חשוב שתכירו: הטיפולים החדשניים בעין סוכרתית

פגיעה בראייה היא אחד הסיבוכים הקשים של סוכרת, מחלה הנחשבת לשכיחה מאוד בישראל ובעולם. כרבע מכלל חולי סוכרת מפתחים פגיעה ברשתית העין – שכבת תאים שמצפה את חלקו הפנימי של גלגל העין. הרשתית מכילה גם סיבי עצב, אשר קולטים את התמונה שרואה העין ומעבירים אותה לעצב הראיה ולמוח. הנזק שגורמת מחלת הסוכרת לרשתית נקרא עין סוכרתית, או בשמה המקצועי "רטינופתיה סוכרתית". רטינופתיה סוכרתית, והוא אחד הגורמים המובילים לעיוורון בעולם המערבי, במיוחד בקרב אנשים צעירים בגילאי 20-65.

קראו עוד: בדקו את עצמכם: האם אתם חולים בסוכרת וכלל לא יודעים?

בישראל גורמת כיום הרטינופתיה הסוכרתית לכ-12% -  ממקרי העיוורון החדשים מדי שנה בכלל האוכלוסייה בישראל, ולכ-36% ממקרי העיוורון החדשים בגילאי 40-65. ככל שהמחלה נמשכת זמן רב יותר, כך הרטינופתיה הסוכרתית שכיחה יותר. חמישה מתוך שישה סוכרתיים שחולים מעל 25 שנה יפתחו פגיעה ברשתית. ללא טיפול, תתפתח רטינופתיה סוכרתית קשה אצל 60% מהחולים הסוכרתיים - וכמחציתם יסבלו מירידה חמורה בראייה.

למרות שעדיין לא ניתן למנוע את התפתחות הרטינופתיה הסוכרתית, ניתן להקטין את שכיחותה וחומרתה על ידי איזון הסוכרת, מעקב מסודר אצל רופא עיניים וטיפול נכון ובזמן בסיבוכים ברשתית. עם הכנסתם של הטיפולים החדשים בשנים האחרונות, חלה ירידה במספר מקרי העיוורון כתוצאה מסוכרת. לכן, למעקב קבוע ומסודר של חולי הסוכרת על ידי רופא עיניים, גילוי מוקדם של רטינופתיה סוכרתית ותכנון טיפול יש חשיבות עצומה למניעת התדרדרות הראיה.

מהי מחלת הרשתית הסוכרתית? 

בעקבות נזקי הסוכרת מאבדים כלי הדם ברשתית את המבנה התקין שלהם. שינויים אלה עלולים להוביל לדימומים, בצקת ושקיעה של חומרים חלבוניים ושומניים באזורים שונים ברשתית. שלב זה נקרא "רטינופתיה לא שגשוגית" וכבר במהלכו תיתכן פגיעה בראיה אם יש בצקת או איסכמיה מרכזית. (הפרעה שגורמת לירידה באספקת הדם). 

בשלב מתקדם יותר, שנקרא "רטינופתיה שגשוגית", צומחים כלי דם חדשים על פני הרשתית. כלי דם אלו דקים ושבירים, הם יכולים לדמם או להתכווץ בקלות ואף להפריד את הרשתית ממקומה ולהוביל לירידה חדה בראייה, שבחלקה אינה הפיכה.

מחקרים הראו שהפגיעות להן גורמת רטינופתיה סוכרתית בכלי הדם ברשתית העין נובעות בחלקן מהפרשת גורם הגדילה VEGF Vascular Endothelial Growth Factor בזמן איסכמיה. חומר זה אחראי להגברת החדירות של כלי הדם ברשתית ובכך גם לדלף ולבצקת, שמאפיינים את הרטינופתיה הסוכרתית הלא-שגשוגית, ולהיווצרות כלי דם חדשים, שמאפיינת את הרטינופתיה הסוכרתית השגשוגית.

כיצד מטפלים ברטינופתיה סוכרתית?

כל חולה סוכרת חייב להקפיד על מעקב מסודר אצל רופא עיניים, על מנת להיות עם האצבע על הדופק ולקבל טיפול בעת הצורך. לרוב, במקרים הקלים מסתפקים במעקב ובשמירה על איזון רמות הסוכר בדם ולחץ הדם. במקרים שהרטינופתיה מאיימת על הראיה, קיימים שני סוגי טיפול עיקריים, טיפול בלייזר והזרקה תוך עינית של תרופות מעכבי VEGF  או סטרואידים לשחרור איטי. במקרים רבים, בשלבים המתקדמים יותר של המחלה, ניתן לשלב  את שני סוגי הטיפול.

טיפול בלייזר

הטיפול באמצעות לייזר ברטינופתיה סוכרתית קיים למעלה מ-35 שנה. אמנם הוא יכול להביא לעצירת התהליכים שגורמים להתפתחות נזקי הסוכרת ברשתית ולמנוע ירידה קשה בראיה, אך הלייזר אינו משפר את הראיה בצורה משמעותית. למרות זאת, הטיפול בלייזר חשוב במיוחד ברטינופתיה שגשוגית. 

טיפול בהזרקות תוך עיניות

בשנים האחרונות נכנסו גם טיפולים תרופתיים, בייחוד בטיפול ברטינופתיה לא שגשוגית עם בצקת מקולרית. הטיפולים החדשים נותנים מענה לחלק גדול מהמקרים ומביאים לשיפור בראיה של חולי הרטינופתיה הסוכרתית, עוזרים להם לחזור למעגל העבודה ולשקם את איכות חייהם. הזרקה תוך עינית של תרופות יכולה להחליף את הצורך בטיפול בלייזר או להתבצע בשילוב איתו.

התרופות שמוזרקות לעיניים מעכבות את פעילות גורמי הגדילה ומעכבות יצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזה). הן כוללות תרופות ביולוגיות ונגזרות של סטרואידים. מחקרים הראו שהזרקות תוך עיניות של נוגדי VEGF שיפרו בצורה משמעותית את מצב הרשתית, הבצקת ובעיקר את חדות הראיה, גם במהלך מעקב וטיפול של שנה ושנתיים. 

הזרקה תוך עינית של נוגדי VEGF היא פעולה קצרה, שאינה כואבת. הטיפול אינו מצריך אשפוז, אלא מבוצע במסגרת מרפאה, בתנאים סטריליים, לאחר חיטוי והרדמה מקומית של העין בעזרת טיפות. לרוב יש לחזור על פעולת ההזרקה מדי מספר שבועות, עד להפסקת הדלף מכלי הדם, ספיגת הבצקת או סגירת כלי הדם החדשים.

בנוסף, טיפול בסטרואיד לשחרור איטי, הניתן גם הוא בהזרקה תוך עינית במקרים עקשניים, מראה שיפור ניכר בבצקת גם כעבור שלושה חודשים ולפעמים גם עד  שישה חודשים, עם שיפור בחדות הראיה אצל חלק גדול מהמטופלים.

מעקב והמשך טיפול

הטיפולים החדשים בהזרקות תוך עיניות מהווים פריצת דרך ושינוי משמעותי במהלך המחלה, באיכות החיים ובנטל הכבד של הסוכרת וסיבוכיה על היחיד והחברה. אך גם לאחר השגת השיפור, יש להמשיך ולעקוב אחר ממצאי הרשתית, לבדוק את ערכי הסוכר ו-HbA1C בדם ולהקפיד על שמירה על איזון רמות הסוכר בדם. הבצקת ברשתית עלולה לחזור לעתים קרובות במקרים של סוכרת שאינה מאוזנת. אין ספק שמניעת המחלה ומניעת החמרתה, אם כבר קיימת, חשובה מאין כמוה ויכולה לשמור על הראייה ולצמצם את הצורך בטיפולים.

על הרופא המטפל והחולה להבין ולהפנים את חשיבות ההצמדות לטיפול, גם אם הוא ממושך ודורש ביקורות וזריקות רבות, כיוון שלפעמים זו הדרך היחידה לשמור על ראיה טובה לאורך שנים. 

קראו עוד: גילית שיש לך סוכרת - מה עכשיו?