אל תלכו סחור סחור: כל מה שצריך לדעת על סחרחורת

רבים פונים לרופא המשפחה בתלונה על סחרחורת. התחושה של חוסר היציבות והאיזון משפיעה על איכות החיים של החולה וסובביו. עד לפני שנים לא רבות שיעור ההצלחה באבחון נכון וטיפול יעיל היה נמוך. למרבה המזל כיום ניתן לאבחן ולטפל בחלק ניכר מהגורמים.  

מהי סחרחורת?

סחרחורת הינה תחושה סובייקטיבית המתארת מצב של חוסר איזון וחוסר יציבות המתבטאת בקשת רחבה של תלונות: חולה עשוי לתאר תחושה שבה העולם מסתובב סביבו או תחושה שהוא עצמו מסתובב, תחושה של חיים בתוך חלום, מרחף באוויר, שוהה על סיפונה של אונייה לא יציבה, הרצפה תחתיו נעה, קירות הבית מטים ליפול עליו, ראייה של חושך מול העיניים ועוד שלל תחושות קשות של חוסר אונים, פחד וחוסר בטחון. 

מטופלים ומטפלים כאחד נוטים להתייחס לסחרחורת כאל סימפטום רפואי-פיזיולוגי ותו לא, ולא כאל בעיה ואפילו מחלה עם מקור ברור. תפיסה זו מחטיאה חלק גדול, משמעותי וכואב מן התמודדויות הקשות של החולים הפונים למרפאת הסחרחורת. זאת ועוד, במקרים מסוימים ישנה חפיפה בין הגורמים השונים לסחרחורת, דבר אשר הופך את הבעיה למורכבת ומגוונת. ההרגשה כי האדמה נשמטת תחת הרגליים מתחילה, אולי, בסחרור, אך היא מחלחלת עמוק אל תוך הנפש, ולכן רצוי לא להתייחס לסחרחורת כאל תופעה פיזיולוגית גרידא. 

מי סובל מסחרחורות?

כמחצית מהאוכלוסייה עד גיל 60 יסבלו מתחושה זו ברמה שתדאיג אותם עד כדי כך שיפנו לייעוץ. מגיל 60 ואילך אחוז המתלוננים במגמת עלייה. מטופלים הסובלים מסחרחורות הנמשכות מעל דקות ספורות וחווים מציאות מתמשכת של סבל ופחד ניגשים ליעוץ רפואי. 

מה הגורמים לכך?

מקור תחושת הסחרחורת ואי היציבות היא בתקלה במערכת שיווי המשקל, כאשר מחצית מהמקרים מקורם במערכת שיווי המשקל שבאוזן. גורמים אחרים לתחושה זו יכולים להיות ממקור נוירולוגי, כגון אירוע מוחי או טרשת נפוצה, ממקור רפואי כללי, כגון שינוי ברמת הסוכר, הפרעות קצב לב, הפרעות בלחץ דם ועוד, וכן תיתכן סחרחורת ממקור פסיכו סוציאלי. 

הסחרחורת שמקורה באיבר שיווי המשקל באוזן הפנימית היא הנפוצה ביותר וניתן לחלק אותה לתת קבוצות שהעיקריות שבהן הינן:

1. סחרחורת הנובעת מפגיעה בסיסית באיבר שיווי המשקל שכתוצאה ממנה אין סנכרון עם איבר שיווי המשקל באוזן השנייה ועם איברים נוספים הקשורים במערכת. 

2. סחרחורת שמקורה מהפרעה מכאנית הנגרמת מהשתחררות של חלקיקים קטנים, קריסטלים קטנים, בתוך המערכת, הגורמים לסחרחורת חזקה בדרך כלל בשינויי תנוחה. 

3. סחרחורת ממחלות נוספות, כמו למשל מחלת "מנייר", פגיעה ווסטיבולרית דו צדדית ועוד. 

כיצד סחרחורות משפיעות על איכות החיים?

כאשר הגוף אינו במיטבו, כל דקה נדמית כנצח, וכל התקף סחרחורת – כסוף העולם. חוסר שווי המשקל, המורגש הן בעמידה והן בהליכה, מגביר את החרדה והפחד שמא יחוו התקף נוסף, וגורם לכך שחולים מפתחים בהדרגה הימנעויות שונות הקשורות להתקפים, כגון הירתעות מביצוע פעולות בבית והבעת חשש לצאת לעבודה. הפחד להישאר לבד מייצר מערך חדש אשר כובל את בני הבית אל החולה באופן שאינו תמיד מתקבל בברכה, עם פגיעה משמעותית באיכות החיים של דיירי הבית ואף מביא לפגיעה כלכלית. 

השפעות נוספות של הסחרחורות על איכות החיים מתבטאות בוויתור על פעילויות שונות: פעילויות גופניות אהובות כמו טיולים, הליכה או שחייה; פעילויות חברתיות כמו מפגש עם חברים, הליכה לסרט או להצגות; והימנעות מביקור במקומות הומי אדם ומרעישים, כדוגמת אירועים המוניים או מרכזי קניות, הגורמים להחמרה של הסחרחורות. 

חלק מהמטופלים אף חוששים להיכנס למקומות סגורים, כמעליות או מטוסים, ואילו אחרים מתקשים לקרוא או להשתמש במחשב, וכאשר המיומנויות הללו נדרשות במסגרת העבודה - הם נכנסים למצוקה. 

גם לתהליך האבחון הממושך יש השפעות נפשיות: חולים רבים הספיקו לעבור כבר כמה וכמה רופאים, בדיקות דימות, לדאוג עד לטירוף הדעת באשר לגידול שאולי יש להם במוח ואף אחד אינו מצליח לאתר אותו, רק כדי לשמוע בסוף שאין להם שום בעיה רפואית ו"הכל בראש שלהם". במקרים אלו, לא רק שהחולים הופכים למבוהלים ומודאגים יותר באשר למצבם הבריאותי, נוספת להם גם הידיעה (או התחושה) כי הסובבים אותם, רופאים ובני משפחה, אינם מאמינים להם עד הסוף, וחושדים כי לפחות חלק מן הסיפור הוא פרי דמיונם.

כיצד מאבחנים?

האבחנה עצמה אינה פשוטה ומצריכה הכרות עם המערכת ועם מגוון התלונות והאבחנות. תהליך האבחון מתחיל בבירור התלונה לעומק (אופי הסחרחורת, משך הזמן, תכיפות, מתי היא חמורה יותר וכו'), ובייחוד בחקירת היסטוריה רפואית, אשר מהווה את עיקר האבחנה. לאחריה תתקיים בדיקה גופנית אוטו נוירולוגית. באם יש צורך, יתבצעו בדיקות עזר נוספות כגון בדיקות דם, בדיקות שמיעה, בדיקות הדמיה, בדיקות יציבה ו- ENG (אלקטרוניסתגמוגרפיה). חשוב לציין שאין בדיקת עזר אחת ספציפית שהיא חשובה יותר, שכן כל בדיקות העזר מסייעות בבדיקה של כ-30% - 20%  ממערכת שיווי המשקל בלבד. 

כיצד מטפלים?

לאחר זיהוי מקור הבעיה נשקלת דרך הפעולה הטובה ביותר לכל מטופל ומטופל. דרכי הטיפול כוללות פיזיותרפיה, טיפול תרופתי, טיפול ניתוחי וטיפול פסיכו-סוציאלי. השילוב בין סוגי הטיפול נקבע בהתאם לאבחנה. 

לסיכום, תחושת הסחרחורת הינה תחושה שלעיתים אינה ברורה גם למטופל. ישנם גורמים רבים לסחרחורת ואין בדיקה אחת שיכולה לאשש או להפריך אותם באופן ודאי. הקושי לאתר את מקור הסבל מניח משקל רב על רופא הסחרחורת, המבצע את תהליכי האבחנה הראשוניים. העדר אבחנה נכונה והמשך הסבל יכול להוביל לתופעות של חרדה או הימנעויות שמחמירים את תחושת הסחרחורת. "כדור השלג" הנוצר מסחרחורת המשולבת עם מרכיב פסיכו-סוציאלי הולך וגדל ככל שמשך הזמן עד לאבחנה מתארך, ויש הסובלים גם למעלה מ- 20 שנה. אם בעבר שמענו שיש ללמוד ולחיות עם הנכות, הרי שכיום קיימים כלים לאבחון נכון, טיפול והפחתת סבלם של החולים. נודעת חשיבות גבוהה לבחירה ביעוץ רפואי מקצועי ומנוסה שידע לנתב את החולה בדרך הטיפולית הנכונה ביותר עבורו.