חשוב שתדעו: הקשר בין חומרי הדברה ופגיעה מוחית בילדים

הם מצויים כמעט בכל בית בעולם המערבי: בשמפו, בחומרי הניקוי, בחומרי הדברה נגד חרקים ובחומרים דוחי יתושים ועש, ובמשך שנים הכילו סוג של "רעל עצבים" בשם זרחן אורגני. לאור העובדה שהשימוש בהם הוכפל משנת 2001 ועד היום, ולאחר שמחקרים בנושא הצביעו על סכנה מוחשית בעקבות חשיפה לזרחנים אורגניים - החליטו במשרד להגנת הסביבה האמריקאי (EPA) לעבור לשימוש בכימיקלים מסוכנים פחות: פּׅירֶתְרוׄאׅידׅים (pyrethroids). 

הפירתרואידים, שמשמשים לרוב כחומרי הדברה לחרקים, הם תרכובות מעשה ידי אדם, והן רעילות יותר מהסוג המצוי בטבע. בדומה לזרחנים אורגניים - הם משבשים את תפקוד מערכת העצבים באמצעות חסימה של יצירת האות העצבי. השימוש בפירתרואידים עלה בשנים האחרונות במקביל לירידה בשימוש בזרחנים אורגניים, אך מחקר שפורסם לאחרונה דווקא מחזק את הקשר בין השימוש בפירתרואידים ובין בעיות קוגנטיביות ובעיות בהתפתחות המוח בילדים.

קראו עוד: המדריך המלא: הכל על הסכנות שבחומרי הדברה

המחקר, שבוצע בצרפת והתפרסם ב-Environment International Journal, בדק 287 ילדים ומצא קשר חיובי בין החשיפה לפירתרואידים ובין תוצאות נמוכות במבחני אינטילגנציה, בעיקר בתחומים של שפה וזיכרון. החוקרים, שבתחילה חשדו שגורמים אחרים (רמה סוציו-אקונומית, רמת חינוך ומצב בריאותי) הם הסיבה לתוצאות - ביצעו את המחקר פעם נוספת לאחר ניטרול הגורמים הללו. להפתעתם - התוצאות נשארו זהות, מה שחיזק מאוד את ההשערה שרק החשיפה לפירתרואידים היא זו שגרמה להבדל. 

מדוע דווקא ילדים נמצאים בסיכון גדול יותר?

השאלה המתבקשת היא, אם כך: כיצד נחשפו הילדים לחומר? והתשובה היא: בכל דרך אפשרית, החל מבליעה (דרך מזון נגוע), דרך נשימה (של חלקיקי אבק עם שאריות חומר), מגע (ברהיטים שספגו חלק מהחומר), שימוש בשמפו נגד כינים ואפילו ליטוף בעלי חיים, שכן החומרים האלה משמשים גם כהגנה בפני קרציות. החשיפה הראשונית מתרחשת עוד לפני שהילד בכלל נולד: חשיפה של האם לחומר בזמן ההריון עלולה לגרום למעבר שלו לעובר דרך השליה. 

ואם לא די בתוצאות המטרידות - נראה שילדים נמצאים בסיכון גבוה בהרבה ממבוגרים: הם שוקלים פחות -מה שגורם לכך שלחומר יש פחות לאן "להתפזר" בגוף, הכבד הקטן שלהם מפרק חומרים רעילים בקצב איטי יותר, ובשל גובהם הם נמצאים קרוב יותר לקרקע (איפה שרוב החומר מרוכז) והם נוטים להכניס את הידיים לפה בתכיפות גבוהה יותר מאשר מבוגרים. לדברי החוקרים - התוצאות הנמוכות במבחנים הקוגנטיביים עלולות להצביע על פגיעה בהתפתחות של מערכת העצבים ומצביעים על סיכוי גבוה להתפתחות קשיי למידה וקשיים חברתיים בעתיד.

לא רק ירידה קוגנטיבית: השפעות בריאותיות נוספות

ככלל, פירתרואידים נחשבים לחומרים בעלי רעילות נמוכה יחסית לשאר חומרי ההדברה. ועדיין - חשיפה לרמות גבוהות של פירתרואידים עלולה לגרום לתחושת עקצוץ, צריבה וחום מקומי או לחוסר תחושה מוחלט. בנוסף, סימנים שקשורים למערכת העצבים המרכזית כמו סחרחורות, כאבי ראש ובחילות עשויים להמשך עד מספר שעות. במקרים של חשיפה ארוכה והרעלה - יכולים להתפתח התכווצויות שרירים ופרכוסים, שינויים בתודעה עד אובדן הכרה, הפסקת נשימה ואפילו מוות. 

קראו עוד: זיהום אוויר: האם יש דרך להגן על עצמנו

ישנן גם עדויות שפירתרואידים עשויים לגרום לסרטן, אך המחקרים בוצעו על בעלי חיים שאכלו כמויות גדולות מאוד של פירתרואידים במשך כל חייהם, כך שלא ניתן להסיק מכך על סיכון לגידולים סרטניים בבני אדם שנחשפים לחומרים אלו.

משרד הבריאות מציג: כך תתגוננו

משרד הבריאות, בשיתוף משרד החקלאות, פרסם שורה של צעדי מנע, במטרה לצמצם את החשיפה של הציבור לפירתרואידים וזרחנים אורגניים:

1. מומלץ לשטוף היטב פירות וירקות טרם השימוש, במים וסבון.

2. מומלץ להשתמש בתכשירי הדברה אך ורק לפי הצורך (ולא כצעד מונע) ולוודא שהחומר קיבל את אישור משרד הבריאות ומשרד החקלאות.

3. לאחר טיפול נגד קרציות בחיית מחמד - יש להמנע ממגע בה, ובמידת הצורך לשטוף ידיים במים וסבון. בנוסף, יש למנוע מגע בריריות (פה, עיניים, אף).

4. במידה ומבוצעת הדברה בתוך הבית - יש להקפיד לפנות ילדים ולהרחיק צעצועים, לכסות מזון טרם הריסוס ולאוורר את החדר בזמן ביצוע ההדברה ולאחריה.

5. יש לאחסן חומרי הדברה הרחק מהישג ידם של ילדים, באריזה המקורית ולא באריזות מזון (בקבוקי שתיה, לדוגמה).

6. במידה ומזמינים שרותי הדברה נגד מזיקים יש לוודא כי ההדברה נעשית על ידי מדביר מוסמך, המשתמש בחומרי הדברה מותרים בלבד. רשימת חומרי ההדברה המאושרים ורשימת המדבירים המוסמכים מפורסמות באתר המשרד להגנת הסביבה.