הכל בראש: כיצד מטפלים ב"אכילה רגשית"?

"אכילה רגשית" מונעת מסיבות שאין דווקא רעב ומטרתה לנחם במצבים רגשיים ככעס, כאב או ריקנות. מדוע זה קורה וכיצד אפשר לעצור את זה?

הסובלים מבעיות משקל שואלים את עצמם פעמים רבות מדוע זה קורה. מדוע הם מצליחים לתפוס שליטה ולקחת החלטות בתחומים רבים בחיים ודווקא כשמדובר באוכל זה פשוט לא אפשרי מבחינתם. מדוע למרות הידיעה הברורה של מה כדאי לאכול ומה לא, מה משמין ומה לא, הם לא מצליחים לרדת במשקל, מדוע כל הדיאטניות וכל התפריטים לא עוזרים להם, ואם הם כבר הצליחו לרדת במשקל, מדוע הם לא מצליחים לשמור עליו ומשמינים שוב.

לעיתים הם אף אפילו מודעים ל"אכילה רגשית" המונעת מסיבות אחרות מלבד רעב, אכילה שמטרתה למלא חורים ובורות בנפש שקשורים לרגשות של כעס, בדידות, עצב, ריקנות, קושי, כאב וכד' ולכן ידע על מזון בריא ותפריטים לא יכולים למלא בורות נפשיים אלה.

"אכילה רגשית" שמביאה לרגע של שקט, אך מייד לאחריה מופיעים רגשות אשמה, כעס עצמי ואכזבה שרק מקשים עוד יותר. זהו מעגל הרסני שנעשה פעמים רבות במודע, ועולה השאלה מדוע זה קורה וכיצד אפשר לעצור את זה?

טיפול התנהגותי קוגניטיבי – טיפול דרך הראש

אירועים שונים שאנו חווים בחיינו עוברים דרך הפילטר המחשבתי שלנו, הדרך בה אנחנו מפרשים את האירועים. כאשר אנחנו חווים דברים שנתפסים בעינינו כשליליים, אנחנו מחפשים פעמים רבות דרך לפצות את עצמנו על ההרגשה הרעה, לכן כאשר קיימת במוחנו תפיסה שאוכל הוא מקור לפיצוי, אנחנו פונים אליו פעמים רבות ללא קשר לרעב ונכנסים למעגל ההרסני שאומר שאוכל יגרום לנו להרגיש טוב יותר, כשלמעשה התוצאה הסופית היא שהאוכל גורם לנו להרגיש רע יותר.

הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי טוען שכדי לטפל בבעיית ההשמנה צריך לטפל בראש ובראשונה בדרך החשיבה שלנו. שיטת טיפול זו מתמקדת בזיהוי אכילה רגשית שמהווה מנגנון של פיצוי עצמי ומלמדת את המטופל לנתח את המצב ולמצוא דרכים חלופיות להתמודד עם תחושות דכדוך. שינוי דפוסי חשיבה שליליים מאפשר ראייה מציאותית וחיובית של החיים ולכן צמצום הפנייה אל האוכל כמקור של נחמה.

דפוסי חשיבה שגורמים לכם לעלות במשקל

האם משהו מבין דפוסי החשיבה הבאים נשמע לכם מוכר?

·  מבצע דיאטה יוצא לדרך - הדיאטה כ"מבצע" בעל התחלה אמצע וסוף, משהו זמני ולאחר מכן אפשר לחזור לשגרה.

·  פסימיזם - לעולם לא אצליח בדיאטה הזו, אין סיכוי.

·  פרפקציוניזם – עכשיו זה הרגע של הכול או כלום.

·  כוח עליון – זה לא אני, זה הגנים שלי...

·  נטייה להסקת מסקנות – בכל פעם שאני עושה דיאטה אני נכשל, אין סיכוי שהפעם יהיה שונה.

·  המתחיל במצווה... – כבר התחלתי לאכול את העוגה, אני כבר אסיים אותה.

·  הערכה עצמית נמוכה כשמדובר בהישגים – במקרה ירדתי קילו, לרוב אני לא מצליח.

·  ראייה קטסטרופלית – אסור לחרוג מהדיאטה, כל חריגה קטנה תגרום להתמוטטות הדיאטה.

דפוסי חשיבה כאלה גורמים לאנשים לעלות במשקל. אכן חריגה בדיאטה עשויה להביא לעיכוב כלשהו בירידה במשקל אך היא לא מה שגורם לעליה ולחוסר השליטה במשקל. כדי להבין את הסיבה יש להגיע למקור הבעיה. פעמים רבות לא הרעב הפיזיולוגי הוא שגורם לנו לעלות במשקל, אלא הרעב הנפשי. הצורך לפצות על רגשות שליליים של עייפות, בדידות, כעס, ריקנות וכד'. כאשר האוכל הופך להיות ה"חבר" אליו אנו פונים בשעת צרה  ו"הפתרון" לכל בעיותינו, אז נוצרת בעיית המשקל.

הטיפול בבעיות אכילה מתחיל בראש, בזיהוי ושינוי דפוסי החשיבה השליליים, בהפחתת הרגשות המכאיבים הגורמים לפנייה לאוכל ובמתן כלים להתמודדות ודרכים חלופיות להתמודד עם בעיות ורגעי משבר. אפשר לטפל בהשמנת יתר ובבעיות בהרגלי אכילה ולהגיע לחיים איכותיים ובריאים יותר.