מחלות לב: הרבה לפני ההתקף עצמו
מחלות לב מתרחשות בגוף עוד הרבה לפני התקף הלב עצמו. מדוע זה קורה? מי בסיכון וכיצד מאבחנים, לפני שזה מאוחר מדי?
מחלות לב מתרחשות בגוף עוד הרבה לפני התקף הלב עצמו. מדוע זה קורה? מי בסיכון וכיצד מאבחנים, לפני שזה מאוחר מדי?
התקף לב (אוטם שריר הלב) הוא מצב בו נגרם נזק לשריר הלב בעקבות חסימה של אחד העורקים הכליליים המובילים דם ללב. במרבית המקרים, חסימה זו מתרחשת בעקבות קרע של רובד טרשתי (פלאק) לא יציב בעורק. עקב הקרע, מופעלים מנגנוני הקרישה היוצרים קריש הדם במקום שגורם לחסימה בעורק. כתוצאה מכך הדם אינו יכול לזרום באופן חופשי ולהזין את שריר הלב.
במידה שקריש הדם לא מטופל תוך זמן קצר, עלול להיווצר נזק בלתי הפיך באותה רקמה לבבית. במקרה זה, חוסר אספקת דם לשריר הלב גורם לפגיעה בחלק משריר הלב, שתמנע ממנו מלתפקד כבעבר. אם אזור שריר הלב שנפגע הוא קטן ומערכת ההולכה החשמלית של הלב לא נפגעה, הסיכויים לשרוד את ההתקף טובים.
התקפי לב הם מצב אקוטי של מחלת לב כלילית. למעשה, מחלת הלב בעצם מתרחשת הרבה לפני התקף הלב עצמו. אחת הסיבות השכיחות למחלות הלב היא הצטברות רבדים בדופן העורקים הנקראים "פלאקים" (plaque). רבדים אלה שהולכים ותופחים, עלולים לחסום לחלוטין את כלי הדם והם שגורם למחלת הלב הכלילית. מאחר שתהליך זה עשוי להתחיל כבר בגיל צעיר, חשוב לאבחן זאת בזמן.
למחלת לב כלילית דרגות חומרה שונות: דרגה ראשונה: מצב הנקרא איסכמיה. כלומר, אספקת דם לקויה לאזור מסוים בשריר הלב. האיסכמיה לעתים שקטה, ללא תסמינים, ולעיתים מלווה בלחץ בחזה. דרגה שניה: תעוקת חזה יציבה – כאב בחזה המופיעה במאמץ ונעלם במנוחה. דרגה שלישית: תעוקת חזה בלתי יציבה – כאב המופיע במאמץ וגם במנוחה. הדרגה רביעית הינה התקף לב.
מחלות לב. הרבה לפני שמתרחש ההתקףמי נמצא בסיכון?
קבוצת הסיכון למחלות לב כוללת: מעשנים, אנשים הסובלים מתזונה לקויה, סוכרת, רמת כולסטרול גבוהה בדם, רמת טריגליצרידים גבוהה בדם, לחץ דם גבוה, מתח נפשי כרוני, חוסר פעילות גופנית, עודף משקל, וכן, בעלי הסטוריה משפחתית של מחלות לב בגיל צעיר (גברים במשפחה שחלו מתחת לגיל 55, או נשים שחלו מתחת לגיל 66).
כיצד מאבחנים?
מעבר לתלונות הקליניות האופייניות (כגון כאב בחזה, קוצר נשימה) ולבדיקה הגופנית שעורך הרופא, קיימות כמה בדיקות שיכולות לסייע באבחנה של מחלות לב:
מבחן מאמץ (ארגומטריה) - בדיקת א.ק.ג במאמץ (הליכה על מסילה נעה או רכיבה על מכשיר אופניים) המטרה לאבחן האם ישנם שינויים איסכמיים בתרשים האק"ג בזמן מאמץ.
מיפוי לב - צילום של שריר הלב בעזרת חומר רדיואקטיבי שמוזרק לווריד תוך כדי מבחן מאמץ, עובר דרך העורקים הכליליים ונקלט בשריר הלב. דרך עורק חסום או חסום חלקית עובר פחות דם מאשר דרך עורק בריא, ולכן עובר דרכו פחות חומר רדיואקטיבי. בצורה זו, ניתן לזהות אזורים פגועים.
אקו לב במאמץ - בדיקה שכוללת שני שלבים: בשלב ראשון, מבצעים בדיקת אקו לב במנוחה. בשלב שני, עושים מבחן מאמץ רגיל (ארגומטריה) כדי להגיע לדופק מטרה. בסיום המאמץ עושים בדיקת אקו לב. אם קיימת היצרות באחד מעורקי הלב, הדבר יתבטא בירידה בהתכווצות של שריר הלב בסיום המאמץ בהשוואה למנוחה.
CT של הלב ("צנתור וירטואלי") - הבדיקה מתבצעת באמצעות הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד ובאמצעות סורק חדשני שמאפשר סריקה מהירה מאוד של הלב. בסופו של דבר, מתקבלת תמונה מדויקת מאוד של עורקי הלב שמאפשרת להעריך האם יש היצרויות בעורקי הלב, ואם יש - מהי מידת חומרתן. בדיקה זו אינה פולשנית.
צנתור כלילי - זוהי בדיקה פולשנית שמאפשרת אבחון וטיפול בהליך אחד. בבדיקה זו, הרופא מחדיר צנתר – צינור דק, חלול וגמיש - דרך עורק גדול, לרוב במפשעה או באמה אל עורקי הלב. דרך הצנתר הוא מזריק חומר ניגוד (שמכיל יוד) שצובע את העורקים הכליליים. הודות לחומר הניגוד ניתן לאמוד את מידת ההיצרות או החסימה של העורקים.
בדיקת דם - יכולה לאבחן מקרים של מחלת לב חריפה. בודקים את האנזים טרופונין, שרמתו מוגברת כאשר יש סבל איסכמי של רקמת שריר הלב.
מוגש באדיבות "שח"ל - רפואת העתיד"