על מה אפשר לסלוח בזוגיות ועל מה לא?
יום כיפור, המסמל את יום חשבון הנפש ובקשת הסליחה, הוא יום מצוין גם לביצוע "בדק בית" של הקשר הזוגי - על מה סלחנו ועל מה לא נסלח לעולם? מה תפקיד הסליחה בזוגיות ומה מאפשר לנו או מונע מאיתנו לסלוח לבן או בת הזוג שפגעו בנו?
4 דקות קריאה
יום כיפור, המסמל את יום חשבון הנפש ובקשת הסליחה, הוא יום מצוין גם לביצוע "בדק בית" של הקשר הזוגי - על מה סלחנו ועל מה לא נסלח לעולם? מה תפקיד הסליחה בזוגיות ומה מאפשר לנו או מונע מאיתנו לסלוח לבן או בת הזוג שפגעו בנו?
לסלוח או לא לסלוח? זו השאלה
מערכת היחסים הזוגית היא תחום חיים בו נושא הסליחה והיכולת לסלוח משמעותי במיוחד. זוגיות עומדת במרכז חייהם של רוב האנשים הבוגרים, כאשר כולנו מגיעים לקשר הזוגי עמוסים בחוויות עבר מקשרים קודמים, בציפיות ובתקוות לכך ש"הפעם זה יהיה אחרת".
בהתאם לכך, עוצמת הפגיעה, העלבון והזעם שאנו חשים כאשר אנו מתאכזבים או נפגעים במסגרת קשר זוגי היא גבוהה וקשה במיוחד, בפרט כאשר מדובר בפגיעה משמעותית המערערת את האמון והביטחון שלנו בבן/ת הזוג.
במצבים אלו של אכזבה ועלבון אנו ניצבים בפני דילמה פנימית עמוקה אשר לרוב כלל אינה בשליטתנו ולא תמיד אף במודעות שלנו: האם לסלוח ולהניח שניתן לשקם את האמון ולהמשיך בקשר הזוגי, או שמא להשאיר את העלבון והפגיעה "ערים ובועטים"?
באופן אידיאלי, דילמה זו נפתרת על ידי מציאת איזון בין שמירה על האינטרסים האישיים ("אני לא מוכנה שיתייחסו אלי ככה / שכך תראה הזוגיות שלי") לבין הבנה כי מידה מסוימת של אכזבה ותסכול היא חלק אינטגרלי מכל מערכת יחסים וכי בן הזוג לעולם לא יוכל לענות על כל הצרכים והציפיות שלנו. בפועל, דילמה זו לעיתים קרובות אינה זוכה לפתרון אידיאלי ומאוזן, כך שזוגות רבים מתייסרים ומנהלים מאבקים ממושכים על רקע פגיעות, טעויות ועלבונות עבר.
מה מאפשר לנו לסלוח לבן/ת הזוג?
השפעת היכולת לסלוח על האפשרות להמשיך ולקיים את הזוגיות מובנת מאליה. אך מה מאפשר לנו או מונע מאיתנו לסלוח לבן/ת הזוג שלנו?
התשובה לשאלה זו קשורה לגורמים הקשורים בבן הזוג, לגורמים הנוגעים לנו ולאינטראקציה הזוגית.
רבים יתייחסו למידת הכנות של ההתנצלות והצער שמביעים בן/ת הזוג כגורם המשפיע משמעותית על הנכונות לסלוח. הסיבה לכך היא שכאשר בקשת הסליחה נתפסת כריקה מתוכן, כאמצעי להשגת "שקט תעשייתי" או כאקט מניפולטיבי שמטרתו למוסס את האחריות למעשה שנעשה, הסליחה לא תתקבל וחוויית העוול תישאר בעינה.
דוגמאות קלאסיות למצב מסוג זה ניתן לראות במצבים של בגידות או פגיעות חוזרות ונשנות למרות הצער והחרטה ה"אמיתיים" המובעים שוב ושוב, או בהתנצלויות ושינויים התנהגותיים נקודתיים וקונקרטיים בלבד, אשר אינם מעידים על הפנמה ממשית של צער וחרטה.
עם זאת, חלק מבני הזוג הפגועים מתקשים לסלוח, גם כאשר הסליחה והחרטה נתפסות ככנות ואמיתיות. בחלק גדול ממקרים אלו הסיבה לכך נעוצה בפער בין המעשה עליו מתנצלים לבין המשמעות שלו, כאשר אחד מבני הזוג או שניהם חשים שעוצמת הכעס והעלבון אינם פרופורציונליים למעשה שנעשה. דוגמא לכך יכולה להיות שכחה של יום הולדת או יום נישואין אשר ממשיכה ללוות את בן/ת הזוג לאורך שנים למרות התנצלות הכנה ופיצוי בצורת תשומת לב רבה בימי הולדת ונישואין אחרים.
במקרים אלו, ניתן לזהות פעמים רבות כי העוול הספציפי שנעשה מסמל תחושות קשות ועמוקות הרבה יותר, ועל כן ההתנצלות הנקודתית אינה מביאה לשינוי ממשי בתחושה. כך, לדוגמא, שכחת יום הולדת יכולה לסמל עבור בן/ת הזוג שיום הולדתו/ה נשכח - חוסר אכפתיות וזלזול, אשר גם כך מאפיינים את הזוגיות, כך שהקושי לסלוח נובע למעשה מאכזבה ועלבון עמוקים הרבה יותר מכפי שנראה על פני השטח.
יש לציין כי בחלק מהמקרים, עוצמת העלבון והזעם אינה קשורה רק לחוויות ממערכת היחסים הנוכחית, אלא גם לחוויות עבר מוקדמות הרבה יותר. לדוגמא, אם בן הזוג שיום הולדתו נשכח נאלץ להתמודד בילדות עם הורות מזניחה ואדישה לצרכיו, שכחה של יום הולדת על ידי בת הזוג נושאת משמעות קשה ומכאיבה במיוחד, לאור הציפייה שלא תהיה כמו אמו, ובעקבות זאת מקטינה את היכולת לסלוח.
מלבד גורמים אלו, כדאי לשים לב להשפעות העמדה הלא-סולחת על האינטראקציה הזוגית. לעיתים, באופן מודע או בלתי מודע, ההתבצרות בעמדה הלא-סולחת מלווה ברווחים משניים כגון נקמה בבן הזוג או קבלת יחס טוב יותר כל עוד הוא מרגיש אשם. לדוגמא, בת זוג שמגלה כי בן זוגה מביע אכפתיות, עניין ותשומת לב רק כאשר הוא חש אשם על התפרצות הזעם שלו יכולה, גם אם לא במודע, לסרב לסלוח כדי לשמר את תחושת האשמה המובילה ליחס חיובי.
בהיעדר יכולת לסלוח ולשקם את האמון שנפגע, הולכת וקטנה האפשרות להמשיך בחיים זוגיים מספקים. לכן, במצבים הנשלטים על ידי תחושות של טינה, עלבון וכעס מתמשך, מומלץ לפנות לסיוע פסיכולוגי אשר יאפשר עיבוד של העוול, של התגובה אליו ושל השפעותיו על הזוגיות.
זוגות רבים נותרים כלואים במערכת יחסים בה האשמה, הטינה והזעם תופסים מקום מרכזי, והעבודה הטיפולית מסייעת לביצוע בחירה חופשית ומודעת יותר, בין השלמה עם העוול שנעשה וסליחה עליו, לבין ויתור על מערכת היחסים מתוך הבנה שלא תתאפשר סליחה אמיתית.
בהקשר זה, יש לציין כי המטרה הטיפולית הניצבת בפני חלק מבני/ות הזוג אינה הרחבה של היכולת לסלוח, אלא דווקא הרחבה של היכולת לא לסלוח. כך, לדוגמא, בני זוג סלחניים הנוטים לתת לגיטימציה לפגיעה בהם עשויים ללמוד לעמוד על שלהם ובעקבות זאת להתחזק, להציב גבולות לבן/ת הזוג ולהשתחרר מדפוס היחסים המאופיין ביחסי פוגע-נפגע רוויים באשמה, זעם ופגיעות.
עוד חשוב לומר, כי הבחירה בין טיפול פרטני לטיפול זוגי סביב נושא זה אינה חד משמעית. זוגות רבים עשויים להיתרם מטיפול זוגי המסייע בעיבוד הרגשות ובשיפור דפוסי התקשורת והאינטראקציה, אך כאשר לאחד מבני הזוג אין מוטיבציה לטיפול ו/או כאשר נראה כי הקושי לסלוח עמוק ועוצמותיו לא ברורות, יכול גם טיפול פרטני לסייע בצורה משמעותית. במקרים רבים, מביא טיפול פרטני לשינוי בהתנהגותו של המטופל, אשר מביא, בתורו, גם לשינוי באינטראקציה הזוגית ולהעלאת המוטיבציה של בן הזוג לקבל עזרה ולפנות לטיפול זוגי.
מאת: מערכת אינפומד
לסלוח או לא לסלוח? זו השאלה
מערכת היחסים הזוגית היא תחום חיים בו נושא הסליחה והיכולת לסלוח משמעותי במיוחד. זוגיות עומדת במרכז חייהם של רוב האנשים הבוגרים, כאשר כולנו מגיעים לקשר הזוגי עמוסים בחוויות עבר מקשרים קודמים, בציפיות ובתקוות לכך ש"הפעם זה יהיה אחרת".
בהתאם לכך, עוצמת הפגיעה, העלבון והזעם שאנו חשים כאשר אנו מתאכזבים או נפגעים במסגרת קשר זוגי היא גבוהה וקשה במיוחד, בפרט כאשר מדובר בפגיעה משמעותית המערערת את האמון והביטחון שלנו בבן/ת הזוג.
במצבים אלו של אכזבה ועלבון אנו ניצבים בפני דילמה פנימית עמוקה אשר לרוב כלל אינה בשליטתנו ולא תמיד אף במודעות שלנו: האם לסלוח ולהניח שניתן לשקם את האמון ולהמשיך בקשר הזוגי, או שמא להשאיר את העלבון והפגיעה "ערים ובועטים"?
באופן אידיאלי, דילמה זו נפתרת על ידי מציאת איזון בין שמירה על האינטרסים האישיים ("אני לא מוכנה שיתייחסו אלי ככה / שכך תראה הזוגיות שלי") לבין הבנה כי מידה מסוימת של אכזבה ותסכול היא חלק אינטגרלי מכל מערכת יחסים וכי בן הזוג לעולם לא יוכל לענות על כל הצרכים והציפיות שלנו. בפועל, דילמה זו לעיתים קרובות אינה זוכה לפתרון אידיאלי ומאוזן, כך שזוגות רבים מתייסרים ומנהלים מאבקים ממושכים על רקע פגיעות, טעויות ועלבונות עבר.
מה מאפשר לנו לסלוח לבן/ת הזוג?
השפעת היכולת לסלוח על האפשרות להמשיך ולקיים את הזוגיות מובנת מאליה. אך מה מאפשר לנו או מונע מאיתנו לסלוח לבן/ת הזוג שלנו?
התשובה לשאלה זו קשורה לגורמים הקשורים בבן הזוג, לגורמים הנוגעים לנו ולאינטראקציה הזוגית.
רבים יתייחסו למידת הכנות של ההתנצלות והצער שמביעים בן/ת הזוג כגורם המשפיע משמעותית על הנכונות לסלוח. הסיבה לכך היא שכאשר בקשת הסליחה נתפסת כריקה מתוכן, כאמצעי להשגת "שקט תעשייתי" או כאקט מניפולטיבי שמטרתו למוסס את האחריות למעשה שנעשה, הסליחה לא תתקבל וחוויית העוול תישאר בעינה.
דוגמאות קלאסיות למצב מסוג זה ניתן לראות במצבים של בגידות או פגיעות חוזרות ונשנות למרות הצער והחרטה ה"אמיתיים" המובעים שוב ושוב, או בהתנצלויות ושינויים התנהגותיים נקודתיים וקונקרטיים בלבד, אשר אינם מעידים על הפנמה ממשית של צער וחרטה.
עם זאת, חלק מבני הזוג הפגועים מתקשים לסלוח, גם כאשר הסליחה והחרטה נתפסות ככנות ואמיתיות. בחלק גדול ממקרים אלו הסיבה לכך נעוצה בפער בין המעשה עליו מתנצלים לבין המשמעות שלו, כאשר אחד מבני הזוג או שניהם חשים שעוצמת הכעס והעלבון אינם פרופורציונליים למעשה שנעשה. דוגמא לכך יכולה להיות שכחה של יום הולדת או יום נישואין אשר ממשיכה ללוות את בן/ת הזוג לאורך שנים למרות התנצלות הכנה ופיצוי בצורת תשומת לב רבה בימי הולדת ונישואין אחרים.
במקרים אלו, ניתן לזהות פעמים רבות כי העוול הספציפי שנעשה מסמל תחושות קשות ועמוקות הרבה יותר, ועל כן ההתנצלות הנקודתית אינה מביאה לשינוי ממשי בתחושה. כך, לדוגמא, שכחת יום הולדת יכולה לסמל עבור בן/ת הזוג שיום הולדתו/ה נשכח - חוסר אכפתיות וזלזול, אשר גם כך מאפיינים את הזוגיות, כך שהקושי לסלוח נובע למעשה מאכזבה ועלבון עמוקים הרבה יותר מכפי שנראה על פני השטח.
יש לציין כי בחלק מהמקרים, עוצמת העלבון והזעם אינה קשורה רק לחוויות ממערכת היחסים הנוכחית, אלא גם לחוויות עבר מוקדמות הרבה יותר. לדוגמא, אם בן הזוג שיום הולדתו נשכח נאלץ להתמודד בילדות עם הורות מזניחה ואדישה לצרכיו, שכחה של יום הולדת על ידי בת הזוג נושאת משמעות קשה ומכאיבה במיוחד, לאור הציפייה שלא תהיה כמו אמו, ובעקבות זאת מקטינה את היכולת לסלוח.
מלבד גורמים אלו, כדאי לשים לב להשפעות העמדה הלא-סולחת על האינטראקציה הזוגית. לעיתים, באופן מודע או בלתי מודע, ההתבצרות בעמדה הלא-סולחת מלווה ברווחים משניים כגון נקמה בבן הזוג או קבלת יחס טוב יותר כל עוד הוא מרגיש אשם. לדוגמא, בת זוג שמגלה כי בן זוגה מביע אכפתיות, עניין ותשומת לב רק כאשר הוא חש אשם על התפרצות הזעם שלו יכולה, גם אם לא במודע, לסרב לסלוח כדי לשמר את תחושת האשמה המובילה ליחס חיובי.
כמו כן, בחלק מהמקרים מהווים הכעס והעלבון אפיק תקשורת המחייה מערכת יחסים קרה ומנותקת בבסיסה. כך, לדוגמא, זוגיות שחוקה המאופיינת בחוסר תקשורת והיעדר מגע רגשי יכולה "להתעורר לחיים" סביב קונפליקטים ומשברים, כאשר חוסר היכולת לסלוח משמר ומקבע את הקונפליקט המכאיב מחד, אך מלא חיים וחיוניות מאידך.
סליחה - איך ממשיכים מפה?
בהיעדר יכולת לסלוח ולשקם את האמון שנפגע, הולכת וקטנה האפשרות להמשיך בחיים זוגיים מספקים. לכן, במצבים הנשלטים על ידי תחושות של טינה, עלבון וכעס מתמשך, מומלץ לפנות לסיוע פסיכולוגי אשר יאפשר עיבוד של העוול, של התגובה אליו ושל השפעותיו על הזוגיות.
זוגות רבים נותרים כלואים במערכת יחסים בה האשמה, הטינה והזעם תופסים מקום מרכזי, והעבודה הטיפולית מסייעת לביצוע בחירה חופשית ומודעת יותר, בין השלמה עם העוול שנעשה וסליחה עליו, לבין ויתור על מערכת היחסים מתוך הבנה שלא תתאפשר סליחה אמיתית.
בהקשר זה, יש לציין כי המטרה הטיפולית הניצבת בפני חלק מבני/ות הזוג אינה הרחבה של היכולת לסלוח, אלא דווקא הרחבה של היכולת לא לסלוח. כך, לדוגמא, בני זוג סלחניים הנוטים לתת לגיטימציה לפגיעה בהם עשויים ללמוד לעמוד על שלהם ובעקבות זאת להתחזק, להציב גבולות לבן/ת הזוג ולהשתחרר מדפוס היחסים המאופיין ביחסי פוגע-נפגע רוויים באשמה, זעם ופגיעות.
עוד חשוב לומר, כי הבחירה בין טיפול פרטני לטיפול זוגי סביב נושא זה אינה חד משמעית. זוגות רבים עשויים להיתרם מטיפול זוגי המסייע בעיבוד הרגשות ובשיפור דפוסי התקשורת והאינטראקציה, אך כאשר לאחד מבני הזוג אין מוטיבציה לטיפול ו/או כאשר נראה כי הקושי לסלוח עמוק ועוצמותיו לא ברורות, יכול גם טיפול פרטני לסייע בצורה משמעותית. במקרים רבים, מביא טיפול פרטני לשינוי בהתנהגותו של המטופל, אשר מביא, בתורו, גם לשינוי באינטראקציה הזוגית ולהעלאת המוטיבציה של בן הזוג לקבל עזרה ולפנות לטיפול זוגי.
האם המאמר עניין אותך?
רופאים בתחום
5 דרכים לשפר את הריכוז
מאת: מערכת אינפומד
19/11/2024
שנת הלימודים האקדמית התחילה ואתם/ן מתקשים להתרכז בשיעורים ובבית? מחקרים רבים מצביעים על כך שאימון היכולות הקוגניטיב...
לכתבה המלאה
סקס במערכת יחסים: כמה זה חשוב?
מאת: מערכת אינפומד
05/11/2024
מערכת יחסים רומנטית כוללת בדרך כלל קיום יחסי מין. עד כמה חשוב סקס במערכת יחסים, מה היתרונות שלו ובאיזו תדירות נהוג ...
לכתבה המלאה
3 דברים שישפרו לכם/ן את השנה הבאה
מאת: מערכת אינפומד
01/10/2024
זו הייתה שנה קשה לישראל. גם זו שבפתחנו לא מתחילה ברגל ימין והרווחה של כולנו עומדת בסימן שאלה. איך בכל זאת נוכל לשפר...
לכתבה המלאה
איך להקל על חרדה במבוגרים ובילדים?
מאת: צליל אסולין, מערכת אינפומד
13/08/2024
אירועי החודשים האחרונים בישראל ללא ספק הפכו את תחושות הסטרס והחרדה לחלקים בלתי נפרדים בחיינו. תוספים טבעיים מבית פר...
לכתבה המלאה
דרך חדשה להתמודד עם חרדה
מאת: מערכת אינפומד
18/06/2024
סובלים מחרדה? אתםן לא לבד. מאז ה-7 לאוקטובר כמעט מדינה שלמה סובלת מהפרעת חרדה בעוצמה זו או אחרת. הכירו את 333, הטכנ...
לכתבה המלאה
הירקבות במיטה: תופעה חדשה ומטרידה
מאת: מערכת אינפומד
21/05/2024
גם המתבגר/ת שלכםן לא יצא/ה מהמיטה כל סוף השבוע? מסתבר שמדובר בלא פחות מטרנד שבני נוער מטפחים לאחרונה. למה הם עושים ...
לכתבה המלאה
טיפולים משלימים לחרדה
מאת: מערכת אינפומד
27/12/2023
המודעות הגוברת להפרעת חרדה בשנים האחרונות העלתה את הביקוש גם לטיפולים משלימים לחרדה שאפשר לשלב לצד הטיפול הקונבנציו...
לכתבה המלאה
ישראל חווה טראומה קולקטיבית
מאת: מערכת אינפומד
13/11/2023
תכניסו את זה טוב טוב לראש – כולנו עוברים תקופה טראומתית בימים אלו. זה לא אומר שכולנו נפתח הפרעה נפשית או שהשגרה שלנ...
לכתבה המלאה
אכילה רגשית והשמנה בזמן המלחמה
מאת: אינפומד בשיתוף פרופ' יהודה קמרי, מנהל "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה – פרופ' קמרי"
09/11/2023
המתח המתמשך כתוצאה מהמלחמה לא גובה רק מחיר רגשי ואישי כבד, אלא גם מוביל לעלייה משמעותית בשיעורי האכילה הרגשית ותרומ...
לכתבה המלאה
תבכו, זה בריא
מאת: מערכת אינפומד
07/11/2023
כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית...
לכתבה המלאה