5 סימנים שמצביעים על כך שאתם זקוקים לאנטיביוטיקה

חושבים שאנטיביוטיקה היא טיפול פלא לכל כאב גרון, שיעול או אף סתום? אתם לא לבד. רופאים רבים מספרים שהמטופלים מבקשים מהם לרשום אנטיביוטיקה לשפע תסמינים של הצטננות. תירוצים כמו "בפעם שעברה זה ריפא את המחלה" או "יש לי נזלת ממש ירוקה" נשמעים כמה פעמים ביום כמעט בכל מרפאה. ישנה רק בעיה אחת: אנטיביוטיקה אינה הורגת וירוסים, שאחראים ל-90% מהזיהומים בדרכי הנשימה העליונות. 

קראו עוד: זה אפשרי: כך תגנו על עצמכם מפני מחלות החורף

אמנם אנטיביוטיקה יעילה מעין כמוה כשצריך להרוג חיידקים (כשמשתמשים בסוג הנכון של אנטיביוטיקה לסוג הנכון של החיידק, כמובן), אך היא לא יכולה לעזור כשמדובר בשפעת או הצטננות. רק אחד מתוך עשרה מקרי זיהום בגרון נגרם על ידי חיידקים, ואף פחות מכך כשמדובר בזיהום בסינוסים. למעשה, 98% מהלוקים בסינוסיטיס (דלקת בחללים שבעצמות הפנים) סובלים מזיהום ויראלי. אך למרות זאת, לעיתים אין מנוס מליטול אנטיביוטיקה, כיוון זה הטיפול היחיד שיצליח לחסל את ה"ירוקת" המופרשת מהאף ולהרגיע שיעול רעשני. אז איך יודעים מתי צריך לקחת אנטיביוטיקה?

הרופאים מסכימים שקשה להבדיל בין זיהום ויראלי חריף לבין מחלה חיידקית על סמך תסמינים בלבד. אמנם אפשר לדעת בוודאות אם חייבים אנטיביוטיקה רק אחרי שמבצעים משטח או תרבית, אך לא תמיד ניתן להמתין מספר ימים עד לקבלת התשובה המדויקת מהמעבדה. ישנן חמש נקודות שרופאים עשויים לקחת בחשבון כשהם צריכים להחליט אם קיים חשד מבוסס לזיהום חיידקי ויש מקום לתת אנטיביוטיקה.

1. חום

אם יש לכם חום, צמרמורת ורעידות - יתכן שיש לכם זיהום חיידקי. עם זאת, תסמינים אלו נפוצים גם בזמן מחלה שנגרמת על ידי וירוסים, כך שהרופא יצטרך להחליט אם נדבקתם בשפעת. כיצד הוא עושה זאת? הוא יבחן, למשל, אם באזור המגורים שלכם יש הרבה מקרי שפעת והאם יש מישהו שחולה בשפעת בעבודה או במשפחה. כך שאם אתם סובלים מחום גבוה ואתם המקרה השביעי של תסמיני שפעת שהרופא רואה במרפאתו היום, כנראה שתצאו ללא אנטיביוטיקה. בכל מקרה, בשנה הבאה כדאי שתקבלו חיסון נגד שפעת עם תחילת העונה.

2. משך המחלה

זיהומים ויראליים שנמשכים זמן רב עלולים לגרום לסיבוכים, כמו סינוסיטיס למשל, ולאפשר בנוסף גם התפתחות של זיהום חיידקי. לכן, אם התסמינים שלכם נמשכים יותר משבועיים, הסיכוי שלכם לקבל  אנטיביוטיקה יעלה. עם זאת, הרופאים מסכימים שברוב המקרים התסמינים הממושכים נובעים מהדבקה בווירוס ולא בחיידק, כך שלא ניתן להסתמך רק על משך המחלה כששוקלים מתן אנטיביוטיקה.

קראו עוד: החורף כאן: 6 צמחי מרפא שיחזקו את מערכת החיסון

3. צבע ההפרשות

כשמדובר בהצטננות, הנזלת נוטה להיות שקופה ודלילה. בעוד שהפרשה צמיגה, בעלת גוון צהוב, עלולה להוות סימן להימצאות חיידקים, רוב מקרי נזלת עם הפרשה ירקרקה נגרמים דווקא על ידי וירוסים. כך שצבע הנזלת אינו יכול להצביע בוודאות אם חייבים אנטיביוטיקה או לא.

4. כאבי גרון

למרות שהגרון יכול להיות אדום מאוד וכואב, הרופא יחפש גם נקודות לבנות. נקודות אלה יכולות להוות סימן לזיהום חיידקי, שמצריך טיפול אנטיביוטי. 

צריך לזכור שרוב מקרי ההצטננות מתחילים עם כאב גרון. אך כאב גרון שאינו מלווה בנזלת או בתסמינים אחרים של צינון עלול לנבוע מזיהום חיידקי, כדוגמת סטרפטוקוקוס. כדי לדעת בוודאות, יש לבצע משטח גרון. בנוסף, אפשר לרכוש ערכה ביתית לגילוי סטרפטוקוקוס A בכל בית מרקחת, שנותנת מענה מהיר (בתוך כ-20 דקות) אם יש צורך באנטיביוטיקה.

5. בדיקת מעבדה

רק תרבית או משטח שנבדקים במעבדה יכולים לקבוע בצורה מוחלטת אם אתם באמת זקוקים לאנטיביוטיקה. הרופא יאסוף דגימת הפרשה מהאזור הנגוע או יעשה משטח גרון וישלח למעבדה. במעבדה יבדקו התפתחות של חיידקים בדגימה, תהליך שיכול לקחת מספר ימים. לכן, במקרים מסוימים הרופא יעדיף לא להתעכב ולקבל החלטה מושכלת להתחיל בטיפול אנטיביוטי על סמך הערכה של התסמינים כדי להקל על החולה.

לא יועיל - לא יזיק? לא בדיוק

התפיסה הרווחת לפיה נטילת אנטיביוטיקה ללא זיהום חיידקי אינה גורמת שום נזק הופרכה כבר מזמן. אך עדיין מטופלים רבים מתעקשים לקבל אותה גם כשאין בכך צורך. בשנים אחרונות מתרבות העדויות מדוע שימוש ללא צורך באנטיביוטיקה עלול להיות מסוכן הן למטופל והן לסביבה. להלן חלק מהסיבות מדוע לא כדאי לקחת אנטיביוטיקה "ליתר בטחון".

אנטיביוטיקה הורגת גם את החיידקים הטובים

אנטיביוטיקה אינה מבחינה בין החיידקים "הרעים" ו"הטובים" שחיים בגופנו, אלא מחסלת כל חיידק שרגיש למנגנון פעולתה. התמותה של החיידקים "הטובים" עלולה לגרום לשלשולים, כאבי בטן, פטרייה בנרתיק או פטרייה בפה. 

בנוסף, אנטיביוטיקה מעלה את הסיכון להתפתחות של פטריות וחיידקים רעילים אחרים. בשנים האחרונות דווח על התפרצות שלשולים מסכני חיים שנגרמו על ידי חיידק קלוסטרידיום דיפיסיל אצל אנשים שטופלו באנטיביוטיקה. אם קיבלתם אנטיביוטיקה ופיתחתם שלשולים קשים שמלווים בחום ובהופעת דם בצואה - יש לפנות מיד לטיפול רפואי.

אנטיביוטיקה גורמת להתפתחות חיידקים עמידים

שימוש מוגזם או לא נכון באנטיביוטיקה עלול להוביל להתפתחות זני חיידקים עמידים, שאינם רגישים לסוג אחד או לכמה סוגי אנטיביוטיקה והיא אינה מסוגלת להרוג אותם ולרפא את הזיהום. לדוגמה, החיידק העמיד MRSA, שאינו מגיב לטיפולים ברוב סוגי אנטיביוטיקה מקבוצת פניצילינים, היה אחראי לכמה מקרי מוות, ביניהם גם של ילדים, בשנים אחרונות. על פי נתוני ה-CDC (מרכז הבקרה ומניעת המחלות בארצות הברית) מספר האשפוזים עקב הדבקה ב-MRSA עלה בכ-10% בכל שנה בין השנים 1999-2005.

חיידק מסוכן נוסף הוא סטרפטוקוקוס פנמוניה, שעמיד לפניצילין. חיידק זה הוא אחד הגורמים הנפוצים לדלקת אוזניים אצל ילדים. במקרה זה, המצב חמור הרבה יותר, כי החיידק העמיד גורם לדלקות אוזניים קשות ואף עלול לגרום לדלקת קרום המוח הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים.

העמידות לאנטיביוטיקה הפכה לאתגר משמעותי עבור רשויות הבריאות, לכן חשוב שהרופאים והמטפלים יהיו מודעים לשימוש המוגזם או ללא צורך באנטיביוטיקה.