מחלות הילדים המסוכנות שמתפרצות מחדש

התסריט הבא הוא הסיוט של כל ארגון אפידמיולוגיה: אישה צעירה מגיעה לבילוי בפארק שעשועים כאשר המקום עמוס מבקרים, רובם ילדים. היא חזרה מטיול במדינת עולם שלישי ואינה יודעת שהיא נשאית של מחלה ויראלית, המועברת באוויר ועלולה להיות קטלנית. מספר ילדים שלא התחסנו כנגד הנגיף נדבקים, ובתורם מדביקים גם בני משפחה וחברים. תוך זמן קצר מדווחים ברחבי המדינה עשרות מקרים של זיהוי המחלה שאמורה הייתה להיכחד עשרות שנים קודם לכן. 

בארצות הברית התסריט הזה לא היה דמיוני. לפני כחודש התפרצה מחלת החצבת במדינה, לאחר שילד שהיה נשא של הנגיף ביקר בדיסנילנד. עשרות ילדים אחרים, שלא חוסנו כנגדו, נדבקו גם כן.

קראו עוד: מדריך: כל החיסונים שילדים צריכים

אז מהן אותן מחלות שצצות שוב בחיינו, ועלולות להפוך למגיפה בשל התנועות השונות המתנגדות לחיסונים?

1. חצבת 

חצבת (Measles) היא מחלה ויראלית אקוטית שגורמת לחום, שיעול, נזלת ודלקת בלחמית העין. המאפיין הייחודי שלה הוא פריחה אדמדמה, שמתחילה מקו השיער וממשיכה למטה, לכיוון הפנים והגוף. 

הנגיף אמנם יכול לשרוד רק שעתיים מחוץ לגוף, אך מכיוון שההדבקה מתבצעת דרך האוויר שיעור ההדבקה עומד על קרוב ל-100%. אפידמיולוגים מעריכים שאדם חולה אחד ידביק כ-90% מהסובבים אותו, אם הם אינם מחוסנים. 

בשנים שלפני המצאת החיסון (שנות ה-60) שיעור ההדבקה הגבוה הביא למקרים רבים של סיבוכים ולששת אלפים מקרי מוות מדי שנה, רק בארצות הברית. המרכז הבינלאומי לשליטה ומניעת מחלות (CDC) הודיע בשנת 2000 על היעלמות החצבת מהמדינה (ולאחר מכן גם במדינות נוספות) בעקבות מבצע חיסון נרחב, שנמשך למעלה מ-30 שנה. אך בין השנים 1989 ל-1991 נצפתה שוב עלייה חדה במקרי החצבת, שלדעת המדענים קרתה לאחר שהורים לא חיסנו את ילדיהם.

13 שנים לאחר מכן, וללא כל התרעה מוקדמת, התפרצות גדולה נוספת קרתה בארצות הברית - והסוף עוד לא נראה באופק: עד כה כ-150 איש משבע מדינות אובחנו כחולים בחצבת, כשהמקור להדבקה, כאמור, הוא בפארק השעשועים "דיסנילנד" בקליפורניה. חקירה אפידמיולוגית העלתה שסוג הנגיף זהה לזה שגרם להתפרצות חצבת גדולה בפיליפינים ב-2014.

2. שעלת

מחלה קטלנית נוספת שעלתה לכותרות בתקופה האחרונה היא השעלת (Pertussis  או whooping cough), מחלה חיידקית המועברת בדרכי הנשימה (בשיעול או התעטשות) שמאופיינת בשיעול קשה, שיכול להימשך שבועות ואף חודשים (בסין המחלה ידועה כ"שיעול 100 הימים"). המחלה מסוכנת במיוחד לתינוקות, כיוון שהם אינם מפתחים שיעול אלא "אפניאה", דום נשימה, וחצי מהתינוקות החולים מתחת לגיל שנה מתאשפזים עקב חשש לסיבוכים.

שעלת היא מחלה מעגלית, כלומר יש בה התפרצות מחודשת בכל שלוש עד חמש שנים. העלייה האחרונה בשכיחות מתרחשת ממש עכשיו: נכון לסוף שנת 2014 דווחו ל-CDC  כמעט 30 אלף מקרים של שעלת, 18% יותר מהתקופה המקבילה בשנה קודמת. 

החלק המדאיג בהתפרצות המחלה הוא קבוצות הגיל שהיא תוקפת: בעוד שעד שנת 2,000 החולים היו ברובם עד גיל שנה, בעשור האחרון חולים יותר בני נוער עד גיל 20, ככל הנראה כי לא חלו בעבר או שלא חוסנו.

