מדוע לא מצליחים לאבחן את בעיית השמיעה שלי?

אנשים רבים בגילאים שונים מגיעים לרופאי אף אוזן גרון ומתלוננים כי אינם שומעים טוב, או שהם שומעים אך לא מבינים, בייחוד כשיש רעש מסביב, או שיש להם צפצוף טורדני באוזניים ועוד. התלונות יכולות להופיע ללא סיבה ברורה או לאחר מחלה או תאונה (חבלות ראש, תאונות דרכים עם "צליפת שוט" ועוד). לרוב הרופא יפנה אותם למכונים אודיולוגיים ויבקש "בדיקת שמיעה", אך חלק ניכר מהם יקבל את התשובה הבאה: אדוני/גבירתי –שמיעתך תקינה!

האמנם? מה מקור התלונות אם כך? חלק מהסובלים יתחילו לחשוב על סיבות פסיכולוגיות ואף יקבלו תרופות הרגעה. אחרים ימשיכו בהתמדה לחפש סיבה לתלונות ואם יגיעו למקום המתאים יתכן ואפילו יקבלו תשובה ומענה לשאלותיהם.

קראו עוד: מתי צריך לבצע אבחון? הכל על אבחון לקויות שמיעה בילדים

מדוע קשה לאבחן את מקור התלונות? 

הקושי לאתר את המקור לתלונות על השמיעה נחקר רבות, ואף ניתן לקבוצת אנשים אלה כינוי על שם החוקרים הראשונים שעסקו בתחום: תסמונת קינג קופצקי. אחת הסיבות לקושי טמונה בבדיקת השמיעה ההתנהגותית הרגילה. בדיקה זו היא אבן היסוד באבחנה של בעיה בשמיעה ובמקרים רבים אף משמשת האמצעי היחידי לאבחון. בבדיקה זו משמיעים בתנאי שקט מוחלט צלילים בתחום תדרים בין 250 מהרץ עד 8 קה"ץ. כאשר תגובותיו של הנבדק נמצאות בתחום עוצמה, המוגדר כנורמה (עד 20 או אף 25 דציבל), נאמר לנבדק ששמיעתו תקינה.

באבחנה זו טמונות שתי בעיות: 

ראשית, האם השמיעה האנושית מסתיימת ב-8 קה"ץ? התשובה שלילית. אנו נולדים עם היכולת לשמוע עד 20 קה"ץ. התדרים מעל 8 קה"ץ ועד 20 קה"ץ אינם נבדקים כדבר שבשגרה מאחר והם מצריכים אוזניות מיוחדות, שמאפשרות להשמיעה את התדרים הללו, בניגוד לאוזניות הסטנדרטיות, אשר אינן מסוגלות לכך. טווח התדרים הגבוהים מאוד מכונה EHF) EXTENDED HIGH FREQUENCIES). תדרים אלה מייצגים את תאי השיער שנמצאים מיד בכניסה לשבלול האוזן הפנימית. נמצא, כי מספר סוגי פגיעה באוזניים מתחילים בתדרי EHF (נזקי רעש, נזקים עקב תרופות כימותרפיות, חבלות ראש וצוואר בתאונות דרכים וכן הלאה).

שנית, סף שמיעה "נורמלית", כלומר של אנשים צעירים ובריאים, הוא 0 דציבל, ויש אנשים ששמיעתם טובה אף יותר, למשל (-) 10 דציבל. כלומר, טווח הנורמה הוא רחב מאוד וגבולו העליון יכול להיות למעשה כבר ליקוי שמיעה. לדוגמא, אדם ששמע ב(-) 10 דציבל וכעת שמיעתו ב-20 דציבל סובל מליקוי שמיעה – יחסית לעצמו - של 30 דציבל. אדם כזה יחוש ששמיעתו התדרדרה מאוד אם כי סטטיסטית שמיעתו עדיין "תקינה".

כיצד מאתרים ליקוי מסוג זה? 

קיימת בדיקה אובייקטיבית רגישה מאוד של תאי השיער באוזן הפנימית אשר מכונה "הדים קוכלאריים", או בשמה המדוייק יותר, "פלט אקוסטי שבלולי" (OAE). בדיקה זו מסוגלת לאתר פגיעות בתאי שיער באוזן הפנימית גם כאשר בדיקת השמיעה ההתנהגותית עדיין בגדר ה"נורמה". 

מערכת השמע אינה מסתיימת בשבלול האוזן הפנימית והצלילים עוברים לעצב השמע וממנו מטפסים במעלה גזע המוח, ובסופו של דבר מגיעים לחלק מקליפת המוח האחראי על השמיעה. שם אנו שומעים למעשה, משום שבמוח נוצרת תודעת השמיעה ומשמעותה. 

בהנחה שהשבלול תקין לחלוטין, עדיין יתכנו פגמים לאורך המסלול הזה ובעקבותיו הפרעות בהבנת דיבור, בתנאי רעש למשל. ממצאים במחקרים בעזרת בדיקות BERA, אשר בודקת את מערכת השמע גם לאורך גזע המוח, אף איתרו פגמים זעירים לאורך מסלול זה.

קראו עוד: המילון המלא: כל מה שאתם צריכים לדעת על בעיות שמיעה

לסיכום, גם אם נאמר לכם כי שמיעתכם תקינה ובעייתכם פסיכולוגית, ייתכן שניתן יהיה לגלות את האבחנה האמתית לבעיה שלכם באמצעות ביצוע אבחון שמיעה מלא ומקיף, במהלכו בודקים הן את טווח התדרים המלא עד 20 קה"ץ, והן את תאי השיער של האוזן הפנימית בבדיקת OAE ואף בדיקת BERA.

ייתכן מאוד שבאמצעות בדיקות אלה ניתן יהיה לאתר את הנזק שגורם לתלונותיכם וסוף-סוף תוכלו לקבל הכוונה לטיפול המתאים או לפיצוי המגיע לכם, במידה ותלונתכם נובעת מפציעה.