מה להביא ועם מי להתייעץ? המדריך למתאשפז

סביר להניח שאם היו נותנים לכם לבחור היכן אתם רוצים לבלות, חדר אשפוז לא היה נכלל ברשימה. אך לצערנו זה עלול לקרות לכל אחד, ופעמים רבות בהפתעה. כדי לעזור לכם להיות מוכנים תמיד הצטיידנו במגבוני חיטוי (נגד החיידקים העמידים), אטמי אוזניים (כדי לא לשמוע אמירות מיותרות) וחיוך (כי תמיד עדיף להיות נחמדים למי שאמון על בריאותנו) - ויצאנו לבדוק כיצד תעברו את האשפוז בקלות.

"מי שנכנס לאשפוז עובר למעשה לפלנטה אחרת", אומר פרופ' דב צ'רניחובסקי, ראש תכנית מדיניות הבריאות של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. "אנשים הולכים לאיבוד בין הררי הבירוקרטיה ולא יודעים איזו החלטה לקבל ועם מי צריך להתייעץ".

קראו עוד: המצעד: 20 המזונות הבריאים ביותר

לדברי צ'רניחובסקי, בעולם אידאלי קיים רצף טיפולי בין הרפואה בקהילה לבין בתי החולים הציבוריים. לעומת זאת, בישראל הרופא המפנה מהקהילה לא תמיד מודע למצבו של החולה במהלך האשפוז או לאחר שהשתחרר הביתה, זאת מאחר שהאבחנות והתוצאות מוזנות במערכת שונה ולא תמיד מגיעות לידיו. המשמעות בפועל היא פגיעה ברצף הטיפולי ובאיכות הטיפול, כמו גם ביעילותו עקב בדיקות כפולות וטיפול לא מוסדר. בנוסף, קיימות בדיקות שניתן לבצע בקהילה, או להפך - רק במהלך האשפוז. לעתים מבוזבז זמן יקר ומשאבים על טיפול שניתן היה לבצע במקום המיועד לו. 

אז איך ניתן להתמודד עם האשפוז באופן הטוב ביותר? 

1. מה להביא? 

גם אם לא התכוננתם לזה מראש, ונכפה עליכם אשפוז ספונטני, תמיד תוכלו לבקש מקרוב משפחה או חבר להביא לכם את הציוד הבסיסי שלו תזדקקו. אז מה כדאי להביא?

ביגוד מתאים: את החולצה האהובה עליכם רצוי לשמור לאירועים משמחים יותר. ההליך בחדר האשפוז כרוך לעתים בלקיחת דם ושאר פעולות שעלולות לגרום לכתמים בלתי רצויים.

אטמי אוזניים: מדובר באביזר שישרת אתכם גם במקרה שהחבר שלכם לחדר אוהב לדבר בעיקר בזמן שאתם מעדיפים לישון, וגם כאשר אתם נדרשים לבצע בדיקות כגון MRI, שבמהלכן עלול להישמע רעש לא נעים.

ציוד כללי: ככלל, ההמלצה היא להסתפק בתיק קטן ליום-יומיים. קחו בחשבון שאתם עשויים להתנייד בין המחלקות ולא כדאי להיסחב עם דברים מיותרים שעשויים להיעלם. תיק קטן המכיל כלי רחצה, כפכפים, נייד ומטען וכסף קטן אמורים להספיק לשלב הראשוני.

מסמכים: אל תסתבכו: הצטיידו במכתב עדכני ומפורט לגבי מצבכם הרפואי. כמו כן, מאוד חשוב להצטייד בתרשים אק"ג אם קיים כזה. אם אין ברשותכם מידע עדכני, אין צורך להביא מידע ישן כיוון שהוא עלול להטעות את הרופאים. חשוב במיוחד להקפיד על עניין המסמכים במקרה שטופלתם בעבר באחד מבתי החולים הפרטיים, שכאמור לא תמיד מסונכרנים עם בתי החולים הציבוריים מבחינת מידע רפואי.

קוצב לב, מכשירי שמיעה ומשקפיים: אם יש ברשותכם משקפיים, הביאו אתכם את הזולים יותר, כדי למנוע עוגמת נפש במקרה שיגרם להם נזק. כמו כן, חולים בעלי קוצב לב נדרשים להביא איתם גם את הכרטיס המתלווה אליו. מכשיר שמיעה או כל דבר בעל ערך מוטב לשים בקופסה עם ציון שמכם על גביה.

תרופות: חשוב ביותר להצטייד בתרופות, בייחוד בכאלה שאינן בסל הבריאות. זאת מאחר שלבית החולים לא תהיה אפשרות לספק לכם אותן בשעת הצורך.

קראו עוד: 10 סיבות לשתות יותר מים - שישנו את חייכם

תכשיטים, כסף ושאר חפצים יקרים: מוטב להפקיד בידי קרוב משפחה או להשאיר בבית. בית החולים אינו אחראי על חפץ שנגנב או מתקלקל. בנוסף, לעיתים בדיקות והליכים מסוימים דורשים הסרת כל אביזר או תכשיט.

פתק המכיל את רשימת החומרים אליהם אתם רגישים או אלרגיים: מדוע פתק? כיוון שרגע האשפוז הוא ממש לא הזמן לסמוך על הזיכרון שלכם. ייתכן שבעת שתשאלו לגבי מצבכם הרפואי, תהיו נרגשים מדי כדי לזכור את הדברים החשובים. קחו פתק וציינו עליו בכתב ברור את רשימת הדברים שמהם עליכם להימנע, בין אם מדובר בהליך רפואי שגורם לכם לתופעות לוואי ובין אם מדובר בתרופות שאסור לכם ליטול.

