דלג לתוכן
ד"ר גבי וינשטיין ד"ר גבי וינשטיין

מיתוסים ועובדות על ריטלין

מה שהתחיל כתרופה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, הפך לאחרונה למוצר צריכה המוני, ואף כבר קיבל תווית של "סם" עקב הפופולאריות שלו בקרב סטודנטים ובליינים. אבל האם התדמית השלילית של ריטליון מוצדקת?

מאת: ד"ר גבי ויינשטיין
תאריך פרסום: 16/09/2013 תאריך עדכון: 08/05/2019
3 דקות קריאה
ד"ר גבי וינשטיין בשיתוף עם ד"ר גבי וינשטיין i עוסק באבחון וטיפול בשלל נושאים בנוירולוגיה כללית מתמקצע בנושא של הפרעת קשב וריכוז במבוגרים
התור הראשון הפנוי: 11/12/24, 08:00
מה שהתחיל כתרופה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, הפך לאחרונה למוצר צריכה המוני, ואף כבר קיבל תווית של "סם" עקב הפופולאריות שלו בקרב סטודנטים ובליינים. אבל האם התדמית השלילית של ריטלין מוצדקת?


עד לפני מספר שנים, ריטלין נחשב תרופה מקובלת להפרעות קשב וריכוז, אך מאז אמונות שדבקו בו ושימוש לרעה ביתרונותיו על ידי צעירים שרצו להגביר עירנות, גרמו ללא מעט אנשים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז, והורים לילדים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז, להתרחק מריטלין ולסלוד מהשימוש בו. אך מה נכון ומה לא בכל מה שקשור לדיעה שלנו על ריטלין?


מקבץ שאלות, הסגות, קביעות ולבטים שקשורים לאבחון ולטיפול בהפרעת קשב במבוגרים. ננסה מצד אחד לענות על השאלות ומצד שני, לנפץ מספר מיתוסים שגויים ולחזק חיוביים.


מיתוס: מי שסובל מהפרעת קשב וריכוז הוא פשוט עצלן, שיתאמץ קצת והכל יהיה בסדר.

עובדה: כיום כבר לא ניתן לאמר "עצלן" אלא "לא יכול" , לא מסוגל, מתקשה וזאת במיוחד אצל מתבגרים ומבוגרים שרואים את עתידם לפניהם ומוטרדים מהעובדה כי אינם מצליחים להסתדר בלימודים, במקום העבודה, בחברה וכו' וקשה להאשימם בעצלנות. יש צורך להבין היכן טמון הקושי ולטפל בו בדרכים המתאימות. 

הפרעת קשב וריכוז הינה מצב נוירו-ביולוגי התפתחותי שבו קיימת ירידה בריכוז של דופמין במרוחים הבין-תאיים במבני המוח באונה המצחית הימנית ובקשריה הנוירונליים לסטריאטום.
המודעות לקיומה של הפרעת קשב וריכוז אכן עלתה בצורה משמעותית בשנים האחרונות ובעקבותיה חל גם זינוק בכמות המרשמים לטיפול התרופתי.


מיתוס: הפרעת קשב וריכוז היא אופנתית כרגע, אבל זה חולף ולכן לא צריך לטפל.
עובדה: קיימת קבוצה של מבוגרים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז, אשר תסמיניהם "נסבלים" ובמסגרת שבה הם חיים ופועלים מצליחים להסתדר עם הקושי ולא מרגישים צורך בטיפול. גם במקרים הללו שמתאימים להגדרה "מקרים לא קשים", יתכן וטיפול תרופתי או התנהגותי יוכלו להביא שינוי משמעותי בתפקוד. הדבר משול לצורך העניין, בשימוש במשקפי ראייה: האדם שזקוק למשקפיים מצליח לראות בלעדיהן, אך אינו יודע שיוכל לראות הרבה יותר טוב עם משקפיים ואת זה הוא מבין רק לאחר שמשתמש בהן.


מיתוס: ריטלין יכול לעזור לכל אחד, גם למי שלא לוקה בהפרעת קשב וריכוז.

עובדה: 

השימוש בריטלין בפרט או בטיפול תרופתי אחר להפרעת קשב וריכוז אינו מתאים לכל אחד. אנשים שאינם חיים עם קושי שמפריע בתפקוד היומיומי ומעוניינים לשפר יכולות והישגים נקודתיים כגון בלמידה, לרוב לא ישיגו את המטרה והתחושה המתוארת אצלם תהייה של "היי" שיכולה להיות מפורשת כשיפור בתסמינים אך אין כך הדבר.


מיתוס: טיפול בריטלין מיועד רק לשעות הבוקר, ללימודים ועבודה.

עובדה: אדם שאובחן כלוקה בהפרעת קשב וריכוז והוחלט על כך שיחל טיפול תרופתי, מומלץ שיטול את טיפול ברוב שעות היממה. עם זאת בדרך כלל, המטופל מעדיף לטול את הטיפול בשעות שבהן עליו להתאמץ יותר מבחינת חשיבה, ריכוז, לימוד וכולי או לטווח קצר מאוד לפני מאמץ מנטלי מרוכז. 

הנקודה החשובה שעליה יש לתת את הדעת היא, שאדם לא תמיד יודע שיכול להיעזר בטיפול לטווח ארוך גם במסגרות שאינן מצריכות ממנו מאמץ גדול, כמו למשל לשחק עם הילדים בשעות אחר הצהריים, לעזור להם בשיעורים, לבצע מטלות בבית בשעות מאוחרות יותר ועוד.


מיתוס: ריטלין הוא למעשה סם, והוא ממכר.

עובדה: הטיפול בריטלין על צורותיו השונות (מתילפנידאט) הוכח כיעיל ובטוח לשימוש כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת. מעל 70 שנה בהן ריטלין משווק, נעשו עליו מאות מחקרים שהוכיחו את יעלותו ובטיחותו הן בילדים והן במבוגרים. הסיבה לכך שריטלין נחשב ל"סם" הינה עקב האפשרות של שימוש לרעה בחומר ונטילתו לא בדרך המקובלת (דרך הפה) אלא בדרכים אחרות השמורות לצורכי סמים. נטילה לא בדרך המותוות על ידי הרופא המטפל יכולה להביא להתפתחות של הסתמנות פסיכו-מוטורית שבהחלט אינה רצויה במקומותינו.
בהנחה שריטלין ניטל במינון שנרשם על ידי הרופא המטפל ובצורה פומית - אין חשש מהתמכרות.
כמו כן, כדאי לדעת כי כתרופה, ריטלין מופרשת מהגוף לאחר סיום פעילותה ואינה מצטברת ולכן קטן הסיכוי להיווצרות של תלות פיזית בריטלין. יחד עם זאת, תיתכן תלות פסיכולוגית לאור השפעתה המיטיבה של התרופה על המטופל.


מיתוס: לריטלין תופעות לוואי נוראיות.

עובדה: כמו לכל תרופה, גם לריטלין תיתכנה תופעות לואי שמשתנות ממטופל למטופל, לעיתים אינן מופיעות כלל ולעיתים מאוד בולטות ומקשות על המשך הטיפול.
בדרך כלל תופעות הלוואי נחשבות כקלות, המטופל ברוב המקרים מצליח להתמודד עמן ללא צורך להפסיק את הטיפול. יחד עם זאת, במידה ותופעות לוואי אלו מפריעות בתפקדו היומיומי, יש אפשרות להפחית מינן, לשנות לתכשיר אחר או להפסיק לגמרי את הטיפול בתכשירים שמכילים מתילפנידט ולעבור לטיפול בקבוצה אחרת של כדורים.


מיתוס: ריטלין גורם לסיבוכים קרדיווסקולרים.

עובדה: ריטלין הוכח במחקרים אחרונים ככזה שאינו גורם ארועים קרדיווסקולרים ולכן מותר לשימוש ללא התווית נגד במבוגרים עם גורמי סיכון כרוניים למחלות קרדיווסקולריות או בכלל. 


מיתוס: אסור להעלות מינונים, מכיוון שזה עלול להגביר את תופעות הלוואי.
עובדה: 
נכון לחשוב כי במידה וניתן מינון גבוה יותר של ריטלין כאשר קיימות תופעות לוואי, יתכן ותהייה החמרה בתופעות הלוואי, אך עם זאת יש לזכור שתופעות הלוואי מופיעות בדרך כלל בימים הראשונים לטיפול וזאת עד שהגוף מסתגל לתרופה ולאחר מכן נעלמות וניתן אף להעלות מינון. למעשה, לעיתים דווקא המינון הנמוך הוא זה שגורם לתופעות לא נעימות, והגדלתו יכולה להבין להעלמותן של תופעות אלו.

 

הכתבה בשיתוף עם ד"ר גבי וינשטיין, מומחה בנוירולוגיה, טיפול ואבחון הפרעת קשב וריכוז במבוגרים. הכתבה נערכה על ידי מערכת אינפומד.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר ודים טשליקוב
ד"ר ודים טשליקוב רפואת כאב
מנהל מרפאת כאב במרכז הרפואי אסותא - סמסון, אשדוד
ד"ר שאול סטיר
ד"ר שאול סטיר נוירולוגיה
פסיכיאטר מומחה, נותן חוות דעת משפטית ונוירולוג מומחה.
פרופ' ניר גלעדי
פרופ' ניר גלעדי נוירולוגיה
נוירולוג בכיר, מנהל המערך הנוירולוגי במרכז הרפואי תל-אביב
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם ד"ר גבי וינשטיין

שאלות מתוך פורום הפרעות קשב וריכוז, ADHD

בניהול ד"ר גלעד חבצלת
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו