כבר לא סופנית? כל המידע על מחלת האיידס
בכל שנה נחשפים כ-2.6 מקרי תחלואה במחלת האיידס, מחלה נגיפית קשה הפוגעת במערכת החיסון. בעבר, רווחה הסברה כי מדובר במחלה סופנית, אך עם התפתחות הטיפול בה,הפכה היא למחלה כרונית והחולים בה עשויים אף להגיע לתוחלת החיים הממוצעת. כיצד היא מתפתחת ומהם מאפייניה? כתבה ראשונה בסדרה
מחלת האיידס היא מחלה נגיפית אשר תוקפת מערכת החיסון הנגרמת על ידי נגיף ה-HIV. כ-35 מיליון אנשים ברחבי עולם הינם נשאים של הנגיף או חולים במחלה. אין לה עדיין מרפא, אך היא ניתנת לטיפול המונע את התפרצותה ומאפשר לחיות עם הנגיף שנים רבות. על כן, היא נחשבת למחלה כרונית, בניגוד לעבר, בו הייתה סופנית. על הווירוס השורד והעיקש הגורם לה, דרכי ההדבקה ומאפייניה בכתבה הראשונה בסדרה
מחלת האיידס, או "תסמונת הכשל החיסוני הנרכש" נגרמת על ידי וירוס הHIV, או "וירוס הכשל החיסוני האנושי". היא נתגלתה לראשונה בשנת 1981. עם התרחבות תפוצתה, בקרב יותר ויותר חולים בארצות הברית, תהה עולם הרפואה לגבי מאפייניה של המחלה הקטלנית, שגבתה לא מעט קורבנות. עם השנים, הבהלה והחרדות התחלפו בידע עצום על מהלך המחלה ועל היכולת לשלוט בה ולצמצם את השלכותיה ההרסניות.
כיום, המחלה נפוצה בקרב כ-35 מיליון אנשים ברחבי עולם ובכל שנה מדווחים כ- 2.6 מיליון מקרי תחלואה או נשאות חדשים. נוסף על כן, בכל שנה מתים ממנה יותר ממיליון וחצי אנשים. עיקר התמותה מתרחש במדינות לא מפותחות, ובעיקר באפריקה, שם מתרכזים חולי איידס רבים. יותר משני שלישים מכלל נשאי וירוס הHIV בעולם חיים באפריקה, נתון פרדוקסלי נוכח העובדה שהאוכלוסייה החיה באזור מהווה רק 10-11% מאוכלוסיית העולם.
כיצד מתפתחת המחלה?
המחלה מתחילה כאשר וירוס הHIV חודר לגוף והורס בהדרגה את אחת הזרועות החשובות של מערכת החיסון. הוא נחשב לווירוס שורדן ועיקש. למעשה, הוא משתלב בתוך החומר הגנטי של תאי מערכת החיסון והופך לחלק בלתי נפרד מהתא.
הווירוס מועבר מאדם לאדם במגע מיני , באמצעות דם ותוצריו, וכן מאם לעובר או לתינוק (בלידה והנקה). הדבקה בו לא יכולה להתרחש באמצעות מגע שטחי או עקיצות יתוש. מרגע החשיפה לווירוס וההידבקות בו, חודר הווירוס לתאי מערכת החיסון של הנדבק ואז מתחיל שלב הנשאות. שלב זה מכונה "הדבקה כרונית" או "שלב הדגירה", ובמהלכו מתרבה הווירוס בתאי מערכת החיסון והורס אותם בהדרגה. עם ההדבקה מנסה מערכת החיסון להילחם בו, ולכן מופיעים תסמינים דמויי שפעת, אך הם ברי חלוף.
מהם שלביה השונים?
השלב הראשוני, שלב הנשאות, העלול להימשך בין שנתיים ל-15 שנה, הנשא לא חש תסמינים מיוחדים, וללא פעולות נגד הווירוס וטיפול תרופתי מקיף, הראשון ממשיך ומתרבה בתאי המערכת החיסונית עד שהוא, למעשה, “מחסל" את אחת הזרועות החשובות של מערכת החיסון. בעקבות כך, מאבדת היא את יכולתה להילחם בזיהומים ומחוללי מחלות מסוימים.
השלב בו הנזק למערכת החיסון גדול והיא חדלה לתפקד מכונה "שלב ההתפרצות", בו האדם הופך מנשא לחולה איידס, ובמסגרתו עלולים להופיע שלל תסמינים. מכיוון שהיעדר ההגנה של מערכת החיסון על הגוף חושפת את כל המערכות והאיברים בגוף למחלות, הרי שמחלת האיידס יכולה להתבטא בתסמינים וביטויים שונים. בעבר, חולי האיידס היו נפטרים מהמחלות שהיו פוקדות אותם, בשל קריסת מערך ההגנה של הגוף. אולם כיום, אפשרויות הטיפול השונות גרמו לכך שמחלת האיידס הפכה ממחלה סופנית למחלה כרונית. חולי איידס, שאינם מטופלים, ימותו, בממוצע, תוך חמש שנים מראשית שלב ההתפרצות של המחלה. נשאים וחולים יוכלו להמשיך ולחיות עשרות שנים, ואף להגיע לתוחלת החיים הממוצעת של אדם בריא, אם יזכו בטיפול נכון ויעיל.
הכותבת היא מומחית בכירה למחלות זיהומיות ורפואת איידס במרכז הרפואי הדסה עין כרם
הכתבה בשיתוף ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ.
עוד על המיזם: www.doctorschanneltube.org