2. רופא בכיר, אחות או סטז'ר: עם מי כדאי להתייעץ?

תלוי באיזו סיטואציה. אם מדובר בהליך פשוט כגון לקיחת דם או אינפוזיה, הכי טוב להתייעץ עם הסטז'ר, הוא מאוד מיומן בתהליכים אלה. עם זאת, הוא אינו הגורם המתאים להתייעצויות במקרים מורכבים יותר.

ברוב המקרים תוכלו להתייעץ עם הרופא המתמחה, כיוון שהוא הגורם שאמור להכיר את מצבכם הרפואי באופן הטוב ביותר. בהחלטות הרות גורל, כגון הליך ניתוחי, זכותכם וחובתכם להתייעץ עם רופא בכיר. אם הוא אינו נמצא בשעת הצורך, בקשו מהמתמחה לפנות אליו עבורכם.

3. למדו להכיר את האחראי עליכם

המידע הרפואי אודותיכם לא תמיד מגיע לאוזניכם במהירות שהייתם מעוניינים שיגיע. ברוב המקרים, בתי החולים עמוסים ואין מספיק כוח אדם לתפעול אידאלי. לכן, בדקו מראש מי האחות או המתנדב הממונים עליכם. כך תוכלו ליצור קשר אישי ולהיעזר במטפל לכל עניין שתצטרכו.

4. אל תתביישו לשאול!

למרות שהתיידדתם עם האחות, כפי שהמלצנו, זכרו שמן הסתם אינכם היחידים במחלקה. הצוות הרפואי עובד סביב השעון ועדיף שלא לגרום לו לטרחה מיותרת שאינה לצורך. גם פסיביות אינה רצויה, כי היא עלולה לעכב את קבלת המידע שאמור להגיע אליכם וכן את שהותכם בבית החולים. בקיצור, אל תתביישו לשאול אך עשו זאת באדיבות והתאזרו בסבלנות. תמיד כדאי להכין פתק לפני שעת ביקור הרופא, עליו תציינו את כל השאלות שאתם מעוניינים לשאול.

קראו עוד: בחנו את עצמכם: האם אתם בסיכון מוגבר להתקף לב?

בנוסף, בכל בית חולים קיים עלון שבו מצוינים זמני ההמתנה המקובלים לבדיקות השונות (שעתיים לבדיקת דם, ארבע שעות לתוצאותCT  עוד). אחרי שתהיו מודעים לזמנים אלה תוכלו להבין טוב יותר אם הזמן שהמתנתם הגיוני ובמקרה שלא - לפנות ולשאול.

5. אל תפחדו ממשככי כאבים

הטיפול הטוב ביותר להפחתת כאבים הוא לקחת משכך כאבים, כשהכאב עדיין בעוצמה נמוכה. ברגע שאתם מרגישים שתנועתכם החופשית מוגבלת ואתם מרותקים למיטה בשל הכאבים, אל תהססו להשתמש בכדור שיקל עליכם. שהייה ממושכת על מיטת האשפוז אינה רצויה ועלולה לגרום לפצעי לחץ ותופעות בלתי רצויות נוספו. אל דאגה, משככי הכאבים אינם ממכרים כל עוד הם ניתנים תחת פיקוח רפואי לתקופה מוגבלת.

6. היעזרו באנשי צוות

מחלקת האשפוז היא לא המקום להיות "גיבורים" שלא לצורך. אל תנסו לקום מהמיטה או ללכת בעצמכם אם קשה לכם, אתם עלולים להיפצע. אנשי המקצוע ישמחו לסייע לכם להתנייד למקום המיועד.

7. אל תקראו כל שטות באינטרנט

נכון, היום המידע זמין לכולנו וכל אחד יכול לשחק ברופא. האינטרנט מלא בתכנים, חלקם נכונים יותר וחלקם פשוט מטעים ומלחיצים. זה בסדר להציץ ולבדוק, אבל זכרו שהגעתם לבית החולים כדי לקבל טיפול וחוות דעת מקצועית מאנשים מנוסים שזה תפקידם.

8. איך לגרום לזמן לעבור?

ובכן, ראשית היו ערים לכך שלא תמיד הזמן עובר כפי שאתם מצפים, והיערכו לזה מראש. תוכלו להצטייד בכל מה שעושה לכם טוב: לפטופ, תשבצים, מגזינים וכו'. בנוסף, ברוב בתי החולים ניתן להזמין מסך טלוויזיה בתשלום סמלי שינעים את שהותכם. 

אם יש לכם אפשרות, צאו החוצה מידי פעם ונשמו קצת אוויר. אם זה אפשרי - קצרו את זמן האשפוז ובצעו את הבדיקות באופן פרטי. בדקו מה מאפשר לכם הביטוח הפרטי, אם אתם מחזיקים באחד.

ייעוץ מקצועי: רות נתן, מתאמת הדרכה, בית החולים "בילינסון"; פרופ' פיני הלפרן, מנהל חדר מיון, בית החולים "איכילוב"; פרופ' דב צ'רניחובסקי, ראש תוכנית מדיניות הבריאות, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל