בתי החולים הממשלתיים לא ינוהלו יותר ע"י משרד הבריאות

אושרה הקמת רשות חדשה למרכזים רפואיים ממשלתיים, שתפקח על בתי החולים הממשלתיים. הקמת הרשות החדשה נדרשת לאור ריבוי כובעי משרד הבריאות – שגם קובע רגולציה על בתי החולים הממשלתיים, גם מפקח עליהם וגם משמש בעלים שלהם. ישיבת הממשלה אישרה את 'הצעת המחליטים' שהביאה שרת הבריאות, יעל גרמן, להקמת רשות חדשה למרכזים רפואיים ממשלתיים. 

כפל הכובעים של משרד הבריאות מטריד את מערכת הבריאות כבר למעלה מ- 20 שנה, כמה ועדות ממשלתיות כבר דנו בנושא (ועדת נתניהו - 1990, ועדת אמוראי – 2002, ועדת לאון – 2004), וגם ה- OECD התייחס לאחרונה לכשל המבני הקיים במערכת הבריאות, שפוגע קשות בפיקוח ובניהול בתי החולים הממשלתיים על ידי משרד הבריאות, אלא שעד היום לא קרה בפועל דבר עם ההמלצות השונות.

משמעות הצעה זו שהתקבלה, היא שבתי החולים הממשלתיים יישארו בידי המדינה וכן האחריות על הסוגיות הרפואיות שבתחומם, אבל הפיקוח על הצדדים הניהוליים, התקציביים וההון האנושי של בתי החולים יוצא לגוף ממשלתי נפרד ממשרד הבריאות. למעשה, הרשות החדשה, אשר תהיה כפופה לשרת הבריאות, תוקם בנפרד מהמשרד, כדי להבטיח את עצמאותה, וכל בתי החולים הממשלתיים, תאגידי הבריאות שלצדם, ואגודות הידידים, יהיו כפופים לה. הרשות תוכל לדרוש ולקבל מידע, באופן סדיר ושיטתי, לגבי פעילות בתי החולים, אשר יתפרסם באופן מסודר לציבור. יהיה לה גם כוח אכיפה, תוך אפשרות להטיל סנקציות על בתי חולים ועל מנהליהם. הרשות תהיה גם זו שתאשר את תוכניות העבודה של בתי החולים.

בנוסף לרשות, יוקמו גם ועדות היגוי, שיתוו את מדיניות בתי החולים, יפקחו על פעילותם ויקבעו את המדיניות הכללית של המרכזים הרפואיים ואת פעולותיהם הפיננסיות, ועדות ההיגוי יפקחו על התקציבים השנתיים והעל השימוש במקורות העומדים לרשות בתי החולים, התכניות ארוכות הטווח ועוד.

לדברי שרת הבריאות, יעל גרמן: "המנדט שניתן לתת-הועדה היה לעסוק בשלושת הכובעים של משרד הבריאות: הן כקובע רגולציה, הן כגורם אכיפתה במערכת הבריאות בכלל, ובבתי החולים, בפרט, והן כבעלים של בתי החולים הממשלתיים. ריבוי התפקידים הזה מחליש באופן משמעותי את מעמד המשרד ופוגע במערכת הבריאות הציבורית".  

בפועל, במהלך החודשים האחרונים דנה תת ועדה זו בדרכים לחיזוק מנגנוני משילות ובקרה של משרד הבריאות על בתי החולים שבבעלות המדינה, וזאת מאחר שהאופן בו בנויה מערכת הפיקוח, המכפיפה את בתי החולים הממשלתיים למשרד הבריאות (הן כבעלים, והן כמשרד ממשלתי), אינה מאפשרת בפועל ניהול ובקרה אפקטיביים על ידי המשרד. תת הועדה נדרשה גם לחיזוק מנגנוני הבקרה והניהול הפנימיים של בתי החולים הממשלתיים עצמם ולהגברת השקיפות, שכן מדובר בארגונים מורכבים בעלי היקפים גדולים של פעילות כלכלית, הפועלים בסביבה עסקית ורגולטורית דינמית וסבוכה. בתי החולים אינם ערוכים כיום מבחינה ארגונית לנהל את הפעילות שבאחריותם בצורה מיטבית, בין השאר בשל חוסר גמישות ניהולית, העדר תמריצים להתייעלות, מבנה ארגוני לוקה בחסר (מבחינת מנגנוני ניהול ובקרה אפקטיביים) וחלוקת תפקידים בעייתית בינם ובין תאגידי הבריאות שקמו בצידם.

לדברי רונית קן, ראש תת הועדה: "הקמת רשות המרכזים הרפואיים הממשלתיים מותירה את השליטה בתהליך ארוך הטווח בידי שרת הבריאות, אשר תוכל לקבוע את סדרי העדיפויות והאיזונים הנדרשים בשלבי התכנון והיישום. לממשלה תהיה שליטה והשפעה על התנהלות המערכת בהיבטי תקציב וכוח אדם". 

השרה גרמן מוסיפה: "מדובר במהלך הניתן ליישום בפרק זמן סביר, כיוון שהוא מצומצם יחסית בהיקפו ובמשכו, ואין בו כדי לשנות סדרי עולם במערכת הבריאות. הרשות בעצם תאפשר לנו במשרד הבריאות להתמקד בביצוע תפקידי המיניסטריון, בעוד שהיא תתמקד בביצוע תפקידי הבעלים. מהלך שכזה יניח את התשתית לחיזוק מנגנוני המשילות והבקרה של המדינה על המרכזים הרפואיים שבבעלותה, וכן לשיפור הניהול והבקרה בבתי החולים עצמם, תוך הגברת השקיפות. אני משוכנעת שבכך, המערכת כולה תתחזק, והציבור יצא אף הוא נשכר, שכן משרד הבריאות צפוי לשפר את תפקודו, ואילו המרכזים הרפואיים יתנהלו לפי אמות מידה מתקדמות של ניהול ושקיפות, כמצופה מארגונים בעלי חשיבות כה מכרעת.

המלצות תת-הועדה

א. תוקם רשות מרכזים רפואיים ממשלתיים סטטוטורית מחוץ למשרד הבריאות ובנפרד ממנו, ואליה יועברו מגוון תפקידי הבעלים (פיקוח ניהולי), המצויים כיום באגפי המשרד השונים, על פי המיפוי שהוכן על ידי משרד הבריאות.

ב. בתי החולים הממשלתיים וכל תאגידי הבריאות, קרנות המחקר, אגודות הידידים והגופים הנוספים שהוקמו לידם (מרכזים רפואיים ממשלתיים), יהיו כפופים לרשות המרכזים הרפואיים הממשלתיים.

ג. ראש הרשות יהיה כפוף לשרת הבריאות על פי החוק.

ד. עיגון מטרותיה, משימותיה וסמכויותיה של הרשות - ייקבע בחוק.

ה. בשלב ראשון ועל מנת להציג פתרון מהיר - הקמת הרשות תהא מכוח החלטת ממשלה. זהו פתרון זמני בלבד עד להשלמת תהליך החקיקה.

ו. שרת הבריאות תמנה את העומד בראש הרשות החדשה. אין חובה כי בראש הרשות יעמוד בעל רישיון לעסוק ברפואה, אלא הדגש יהיה על מי שהוא בעל ניסיון והשכלה בתחומי ניהול כלכלי, פיקוח ובקרה. בכל מקרה, כהונת ראש הרשות תהיה קצובה.

ז. במקביל להגברת הפיקוח על המרכזים הרפואיים הממשלתיים יחוזקו מנגנוני הפיקוח והבקרה בבתי החולים עצמם על ידי הקמת ועדות מייעצות להנהלות בתי החולים, מינוי מבקר פנים, מינוי ועדת ביקורת ומתן חיזוק משמעותי למעמדו וסמכויותיו של מנהל כספים.

ח. לצד חיזוק מנגנוני הביקורת והמשילות, תינתן גמישות ניהולית למנהלי בתי החולים ולצידה תוגבר האחריות.

ט. מנכ"ל משרד הבריאות לא יהיה אחראי, או בעל סמכות ביחס לרשות המרכזים הרפואיים, וזאת על מנת לוודא קיומה של הפרדה מהותית ואפקטיבית. 

י. מנכ"ל משרד הבריאות יעסוק ברגולציה, יתמקד בעבודתו כמיניסטריון ורגולטור, וזאת בשים לב למסגרות תקציביות מאושרות. רגולציה על בתיה"ח, שלה השלכות תקציביות משמעותיות, תיעשה בהסכמה עם מנהל הרשות. במקרה של חילוקי דעות תיבדק המשמעות התקציבית על ידי הרשות, והנושא יובא להכרעת השרה. הרשות תהא כפופה לשרת הבריאות.

המלצות וועדת המשנה משקפות את המתווה הכללי לפתרון בעיית כפל התפקידים, ואינן יורדות לפרטי סעיפי החקיקה, שתידרש. בימים הקרובים כבר תחל עבודת המשך של צוותי עבודה ייעודיים.