דלג לתוכן

11 בספטמבר: האם צפייה בפיגועים בטלוויזיה גורמת לטראומה?

היום לפני 12 שנה, היינו "דבוקים" למסכי הטלוויזיה, כאשר שודרו במחזוריות קטעים שלא חשבנו שנראה מחוץ לסרטי אסונות. האם העם האמריקני ואנחנו סובלים מטראומה בעקבות חשיפה לשידורי פיגועים?

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 11/09/2013 תאריך עדכון: 26/02/2014
3 דקות קריאה
היום לפני 12 שנה, היינו "דבוקים" למסכי הטלוויזיה, יחד עם האומה האמריקנית ורוב העולם, כאשר שודרו במחזוריות בלתי נגמרת קטעים שלא חשבנו שנראה מחוץ לסרטי אסונות. לאחר ששכך מעט ההלם ממתקפת הטרור, החלו לעלות טענות כי העם האמריקאי סבל מהשלכות גופנית ונפשיות שליליות בעקבות צפייה ממושכת בתכנים קשים אלו, גם ללא קשר ישיר לסכנה המיידית שהיו לאירועים אלו על הצופה או היקרים לו.


כישראלים, הזדעזענו עד חששנו גם אנחנו בעקבות המראות שנראו באמצעי התקשורת שוב שוב, אך לצערנו, שידורי טלוויזיה המציגים מראות קשים של פיגועי טרור בשידורים מחזוריים אינם חדשים לנו. אצל מי מאתנו לא עולה כרגע, עם קריאת שורות אלו, תמונה בראש של שידור מאזור פיגוע בו צפינו בתקופה כזו או אחרת?


האם העם האמריקני ואנחנו סובלים מטראומה אמיתית בעקבות חשיפה לשידורי טלוויזיה של פיגועי טרור?


הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) מוגדרת כנגרמת על ידי אירועים טראומטיים הכרוכים בסיכון ממשי לאדם או לסובבים אותו. אם הפרעה שכזו נגרמת על ידי צפייה באירועים טראומטיים בטלוויזיה, ללא סיכון ממשי לאדם או לסובבים אותו, משמעות הדבר היא כי יש להרחיב את התנאים לאבחנה של הפרעה זו.


למה סיקורים של פיגועים מרתקים אותנו?


רבים מאיתנו לא מצליחים שלא לעקוב אחר סיקורי חדשות של אירועים טראומטיים, כגון אסונות והתקפות טרור, על אף התוכן המזעזע המוצג בהם. למה כל כך קשה לנו להתעלם ממידע זה?
יש שאומרים שהסיבה נעוצה בחיפוש אחר מידע כניסיון להתמודד עם הפחד ולהיערך לבאות ולמקרים עתידיים. אחרים רואים בכך ניסיון לעכל ולעבד את האירועים; ויש שאומרים שהתקשורת מייצרת בכוונה תחילה תמונות ממכרות, ה"מושכות אותנו פנימה", באופן דומה למדי לאלו שאנו רואים בסרטי אקשן וגורמות לנו לאותו אפקט.


מה מצאו מחקרים בארץ ובעולם?


בסקר ארצי שנערך בקרב בוגרים אמריקאים 3-5 לאחר מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר, אנשים דיווחו כי צפו בממוצע 8 שעות בסיקורים של המתקפה בטלוויזיה. אלו שדיווחו על צפייה רבה ביותר של סיקור המתקפה חוו יותר תגובות לחץ (סטרס) בהשוואה לאנשים שצפו בפחות סיקורים חדשותיים של המתקפה. אותו קשר בין כמות הצפייה לרמת הסטרס שנחוותה נמצא גם בקרב ילדים, אשר צפו בממוצע 3 שעות בסיקורים של המתקפה בטלוויזיה.


מחקר שנערך על בוגרים ישראלים חילק את הנבדקים לשתי קבוצות – האחת נחשפה לסרטוני טלוויזיה של טרור ואלימות פוליטית והשנייה נחשפה לסרטוני חדשות שאינם קשורים לאיום בטחוני. נבדקים אשר צפו בסיקורי הטרור דיווחו על רמות גבוהות יותר של חרדה בהשוואה לנבדקים שצפו בסיקורים שאינם קשורים לטרור.


65% ממדגם של ילדים מכוויית דיווחו על צפייה בסיקורי טלוויזיה הכוללים אלימות, מוות והטלת מומים גרוטסקית, כחלק ממלחמת המפרץ. סוג זה של חשיפה נמצא קשור לסימפטומים של הפרעת דחק פוסט טראומטית.





