דלג לתוכן

שלב אחרי שלב: כך תבצעו החייאה - ותצילו חיים

5 דקות בלבד: זהו הזמן שעובר מהרגע בו מתרחש דום לב ועד שנגרם נזק בלתי הפיך. כל המחקרים הראו כי במקרה שכזה החייאה על ידי עובר אורח מצליחה להאריך את הזמן - עד להגעת אמבולנס. המדריך שיסייע לכם במקרה חירום

מאת: נדב בנדל, מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 27/10/2015
5 דקות קריאה

אגודת הלב האמריקאית (American Heart association) היא הגוף האמון על פרסום ההנחיות לביצוע החייאה אחת לחמש שנים. ההנחיות מפורסמות לאחר שנים של מחקר על איכות ההחייאות שבוצעו, אחוזי ההצלחה (חזרת דופק ספונטני) ואחוזי השחרור מבית חולים. על פי הנחיות אלו פועלים רופאים, פראמדיקים, אחיות, חובשים ומגישי עזרה ראשונה, וכן נקבע סדר הפעולות בהחייאה, התרופות שניתנות (ובאיזו דרך הן ניתנות) וצורת הטיפול לאחר חזרת דופק ספונטני. הנחיות אלו הן מרכיב חשוב בהכשרת כל אנשי הסגל הרפואי, כשצוותי חירום (חובשים, פראמדיקים ורופאים) הם הראשונים ללמוד וליישם אותם, מה שדורש התעדכנות מתמדת ואימונים.

קראו עוד: מדריך: איך להתנהג בזירת פיגוע ולהציל חיים בכמה פעולות פשוטות

רוב המקרים של איבוד הכרה פתאומי במבוגרים הם על רקע לבבי, ומתוך אלה - הרוב הם על רקע הפרעת קצב מסכנת חיים שנקראת "פרפור חדרים" (או: VF). בהפרעת קצב זו הלב מפסיק לפעום ולדחוס דם לעורקים, ובמקום זאת הוא "רוטט" או "מפרפר", פעולה שלא מצליחה לגרום לזרימת דם, מה שמוכר כדום לב. 

זמן התגובה הממוצע של אמבולנס בישראל עומד על כ-8.3 דקות, כשזמן התגובה הממוצע של ניידת טיפול נמרץ (נט"ן, שמאויש על ידי פראמדיק) הוא ארוך יותר, פשוט כי ישנן פחות ניידות כאלה מפוזרות ברחבי הארץ. מנגד, ברגע בו מתרחש דום לב (מצב המכונה "מוות קליני") מתחיל להצטבר נזק מוחי, כשאחרי 5 דקות בממוצע - הנזק הוא בלתי הפיך. 

היתרון היחסי של אמבולנס או נט"ן במקרים כאלה הוא לא דווקא מספר אנשי הצוות או הכשרתם, אלא דווקא בנוכחותו של מכשיר אחד: דפיברילטור, מכשיר שכל יעודו הוא לתת שוק חשמלי לחולה. השוק החשמלי מפסיק או "מאפס" את הפרעת הקצב ונותן הזדמנות לקוצב הרגיל לקחת פיקוד ולקצב את הלב בצורה רגילה. 

ישנם מקרים שבהם חוזר דופק עצמוני לאחר החייאה ואפילו אחרי דקות ארוכות שבהן החולה היה מחוסר הכרה וללא דופק - אך במצבים כאלו, לרוב, מדובר כבר ב"מוות מוחי", מצב שבו המוח מת למרות שרוב האיברים, ובמיוחד הלב, עדיין פועלים עצמונית. 

החייאה מוקדמת על ידי עוברי אורח: ההבדל בין מוות מוחי למוות קליני

כאן בדיוק נכנסים לתמונה האנשים "הפשוטים", אלו שהם בלי הכשרה רפואית או עם הכשרה מינימלית: ביצוע החייאה בסיסית איכותית, על פי סדר פעולות פשוט וקל ללמידה, יכולה להאריך את משך הזמן שבין ה"מוות הקליני" (הפסקת פעולת הלב) לבין ה"מוות המוחי" (מוות של רקמת המוח), ולהעמיד אותו על יותר מ-8 דקות, זמן התגובה הממוצע לאמבולנס. זה, מצידו, יתן לחולה את ההזדמנות לחיות על "זמן שאול" עד להגעת צוות אמבולנס או כוחות הצלה אחרים עם דפיברילטור. 

