מגלים מוקדם: בדיקת פאפ יכולה להציל חיים
בדיקת פאפ היא בדיקה חשובה ביותר שעשויה להציל חיים. אם עוד לא שמעת עליה, את לא מכירה אותה, או שאת לא עושה אותה בקביעות – הכתבה הזו היא בשבילך
בדיקת פאפ היא בדיקה חשובה ביותר שעשויה להציל חיים. אם עוד לא שמעת עליה, את לא מכירה אותה, או שאת לא עושה אותה בקביעות – הכתבה הזו היא בשבילך
בדיקת פאפ היא בדיקה חשובה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, הנגרם על ידי וירוס הפפילומה האנושי (HPV) ומועבר בקיום יחסי מין. ב- 90% מהמקרים בדיקת פאפ זו מסייעת למנוע את המחלה.
הבדיקה - איך, כמה ולמה?
אם את מעל גיל 25, חשוב שתעברי בדיקה זו באופן שגרתי. וירוס הפפילומה הוא וירוס שקט, ולכן סביר להניח שלא תמצאי את הסממנים הגופניים המעידים עליו. אמנם, בזנים מסוימים של הווירוס ייתכן שיופיעו סימנים כמו יבלות באיברי המין, דימום לאחר קיום יחסי מין או דימום לא סדיר, אך מקרים אלה נדירים וגם אם הם קיימים, לא בהכרח מעידים על קיומו של סרטן צוואר הרחם.
גם אם קיבלת חיסון נגד סרטן צוואר הרחם, עדיין חשוב שתעברי את הבדיקה, משום שהחיסון אינו מכסה את כל הזנים של נגיף זה. גם אם את בהריון, אין סיבה שלא לעבור בדיקת פאפ.
במהלך הבדיקה, יחדיר הרופא לצוואר הרחם מקלון עם סיבים בקצהו, לאחר שהרחיב את הנרתיק ואפשר גישה אליו בעזרת ספקולום (מרחב). אז יסיר הרופא קבוצת תאים על ידי גירוד השכבה החיצונית של צוואר הרחם, ויניח את המקלון בתוך צנצנת נוזל או על זכוכית מנשא מיוחדת. את הבדיקה שולח הרופא למעבדה הציטולוגית.
כדי שהבדיקה תבוצע בתנאים אופטימליים, כדאי לערוך אותה כ- 10-20 ימים אחרי היום הראשון לווסת, לא לבצע שטיפות נרתיקיות, לא להשתמש בקוטלי זרע יומיים לפני הבדיקה ולא לערוך את הבדיקה כאשר את במחזור או אם את סובלת מדלקת בנרתיק.
במעבדה יבדקו את התאים שנלקחו בבדיקה וניתן יהיה לאבחן אם התאים תקינים או אם קיימים שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם. אם הבדיקה יצאה תקינה, תקבלי תשובה מרופא הנשים שלך. במידה והבדיקה לא יצאה תקינה יש לבצע המשך בירור.
התוצאות
ראשית, חשוב לדעת שתוצאות לא תקינות לא אומרות בהכרח כי נדבקת בווירוס. ישנן סיבות רבות לתוצאות לא תקינות, החל מדלקת, דרך טעות במעבדה, וכלה בסרטן, לא עלינו. הדבר החשוב הוא להמשיך את הבירור, כלומר - לבצע בדיקת קולפוסקופיה וביופסיה.
בדיקת קולופוסקופיה היא בדיקה במהלכה הרופא בודק את צוואר הרחם בעזרת מיקרוסקופ המגדיל את האזור פי 10. הרופא יכול לבצע ביופסיה במקרה הצורך. הבדיקה אינה כואבת. אם מזוהים נגעים בצוואר הרחם, יש להחליט האם להמשיך במעקב בלבד או לעבור ניתוח.
אופי הניתוח נקבע על פי הממצאים. המטרה היא להיפטר מהאזור הנגוע. כשתוצאת הבדיקה היא טרום סרטנית נפטרים מהתאים הנגועים בלבד, אך במידה ואובחן גידול סרטני, מבוצעת כריתה של הרחם ושל הבלוטות האגניות במידת הצורך, ואף ניתן טיפול קרינתי לאגן. ההחלטות לגבי אופי הניתוח והמשך הטיפול נקבעים בהתייעצות עם רופא מומחה בגינקולוגיה אונקולוגית.
לרוב ניתוחים אלו מבוצעים בפעולה פולשנית מינימלית בעזרת סיוע רובוטי, כך שהחזרה לשגרה היא מהירה יחסית וההחלמה גם היא קלה באופן יחסי. לאחר הניתוח, חשוב מאוד להמשיך להיות במעקב. בדיקות תקופתיות ישמרו על חייך ויוכלו להתריע במקרה והמצב משתנה.
מעקב ומניעה
75% מהנשים שלקו בסרטן צוואר הרחם לא עברו בדיקת פאפ מעולם. ביצוע הבדיקה באופן סדיר עשוי למנוע את התפתחות המחלה בסיכוי גבוה ביותר. רוב אוכלוסיית העולם המערבי נחשפה לווירוס הפפילומה, ומחציתה של אוכלוסייה זו נושאת את הווירוס. המערכת החיסונית שלנו לרוב מחסלת את הווירוס, אך בחלק מהנשים, המערכת החיסונית לא מצליחה לעשות זאת.
חשוב לזכור, כי קיים חיסון נגד וירוס הפפילומה, הניתן כיום לנערות בגיל 12. המרכז לבקרת מחלות בארה"ב פרסם כי בין השנים 2006-2010, אז החלו לחסן נערות נגד וירוס זה, הצטמצם מספר הנדבקות בזנים המסוכנים של וירוס הפפילומה בחצי.
מאת: ד"ר רם איתן, מנהל תחום אונקו-גינקולוגיה, איה מדיקל – רפואת נשים מתקדמת