הרטבת לילה היא נחלתם של אחד מכל 8 ילדים בגילאי 6. חלק קטן מילדים אלו סובלים מהרטבות גם במהלך היום. למרות הנטייה להיעלמות התופעה עם הגיל, עדיין מדובר בתקופה של מתח ודאגה של הילד וההורים, שלא לדבר על מוגבלות הילד בפעילות היומיומית. לכן, הורים רבים מחפשים דרכים לפתרון מהיר של שלב זה.
אחד מכל 100 ילדים בגילאי 6 אשר מרטיבים בלילה, מרטיב גם ביום. לעומת זאת, מיעוט קטן יותר של ילדים מעבר לגיל 4 מרטיבים ביום. גם בעיה זאת חולפת לרוב עם הזמן, אך עלולה להיות מלווה באי נוחות של הילד והוריו ובבעיות נלוות, כגון זיהום בדרכי השתן ועצירות צואה.
למרות האמונה הנפוצה כי הרטבת יום או לילה נובעת מבעיה רגשית או התנהגותית, למעשה זהו המצב רק בחלק קטן מהמקרים. ברוב המקרים, מדובר בילדים המתפקדים היטב ביתר תחומי החיים ולא מקבלים רווח משני ממצב זה. אין הסבר פשוט להרטבות יום או לילה (או שילוב שלהן), כי אם מספר תכונות והסברים:
הרטבות לילה הן בדרך כלל ראשוניות
כלומר, הן קיימות מהגיל הרך (הילד לא הצליח מעולם להיגמל), אין הרטבת יום ואין שתייה בלילה, בדיקת שתן והבדיקה הגופנית תקינות. הסיבות העיקריות למצב זה הן ריבוי שתן המגיע לכיס דווקא בשעות הלילה, הפרעה בשינה, או הפרעה בשליטה על כיס השתן גם במהלך היום.
הרטבת יום יכולה להופיע אחרי תקופה של יובש
היא עלולה להיות מלווה בדלקות חוזרות של כיס השתן, ללא חום, עצירות צואה ואפילו כתמי צואה בתחתונים (מצב הנקרא אנקופרזיס – encopresis). הסיבות לכך עלולות להיות נסיגה בבשלות של מנגנון השליטה על כיס השתן במצב ערות, גירוי הכיס והסוגר שלו בשל דלקות חוזרות בכיס השתן או לחץ על ידי גושי צואה ברקטום (אותו חלק רחיקני של המעי הגס) על כיס השתן.
טיפול בהרטבת לילה
שיטות הטיפול כוללות אמצעי הסברה ותרגול, טיפול התנהגותי - התנייתי על ידי "זמזם למרטיבים" וטיפול תרופתי.
טיפול בהרטבת יום
בעיית ההרטבה יכולה להיות מבודדת או להתלוות לתחלואה נוספת, כגון נטייה לדלקות בדרכי השתן ואיבוד צואה בתחתונים (אנקופרזיס).
גם אם ניתן לצפות לשיפור ספונטני במקרים רבים, במיעוט המקרים האחרים עלולה ההרטבה לבטא פתולוגיה בסיסית קשה יותר (כמו סוכרת, דיאבטס איסיפידוס, מום חבוי בחוט השדרה התחתון ועוד).
לאחר שלילת מצבים מסוכנים אלה, נשארת קבוצת רוב של ילדים הסובלים מהרטבת יום (או לילה עקשנית) ללא פתולוגיה בסיסית ברורה, הגורמת סבל אמיתי ומתמשך (לעתים במשך חודשים ושנים). הורים לילדים אלו פונים לרוב לבקשת עזרה רפואית.
הגישה הטיפולית יכולה לכלול הדרכה על תזונה ושתייה נכונה, הקפדה על צואה סדירה, שימוש בתרופות או בטיפול התנהגותי מסוג "זמזם למרטיבים" המיועד לילדים עם הרטבת לילה מבודדת בלבד ולא עוזר לילדים עם מרכיב של הרטבת יום.
לילדים הסובלים מהרטבת יום, ניתן להמליץ על תרגילים לשרירי רצפת אגן. תרגול זה שכיח בקרב נשים עם בעיות הרטבה (תוצר של גיל או לידות מרובות), אך פחות מפותח עבור ילדים.
לטובת קבוצה זאת באה שיטת ביו-פידבק, העושה שימוש בתבנית הטונוס של שרירי רצפת האגן (המגיע מאלקטרודות לא פולשניות) כמשוב חזותי עבור הילד לצורך תרגול שרירי רצפת האגן והסוגר (ספינקטר) של כיס השתן. שיטה עשויה לעזור בטיפול בילדים עם הרטבת יום, הרטבות לילה עקשניות ודלקות חוזרות של כיס השתן. גם ילדים עם אנקופרזיס עשויים להיטיב מטיפול זה. השיטה נמצאת למשל בבית החולים לילדים שניידר (כבדיקה מחוץ לסל).
הכתבה בשיתוף עם פרופ' דניאל לנדאו, מנהל מחלקת ילדים ומנהל את השרות לנפרולוגיה של ילדים בביה"ח סורוקה בבאר שבע. הכתבה נערכה על ידי מערכת אינפומד.