות של דליות ורידים? מי צפוי לסבול יותר מהתופעה – גברים או נשים? מהן הסכנות הכרוכות באי טיפול בדליות? ...
לכתבה המלאה