המדריך: כך תפיקו את המקסימום מהביקור אצל הרופא

שבע עד שמונה דקות בממוצע: זה הזמן שהרופא שלכם אמור להקדיש לכם, על פי לוח קבלת הקהל במרפאות קופות החולים. הנתונים אמנם לא רשמיים, אבל כל מי שקבע לעצמו תור יודע שבין מטופל למטופל יש במקרה הטוב 10-15 דקות, ובמקרה השכיח – כחמש דקות. 

קראו עוד: מה להביא ועם מי להתייעץ? המדריך למתאשפז

נתונים רשמיים יותר מצאו כי הרופא הישראלי הממוצע רואה 105 מטופלים בשבוע ומקדיש, בממוצע, כ-17 דקות לכל אחד מהם. כך עולה מסקר שנערך לפני כשנתיים בקרב 1,686 רופאים בישראל. הסקר נערך על ידי חברת הסקרים הרפואיים Medic Insight עבור ההסתדרות הרפואית.  

והנה עוד נתון מטריד: 18 שניות - זה פרק הזמן הממוצע שעובר מרגע שאתם מתחילים לתאר בפני הרופא את הבעיה ועד שהרופא יקטע אתכם. כך קובע פרופ' ג'רום גרופמן, בספרו "רופאים - איך הם חושבים" (הוצאת "מטר"). 

מה, אם כן, ניתן לעשות בפרק הזמן הקצר הזה? כיצד למצות את הבדיקה או הביקור אצל רופא המשפחה, כמו אצל רופאים מומחים, במסגרת המרפאה הציבורית של קופת החולים?

"בקופות חולים מסוימות יש רופאים שקובעים שני זמני ביקור: ביקור קצר ותמציתי של חמש דקות, למשל לצורך חתימה על טופס, וביקורים של 15 דקות לנושאים מהותיים יותר. כך מאפשרים למטופלים לבחור את אורך התור הרצוי להם", מדווח ד"ר דן אויירו, מתמחה ברפואת משפחה. 

האמת, שזה נשמעת שיטה לא רע, שלא לומר הגיונית. מן הסתם, לא כל ביקור מצריך זמן ארוך, ולעומת זאת, ישנם מטופלים, כרוניים למשל, שזקוקים לזמן ממושך יותר מאשר חמש הדקות שהקופה מקציבה. אבל האם הפתרון הזה ישים?

"רופא מיומן יכול בזמן הזה לתת מענה, אבל לפעמים גם 15 דקות זה לא מספיק", קובע ד"ר אויירו. "אני חושב שצריך להתייחס למטופלים שבאים עם רשימת בעיות ולהסביר שיש מגבלת זמן, ולכן, כדי לתת תשומת לב לכל אחד מהנושאים עדיף להגיע לביקור נוסף. בנוסף, חשוב שהמטופלים יבינו שאם הרופא מעדיף להתמקד בנושא מסוים ומבקש לבוא פעם נוספת כדי לעסוק בבעיה נוספת - זו לא סיבה להיעלב או לחשוב שהרופא מתעלם. אי אפשר לטפל בכל הבעיות בפרק זמן קצר".

20% דיווחו: לא ניתן לנו מידע מספק מהרופא על מצבנו

ויש שנעלבים. דו״ח שערכה האגודה לזכויות החולה ופורסם ב-2010 חשף כי 18% מהחולים התלוננו על יחס לא הולם של רופא ו-20% מהם התלוננו על כך שלא ניתן להם מידע מספק על המצב שלהם.

קראו עוד: בחנו את עצמכם: האם אתם בסיכון מוגבר להתקף לב?

לתחום שמתייחס ליכולת של מטופל להבין ולהכיל את המידע הרפואי שהוא מקבל באותן דקות ספורות קוראים אוריינות רפואית. (Health literacy)  ההגדרה של אוריינות רפואית מתייחסת ליכולת של מטופל לקבל, לעבד ולהבין מידע בסיסי לגבי בריאות ושירותי רפואה על מנת לקבל החלטות בסיסיות לגבי בריאותו. בארגוני הבריאות בעולם מתייחסים לאוריינות רפואית כאל גורם חשוב ומשמעותי מבחינת בריאות הציבור. 

אז מה המטופלים יכולים לעשות כדי להגביר את רמת ההבנה, ליעל את הדיאלוג עם הרופא ולנצל את הדקות שהוקצבו בצורה מיטבית? ד"ר אויירו ממליץ:

1. להגיע לרופא מוכנים 

-לדעת להגדיר מה הבעיה ולהחליט מראש מה חשוב לספר לרופא.

-אם מלבד הבעיה שלשמה מגיעים לרופא ישנן נוספות, כדאי להזכיר אותן ולשאול את הרופא האם הן מצדיקות תור נוסף.

-לרשום את השאלות מראש, בעיקר אם יש אבחנה ידועה, כדי לא לשכוח דברים מהותיים.

-לספר את כל מה שמטריד ומפריע, אבל לקחת בחשבון שהרופא עשוי להתמקד רק בנושא מסוים. לכן, כדאי שמטופל ידגיש את מה שהוא חושב כדבר משמעותי.  

2. מה להביא לבדיקה 

אם יש סיכומי אשפוז או ביקור בחד מיון - זה רק יכול להועיל. "לעתים קרובות מטופלים מגיעים לרופא עם קלסר ענק שבו כל המידע הרפואי שצברו. לא תמיד יש זמן לעבור על כל הניירת, וסיכומי אשפוז מכילים את המידע הרלוונטי בצורה מתומצתת", מסביר ד"ר אויירו. 

3. תרופות ותוספי תזונה

חשוב להביא אל הרופא רשימה של כל התרופות, תוספי התזונה והתכשירים הטבעיים שאתם נוטלים. "למרות הפתרונות הממוחשבים, הרופא לא תמיד רואה את כל רשימת התרופות שנרשמה למטופל, למשל על ידי רופא מומחה. לעתים מטופלים נוטלים תרופות טבעיות ותוספים על דעת עצמם, או שאינם לוקחים את כל התרופות שנרשמו להם, ולכן חשוב לבוא עם רישום מסודר של כל מה שנוטלים בפועל", קובע ד"ר אויירו.

4. בקשו הסבר - עד שתבינו

לא מצליחים להבין על מה הרופא מדבר? בקשו הסבר עד שתבינו. "הלקסיקון הרפואי שגור אצלנו, הרופאים, ולפעמים אנחנו חוטאים ולא תמיד מקפידים לבאר מונחים ולדבר בצורה ברורה", מודה ד"ר אויירו. "לא צריך להתבייש לשאול. מה גם שהרבה פעמים אחר כך הולכים ומחפשים אצל 'ד"ר גוגל', והוא מאוד מפחיד. מטופלים צריכים להשתמש באינטרנט אבל לדעת איפה לחפש מידע. אבל לפני שמחפשים מידע כדאי להבין שלא כל מה שקוראים רלוונטי, ושהאינטרנט לא יודע לתת מידע אישי. לכן עדיף לשאול את רופא המשפחה שמכיר אתכם". 

אלו השאלות שכדאי לשאול:

-מה יש לי?

-איך מטפלים בזה?

-אילו בדיקות עליי לעבור?

-האם יש מספר צורות טיפול שאפשר לבחור מתוכן?

-מהן תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי שניתן לי, ומה מהן עלול להעיד על בעיה ומצריך את הפסקת השימוש בתרופה?

-אם אתם מטפלים בחולים כרוניים מבוגרים - לשאול מיהם הגורמים הנוספים שיכולים לסייע: עובדות סוציאליות, אחיות, פזיותרפיה, רפואה משלימה. רופא המשפחה יידע לייעץ על כך.  

-מה משמעות תוצאות הבדיקות שעברתי? 

"לעתים מטופלים מנסים לפענח את תוצאות בדיקות הדם בעצמם, אבל חשוב להדגיש שרק הרופא יכול להבין מתוך מכלול הבדיקות מה רלוונטי ומה מעיד על בעיה. יש כל מיני מאגרי מידע של בדיקות רפואיות ובדיקות דם שנותנות מידע כללי וצריך לדעת לפענח אותן בקונטקסט ספציפי למטופל. עד כמה שזה נחמד להבין לבד את התוצאות צריך להיזהר עם זה. כולסטרול זו דוגמה נפלאה, אפילו בדפים שמקבלים מקופת החולים הסקלה משתנה מאדם לאדם לפי גורמי סיכון וגיל, ולכן כדאי לברר את זה עם הרופא", מסכם ד"ר אויירו.