הסיבה להתפרצות: הורים סרבני חיסון

בשנים האחרונות אנו עדים לתנועה הולכת וגדלה של הורים שמסרבים לחסן את ילדיהם. אותם הורים מאמינים כי החיסונים עלולים לגרום נזק לגוף, וכן גורסים כי כיוון שכל שאר הילדים מחוסנים, ולמעשה המחלה אינה קיימת, אין למעשה שום סיכוי להידבק בה. 

אמונה זו, שברפואה מכונה "חיסון עדר", נכונה כל עוד הרוב המוחלט של האוכלוסייה אכן מחוסן. הבעיה מתחילה כאשר יותר ויותר ילדים גדלים כשהם אינם מחוסנים למחלה מסוימת, מה שהופך אותם ואת חבריהם לדור שנמצא בסיכון מוגבר. 

סיבות נוספות להתנגדות לחיסונים כוללות הכרה במגבלות הרפואה והתחזקות הרפואה האלטרנטיבית, חוסר אמון בממסד, פחד מפגיעה במערכת החיסון, חשש מכך שהחיסון מכיל כספית ושהחיסון עצמו הוא שיגרום למחלה. במחקר שבדק למעלה מ-11 אלף זוגות הורים לילדים בני שנתיים עד שלוש נמצא שיותר מרבע מהם דחו חיסונים לילדיהם, ו-14% סירבו לחלוטין לחסן את התינוק. מסקנת המחקר הייתה שהורים שסירבו לחסן את ילדיהם היו בעיקר מודאגים מבטיחות החיסון ולא האמינו ביעילות שלו. 

בישראל נע שיעור הכיסוי החיסוני בין 93%-98%, תלוי בסוג החיסון. משרד הבריאות אפיין שלוש קבוצות עיקריות כ"סרבניות חיסון": קבוצות חרדיות, אשר נמנעות מביצוע החיסונים מטעמים דתיים; קבוצות אוכלוסייה ממעמד סוציואקונומי בינוני־גבוה, אשר נמנעות מביצוע החיסונים מטעמים אידיאולוגיים ופילוסופיים; ואוכלוסיות עם קושי טכני או כלכלי, המונע הגעה לתחנות טיפות חלב.

מדינות רבות מנסות להילחם בתופעת "סרבני החיסונים", אך נראה שלא בהצלחה יתרה. בשנת 2010 נכנס לתוקפו תיקון חוק המתנה תשלום מלא של קצבת הילדים בחיסון הילד, על פי תוכנית החיסונים המומלצת. בארצות הברית, לעומת זאת, התנו את כניסת הילדים לבית הספר בכיסוי חיסוני מלא. במדינות אחרות באירופה אף מטילים קנסות כספיים על הורים המסרבים לחסן את ילדיהם.

ומה המצב בישראל?

משרד הבריאות מפרסם דו"חות אפידמיולוגיים הכוללים מחלות מחויבות דיווח, כמו שעלת וחצבת. מעיון בנתונים ניתן ללמוד כי גם גם אצלנו יש עלייה בשכיחות של חצבת (מקרה בודד ב-2014 לעומת 10 מקרים עד כה ב-2015) ושעלת (170 מקרים ב-2014 לעומת 701 מקרים עד כה ב-2015). סביר להניח שמקרי התחלואה עוד יעלו עד סוף השנה, אך את המגמה ניתן לזהות כבר עכשיו.

כדי להתמודד עם התופעה פרסם משרד הבריאות קריאה להורים לחסן את ילדיהם על פי ההמלצות: "החיסון המרובע" (אבעבועות רוח, חזרת, אדמת וחצבת) בגיל שנה, ו"החיסון המחומש" (טטנוס,דיפטריה,המופיליס אינפלואזה, שיתוק ילדים, שעלת) בגיל חודשיים. לשני החיסונים נדרשות מנות נוספות בגילאים מאוחרים יותר על מנת להגיע להגנה של 100%.

לגבי שעלת ממליץ המשרד לנשים הרות להתחסן כנגד המחלה עוד בשליש האחרון להריון, משבוע 27 ואילך. הסיבה לכך היא שבתקופה זו גוף האם יכול לייצר נוגדנים למחלה, שיעברו דרך השיליה לתינוק וישמרו עליו מפני הידבקות עד לגיל שבו יוכל לקבל את החיסון בעצמו.