נשירת שיער: מתי מדובר בבעיה שדורשת טיפול?
שינויים הורמונליים, דיאטות קיצונית ואפילו סטרס - כולם עלולים להוביל לנשירת שיער. מתי היא עלולה לגרום לנזק ארוך טווח וכיצד ניתן לאבחן אותה? מדריך
נשירת שיער הינה תופעה טבעית, מחזורית, המתרחשת באופן קבוע אחת לארבע שנים בממוצע - כאורך חיי השערה. מספר השערות בקרקפת של אדם בוגר נע בין 90 ל-140 זקיקי שיער, בצפיפות של בין 200 ל-300 שערות לסמ"ר.
כאשר אומרים "נשירת שיער" הכוונה אינה לאותה נשירה מחזורית, בריאה וטבעית, אלא לנשירה מוגברת, כזו היוצרת דילול עד להתקרחות בדרגות חומרה שונות. במידה והנשירה זמנית, בין שלושה לארבעה חודשים, ובשל בעיה ספציפית, לא יתרחש נזק ארוך טווח. אך במצב של נשירה מוגברת ומתמשכת שהטיפול בה הוזנח, עלולה הנשירה לחולל נזק משמעותי עד בלתי הפיך. אך ורק אבחון מדויק של מקור הנשירה יוכל לסייע בבלימתה וביצירת תהליך שיקומי.
כיצד מאבחנים בעיות של נשירת שיער?
בשנת 1957 הוצג לראשונה מכשיר הטריקורגרם (Trichogram), מיקרוסקופ עוצמתי המשמש את הטריקולוג, המומחה לאבחון וטיפול בעור הקרקפת והשיער, המוכשר מדעית על ידי איגוד הטריקולוגים הבינלאומי. פירוש המושג טריקולוגיה (Trichology), ממננו נגזר שם המכשיר, הינו "תורת השיער".
הצורך בפיתוחו של מכשיר המגדיל את אזור הבדיקה פי 50 ואת שורשי השיער פי 200 נבע מהעיקרון עליו מושתת מדע הטריקולוגיה, לפיו הנשירה מהווה סימפטום לבעיה משמעותית במערכות הגוף הפנימיות. הגדלת שורש השערה ואיזור הבדיקה מאפשרת לשקף תמונת מצב מדויקת של מגוון נתונים, ביניהם מצב שורשי השיער, איכותם, צפיפותם, עוביים, צימוח פלומה חדשה ועוד, באופן שאינו פולשני ונטול כאב. הנתונים המתקבלים מהבדיקה מתורגמים לאחוזים ולסולם ערכים מוסכם, המקנה תמונה מלאה אודות מצבו של עור הקרקפת והשיער. מכשיר הפוטו-טריקוגרם, "הדור החדש" בתחום, מאפשר תיעוד מצולם והצגת הנתונים דיגיטלית, לצורך מעקב והשוואה של תהליכי הטיפול והשיקום.
נוסף על האבחון הקליני, לטובת הצלבת הנתונים ואימותם, משלב הטריקולוג שאלון מקיף בתחום התזונה, הפיזיולוגיה והכימיה של הגוף, במטרה לאבחן את מקור הבעיה באופן המדויק ביותר. כך, למשל, הוא ייבחן אם היו שינויים הורמונליים, אם ישנן השלכות של טיפולים תרופתיים, דיאטות קיצוניות, סטרס ואפילו חוסר מודעות אודות טיפול נכון בשיער - למשל במקרים של צביעה, שימוש בכימיקלים וכן שימוש בסבונים ושמפו המכילים רעלנים.
אמצעים אלה, נוסף על הכשרה מקיפה על מחלות עור הקרקפת ובריאות השיער באמצעות מדע הטריקולוגיה, וההבנה שלשיער ולעור הקרקפת יש להתייחס כמקשה טיפולית אחת, עומדים בשורש ההכשרה של הטריקולוג כמומחה בתחומו.
מהן הסיבות לנשירת שיער?
לנשירת שיער סיבות רבות ומורכבות, ובדיקות דם לא תמיד יוכלו לאתר או להסביר אותן בצורה מדוייקת. כך, למשל, קרחות בעור הקרקפת, המזוהות לרוב כסימפטום של מחלה אוטואימונית, עלולות לעבור דיאגנוזה מוטעית ולקבל טיפול בסטרואידים, כמובן ללא שיפור. זיהוי נכון באמצעות הטריקוגרם ותשאול מקיף יאפשר את זיהוי מחלת הטריכוטילומניה - תלישת שיער כפייתית. זוהי בעיה שמקורה רגשי, ושלעתים המטופלים מתכחשים לה והרופאים לא מצליחים לאבחן אותה.
שחלות פוליציסטיות בנערות הינה תופעה המאופיינת בחוסר איזון הורמונלי, הגורם לשיעור יתר, אקנה, בעיות בווסת ונשירת שיער גבוהה, הדורשת טיפול מקיף. ללא אבחון טריקולוגי מדוייק עלולה הבעיה להיות מזוהה כנשירה על רקע חסר תזונתי, המטופלת על ידי ייעוץ ותוספים. כמובן שזיהוי מדויק של הבעיה משפיע על אופן וסוג הטיפול.
הכותבת היא טריקולוגית ראשית, יועצת להייר קליניק ונציגת הארגון הטריקולוגי הבינלאומי