פוטנציאל הסכנה בצפייה של קורבנות אירועים טראומטיים בסיקורים אלה


הסברה הרווחת לגבי חשיפה לתכנים טראומטיים לאחר חוויה של טראומה אישית עלולה בהחלט להגביר את תחושת הפגיעות של הקורבן ולקבע את תמונות המוות והחורבן במוחם. כלומר, חשיפה לתכנים אלו מעלה את הסיכון להתפתחותה של הפרעת דחק פוסט טראומטית כרונית בעקבות הטראומה.


הצד החיובי של סיקורים תקשורתיים


אין ספק שהתקשורת משחקת תפקיד משמעותי ברגעים שאחרי אירוע טראומטי. התקשורת מספקת מידע חיוני, הצהרות והנחיות לגבי שירותים העומדים לרשות הקורבנות וקרוביהם. היא מהווה מקור לקהילה ויכולה להוות גם מקור של תקווה.


איך לשמור על עצמכם?


אם אתם חווים חרדה או מתח לאחר צפייה בחדשות, שאתם לא מסוגלים לכבות את הטלוויזיה או לקחת חלק בפעילויות של שעות הפנאי, או חווים בעיות שינה, יתכן שעליכם להגביל את משך וסוג הסיקור התקשורתי אליו אתם נחשפים.


בנוסף, ישנן אסטרטגיות שיכולות לעזור בנושא, ביניהן להגביל את הצפייה לפני השינה, להעדיף עיתונים ומאמרים על פני צפייה בטלוויזיה, ולאסוף מידע על האירועים על ידי שיחות עם אחרים במקום צפייה בחדשות.


איך לשמור על ילדיכם?


לגבי ילדים, מחקרים מראים קשר ברור יותר בין צפייה מרובה של אסונות בטלוויזיה להשלכות שליליות. בהתחשב בכך שבבתים רבים, מכשיר הטלוויזיה דלוק שעות רבות, גם אם לא צופים בו באופן ישיר, משמעות הדבר היא כי ילדים נחשפים לשעות רבות של תכנים טראומטיים, מבלי שהדבר נעשה בהחלטה מודעת ושקולה של ההורים.


עבור הורים המרשים לילדיהם לצפות בחדשות, המומחים ממליצים לצפות בה יחד איתם ולשוחח איתם על מה שהם רואים. לדוגמא, ילד שהוריו הרשו לו לצפות בסיקור של אירועי 11 בספטמבר יתכן שנזקק להסבר, כי למרות שהוא רואה את המטוס מתרסק לתוך הבניינים שוב ושוב, מדובר באירוע יחיד שהתרחש פעם אחת בלבד. כמו כן, הורים יכולים לסייע לילדים שלהם להכניס את החדשות להקשר ופרופורציה, על ידי הסבר כי:


- ישנם הרבה אנשים טובים אשר עושים שהם יכולים כדי לשמור עלינו בטוחים אם יקרה משהו רע. אפשר להתמקד בסיקור בכבאים, צוותי ההצלה ועוד, ולא רק במתקפת הטרור.


- החדשות מדווחת פעמים רבות על דברים רעים שקורים בעולם, אבל רוב האזורים הם בטוחים ורוב הדברים שאנחנו עושים (כמו לטוס במטוס) מסתיימים בהצלחה ובשלום.


כלומר, חשוב להזכיר לילדים הצופים בסיקורים חדשותיים כי מה שהם רואים בחדשות לא מייצג את אופי הדברים רוב זמן וברוב המקומות, כדי שימשיכו לראות בעולם מקום בטוח לחיות ולפעול בו.


חשוב לא פחות הוא לאפשר ולעודד את הילדים לשאול שאלות. ילדים יכולים לחוות פחדים לא הגיוניים לאחר צפייה בדיווחי חדשות, כתוצאה מחוסר הבנה שלהם משהו בדיווח. אם הם משתפים בפחדים אלו או שואלים שאלות הבהרה, הדבר מאפשר לכם כהורים לסייע להפחית את החרדה שלהם.
מאת: מערכת אינפומד

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
M.A יעל לובנשטיין
M.A יעל לובנשטיין פסיכותרפיה
5.0
( 3 חוות דעת )
"מטפלת מיקצועית רגישה לניואנסים.מסורה מאוד."
ד"ר יובל בן אמנון
ד"ר יובל בן אמנון פסיכיאטריה
פסיכיאטר מומחה
 ניקול דן
ניקול דן פסיכותרפיה
פסיכותרפיה קונבנציונאלית, הוליסטית, מטפלת גוף נפש
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום היפנוזה: חרדות, פחדים וכאבים

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו