דלג לתוכן
אינפומד > מאמרים > מאמרים באף אוזן גרון > נחירות - כיצד מטפלים בהם

נחירות - כיצד מטפלים בהם

נחירות - כיצד מטפלים בהם

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 15/02/2010 תאריך עדכון: 24/11/2020
3 דקות קריאה

נחירות ודום נשימה בעת שינה הינם בעלי חשיבות רבה לאנשים רבים, ולמרות שיש מאמרים רבים בתחום עדיין הם נתפסים באופן מוטעה, הן על ידי הציבור הרחב והן על ידי רופאים רבים.

נשימה תקינה בעת השינה הינה חיונית לצורך שינה טובה ומזינה. שליש מחיינו אנו מבלים בשינה ותפקודנו בשני השלישים הנותרים בעת שאנו ערים, מותנה בשינה טובה אשר חיונית למערכת העצבים המרכזית שלנו. 

מי שאיננו ישן שינה עמוקה וטובה יכול להתעורר עייף, לסבול במשך היום משנוניות יתר וירידה בתפקוד במשך היום, ובמשך השנים להגביר את הסיכון לפתח יתר לחץ דם, אירועי לב ועוד. עם זאת חשוב לציין שאין אנו מפסיקים לנשום ומתים לפתע בשינה מסיבה זו, אלא עד גיל שנה.

חשוב להבחין בין מי שהוא נחרן "בלבד", למי שסובל מ"דום נשימה בשינה". ונחרנים רבים אינם עוצרים את נשימתם רק מאחר והם עובדים עבודה מאומת ונוצר אצלם לחץ גבוה בבית החזה כדי למנוע עצירת נשימה. לכן יש הסובלים לכאורה "רק" מנחירות אך הם סובלים מעייפות, ליאות וישנוניות-יתר בדיוק כמו אחרים שעוצרים את הנשימה. זאת בזמן שאחרים שעוצרים את נשימתם מרגישים יחסית טוב מאחר ומספיק להם זמן קצר של שנת לחימה.

נחירות נוצרות כתוצאה ממעבר אוויר מאומץ בדרכי הנשימה העליונות הפועלות כמעין חצוצרה. מאמץ רב יותר עד תמט של דרכי הנשימה העליונות גורם לקריסתן ובעיקר הלשון והלוע ועצירת הנשימה לסירוגין. בשינה הלשון נופלת אחורנית וממדי הלוע מצטמצמים מאחר ואיברים אלו הם חסרי שלד גרמי. 

מי שיש לו מבנה אנטומי תקין של דרכי הנשימה העליונות הרי שינשום כיאות בערות וינשום כיאות בשינה מאחר והיצרות דרכי הנשימה העליונות מספיקה לצורכי הנשימה שלו בשכיבה.

המסקנה היא שכל מי שיש לו נחירות ודום נשימה חסימתי בשינה יש לו למעשה ליקוי אנטומי. אלא שמרבית ליקויים אלו לא ניתנים לאבחון בבדיקה רגילה ויש צורך בבדיקה מיוחדת על מנת לאבחנם.

מקובל לחשוב שרק אנשים כבדי משקל סובלים מבעיה זו, אך אין זה כך. גם בעלי משקל תקין שאינם סובלים מעודף משקל יכולים להיות בעלי ליקויים אנטומיים אשר יגרמו להם לסבול מנחירה עזה וכן הפרעות נשימה בשינה.

חשוב לדעת, בדיקות שינה אינן מעניקות מענה מלא לאבחון. אומנם נחירות המטופל מוקלטות והפסקות נשימה נמדדות, ומי שצופה במטופל הישן יכול לצפות גם בהפסקות הנשימה ואף למדוד את מספרן ומשכן באמצעות שעון עצר. אך בדיקת שינה איננה משנה את האבחנה ובכל מקרה איננה מספקת במקרים אלו מידע ספציפי לגבי הגורם לבעיה. 

לכן למרות חשיבותה ונתונים שונים שהיא מספקת היא איננה יכולה להוות בסיס לטיפול בפני עצמה. גם המלצה לטיפול ב-CPAP, שינה עם מסיכה ומכשיר הדוחס אוויר לדרכי הנשימה צריכה להינתן אחרי אבחון מלא.

על מנת להציע תוכנית טיפולית למטופל האינדיוויאולי יש להגדיר הן את הליקויים האנטומיים והן את התסמינים שלהם. לעיתים קל יחסית לפתור את הבעיה ולעיתים מדובר בליקויים קשים לטיפול. אם תרצו אפשר להמשיל זאת לטיפול במכונית על סמך תיאור נסיעתה בלי להרים כלל את מכסה המנוע ולבדוק את המנגנונים שלה. טיפול ב-CPAP משול לגרר הגורר את הרכב בלי לתקנו. 

למרות זאת יש לומר שטיפול ב-CPAP יכול להיות מצוין במקרים מסוימים אך יש לברור את הפציינטים המתאימים לו, בסופו של דבר מדובר בכמות קטנה מאוד של מטופלים שיכולים לישון איתו. מי שסובל מקשיי נשימה בערות הרי שטיפול זה מראש איננו מתאים לו.

נחירות והפרעות נשימה בשינה מתרחשים בדרכי הנשימה העליונות ולכן זירת ההתרחשויות היא בתחומו של רופא אף אוזן וגרון. אחרי האבחון, מטרת הטיפול היא להפחית את התנגדות דרכי הנשימה למעבר אוויר בעת שינה, כלומר להפוך את הנשימה בשינה לקלה יותר.

ציבור המטופלים חשוף לפרסומות על טיפולים רבים ושונים בבעיה, אך טיפולים אלו אינם מגובים בעובדות ויכולים לגרום נזק רב למטופלים. לא מדובר רק בטיפולים "טבעיים" או טיפולים בתרסיסים ואביזרי עזר שונים אלא גם בטיפולים כגון גלי רדיו, לייזר, אשר יכולים לגרום להיצרות דרכי הנשימה ולנזק רב אחר.

לעומת זאת, ישנם טיפולים שמרניים וניתוחים שיכולים להועיל מאוד, אם הם מתבצעים בצורה נכונה בפציינט המתאים. מחבר שורות אלו הינו בעל ניסיון של למעלה מ-25 שנה בנושא, יכול לאבחן ולהציע את הטיפול המתאים לכל מטופל.

לסיכום אומר, נחירות והפסקות נשימה בשינה יכולים להוות בעיה רפואית של ממש. כל מי שסובל מהם זקוק להערכה מקצועית מלאה של רופא אף אוזן וגרון אשר עוסק בנושא ולא רק לבדיקות שינה. מי שעבר ניתוח בגלי רדיו זקוק להערכה חוזרת על מנת שיהיה ניתן לתקן את הנזקים שנגרמו לו. אל תשכחו, נשימה טובה ושינה איכותית חשובים לבריאותינו ותפקודנו בחיים.

מאת: פרופ' יהודה פינקלשטיין , מנתח מומחה ברפואת אף, אוזן וגרון. מנהל היחידה למחלות החיך במרכז רפואי מאיר. יועץ במרכז לחיך ושפה שסועים, מומי ראש ופנים ופרופסור בחוג לרפואת אף, אוזן וגרון, בי"ס לרפואה ע"ש סאקלר. מומחה בהפרעות נשימה, דיבור ובליעה ובעל מרפאה המצויידת במכשור מתקדם ומשוכלל ביותר

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר נעמי רבינוביץ
ד"ר נעמי רבינוביץ אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
רופאה בכירה במחלקת אף אוזן גרון ניתוחי ראש וצוואר במרכז הרפואי שיבא תל השומר
פרופ' פיטר גילבי
פרופ' פיטר גילבי אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
4.9
( 10 חוות דעת )
"הפרופסור אדם מדהים ורגיש עם המון נחת ושלווה. קשוב מאוד וענה לכל צרכיי. מאחלת שכולם יהיו כאלה מקצועיים"
ד"ר יצחק שוחט
ד"ר יצחק שוחט אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
מומחה אא״ג וניתוחי ראש וצוואר
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום אף אוזן גרון

לכל המאמרים בנושא אף אוזן גרון

עולמות תוכן נוספים

ערוץ ביטוח בריאות
ערוץ ביטוח בריאות
מדריך לטסים לחו"ל
מדריך לטסים לחו"ל
ערוץ זכויות רפואיות
ערוץ זכויות רפואיות
ערוץ הכושר
ערוץ הכושר
ערוץ האורתופדיה
ערוץ האורתופדיה
ערוץ האורולוגיה
ערוץ האורולוגיה
לכל עולמות התוכן של Infomed
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed הפייסבוק
שלנו instagram האינסטגרם
שלנו