למה אנחנו חושקים באנשים קשים להשגה?
סימפטום הרדיפה דווקא אחרי מי ש"קשה להשגה" או בלתי זמין לקשר הינו נפוץ למדי. צעירים וצעירות רבים, חלקם אטרקטיביים ונחשקים ביותר, מוצאים עצמם נמשכים לא פעם דווקא לאדם היחיד שנראה כבלתי מושג לחלוטין.
4 דקות קריאה
כמה פעמים מצאת את עצמך דוחה מחזר רציני ומאוהב עד מעל הראש ובוהה בכמיהה ביו"ר אגודת הסטודנטים המוקף בבחורות אחרות? כמה פעמים נשבעת שלא תתחיל שוב קשר חסר סיכוי ומצאת את עצמך מפלרטט עם אישה נשואה או עם בחורה שהודיעה לך כי היא ממש לא בעניין?
סימפטום הרדיפה דווקא אחרי מי ש"קשה להשגה" או בלתי זמין לקשר הינו נפוץ למדי. צעירים וצעירות רבים, חלקם אטרקטיביים ונחשקים ביותר, מוצאים עצמם נמשכים לא פעם דווקא לאדם היחיד שנראה כבלתי מושג לחלוטין. ה"סימפטום" יכול להתבטא בצורות שונות, החל מהתאהבויות דווקא בנשים נשואות, בוסים ובנות הזוג של החבר הכי טוב, דרך משיכה לאנשים שאינם פנויים מבחינה רגשית וכלה באנשים פנויים ואפשריים- אך שאינם מעוניינים. מדוע דווקא אנשים אלו מושכים את חלקנו ? חלק מה"מכורים" לאותם קשרים קשים להשגה יסבירו את הנטייה באמצעות ההנאה המתקבלת מאתגר הכיבוש, חלקם יצהירו כי ה"קשיחות" שמפגין הצד השני היא זו המלבה את התשוקה ואילו חלקם יודו בתסכול שאין להם מושג מדוע זה קורה. וכיצד הם יכולים להיפטר מהדפוס ולהתחיל ליצור קשרים בריאים ויציבים יותר.
זה לא אני, זאת את - מאפייני ה"קשים להשגה"
האם אותם אנשים "קשים להשגה" הם אכן אטרקטיביים במיוחד, או שמא יש בנו עצמנו משהו שנמשך דווקא אליהם? הפסיכולוגיה החברתית מציעה מספר הסברים לסיבה שהופכים ה"קשים להשגה" לנחשקים במיוחד.
אנשים אלו מגדירים עצמם פעמים רבות כ"בררנים" וכבעלי "רף גבוה" ומאחר שהם כאלה- נוטים גם אנשים אחרים לתפוס אותם כבעלי ערך גבוה יותר - "כי אם היא מרשה לעצמה להיות כל כך בררנית- כנראה יש לה מה להציע". כלומר, במובן מסוים מתפעלים אותם "קשים להשגה" את אותה מערכת של שיקולים קוגניטיביים שאנו מפעילים כאשר אנו ניצבים בפני שני מוצרים דומים שפער המחירים ביניהם גדול: אנו מניחים כי "כנראה יש משהו במוצר היקר יותר אם הוא מתומחר כך" ומתקשים לבחור במוצר דומה אך זול יותר ("קל להשגה") אשר גורם לנו לחוש שהתפשרנו ולא רכשנו מוצר בעל ערך.
מעבר לכך, אותם פרטנרים קשים להשגה ובלתי זמינים מייצרים אצלנו תחושה חזקה של אי ודאות (היא רוצה? הוא בעניין?) וכך גורמים לאוהב/ת לעסוק בהם ולחשוב עליהם באופן אינטנסיבי, לעומת בני זוג אחרים אשר הצורך בהתלבטות לגבי מידת הרצון שלהם נמוך יותר. העיסוק באי הוודאות שגורם לנו האדם ה"קשה להשגה" הופך אותו למרכזי יותר בחיינו ומלבה את העוצמות הרגשיות שלנו.
כמו כן, ככל שנמשכת מערכת היחסים כך קשה לנו יותר להכיר בעובדה כי אנו מבזבזים את זמננו. כך אנו אומרים לעצמנו "אם כבר הגענו עד כאן, אם כבר השקעתי משאבים רגשיים רבים כל כך לא עדיף לנסות עוד קצת? לא חבל שכל המאמץ ירד לטמיון?". גם כאן מופעל מנגנון קוגניטיבי מוכר אשר גורם לא פעם לאנשים להעריך באופן חיובי יותר דברים בהם השקיעו משאבים רבים יותר. כך, אנשים ששילמו יותר כסף עבור מוצר מסוים ייטו להעריך אותו ואת הנאתם ממנו באופן חיובי יותר לעומת אנשים ששילמו פחות. באופן דומה, אנו נוטים להעריך באופן חיובי יותר ולהדגיש את "רגעי החסד" ככל שהשקענו יותר במערכת היחסים. לנטייה זו מצטרפת גם האשליה ש"ממש עוד מעט הוא יהיה בשל לקשר" או ש"הילד רק יגדל עוד קצת ואז היא תתגרש", אשר מקשה אף יותר על סיום הקשר.
הסברים אלו מתייחסים לסיטואציה החברתית-קוגניטיבית הגורמת לנו להימשך לקשרים בלתי מושגים, אך אינה מסבירה מדוע אנשים מסוימים נוטים יותר מאחרים להימשך לקשרים מסוג זה ו"להיתקע" בהם למשך תקופות ארוכות. כדי לזהות את הגורמים לנטייה מוגברת זו, כדאי לפנות להסברים פסיכולוגיים ואישיותיים.
זו לא את, זה אני - מה גורם לנו להימשך ל"קשים להשגה"?
הציטוט הידוע "אינני רוצה להיות חבר במועדון אשר יסכים לקבל אותי כחבר" מדגים את אחד ההיבטים הפסיכולוגיים המשפיעים על הנטייה להתעקש על השגת הבלתי מושג. אנשים הפועלים על פי עקרון זה מונחים, במודע או שלא במודע, על ידי ההנחה כי אם מישהו רוצה בהם סימן שהוא עצמו אינו "מציאה" גדולה. אנשים אלו מאופיינים לא פעם בערך עצמי נמוך הגורם להם להתקשות להאמין כי אדם בעל ערך יוכל לרצות בהם. כאשר מנגנון זה מהווה את המנגנון הדומיננטי בניסיון להשיג את הבלתי מושג, פעמים רבות אותו פרטנר "קשה להשגה" ונחשק יאבד מקסמו ברגע בו יהפוך למושג ונגיש.
אלמנט נוסף אשר מגדיל את הסיכוי להימשך לאנשים קשים להשגה הוא באופן מתבקש החותם שהשאיר בנו הקשר עם הורינו. פרויד היה הראשון לזהות את הנטייה לחפש קשרים זוגיים בדמות המודל ההורי- לשלילה ולחיוב. נטייה זו נובעת הן מהעובדה כי דפוס האהבה והטיפול בנו הינו משמעותי ביותר ולכן נוטה להיטבע בנפשנו באופן עמוק, והן מהניסיונות שלנו לתקן באמצעות הזוגיות את אזורי התסכול, חוסר הסיפוק או הטראומה שמקורם במערכת היחסים עם ההורים.. כך, לדוגמא, ילד שגדל עם אם בלתי זמינה מבחינה פיסית ו/או רגשית, אם עקב דיכאון, מחלה או קריירה תובענית, עשוי למצוא עצמו נמשך בבגרותו לנשים בלתי זמינות בעליל. הניסיון להשיג דווקא את אהבתן של נשים אלו מהווה עבורו ניסיון לתקן את חווית העבר באמצעות הקשר בהווה ש"הפעם" סוף סוף יצליח.
לצד גורמים אלו, הנוגעים למנגנוני עומק העומדים בבסיס המערכת הנפשית-אישיותית, מתקיימים לעיתים גם גורמים פסיכולוגיים מצביים הנוגעים למידת הבשלות והפניות שלנו לקשר.
חיפוש אחר אהבה וזוגיות נחשב לנורמלי ואף למתבקש בקרב אנשים בוגרים צעירים כך שרבים מהם מתחילים בחיפוש מבלי להיות בשלים לכך. אנשים אלו מתקשים להודות בפני אחרים או בינם לבין עצמם כי הם חוששים ממחויבות, מיניות ואינטימיות או כי בתקופת חיים מסוימת פשוט אינם חשים צורך בקשר זוגי, ולכן בוחרים באופן בלתי מודע במושאי אהבה איתם אין חשש שהזוגיות תתממש...
מאת: מערכת אינפומד
סימפטום הרדיפה דווקא אחרי מי ש"קשה להשגה" או בלתי זמין לקשר הינו נפוץ למדי. צעירים וצעירות רבים, חלקם אטרקטיביים ונחשקים ביותר, מוצאים עצמם נמשכים לא פעם דווקא לאדם היחיד שנראה כבלתי מושג לחלוטין. ה"סימפטום" יכול להתבטא בצורות שונות, החל מהתאהבויות דווקא בנשים נשואות, בוסים ובנות הזוג של החבר הכי טוב, דרך משיכה לאנשים שאינם פנויים מבחינה רגשית וכלה באנשים פנויים ואפשריים- אך שאינם מעוניינים. מדוע דווקא אנשים אלו מושכים את חלקנו ? חלק מה"מכורים" לאותם קשרים קשים להשגה יסבירו את הנטייה באמצעות ההנאה המתקבלת מאתגר הכיבוש, חלקם יצהירו כי ה"קשיחות" שמפגין הצד השני היא זו המלבה את התשוקה ואילו חלקם יודו בתסכול שאין להם מושג מדוע זה קורה. וכיצד הם יכולים להיפטר מהדפוס ולהתחיל ליצור קשרים בריאים ויציבים יותר.
זה לא אני, זאת את - מאפייני ה"קשים להשגה"
האם אותם אנשים "קשים להשגה" הם אכן אטרקטיביים במיוחד, או שמא יש בנו עצמנו משהו שנמשך דווקא אליהם? הפסיכולוגיה החברתית מציעה מספר הסברים לסיבה שהופכים ה"קשים להשגה" לנחשקים במיוחד.
אנשים אלו מגדירים עצמם פעמים רבות כ"בררנים" וכבעלי "רף גבוה" ומאחר שהם כאלה- נוטים גם אנשים אחרים לתפוס אותם כבעלי ערך גבוה יותר - "כי אם היא מרשה לעצמה להיות כל כך בררנית- כנראה יש לה מה להציע". כלומר, במובן מסוים מתפעלים אותם "קשים להשגה" את אותה מערכת של שיקולים קוגניטיביים שאנו מפעילים כאשר אנו ניצבים בפני שני מוצרים דומים שפער המחירים ביניהם גדול: אנו מניחים כי "כנראה יש משהו במוצר היקר יותר אם הוא מתומחר כך" ומתקשים לבחור במוצר דומה אך זול יותר ("קל להשגה") אשר גורם לנו לחוש שהתפשרנו ולא רכשנו מוצר בעל ערך.
מעבר לכך, אותם פרטנרים קשים להשגה ובלתי זמינים מייצרים אצלנו תחושה חזקה של אי ודאות (היא רוצה? הוא בעניין?) וכך גורמים לאוהב/ת לעסוק בהם ולחשוב עליהם באופן אינטנסיבי, לעומת בני זוג אחרים אשר הצורך בהתלבטות לגבי מידת הרצון שלהם נמוך יותר. העיסוק באי הוודאות שגורם לנו האדם ה"קשה להשגה" הופך אותו למרכזי יותר בחיינו ומלבה את העוצמות הרגשיות שלנו.
כמו כן, ככל שנמשכת מערכת היחסים כך קשה לנו יותר להכיר בעובדה כי אנו מבזבזים את זמננו. כך אנו אומרים לעצמנו "אם כבר הגענו עד כאן, אם כבר השקעתי משאבים רגשיים רבים כל כך לא עדיף לנסות עוד קצת? לא חבל שכל המאמץ ירד לטמיון?". גם כאן מופעל מנגנון קוגניטיבי מוכר אשר גורם לא פעם לאנשים להעריך באופן חיובי יותר דברים בהם השקיעו משאבים רבים יותר. כך, אנשים ששילמו יותר כסף עבור מוצר מסוים ייטו להעריך אותו ואת הנאתם ממנו באופן חיובי יותר לעומת אנשים ששילמו פחות. באופן דומה, אנו נוטים להעריך באופן חיובי יותר ולהדגיש את "רגעי החסד" ככל שהשקענו יותר במערכת היחסים. לנטייה זו מצטרפת גם האשליה ש"ממש עוד מעט הוא יהיה בשל לקשר" או ש"הילד רק יגדל עוד קצת ואז היא תתגרש", אשר מקשה אף יותר על סיום הקשר.
הסברים אלו מתייחסים לסיטואציה החברתית-קוגניטיבית הגורמת לנו להימשך לקשרים בלתי מושגים, אך אינה מסבירה מדוע אנשים מסוימים נוטים יותר מאחרים להימשך לקשרים מסוג זה ו"להיתקע" בהם למשך תקופות ארוכות. כדי לזהות את הגורמים לנטייה מוגברת זו, כדאי לפנות להסברים פסיכולוגיים ואישיותיים.
זו לא את, זה אני - מה גורם לנו להימשך ל"קשים להשגה"?
הציטוט הידוע "אינני רוצה להיות חבר במועדון אשר יסכים לקבל אותי כחבר" מדגים את אחד ההיבטים הפסיכולוגיים המשפיעים על הנטייה להתעקש על השגת הבלתי מושג. אנשים הפועלים על פי עקרון זה מונחים, במודע או שלא במודע, על ידי ההנחה כי אם מישהו רוצה בהם סימן שהוא עצמו אינו "מציאה" גדולה. אנשים אלו מאופיינים לא פעם בערך עצמי נמוך הגורם להם להתקשות להאמין כי אדם בעל ערך יוכל לרצות בהם. כאשר מנגנון זה מהווה את המנגנון הדומיננטי בניסיון להשיג את הבלתי מושג, פעמים רבות אותו פרטנר "קשה להשגה" ונחשק יאבד מקסמו ברגע בו יהפוך למושג ונגיש.
אלמנט נוסף אשר מגדיל את הסיכוי להימשך לאנשים קשים להשגה הוא באופן מתבקש החותם שהשאיר בנו הקשר עם הורינו. פרויד היה הראשון לזהות את הנטייה לחפש קשרים זוגיים בדמות המודל ההורי- לשלילה ולחיוב. נטייה זו נובעת הן מהעובדה כי דפוס האהבה והטיפול בנו הינו משמעותי ביותר ולכן נוטה להיטבע בנפשנו באופן עמוק, והן מהניסיונות שלנו לתקן באמצעות הזוגיות את אזורי התסכול, חוסר הסיפוק או הטראומה שמקורם במערכת היחסים עם ההורים.. כך, לדוגמא, ילד שגדל עם אם בלתי זמינה מבחינה פיסית ו/או רגשית, אם עקב דיכאון, מחלה או קריירה תובענית, עשוי למצוא עצמו נמשך בבגרותו לנשים בלתי זמינות בעליל. הניסיון להשיג דווקא את אהבתן של נשים אלו מהווה עבורו ניסיון לתקן את חווית העבר באמצעות הקשר בהווה ש"הפעם" סוף סוף יצליח.
לצד גורמים אלו, הנוגעים למנגנוני עומק העומדים בבסיס המערכת הנפשית-אישיותית, מתקיימים לעיתים גם גורמים פסיכולוגיים מצביים הנוגעים למידת הבשלות והפניות שלנו לקשר.
חיפוש אחר אהבה וזוגיות נחשב לנורמלי ואף למתבקש בקרב אנשים בוגרים צעירים כך שרבים מהם מתחילים בחיפוש מבלי להיות בשלים לכך. אנשים אלו מתקשים להודות בפני אחרים או בינם לבין עצמם כי הם חוששים ממחויבות, מיניות ואינטימיות או כי בתקופת חיים מסוימת פשוט אינם חשים צורך בקשר זוגי, ולכן בוחרים באופן בלתי מודע במושאי אהבה איתם אין חשש שהזוגיות תתממש...
האם המאמר עניין אותך?
5 דרכים לשפר את הריכוז
מאת: מערכת אינפומד
19/11/2024
שנת הלימודים האקדמית התחילה ואתם/ן מתקשים להתרכז בשיעורים ובבית? מחקרים רבים מצביעים על כך שאימון היכולות הקוגניטיב...
לכתבה המלאה
סקס במערכת יחסים: כמה זה חשוב?
מאת: מערכת אינפומד
05/11/2024
מערכת יחסים רומנטית כוללת בדרך כלל קיום יחסי מין. עד כמה חשוב סקס במערכת יחסים, מה היתרונות שלו ובאיזו תדירות נהוג ...
לכתבה המלאה
3 דברים שישפרו לכם/ן את השנה הבאה
מאת: מערכת אינפומד
01/10/2024
זו הייתה שנה קשה לישראל. גם זו שבפתחנו לא מתחילה ברגל ימין והרווחה של כולנו עומדת בסימן שאלה. איך בכל זאת נוכל לשפר...
לכתבה המלאה
איך להקל על חרדה במבוגרים ובילדים?
מאת: צליל אסולין, מערכת אינפומד
13/08/2024
אירועי החודשים האחרונים בישראל ללא ספק הפכו את תחושות הסטרס והחרדה לחלקים בלתי נפרדים בחיינו. תוספים טבעיים מבית פר...
לכתבה המלאה
דרך חדשה להתמודד עם חרדה
מאת: מערכת אינפומד
18/06/2024
סובלים מחרדה? אתםן לא לבד. מאז ה-7 לאוקטובר כמעט מדינה שלמה סובלת מהפרעת חרדה בעוצמה זו או אחרת. הכירו את 333, הטכנ...
לכתבה המלאה
הירקבות במיטה: תופעה חדשה ומטרידה
מאת: מערכת אינפומד
21/05/2024
גם המתבגר/ת שלכםן לא יצא/ה מהמיטה כל סוף השבוע? מסתבר שמדובר בלא פחות מטרנד שבני נוער מטפחים לאחרונה. למה הם עושים ...
לכתבה המלאה
טיפולים משלימים לחרדה
מאת: מערכת אינפומד
27/12/2023
המודעות הגוברת להפרעת חרדה בשנים האחרונות העלתה את הביקוש גם לטיפולים משלימים לחרדה שאפשר לשלב לצד הטיפול הקונבנציו...
לכתבה המלאה
ישראל חווה טראומה קולקטיבית
מאת: מערכת אינפומד
13/11/2023
תכניסו את זה טוב טוב לראש – כולנו עוברים תקופה טראומתית בימים אלו. זה לא אומר שכולנו נפתח הפרעה נפשית או שהשגרה שלנ...
לכתבה המלאה
אכילה רגשית והשמנה בזמן המלחמה
מאת: אינפומד בשיתוף פרופ' יהודה קמרי, מנהל "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה – פרופ' קמרי"
09/11/2023
המתח המתמשך כתוצאה מהמלחמה לא גובה רק מחיר רגשי ואישי כבד, אלא גם מוביל לעלייה משמעותית בשיעורי האכילה הרגשית ותרומ...
לכתבה המלאה
תבכו, זה בריא
מאת: מערכת אינפומד
07/11/2023
כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית...
לכתבה המלאה