עלייה משמעותית בטיפול תרופתי בדיכאון בארה"ב
עלייה משמעותית בטיפול תרופתי בדיכאון בארה"ב
2 דקות קריאה
השינוי בגישה למחלות נפש ועשר שנים של פרסום תרופות הביאו לעלייה
דרמטית במספר האמריקאים המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון.
זאת על-פי מחקר חדש שמתפרסם בגיליון החדש של Journal of the
.American Medical Association
המחקר מתבסס על השוואת נתונים מ- 1987 ו- 1997 . מחקרים בקנה מידה קטן
יותר שנערכו מאז 1997 מאשרים את המשך המגמה.
למרות שהיעילות של תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש כמו פלואוקסטין
(פרוזק, אפקטין, פלוטין, פריזמה), פארוקסטין (סרוקסאט, פקסט)
וסרטראלין (לוסטראל) לא היתה מוטלת בספק, המחקר החדש מאשר את העלייה
הניכרת בשימוש בהן, בעוד שפסיכותרפיה וייעוץ נמצאים בירידה.
במחקר נמצא שב- 1987 היו 0.7% מהאמריקאים מטופלים בתרופות נוגדות
דיכאון, ואילו ב- 1997 הגיע שיעור המטופלים ל- 2.3% מהאוכלוסיה. ד"ר
מרק אולפסון, פסיכיאטר מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, רואה
בנתונים אלה חדשות טובות. "ניתן להניח שחלה ירידה משמעותית במספר
האנשים עם דיכאון לא מטופל", הוא אומר.
סקרים הראו שהאמריקאים מוכנים יותר לקבל טיפול תרופתי, מה שמציין
ירידה ב"סטיגמה" שהיתה קיימת לגבי טיפולים כאלה.
שיעור הטיפולים עלה בכל הקבוצות הדמוגרפיות שנבדקו, אם כי הוא נשאר
גבוה יותר בקרב נשים, לבנים, זוגות גרושים, ואנשים עם השכלה גבוהה
יותר ועם ביטוח רפואי.
מומחים אחרים סבורים שקיים שימוש-יתר בתרופות. אומר ד"ר קרי
סולקוביץ, פסיכיאטר ודובר האגודה לפסיכואנליזה: "תרופות יכולות
להיות יעילות, אך ברוב המקרים תרופות בלבד לא יספקו את הטיפול
המלא".
ד"ר פיטר ברגין, פסיכיאטר ממרילנד, טוען שהפרסום הרב הניתן לתרופות
אלה היום מתעלם מהסיכונים של תופעות לוואי ומינונים לא נכונים.
ד"ר הרולד אלן פינקוס מאוניברסיטת פיטסבורג אומר שהממצאים לא
מעידים בהכרח על שיפור בטיפול. לדעתו, הטיפול הטוב ביותר הוא שילוב
של תרופות עם פסיכותרפיה, ומעקב מתמיד.
מומחים אחרים , לעומת זאת, טוענים שהבעיה האמיתית היא שתרופות אלה
עדיין לא מצאו את דרכן למיליוני אנשים הזקוקים להן, במיוחד קבוצות
מיעוטים וחסרי יכולת.
Intelihealth.com/news
January 9, 2002
[16/01/2002]
דרמטית במספר האמריקאים המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון.
זאת על-פי מחקר חדש שמתפרסם בגיליון החדש של Journal of the
.American Medical Association
המחקר מתבסס על השוואת נתונים מ- 1987 ו- 1997 . מחקרים בקנה מידה קטן
יותר שנערכו מאז 1997 מאשרים את המשך המגמה.
למרות שהיעילות של תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש כמו פלואוקסטין
(פרוזק, אפקטין, פלוטין, פריזמה), פארוקסטין (סרוקסאט, פקסט)
וסרטראלין (לוסטראל) לא היתה מוטלת בספק, המחקר החדש מאשר את העלייה
הניכרת בשימוש בהן, בעוד שפסיכותרפיה וייעוץ נמצאים בירידה.
במחקר נמצא שב- 1987 היו 0.7% מהאמריקאים מטופלים בתרופות נוגדות
דיכאון, ואילו ב- 1997 הגיע שיעור המטופלים ל- 2.3% מהאוכלוסיה. ד"ר
מרק אולפסון, פסיכיאטר מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, רואה
בנתונים אלה חדשות טובות. "ניתן להניח שחלה ירידה משמעותית במספר
האנשים עם דיכאון לא מטופל", הוא אומר.
סקרים הראו שהאמריקאים מוכנים יותר לקבל טיפול תרופתי, מה שמציין
ירידה ב"סטיגמה" שהיתה קיימת לגבי טיפולים כאלה.
שיעור הטיפולים עלה בכל הקבוצות הדמוגרפיות שנבדקו, אם כי הוא נשאר
גבוה יותר בקרב נשים, לבנים, זוגות גרושים, ואנשים עם השכלה גבוהה
יותר ועם ביטוח רפואי.
מומחים אחרים סבורים שקיים שימוש-יתר בתרופות. אומר ד"ר קרי
סולקוביץ, פסיכיאטר ודובר האגודה לפסיכואנליזה: "תרופות יכולות
להיות יעילות, אך ברוב המקרים תרופות בלבד לא יספקו את הטיפול
המלא".
ד"ר פיטר ברגין, פסיכיאטר ממרילנד, טוען שהפרסום הרב הניתן לתרופות
אלה היום מתעלם מהסיכונים של תופעות לוואי ומינונים לא נכונים.
ד"ר הרולד אלן פינקוס מאוניברסיטת פיטסבורג אומר שהממצאים לא
מעידים בהכרח על שיפור בטיפול. לדעתו, הטיפול הטוב ביותר הוא שילוב
של תרופות עם פסיכותרפיה, ומעקב מתמיד.
מומחים אחרים , לעומת זאת, טוענים שהבעיה האמיתית היא שתרופות אלה
עדיין לא מצאו את דרכן למיליוני אנשים הזקוקים להן, במיוחד קבוצות
מיעוטים וחסרי יכולת.
Intelihealth.com/news
January 9, 2002
[16/01/2002]