החייאה על ידי עובר אורח. מאריכה את משך הזמן בין מוות קליני למוות מוחי

החייאה שמבוצעת על ידי עוברי אורח ללא ציוד החייאה ותרופות נקראת (BLS - Basic Life Support), בניגוד להחייאה מתקדמת שמבוצעת בבית חולים או על ידי צוות טיפול נמרץ, שנקראת (ALS - Advanced Life Support). מחקרים רבים הוכיחו שהגורם המכריע ביותר על הצלחת הטיפול הוא דווקא ה-BLS, בדגש על זיהוי מוקדם של המצב, קריאה מהירה לעזרה וביצוע החייאה איכותית.

החייאה במבוגר: כך תעשו זאת נכון

את השלבים הבאים מומלץ לקרוא מספר פעמים, לשנן, ואפילו לגזור ולתלות במקום בולט בבית או להדפיס ולשים בארנק או בתא הכפפות ברכב. ולא לדאוג, גם אם שכחתם את השלבים או שאתם לא בטוחים כיצד לבצע אותם - תורני המוקד של גופי ההצלה מוכשרים במתן הדרכה טלפונית לאנשים לא מיומנים במקרי חירום.

קראו עוד: רק עניין של זמן: כך תשרדו אירוע רב נפגעים

1. שלב הבטיחות 

בשלב זה עליכם לשמור על הבטיחות שלכם, קודם למטופל. הסיבה היא שמטפל פצוע אינו יכול להעניק עזרה לפצוע או חולה אחר, ולכוחות ההצלה שיגיעו יהיה קל יותר לטפל בנפגע אחד ולא בשניים. השמירה על בטיחות כוללת הרחקה מגורמים מסכנים (כביש סואן, בניין בוער, או במקרה של טביעה - חילוץ מהמים) והזעקת גורמים שיטפלו במפגע - מכבי אש, משטרה, חברת חשמל וכו'.

2. בדיקת תגובה 

כדי לוודא שהחולה שמולנו אכן מחוסר הכרה (אינו מגיב לקול ולכאב) עלינו לרכון אליו ולנער אותו בעדינות בכתפיים תוך כדי קריאות בשמו. חולה בהכרה מלאה או מעורפלת יפקח עיניים, יזוז או ינשום. לעומתו, בחולה מחוסר הכרה לא תהיה תגובה. חשוב! אין להכות את החולה, לסטור לו, לשפוך עליו מים (מחשש לחנק) או להכניס אצבעות לפיו.

3. קריאה מהירה לעזרה 

צרו קשר עם המוקד הרפואי של מד"א בטלפון 101 או עם מוקד "איחוד הצלה" בטלפון 1221. תארו בקצרה את המקום בו אתם נמצאים ואת הסיטואציה ('אני נמצא ברחוב אבן גבירול 18, בכניסה לבניין, יש כאן גבר כבן 70 מחוסר הכרה'). שימו את הטלפון על מצב 'רמקול' (speaker) ענו לשאלות המוקדן ופעלו על פי הוראותיו. יתכן שתדרשו לשלוח אדם נוסף לפינת רחוב או מקום בולט אחר כדי לכוון את האמבולנס שבדרך. אם אפשר, שלחו אדם נוסף להביא דפיברילטור. אלה בדרך כלל נמצאים במקומות הומי-אדם כמו קניונים, תחנות רכבת ואוטובוסים ובנייני משרדים.

4. בדיקת נשימה 

בעבר נהגו בשלב זה לבדוק דופק, אך מחקרים גילו שבדיקה כזו, אפילו שמבוצעת על ידי אדם מיומן, עלולה להיות שגויה. במידה ולאדם ללא דופק מבוצעת בדיקה כזו והמטפל מחליט שיש לו דופק ("false positive") הוא למעשה נמנע מלבצע החייאה ובכך חורץ את דינו של החולה למות. על כן יש לבצע בדיקת נשימה בלבד, שכן לאדם נושם חייב להיות דופק, ולאדם ללא נשימה ברוב הפעמים גם אין דופק. את הבדיקה נבצע על ידי הסתכלות על בית החזה של הנפגע (האם הוא מתרומם?) ועל ידי קירוב האוזן והלחי לפנים של הנפגע (האם מרגישים או שומעים מעבר של אוויר?) במידה ולא - יש לדווח על כך למוקדן, שעדיין ממתין על הקו.

