הגוף והנפש חד הם: מה יספק לכם טיפול בתנועה?
טיפול בתנועה הוא הדרך בה אנחנו לומדים להקשיב לגוף שלנו ולהכיר בקיומו של הגוף כחלק מהעצמי שלנו. ההנחה העומדת במרכז שיטת טיפול זו היא שהגוף והנפש הם אחד, שזורים זה בזה ומקיימים זה את זה, ולא ניתן להפרידם
טיפול בתנועה הוא הדרך בה אנחנו לומדים להקשיב לגוף שלנו ולהכיר בקיומו של הגוף כחלק מהעצמי שלנו. ההנחה העומדת במרכז שיטת טיפול זו היא שהגוף והנפש הם אחד, שזורים זה בזה ומקיימים זה את זה, ולא ניתן להפרידם
בבסיס הטיפול
אנו מתחילים את חיינו בתנועה. הגוף נוצר ובעזרת תנועה אנו מתחילים לתקשר ולהכיר את העולם. אנחנו מרגישים ומבינים את העולם דרך תנועה ותחושות. אחד הדברים הראשונים שנצרבים בנו הוא החום של האם שמטפלת בנו. זיכרון זה נספג לתוכנו, נרשם בתודעה שלנו, ומהווה, למעשה שפת האם הראשונה שלנו.
כשאנו נולדים הגוף הפיזי והגוף הרגשי שלנו פועלים יחד וקשובים זה לזה. השפה הנכנסת לחיינו יוצרת ריחוק בין השניים. אצל חלק מאתנו נוצר ניתוק, אצל אחרים ריחוק, חלקנו מאחסנים רגשות בגוף ואחרים מתרחקים מהגוף הפיזי עד כדי התעלמות ממנו. הפיזי והרגשי כמובן ממשיכים להתקיים, אך אנחנו מתרחקים מהם ומהשיח איתם.
טיפול מאפשר
טיפול בתנועה פותח אפיקים חדשים לדו שיח בין הפיזי והרגשי, השיח שנשכח. הוא מאפשר להיזכר בדברים, להתייחס לגוף ולרצונותיו, לשים לב לתחושותיו, לשחרר את הגוף לתנועה ולשים לב לקשר בין התנועה הפיזית לרגשות. הטיפול מאפשר התבוננות פנימית ופתרון קונפליקטים, הוא נותן את האפשרות להעלות משאלות לא מובעות, מחשבות לא ברורות, זיכרונות שנשכחו כבר וכאלה שלא היו ברורים.
טיפול בתנועה מיועד לכולם - לא רק לאנשים שאוהבים תנועה, כפי שנהוג לחשוב. זוהי דיסציפלינה טיפולית המבוססת על תאוריות פסיכודינאמיות וטכניקות טיפוליות מעולם הפסיכותרפיה והפסיכואנליזה. לכן חוסר בתנועה או עצירה חשובים בדיוק באותו אופן בו שתיקה חשובה בטיפול הנעזר בתקשורת מילולית.
החוויה שנוצרת בעת טיפול בתנועה היא עצמתית וייחודית במהלכה המרחב הפנימי והחיצוני מייצרים מרחב חדש, מרחב מאפשר, קשוב ופנוי להתרחשויות. אנחנו לומדים להביע את עצמנו מחדש כפי שידענו עוד לפני שהיו מילים בפינו. אנחנו מתחברים למקום מאוד התחלתי, מקום בעברנו בו הגוף הוא הישות המרכזית המחברת אותנו עם חוויות עמוקות ועוצמתיות. הסיפור האישי שלנו מתגלה, אנחנו מתחברים אליו וחיבור זה מאפשר לנו לנשום במקומנו בחיים.
מאת: סופי דביר, פסיכותרפיסטית ומטפלת בתנועה