"יש לשנות את הגישה לילדים עם הפרעות קשב וריכוז"

עבור ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, בית הספר מהווה, לרוב, את מרכז הקושי בהתמודדות. הסיבות לכך מגוונות, ונוגעות לשיטות הלימוד ולצוות החינוכי, שלא תמיד יודע כיצד לסייע לילדים אלו המתמודדים עם קשת של קשיים: לימודיים, רגשיים וחברתיים. אך למעשה, בית הספר הוא רק מוקד אחד, ומאחר ומרב הפוקוס נמצא עליו – פעמים רבות אנו מפספסים חלקים חשובים אחרים, הדורשים התייחסות וטיפול, כגון התנהלות בשגרת הבית, שינה, אכילה, קבלת סמכות, התמדה בחוגים. כך שבבואנו לעזור לילד עלינו לאבחן אותו באופן מקיף ולמפות את כל קשת קשייו. 

ד"ר בועז רפפורט, רופא ילדים מומחה ורופא להתפתחות הילד, מנהל "מרפאת קשר", הכוללת רופאים, צוות פסיכולוגי ומאמנות מומחיות בתחום הפרעת הקשב (ADHD COACHING), נותן מספר דגשים וטיפים עבור ההורים, לקראת תחילת שנת הלימודים:

1. היערכות מוקדמת

רצוי להתכונן לקראת שנת הלימודים מראש, בייחוד כשמדובר במעברים משמעותיים יותר כמו עלייה לכיתה א' או מעבר בין חטיבות, שם העולם של הילדים נעשה בבת אחת גדול ורועש יותר ויש להם סיכוי גדול יותר ללכת לאיבוד. חשוב שהילד יכיר את המבנה של בית הספר (אם הוא מגיע אליו לראשונה) ושל הכיתה החדשה. אם יש לו קושי חברתי, להזכיר לו עם מי לנסות להיקשר, אילו מהחברים שלו או ילדים אחרים שהוא מכיר עומדים להיות איתו בכיתה, ואולי אף כדאי לפגוש אותם עוד בטרם שנת הלימודים. 

2. היכרות עם המורה 

רצוי להיפגש עם המורה לפני שנת הלימודים. זו הזדמנות טובה להכיר לה את הילד, לספר לה על החוזקות והחולשות שלו ולשאול את השאלות הרלוונטיות. אם, למשל, הילד רגיש לרעש – כדאי לבקש להושיב אותו רחוק מהחלון שפונה למגרש הספורט או לכביש סואן. אם הוא מתקשה להעתיק מהלוח, אולי כדאי להושיב אותו בשורה הראשונה. מאידך, ישנם ילדים שדווקא השורה הראשונה מקשה עליהם (המורים מרבים להישען להם על השולחן...). 

קראו עוד: הפרעות קשב וריכוז: 5 טיפים לתחילת שנת הלימודים

זו הזדמנות טובה להסביר למורה על רגישויות מיוחדות שיש לילד, כמו קושי בקבלת ביקורת או קושי לצאת לבד מדפוס התנהגותי שלו. בנוסף, עקב נטייתו להרגיש אי צדק כלפיו להבין את הגירסה שלו למה שקרה ובכלל ללמוד להקשיב לו. כשילד מרגיש שמבינים אותו, הוא לא בודד והביטחון העצמי שלו פחות ייפגע. 

3. הדרכת הצוות החינוכי

תפקיד ההורים הוא לייצג נאמנה את הילד המתקשה מול מערכת החינוך, ולכן חשוב להגיע עם כל המסמכים הרלוונטיים שלו ולחשוב יחד עם הצוות על פתרונות הרלוונטיים אליו. מסיבה זו, הדרכת ההורים לאחר אבחון רפואי מקיף – היא בעלת חשיבות גבוהה ביותר. כך ההורה הופך לשותף יותר מקצועי בעזרה לילדו. 

4. ארגון הציוד הנדרש

רכזו את הקניות לבית הספר וקבעו מראש יום מיוחד לביצוע משימה זו. החליטו מראש מה קונים, קבעו תקציב ושתפו בכך את הילד (ככל הניתן). שתפו אותו גם בארגון הציוד, זו הזדמנות ללמד אותו וגם ללמוד איתו, היכן הקשיים בהתארגנות ואם יש לו העדפות לגבי מיקום הדברים. כמו כן, בדקו מראש את התלבושת האחידה (או הבגדים לבית הספר), נעלי הספורט והילקוט, כדי למנוע הפתעות בימים הראשונים.

5. הקדמת תרופה למכה

רצוי לתת מענה מראש לנושאים שונים שיכולים להביא לפיצוץ, כגון נושא הטמפרטורה בכיתה. לחלק מהילדים ישנן רגישויות סנסוריות שונות, כולל לטמפרטורה (פרט לרעש, ריח ועוד). כדי לסייע להם להתמודד עם מצב שבו שהם יסבלו מכיתה ממוזגת מידי, ניתן לצייד אותם בסווטשירט בתיק.

6. תזונה מסודרת

רעב עשוי להפריע לריכוז של הילד, הוא גם לא תמיד מרגיש את הרעב המתפתח. רצוי להכין מראש רשימת מזונות שמקובלים עליכם ועל ילדיכם. ילדים מסויימים אף שוכחים לאכול וזקוקים לתזכורת. מצאו את השיטה שתעזור להם לזכור.

7. חזרה מסודרת לתרופות 

להורים שילדיהם נוטלים כדורים להפרעות קשב וריכוז ועשו הפסקה בחופש - החזירו אותם לשגרת התרופות מספר ימים לפני תחילת השנה. במקרים מסויימים יש לעשות זאת בהדרגה ובמקרים אחרים לא – התייעצו עם הרופא. 

8. שעות שינה

הקפידו להחזיר את שעות השינה של הילד לשגרה. נושא השעון הביולוגי הוא אחד הנושאים החשבוים ביותר לניהול ילד עם הפרעת קשב וריכוז.  העייפות מחמירה את שאר החולשות. 

9. העתקה מהלוח

נושא ההעתקה מהלוח הוא קריטי לתהליך הלמידה אף הוא, והוא מהווה את אחד מתחומי הקושי בהפרעת קשב וריכוז. כדי להתגבר על מכשול זה, ניתן להציע לילד לצלם את הלוח במצלמה.

הפרעות קשב וריכוז: לא קשורות לקשיים בלמידה בלבד

הבעיה העיקרית בגישה לילדים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז, לדברי ד"ר רפפורט, היא החשיבה שהקשיים של הילד קשורים רק לבית הספר: "הדעה הרווחת בציבור היא שהפרעות קשב וריכוז קשורות בעיקר לקשיים בלמידה, ולכן גם הפתרונות המוצעים מתמקדים באבחונים של למידה ופתרונות לשיפור הלמידה וההיבחנות. מסיבה זו, ילדים ללא קשיי למידה, עלולים להיתפס ככאלה שאינם זקוקים לאבחון מקיף או עזרה של המערכת". 

למעשה, הפרעות קשב וריכוז אינן מתחילות בבית הספר ואינן נגמרות שם ולעתים - הן אפילו לא מזוהות שם. "חשוב להבין כי מה שקורה בבית הספר הוא רק קצה הקרחון (!), מדובר בעוד סימפטום של ההפרעה, אשר ממנו ניתן להסיק לגבי ההתמודדות הצפויה לילד בחייו הבוגרים", הוא מסביר.

"מוח הדורש גירוי בלתי פוסק"

החשיבה של ילד עם הפרעות קשב וריכוז היא שונה ומשפיעה על התנהלותו בכל המערכות בהם מתפקד (בבית ומחוצה לו). "מדובר במוח מהיר מאוד, המייצר מחשבות מהירות ותגובות מהירות. מוח הדורש גירוי בלתי פוסק. זה נכון גם כשהדברים אינם מתבטאים בהיפראקטיביות חיצונית, מצב המכונה הפרעת קשב וריכוז שקטה. לכן, ככל שהמשימות מאטות אותו (שגרתיות, משעממות) הן הופכות לקשות יותר. לעומת זאת, ככל שהמשימות מגרות, מעוררות ומסקרנות יותר- הן קלות יותר עבורו. כך שלא הקושי האובייקטיבי של המשימה קובע, אלא סוג החוויה המתלווה אליה. באופן זה, לעיתים קרובות הקל הופך קשה והקשה הוא בעצם קל. דפוס הלמידה המועדף על מוח כזה, הוא הדפוס האוטודידקטי, למידה מתוך סקרנות אישית וחוויה", מסביר ד"ר רפפורט. 

לדבריו, ילדים עם הפרעות קשב מתקשים לדבוק בשגרה ולשנן דברים. הם רגישים יותר, במיוחד לביקורת, ונוטים להיפגע בקלות. "כשילד כזה נדרש לבצע מטלה בדרך מסוימת ולא בדרך שלו, הוא יתקשה ויעשה את הכול לאט. הקושי שלו במצבים אלו מתבטא כבר ברמת הבנת המשימה, ברמת השאלה, הוא אינו באמת קשוב לנדרש ממנו, הוא שוכח מה רצו (לעתים בסוף המשפט הוא לא זוכר את תחילתו). בתגובה לכך יגיב באחת משתי דרכים: או שישקיע מאמץ רב (ובדרך כלל לא יעיל) כדי להבין שוב ושוב את ההוראות (ואז יגידו שהוא איטי מידי), או שיזדרז לתת פתרון כדי לסיים את המשימה (ואז יגידו שהוא מהיר מידי). למעשה, בשני המקרים מדובר בתוצאה של מהירות יתר והתחושה של אותו ילד היא של הישרדות. מסיבה זו, יפעיל את כל האינטליגנציה, המניפולציות והאנרגיה שלו כדי לדחות או להתחמק מסוג כזה של משימות.

לילדים ולמבוגרים עם הפרעות קשב חשוב מאוד להצליח, לפחות כמו לאחרים, ואפילו יותר. למעשה, רובם פרפקציוניסטים עמוק בפנים. הבנת הפרפקציוניזם היא קריטית כדי להבין את החרדה ממנה סובלים בעלי הפרעת הקשב. נוצר אצלם פער גדול מדי בין הרצוי למצוי ולכן יעדיפו להימנע מהמשימה כדי לא להיכשל (ולא מתוך זלזול). לעתים, דרגת הפרעת הקשב באה לידי ביטוי לפי דרגת ההימנעות של הילד מביצוע פעולות. לכן, הדרך לעזור לילדים אלה, היא להבין את מהות הקושי ולתת להם מענה אמיתי ולא לנסות "לחנך" אותם או למהר לשלוח אותם לכל מיני טיפולים. חשוב לנסות להבין מה באמת קשה להם ולהכין אותם גם לחיים שמעבר לבית הספר", הוא מסביר. 

כיצד מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז?

"המתנה הכי גדולה לילד עם קשיים", מדגיש ד"ר רפפורט, "היא התחושה שהוא מובן. זה נותן לו תקווה ומוציא אותו מהבדידות הכרוכה בקושי. ההבנה אינה מעידה על השלמה, להיפך - היא נותנת את התקווה לשינוי אמיתי. מסיבה זו, הדבר הראשון שמומלץ להקפיד עליו הוא ביצוע אבחון רפואי מקיף במרפאות המתמחות בהפרעות קשב, ולא להסתפק באבחונים שנועדו רק להשגת הקלות בלימודים או באבחונים המבררים את המצב הרגשי בלבד. 

קראו עוד: איך מטפלים בילדים עם הפרעות קשב וריכוז באמצעות דמיון מודרך ו- NLP

ההפניה לאבחון מסוג זה אינה צריכה להתבסס רק על החשד שישנה הפרעת קשב, אלא מול קשת של קשיים הבולטים כלפי חוץ: אין לו חברים או שהוא מרבה לריב איתם, "מלחמות עולם" בבית, הפרעות מרובות בכיתה, שינויים חדים במצב הרוח המלווים בהתפרצויות זעם, פערים גדולים בלמידה ועוד. האבחון המקיף להפרעת קשב בודק קשת גדולה של תפקודים ולא רק קשיים קשביים. 

הדבר השני שמומלץ להקפיד עליו הוא הדרכה הורית. דהיינו, הדרכה רלוונטית שלוקחת בחשבון את הממצאים של האבחון הרפואי המקיף.  יש להימנע מהנטייה האוטומטית כמעט של ההורים לשלוח את הילד "לתיקון" אצל אנשי המקצוע השונים. השינוי הראשון צריך להתרחש אצל ההורים, וזהו הטיפ החשוב ביותר בעיניי", מסכם ד"ר רפפורט.