גיליתם מום בעובר? המדריך שיעזור לכם לקבל החלטה
על פי הערכות כ-5,100 תינוקות בשנה נולדים עם מומים. מה האתגר העומד בפני ההורים, מה עליהם לעשות, מדוע חשוב לפנות למרפאת מומים ומתי מתקבלת החלטה על ביצוע הפלה? מומחה מסביר
מידי שנה, ב-2%-3% מן הלידות, נולדים תינוקות בעלי מום – החל ממומים קלים, כגון עיוותים בגפיים, וכלה במומים שאינם מאפשרים חיים. בחישוב פשוט, בישראל, מתוך כ- 170 אלף לידות בשנה, כ-5,100 תינוקות עשויים להיוולד עם מום. במקרים בהם מתגלה בעיה בעובר או שקיים מום מולד, חייהם של ההורים עוברים טלטלה והם עומדים בפני סימני שאלה רבים.
קראו עוד: CMV בהריון: מתי זה מסוכן ומה אפשר לעשות?
כיצד מאבחנים מום בעובר?
בדיקת האולטראסאונד, טכניקת הדמיה שאינה כרוכה בגורמי סיכון כלל, מהווה את אבן הפינה לאבחון מוקדם של מומים ובעיות בעובר. החידושים והשינויים הרבים שחלו בשנים האחרונות במיילדות המודרנית לא פסחו על תחום האבחון הטרום לידתי, וחלק ניכר מהם נזקף לזכות הפיתוחים השונים של טכניקת האולטראסאונד, שהפכה להיות הכלי האבחנתי הראשון במעלה העומד לרשות המיילד כיום, והיא מהווה את האמצעי החשוב ביותר בניטור ההריון ובהבנת התהליכים הפיזיולוגיים הקורים לאישה ולעוברה.
בדיקת האולטראסאונד בהריון מאפשרת לנו להעריך את מבנה גוף העובר לפרטיו כבר מהשליש הראשון, לזהות מבנה אנטומי תקין ולאתר את החריג. האולטראסאונד אף הפך לחלק אינטגרלי מהאבחון הגנטי הטרום לידתי. צירוף של מומים מולדים יכול לכוון לתסמונת גנטית, המחייבת הערכה של הכרומוזומים בעובר.
מה האתגר העומד בפני הורים שגילו מום בעוברם?
אחת הבעיות הקשות ביותר הניצבות בפני זוגות רבים הינה ההתמודדות עם הלא תקין. במקרים בהם מתגלה בעיה בעובר או קיים מום מולד, המשפחה עוברת התמודדות קשה ביותר עם הבלתי נודע ועם מצב בו לא נתקלו מעולם בחיי היום יום שלהם. הבלבול הינו רב, המבוכה גדולה והיא מלווה בדרך כלל בפחד וחרדה.
התמונה של בני זוג מבולבלים וחרדים, המתרוצצים מרופא אחד למשנהו ומנסים לשאוב אינפורמציה, הפכה לחלק משגרת חיי מחלקות היולדות בבתי החולים הארץ ובעולם. לא תמיד בני הזוג מקבלים את המידע הנכון והרלוונטי למקרה שלהם, לא תמיד הם מקבלים אותו מהאנשים הנכונים והמומחים בתחומם, ולעתים רב הבלבול מן העזרה כאשר זוגות אלה מקבלים דעות סותרות מרופאים שונים, טובים ככל שיהיו.
אם כך, בני זוג שבעוברם נתגלה מום מולד ניצבים בפני מכלול בעיות הדורשות פתרון מיידי:
א. אימות של הממצא – האם באמת קיים מום? מה חומרתו?
ב. למי פונים בבקשת עזרה? לרופא הנשים המטפל? לרופא המשפחה? לקרוב משפחה שהוא רופא, אך בתחום אחר? לחברים?
ג. כיצד לברר אם טיפול מסוים המוצע לבני הזוג הינו הנכון?
ד. ממי לקבל חוות דעת נוספת?
לא תמיד בני הזוג מקבלים את המידע הנכון והרלוונטי למקרה שלהםכיצד מתמודדים?
ההתרוצצות לרוב מתחילה אצל רופא הנשים המטפל, ומשם ממשיכה לרופא המשפחה, רופא הילדים, היועץ הגנטי, בית החולים, מכוני אולטראסאונד אחרים, רופאים פרטיים ועוד. כל היועצים הינם רופאים טובים, אך לא תמיד מתמצאים היטב במומים מולדים. התוצאה עשויה להיות הפסקת הריון, פעמים רבות שלא לצורך, או המשך הריון פגוע עם תוצאות הרות אסון למשפחה, לאחר הלידה.
על מנת למנוע התרוצצות מיותרת וחרדות לאורך זמן, יש לפנות למרפאת מומים מיוחדת בה יושבים רופאים מומחים מכל התחומים הקשורים באבחון וטיפול בעוברים בהם נתגלו מומים מולדים בבדיקות אולטראסאונד טרום לידתי. לאחר גילוי מום בעובר והפניית האישה למרפאת מומים, היא תעבור בדיקת אולטראסאונד נוספת לאימות הממצאים. לאחר הבדיקה יוזמנו בני הזוג (ובני משפחה נוספים הרוצים להשתתף) לדיון בבעיה, שלאחריו צריכה להיות בידיהם כל האינפורמציה הרלוונטית לקבלת החלטה.
מה היתרונות בפנייה למרפאת מומים?
למרפאת מומים יתרונות מעצם היותה מורכבת מצירוף של גורמים רבים המסוגלים לרתום את הידע שברשותם לרשות בני הזוג. צוות במרפאת מומים לרוב כולל מומחה לאולטראסאונד, רופא תינוקות, יועץ גנטי, רופא ממרפאת הריון בסיכון גבוה, מומחים למומים ספציפיים ועובדת סוציאלית בעלת הכשרה מיוחדת לטיפול בבעיות הכרוכות במומים. מרפאות אלה מייעצות ומכוונות את בני הזוג ברגעים הקשים של קבלת האינפורמציה, הבנתה ועזרה בקבלת ההחלטות, כאשר התמיכה ניתנת מראשית התהליך ועד סופו. קיימת החלטה משותפת של הצוות לגבי ניהול המקרה הנדון, והאינפורמציה המועברת לבני הזוג ניתנת על סמך החלטה זו.
למי הסמכות להכריע על הפסקת הריון?
התגובה האוטומטית שהייתה נפוצה בשנים האחרונות היא ש"מום שווה הפלה". נכון שעדיין בחלק מן המומים יש מקום לשקול הפסקת הריון, אך זו תעשה רק לאחר חשיבה נוספת והעברת הידע להחלטת ההורים, ופעולה מסודרת בהתאם לכך.
בני הזוג נעזרים בהחלטת המומחים על מנת לגבש את דעתם במצב המאתגר אליו נקלעו, כאשר ההחלטה הסופית לגבי גורל ההריון היא שלהם בלבד. המקרים היחידים בהם ממליצים חברי המרפאה על הפסקת הריון הם מומים שאינם מאפשרים חיים של הילוד. בשאר המקרים, ניתן יעוץ בלתי מכוון, והסיוע לבני הזוג בא לידי ביטוי בקבלת החלטה משותפת ומוסכמת.
קראו עוד: רשלנות רפואית בהריון ולידה: מתי יש סיבה לתבוע?
מומים הכרוכים בפגיעה קשה באיכות החיים של הילוד מוסברים לבני הזוג על ידי המומחים השונים וכל מקרה נדון לגופו. לעתים יש צורך במספר פגישות, שיחות, בדיקות נוספות (למשל MRI לעובר) וחוות דעת נוספות על מנת להגיע להחלטה הנכונה.