עשור אחרי עשור: כל הבדיקות שאת חייבת לעבור

לגילוי מוקדם של מחלות וגורמי סיכון יש ערך רב בשמירה על הבריאות ואיכות החיים בכל גיל ועבור כל אחד, אך הדבר נכון במיוחד עבור נשים, שמעגלי החיים שלהן משתנים מאוד ולכן דורשים בדיקות מתאימות בכל שלב. כשמדובר בגילוי מוקדם של בעיות בריאותיות, רצוי להקשיב לסימני האזהרה של הגוף וכן לבצע את הבדיקות התקופתיות הנחוצות.

קראו עוד: זהירות, שפעת: 10 דרכים שיעזרו לכם לחזק את המערכת החיסונית

כדי לעשות סדר, ריכזנו עבורכן את הבדיקות המומלצות, לפי גיל, את המטרות והתדירות הרצויה שלהן. חשוב להדגיש שאם יש לך סיכון גבוה ללקות במחלה כלשהי בשל רקע אישי (עודף משקל, מחלה קיימת, בדיקות דם או שתן לא תקינות) או משפחתי, רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל. יתכן שבמקרים אלו המעקב והבדיקות יהיו תכופים יותר.

העשור השלישי: גיל 20 עד 30

1. בדיקות גניקולוגיות

רצוי לעשות בדיקה גינקולוגית אחת לשנה או חצי שנה, לפי הצורך, שבמהלכה הרופא יעשה בדיקה ידנית של הנרתיק וצוואר הרחם, לאיתור יבלות ויראליות (קונדילומה) או פצעים. מומלץ לעשות בדיקת שד לגילוי מוקדם של שינויים או גושים ברקמת השד. במידה ואין ממצאים שמחייבים בירור נוסף, הרופא יוכל למסור את תשובותיו מיד עם סיום הבדיקות.

בנוסף, חשוב לעשות משטח של צוואר הרחם (בדיקת פאפ), שמטרתו לאתר תאים לא תקינים (טרום סרטניים או תאים סרטניים) בצוואר הרחם. פיענוח הבדיקה נעשה במעבדה, תחת מיקרוסקופ, ותשובה מתקבלת אצל הרופא בתוך שלושה-ארבעה שבועות. מומלץ לחזור על הבדיקה בכל שנתיים-שלוש. 

2. בדיקת לחץ דם

מדידה תקופתית של לחץ הדם חשובה כדי לצמצם את הסיכון להתפתחות מחלות לב, גם בגילאים צעירים. מדידות הגבוהות מ-140/90 מעידות על יתר לחץ דם ומחייבות טיפול. כדאי לחזור על בדיקת לחץ דם אחת לשנתיים.

3. בדיקות דם ושתן

בדיקה הכוללת ספירת דם (סוגים וכמות כדוריות הדם האדומות והלבנות) וכימיה של הדם (הערכים החשובים כמו גלוקוז, כולסטרול, טריגליצרידים, ויטמין D, המוגלובין וברזל) מאבחנת סיכונים עתידיים למחלות או חוסרים בוויטמינים. 

קראו עוד: רגע לפני החורף: מה חובה שיהיה בארון התרופות שלכם

מאחר ושנות ה-20 מאופיינות בחיי מין פעילים ולעיתים בריבוי בני הזוג, זוהי הזדמנות טובה לבצע גם בדיקות דם ושתן לאבחון מחלות המועברות באמצעות יחסי מין כגון איידס, כלמידיה, הפטיטיס והרפס.

תוצאות הבדיקות השונות מתקבלות אצל הרופא בתוך ימים ספורים. הרופא ימליץ על תדירות הבדיקות או המעקב על פי הצורך.

4. בדיקת שומות

מומלץ לבדוק שומות (נקודות חן) לפחות פעם בשנה אצל רופא עור כדי למנוע סרטן עור. הרופא יאתר את אלה ששינו צורה ומרקם, במיוחד השומות המדממות, ויפנה מיד להמשך טיפול. 

העשור הרביעי: גיל 30 עד 40

1. בדיקות שנתיות

רצוי להמשיך בשגרת בדיקות הדם ולחץ הדם, מעקב אחר שומות חשודות, לערוך בדיקה גניקולוגית, בדיקת שד בתדירות של פעם בשנה לפחות ולעשות משטח צוואר הרחם אחת לשלוש שנים (חשוב במיוחד לנשים בקבוצת סיכון עקב הידבקות בווירוס HPV - פפילומה בעבר, מקרי סרטן במערכת הנשית במשפחה ונוכחות גן ה-BARCA).

2. מדידת משקל וגובה

אבחון עודף משקל, המהווה גורם סיכון למחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם, סרטן השד וכדומה, יאפשר לנקוט בצעדים שיצמצמו את ההיקפים ואת הסיכונים הבריאותיים.

3. בדיקת א.ק.ג 

בדיקת א.ק.ג במאמץ נועדה לבחון את תפקודי הלב והיא חשובה במיוחד לנשים עם סוכרת, יתר לחץ דם, רמות גבוהות של שומנים בדם או רקע משפחתי של מחלות לב.

4. בדיקות עיניים

בדיקת עיניים שנתית של חדות הראייה, שינויים במבנה העין ותקינות הלחץ התוך עיני נועדה לגלות התפתחות מוקדמת של גלאוקומה או קטרקט. חשוב לבדוק את העיניים לאחר הריון ולידה, כי הן עלולים לגרום להפרעות בראייה (כגון ראייה מטושטשת ויובש בעיניים) עקב השינויים בלחץ הדם בתקופה זו.

5. בדיקת תפקודי ריאות

הבדיקה מומלצת בעיקר למעשנות לגילוי סממנים מוקדמים למחלה. תדירות הבדיקות תקבע בהתאם לתוצאות ולגורמי הסיכון הנוספים.

העשור החמישי: גיל  40 עד 55 

1. בדיקות שנתיות

בנוסף לבדיקה הגינקולוגית השגרתית, מומלץ להקדיש כמה שעות פעם בשנה לביצוע מרוכז של בדיקת סקר תקופתית, שמותאמת אישית לפרופיל הבריאותי שלך. בדיקות סקר כוללות בדיקה גופנית, מדידת לחץ דם, דופק, משקל, גובה ו-BMI, בדיקת ראייה ועיניים, בדיקת שמיעה, בדיקות לב (א.ק.ג) וארגומטריה וכן בדיקות דם ושתן.

בנוסף, אחת לשלוש שנים מתבצעות גם בדיקות של נקודות חן, תפקודי ריאה ודם סמוי בצואה (לאיתור כיבים או גידולים במערכת העיכול).

2. ממוגרפיה

כדי לגלות מוקדם ככל האפשר התפתחות גידולים ברקמת השד, מומלץ בנוסף לבדיקה ידנית של השד לבצע גם ממוגרפיה (בדיקת רנטגן מיוחדת של השד) אחת לשנתיים. תוצאות הבדיקה מפוענחות על ידי רנטגנולוג מומחה בתוך מספר ימים. באופן חד-פעמי, רצוי גם לערוך בדיקות גנטיות לזיהוי סיכון מוגבר לסוגי סרטן מסוימים.

3. קולונוסקופיה

קולונוסקופיה, שמומלצת אחת לחמש שנים ומיועדת לגילוי מוקדם של סרטנים במעי הגס, בודקת נוכחות נגעים או גידולים במעי הגס ומאפשרת לחתוך אותם תוך כדי הבדיקה. חשוב לדעת כי אפשר לבצע "קולונוסקופיה וירטואלית", בדיקה פשוטה יחסית שמתבצעת באמצעות סורק C.T. חדשני ובוחנת גם איברים בחלל הבטן, מעבר למעי הגס.

4. בדיקת אולטרסאונד בטן

מיועדת לאתר בעיות כגון מפרצת בטנית, אבני מרה, גידולים או נגעים אחרים באיברי הבטן. במהלך בדיקה אצל רופא נשים רצוי לעשות גם אולטרסאונד נרתיקי ובדיקת רמות הסמן CA-125  לגילוי תהליכים סרטניים - אחת לחמש שנים.

5. בדיקת צפיפות העצם

אבחון מוקדם של מחלת האוסטאופורוזיס, שנגרמת עקב ירידה בצפיפות מרכיבי העצם, וטיפול מתאים, עשויים להפחית את הסיכון לשברים בעצמות האגן, בעמוד השדרה ובמפרק הירך. 

העשור השישי: גיל 55 עד 65

מומלץ לבצע את הבדיקות השגרתיות באותה התדירות כמו בקבוצת הגיל הקודמת. עם זאת, רצוי לעשות בדיקות של דם סמוי בצואה מדי שנה ושל צפיפות העצם בכל שנתיים-שלוש. ייתכן ויהיה צורך לבצע בדיקות מעמיקות יותר כהשלמה, בהתאם לתוצאות בדיקות הסקר התקופתיות.

גיל 65 ומעלה

הגיל עושה את שלו, ולכן עדיף להיערך לשינויים שהוא גורם מבעוד מועד. מומלץ לבצע את הבדיקות השגרתיות באותה התדירות כמו בקבוצת הגיל הקודמת, לרבות בדיקת צפיפות העצם כל שנתיים-שלוש. בנוסף מומלץ לעבור בדיקת עיניים וראייה מדי שנה ולעבור בדיקת קולונוסקופיה בכל חמש שנים (אלא אם נמצאו והוסרו פוליפים, אז המעקב הוא אחת לשלוש שנים). 

בגיל מבוגר רצוי לבצע הערכת תפקוד יומי באמצעות שאלון ADL ואבחון קוגניטיבי במרפאת זיכרון אחת לחמש שנים. והמלצה חשובה נוספת, לסיום: בדקי את התרופות שאת נוטלת מדי שנה על מנת להתאים מינונים, להפחית סיכון לתופעות לוואי ולמנוע סיכונים.