דיפיברילטור. בדרך כלל נמצא במקומות הומי-אדם כמו קניונים, תחנות רכבת ואוטובוסים ובנייני משרדים

5. ביצוע עיסויים תוך מילוי הוראות המוקדן 

במידה והחולה אינו מגיב ("מחוסר הכרה") ואינו נושם - רוב הסיכויים שאין לו גם דופק. במקרה כזה עלינו לבצע פעולה חיצונית שתחקה את פעולת הלב: עיסויי חזה.

את העיסויים מבצעים כאשר הנפגע שוכב פרקדן והמטפל רוכן על הברכיים לצידו. לאחר הפשטה של פלג גופו העליון של הנפגע (עם זהירות מיוחדת בתנאי קור) - יש למקם את הידיים עם כף יד אחת על גבי השניה, ולהניחן במרכז בית החזה, על העצם, בין שתי הפטמות. כעת יש ללחוץ חזק ומהר, בקצב של 100-120 לדקה (שתי לחיצות בשניה), עם מינימום הפרעות לרצף העיסויים. עיסויים בקצב נמוך או גבוה יותר עלולים להזיק, או לחילופין להיות לא יעילים. 

בזמן העיסויים חשוב להקפיד על מרפקים נעולים וברכיים קרובות לחולה (העיסויים צריכים להיות פונקציה של משקל הגוף ולא של הכוח בשרירים), מתן זמן לבית החזה להתפשט חזרה, ספירה בקול רם והחלפת מעסה כל שתי דקות כדי למנוע התעייפות והדרדרות באיכות העיסויים. במידה ומדובר במטפל מיומן - ניתן לשלב שתי הנשמות לאחר כל 30 עיסויים (ולהמשיך ביחס 30:2 עד להגעת צוות מתקדם או דפיברילטור).

קורס עזרה ראשונה - הדרך הבטוחה להציל חיים

כמו שאי אפשר ללמוד שחיה בהתכתבות (גם אצל מציל ידוע...) כך לא ניתן ללמוד ביצוע החייאה ממאמר. ההמלצה לכל אדם היא לעבור קורס החייאה לפחות פעם אחת, ועכשיו, לאחר פרסום ההנחיות החדשות - זו הזדמנות מצוינת לעשות כן. 

ה-AHA קובע כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית המשמעותית בשנים האחרונות בתחום ההחייאה - נותרה שונות ניכרת בשיעורי ההישרדות של המטופלים שיכולה להצטמצם במידה ויותר אנשים באוכלוסיה הכללית יעברו שיעורי החייאה. אפילו קורס קצר של שלוש-ארבע שעות יעניק הזדמנות פז להתנסות בביצוע עיסויים והנשמות על בובת החייאה, שמדמה בצורה טובה את הפרוצדורות על רקמה אנושית, כולל הדגמה ומשוב ממדריך מנוסה. 

מעבר לניסיון המעשי יש יתרון ברור לתחושת המסוגלות, "כבר עשיתי את זה", בביצוע החייאה אמיתית. קורס כזה גם יתן לכם ידע בהחייאת ילדים, רקע על מצבי חירום פנימיים (כמו שבץ מוחי, אוטם בשריר הלב והיפוגליקמיה) וידע בסיסי בטיפול בטראומה (פציעות) והוא מומלץ לכל מי שנותן שירות או נמצא במגע יומיומי עם אנשים רבים.


האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' ארנון ברוידס
פרופ' ארנון ברוידס אלרגיה ואימונולוגיה
5.0
( 5 חוות דעת )
"פרופסור ארנון התייחס סופר נחמדות ובמקצוענות ונתן פתרון תודה רבה"
פרופ' מרים דוידוביץ
פרופ' מרים דוידוביץ ילדים
4.8
( 5 חוות דעת )
"פרופ' מרים דוידוביץ רופאה סופר מקצועית ואדיבה. ממליצה בחום."
ד"ר עיסאם ראבי
ד"ר עיסאם ראבי כירורגיה
מומחה בכירורגית כלי דם ובכירורגיה כללית.
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום הפרעות קצב לב

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו