לא ייאמן: 12.6 מיליון מקרי מוות בשנה משויכים לתנאי סביבה גרועים

ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם לאחרונה ממצאים מדאיגים ממחקר שבוצע לאורך יותר מעשור. זוהי המהדורה השנייה של המחקר והיא מתפרסמת כעת, עשר שנים לאחר המהדורה הראשונה, וכוללת נתונים מעודכנים עד לשנת 2012 מרחבי העולם. 

על פי התוצאות, מחיה ועבודה בתנאי סביבה "לא בריאים", לא רק מזיקה לבריאות שלנו, אלא מהווה גורם תמותה של ממש. לדברי החוקרים, אחד מכל ארבע מקרי מוות בעולם ניתן לשייך לתנאי הסביבה, ולפחות 12 וחצי מיליון (!) בני אדם מתים ברחבי העולם מידי שנה, כשסיבת המוות מיוחסת למושג "סביבה לא בריאה". 

מהם תנאי סביבה לא בריאים?

על פי הנתונים, אחת הסיבות המרכזיות להתפרצות של מחלות לא מדבקות (non-communicable diseases) היא זיהום אוויר, אשר יכול להיגרם, בין היתר, כתוצאה מעישון פסיבי. 

הסכנות מנשימה של אויר מזוהם כוללות שבץ מוחי, אוטם בשריר הלב, סוגי סרטן שונים ומחלות ריאה כרוניות, ואלו מהווים כשני שלישים מכלל מקרי התחלואה. יש לציין שהמקור לזיהום האוויר לא חייב להיות מחוץ לבית (כגון מגורים בקרבת מפעלים מזהמים) אלא יכול להיות תוך-ביתי, כגון שימוש בחומרי ניקוי נדיפים או שימוש במכשירי חימום שעלולים להפיץ גזים רעילים או עשן. 

סיבות נוספות לתחלואה מוגברת הן חשיפה לכימיקלים, זיהום באדמה, שינויי אקלים קיצוניים וקרינה אולטרא-סגולה מהשמש. כל אלה אחראים ליותר ממאה מחלות שעלולות, כך לדברי החוקרים, להסתיים במוות.

המחלות העיקריות שהודגמו במחקר היו גם הקשות ביותר: 2.5 מיליון מקרי מוות כתוצאה משבץ מוחי, 2.3 מיליון כתוצאה מאוטם לבבי ו-1.7 מיליון כתוצאה מסרטן, כשמספר דומה של מקרי מוות יוחס לפציעות קשות (כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה וכדומה). ככל הנראה יש לתנאי הסביבה השפעה ישירה גם על תינוקות וילודים, עם כ-270 אלף מקרי מוות בשנה. בנוסף, מסתבר שלאיכות הסביבה יש גם השפעה ישירה על התפקוד המנטלי של האדם, כשלפחות 246 אלף ממקרי המוות היו כתוצאה מהתאבדות ששויכה לאותם "תנאים לא בריאים".

על אף זיהום האוויר המתגבר – לא הכל שחור: החוקרים מצאו ירידה במקרי מוות כתוצאה ממחלות זיהומיות, כגון שלשול ומלריה. אמנם שתי המחלות יחד אחראיות ליותר ממיליון מקרי מוות בשנה, אך הזמינות הגבוהה של מים נקיים, מתקנים סניטריים, תכשירים דוחי יתושים וחיסונים, הביאו לירידה משמעותית במקרי המוות (אם כי לא בהכרח בתחלואה). 

אילו אזורים נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר?

בחינת פילוח הנתונים לפי אזורים גאוגרפיים מגלה לנו שהאזורים ה"מועדים ביותר לפורענות" הם: דרום-מזרח אסיה (3.8 מיליון מקרי מוות), מערב הפסיפיק (3.5 מיליון) ואפריקה (2.2 מיליון). באיזור המזרח התיכון נרשמו כ-854 אלף מקרי מוות בשנה. 

רוב מקרי המוות, כאמור, נרשמו במדינות בעלות שיעור הכנסה נמוך יחסית, אך יש לזכור שגם מדינות מפותחות אינן נחשבות למקום בטוח במיוחד מאחר ורמת התיעוש וכמות כלי התחבורה – רבים יותר. אך לזכותן ייאמר שהן בעלות מערכת בריאות טובה יותר ומשקיעות יותר בחינוך לבריאות.

האם ניתן למנוע מחלות באמצעות סביבה בריאה?

שאלה זו היא שעומדת במרכז המחקר, ומטרתה להדגיש את חשיבות תנאי הסביבה במניעה, או לחילופין בקידום, של מחלות רבות. המסקנות העיקריות הן שסביבה בריאה משפרת את איכות החיים וחוסכת בהוצאות. ייתכן כי במסגרת הניסיון לשכנע את מקבלי ההחלטות בחשיבות ממצאי המחקר, מציינים החוקרים שהשקעה קטנה יחסית, בשיפור איכות הסביבה ואיכות האוויר, תביא לחיסכון גדול בהוצאות על בריאות. 

לאור הנתונים הקשים עולה השאלה האם מנהיגי העולם עושים מספיק כדי להלחם בסטטיסטיקה ולשפר את בריאות התושבים? מסתבר שכן, וגם לא מעט: בסיוע של ארגון הבריאות העולמי, מדינות מתפתחות רבות מתאמצות לספק לתושביהן מים נקיים לשתייה, שירותים, כלים סניטריים והסברה על חשיבות המחזור, השימוש בתחבורה ציבורית וההיגיינה האישית. 

העיר קוריטיבה בדרום ברזיל היא דוגמא טובה לכך: לאחר שאימצה את רוב המלצות הארגון ולמרות שהאוכלוסיה שלה גדלה פי 5 בחמישים השנים האחרונות – זיהום האויר בה הוא מהנמוכים במדינה ותוחלת החיים גבוהה בשנתיים מהממוצע הארצי. דוגמא נוספת לפעולה שננקטה ברוב המדינות היא "איזור ללא עישון" למניעת עישון פסיבי, שמטרתו להוריד את החשיפה של לא-מעשנים לעשן המזיק של הסיגריות וכך למנוע התפתחות של מחלות עורקים.

כך תשמרו על עצמכם בריאים – בבית ובחוץ

ישראל היא מדינה מפותחת ולרוב אין בה מחסור של מים נקיים, חשמל או מערכת ביוב מתפקדת. ועדיין, מלבד לסכנה שבזיהום האוויר, הסביבה הקרובה אלינו (בייחוד הבית, העבודה והדרך המקשרת בין השניים) עלולה להוות מוקד לסכנה שאנחנו אפילו לא מודעים אליו, בעיקר בצורת תאונות. על מנת לשמור על הבטיחות שלכם ושל משפחותיכם, בדגש על ילדים או קשישים, דאגו להתנהג על פי 6 הכללים הבאים:

1. היו "חכמים בשמש"

לבשו בגדים ארוכים ואווריריים, מרחו קרם הגנה על איזורים חשופים, חבשו כובע והרכיבו משקפי שמש. זכרו שקרינה יכולה לעבור גם דרך חלון, לכן הקפידו על כללים אלו גם בזמן נסיעה ברכב או עבודה במשרד. 

2. חממו את הבית באמצעים בטוחים

אין להבעיר אש בתוך מבנה סגור (אלא אם כן יש מתקן המיועד במיוחד לכך עם פתח יציאה מובנה לעשן) ואין להשתמש בדלקים, שמנים וחומרים מסוכנים אחרים.

3. אחסנו כראוי את מוצרי ניקוי

אם יש לכם ילדים קטנים בבית – דאגו לאחסן מוצרי ניקוי במקום סגור ולא נגיש, כסו את פתחי החשמל והימנעו מלהשאיר את הילד לבד באמבטיה.

קראו עוד: חשוב שתדעו: הקשר בין חומרי הדברה ופגיעה מוחית בילדים

4. נקטו באמצעי זהירות בבית

בבית הכולל מדרגות רצוי להתקין מחסום או מעקה שישמור על הבטיחות של ילדים. לעומתם – אנשים מבוגרים יהנו ממעקה שיקל עליהם את הירידה והעליה במדרגות. בנוסף, מומלץ להדביק פסים נגד החלקה בקצה כל מדרגה, או לשים שטיח שישפר את האחיזה וימנע החלקה. דאגו לשטיחונים נגד החלקה בשירותים ובמקלחת, ותשקלו להתקין גם מעקה או להניח כיסא כאשר הדבר אפשרי.

5. נהלו "יומן תרופות"

כאשר אתם או אחד מבני המשפחה נוטל יותר מתרופה באופן קבוע – דאגו להכין מראש "יומן" שירכז את שם התרופה, זמן הנטילה והמינון. זה ימנע שכחה ובלבול.

6. "תגדילו ראש"

במידה ואתם גרים בבניין ללא מעלית – שקלו להניח כיסא או שרפרף באמצע הדרך. הדבר חשוב בעיקר עבור חולי לב שנוטלים תרופות לתעוקת חזה ("אנגינה פקטוריס") – חולים אלה נוטים לפתח כאבים בחזה בזמן מאמץ (כמו עליה במדרגות), וכדי להקל על הכאב הם נוטלים תרופה. הישיבה תקל עליהם את נטילת התרופה ותמנע נזק ללב.

קראו עוד: שלב אחרי שלב: כך תבצעו החייאה - ותצילו חיים