דלג לתוכן
פרופ' דוד ורון פרופ' דוד ורון

חשוב שתכירו: כל הגורמים למצבי קרישיות יתר - והטיפול

נטילת גלולות למניעת הריון, טיסה ארוכה וריתוק ממושך למיטה וכמובן גנטיקה - כולם עלולים לגרום לקרישיות יתר, מצב שעלול לסכן את חייכם. כיצד תדעו אם אתם בסיכון ומה ניתן לעשות כדי למנוע אותו? מומחה מסביר

מאת: פרופ' דוד ורון
תאריך פרסום: 11/02/2016
2 דקות קריאה
פרופ' דוד ורון בשיתוף עם פרופ' דוד ורון i מנהל יחידת הקרישה במרכז הרפואי תל אביב 073-2139393

קרישיות יתר (Thrombophilia) באה לידי ביטוי בנטייה גוברת להתפתחות קרישי דם שעלולים להתבטא כפקקת ורידים, תסחיף ריאתי, סיבוכי הריון ואף חסימות בעורקים. הסיבות לקרישיות יתר עלולות להיות מולדות-גנטיות או לנבוע ממחלות, מצבים נרכשים, נסיבות בעלות סיכון לקרישה או נטילת תרופות מסוימות. במקרה של נטייה מולדת-גנטית להיווצרות קרישי דם, היא עלולה לבוא לידי ביטוי אצל מספר בני משפחה. 

קראו עוד: פענוח בדיקות דם - קרישת דם

מה הסכנה במצב של קרישיות יתר?

קרישיות יתר עלולה לגרום למגוון של בעיות רפואיות עקב הפרעה לזרימת הדם לאיבר או לרקמה בה התפתח קריש דם, ואף למוות. קריש חוסם עורק מסכן את תפקוד האיבר המקבל אספקת דם באמצעות העורק החסום (לב, מוח, גפה וכ'), ויתבטא בתעוקת חזה (לב), הפרעות תחושה או תנועה (מוח) או צליעה וכאבי שרירים בעת פעילות גופנית. כך, למשל, פקקת ורידים בלתי מטופלת עלולה לגרום לתסמונת קשה של חסימת ורידי הגפה, הפרעת תפקוד ואף שינויים קשים בעור הגפה. הסיבוך העיקרי של פקקת ורידים הנו התסחיף הריאתי, קריש דם שהתנתק ממקומו בתוך הוריד ונדד עם זרם הדם לריאות, אשר במצבי קיצון אף מסכן חיים ממש.

מי עלול לסבול מקרישיות יתר?

בני משפחה של מי שסבלו מאירוע פקקת ורידית או חסימה עורקית נמצאים בסיכון גבוה יחסית לסבול מקרישיות יתר, ובעקבותיה גם מפקקת ורידית וחסימה עורקית. בנוסף ידועים שלל מצבים בהם הסיכון לקרישיות יתר גדל גם ללא קשר לנטיה גנטית, ביניהם הריון, נטילת גלולות למניעת הריון, ניתוחים נרחבים, טיסה ארוכה ואף ריתוק ממושך למיטה.

קרישיות יתר. עלולה להיגרם מנטילת גלולות למניעת הריון

כיצד מאבחנים את המחלה?

האבחנה מבוססת על ממצאי בדיקה גופנית, בדיקות הדמיה להדגמת כלי הדם החסום (אולטרה סאונד, CT וכדומה), על לימוד נסיבות האירוע (אם החולה עבר ניתוח, טיסה, הריון וכו'), ההיסטוריה המשפחתית של אירועים דומים וכן בדיקות דם לחיפוש גורמי הסיכון המולדים והנרכשים.

קראו עוד: המדריך המלא: כל מה שצריך לדעת על גלולות למניעת הריון

מהן אופציות הטיפול במחלה?

בין אם אתם בריאים בדרך כלל ובין אם יש לכם נטייה מולדת-גנטית לקרישיות יתר, הטיפול הטוב ביותר הוא פשוט על ידי מניעה של קרישיות יתר באמצעות שמירה על אורח חיים בריא, על תזונה נכונה (מומלצת דיאטה ים תיכונית - עשירה בירקות, שמן זית, דגים, אגוזים ואף מעט יין בארוחה), משקל תקין, הקפדה על פעילות גופנית וטיפול בגורמי הסיכון הידועים (יתר לחץ דם, עודף שומנים, סוכרת וכו').

באדם שאובחן כסובל מאירוע של חסימה עורקית או ורידית יש לטפל בהקדם האפשרי באמצעות תרופות נוגדות קרישה (אספירין, הפרין, קומדין ותכשירים חדשים), ובמצבים קיצוניים אף נעשה ניסיון לפרק את הקריש באמצעות צנתור. הטיפול בנוגדי הקרישה מחייב מעקב צמוד על ידי צוות רפואי מיומן, בין השאר כדי למנוע ככל האפשר סיבוכים של דימום בלתי רצוי. צוותים אלה פועלים במסגרת יחידות הקרישה בבתי החולים ואף במסגרת המרפאות השונות.


פרופ' דוד ורון, מנהל יחידת הקרישה במרכז הרפואי תל אביב

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר נתנאל הורוביץ
ד"ר נתנאל הורוביץ המטולוגיה
יושב ראש האיגוד הישראלי להמטולוגיה ורפואת עירויים ומנהל היחידה לטיפול יום במערך ההמטולוגי, הקריה הרפואית רמב"ם
ד"ר ריבה פיינמן
ד"ר ריבה פיינמן המטולוגיה
מנהלת השירות להמטולוגיה אמבולטורית רמב"ם, חיפה
פרופ' יעל כהן
פרופ' יעל כהן המטולוגיה
מנהלת את היחידה למיאלומה של המרכז הרפואי תל אביב סוראסקי (בית חולים איכילוב) וראש החוג הישראלי למיאלומה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם פרופ' דוד ורון

שאלות מתוך פורום ייעוץ תרופתי

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו